שינויים

'''כלכלה נאו קלאסית''' (Neoclassical economics) הוא כינוי להתייחסות כללית אל התחום הכלכלי המתמקדת בבחירות של יחיד או קבוצה בהתבסס על יחס של העדפות. דבר זה כרוך בדרך כלל במיקסום של תועלת ראציונלית או רווח כספי תוך שימוש במידע קיים. הזרם המרכזי בכלכלה כיום הינו בעיקר נאו קלאסי בהנחות שלו, לפחות ברמת המיקרו כלכלה. יש מבקרים רבים לכלכלה נאו קלאסית, ופעמים רבים ביקורות אלו משולבות אל תוך גרסאות חדישות יותר של התאוריה כאשר הנסיבות השתנו. כלכלה נאו קלאסית מכונה לעיתים קרובות גם האסכולה השולית (marginalist school) בגלל ההתבססות הנרחבת שלה על ניתוח שולי ועל תורת הערך השולית. את המונח "כלכלה נאו-קלאסית" טבע לראשונה הכלכלן האמריקאי תורסטן ובלן.  

'''כלכלה נאו קלאסית''' (Neoclassical economics) הוא כינוי להתייחסות כללית אל התחום הכלכלי המתמקדת בבחירות של יחיד או קבוצה בהתבסס על יחס של העדפות. דבר זה כרוך בדרך כלל במיקסום של תועלת רציונלית או רווח כספי תוך שימוש במידע קיים. הזרם המרכזי בכלכלה כיום הינו בעיקר נאו קלאסי בהנחות שלו, לפחות ברמת המיקרו כלכלה. יש מבקרים רבים לכלכלה נאו קלאסית, ופעמים רבים ביקורות אלו משולבות אל תוך גרסאות חדישות יותר של התאוריה כאשר הנסיבות השתנו. כלכלה נאו קלאסית מכונה לעיתים קרובות גם האסכולה השולית (marginalist school) בגלל ההתבססות הנרחבת שלה על ניתוח שולי ועל תורת הערך השולית. את המונח "כלכלה נאו-קלאסית" טבע לראשונה הכלכלן האמריקאי תורסטן ובלן.  

==היסטוריה==

==היסטוריה==

==מאפיינים בסיסיים של התאוריה==

==מאפיינים בסיסיים של התאוריה==

# '''תאוריה רדוקטיבית''' - מהכלל אל הפרט. אפשר ליישם אותה בכל מקום וזמן, כשצריך לדעת רק מהם 3 הפרמטרים (העדפות, מקורות, טכנולוגיית ייצור) וכל השאר נקבע מאליו.  

# '''תאוריה רדוקטיבית''' - מהכלל אל הפרט. אפשר ליישם אותה בכל מקום וזמן, כשצריך לדעת רק מהם 3 הפרמטרים (העדפות, מקורות, טכנולוגיית ייצור) וכל השאר נקבע מאליו.  

# '''הפרטים ממקסמים תועלת'''. הדבר מניח כי הפרטים מתנהגים בצורה [[רציונלית]] מבחינה אבסולוטית (שאינה מותנית בהעדפות של צרכנים אחרים), וכי הם ממקסמים את "פונקציית התועלת" שלהם שהיא דבר שנתון מראש למודל ואינו משתנה במסגרתו. בתחום [[תורת המשחקים]] קיימת ההנחה כי הפרטים עצמם הם ראציונליים והם מאמינים שפרטים אחרים פועלים באותה צורה. [[מקס וובר]] לעומת זאת סבר שרציונליות היא לא תכונה מולדת אלא מובנת על ידי החברה. ביקורת מתמטית על דבר זה היא כי מספר המוצרים גדול מידי מכדי שניתן יהיה לבצע השוואה בין כל האפשרויות.   

# '''הפרטים ממקסמים תועלת'''. הדבר מניח כי הפרטים מתנהגים בצורה [[רציונלית]] מבחינה אבסולוטית (שאינה מותנית בהעדפות של צרכנים אחרים), וכי הם ממקסמים את "פונקציית התועלת" שלהם שהיא דבר שנתון מראש למודל ואינו משתנה במסגרתו. בתחום [[תורת המשחקים]] קיימת ההנחה כי הפרטים עצמם הם רציונליים והם מאמינים שפרטים אחרים פועלים באותה צורה. [[מקס וובר]] לעומת זאת סבר שרציונליות היא לא תכונה מולדת אלא מובנת על ידי החברה. ביקורת מתמטית על דבר זה היא כי מספר המוצרים גדול מידי מכדי שניתן יהיה לבצע השוואה בין כל האפשרויות.   

# '''מודל [[פוזיטיבי]]''' (איך נראית המציאות ) - לא נורמטיבי (מה צריך להיות). על פי הנאו קאלסיים אין לתאוריה זו היבט אידאולוגי, ותפקידה הוא לכאורה לספק הסבר או ניבוי על רמות התוצר והמחירים בהנתן הנתונים האקסוגניים. בכך הכלכלה הנאו-קלאסית מנסה להתנתק מ[[כלכלה פוליטית|הכלכלה הפוליטית]] שהיתה לב ליבה של [[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]]. כלכלנים אקולוגים מצביעים על כך שבחירת מסגרת הניתוח - לדוגמה התעלמות מהתועלת של דורות העתיד או מסכנות קיומיות של הפעילות הכלכלית על אאנושות (בעיות [[קיימות]]) והגדרת [[רווחה חברתית]] כהגדלת ה[[צריכה המצרפית]], או השגה של [[יעילות פארטו]]) הן כולן הנחות נורמטיביות.  

# '''מודל [[פוזיטיבי]]''' (איך נראית המציאות ) - לא נורמטיבי (מה צריך להיות). על פי הנאו קאלסיים אין לתאוריה זו היבט אידאולוגי, ותפקידה הוא לכאורה לספק הסבר או ניבוי על רמות התוצר והמחירים בהנתן הנתונים האקסוגניים. בכך הכלכלה הנאו-קלאסית מנסה להתנתק מ[[כלכלה פוליטית|הכלכלה הפוליטית]] שהיתה לב ליבה של [[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]]. כלכלנים אקולוגים מצביעים על כך שבחירת מסגרת הניתוח - לדוגמה התעלמות מהתועלת של דורות העתיד או מסכנות קיומיות של הפעילות הכלכלית על אאנושות (בעיות [[קיימות]]) והגדרת [[רווחה חברתית]] כהגדלת ה[[צריכה המצרפית]], או השגה של [[יעילות פארטו]]) הן כולן הנחות נורמטיביות.  

# '''העדר מעמדות''' - בתאוריה הנאו-קלאסית, [[אי שוויון כלכלי|כל השחקנים שווים]], ואין בעלי אדמות, בעלי מפעלים ופועלים לדוגמה, או עשירים ועניים. כאשר אי-שוויון מופיע הוא בדרך כלל נתפס כסוגיה מוסרית ולא כגורם יסוד בכלכלה שמשפיע על התנהלות הכלכלה עצמה.  

# '''העדר מעמדות''' - בתאוריה הנאו-קלאסית, [[אי שוויון כלכלי|כל השחקנים שווים]], ואין בעלי אדמות, בעלי מפעלים ופועלים לדוגמה, או עשירים ועניים. כאשר אי-שוויון מופיע הוא בדרך כלל נתפס כסוגיה מוסרית ולא כגורם יסוד בכלכלה שמשפיע על התנהלות הכלכלה עצמה.