שינויים

תשתיות עירוניות לעידוד אורח חיים פעיל כוללות צעדים להפוך איזורים ל[[איזור ידידותי להולכי רגל]]:

תשתיות עירוניות לעידוד אורח חיים פעיל כוללות צעדים להפוך איזורים ל[[איזור ידידותי להולכי רגל]]:

כגון [[מדרכה|מדרכות]], שבילי הולכי רגל, [[מדרחוב|מדרחובים]], וכן צעדים לעידוד [[תחבורת אופניים]] כגדון [[שבילי אופניים]], [[איזורי מיתון תנועה]], ו[[שדרות אופניים]]. היבטים חשובים נוספים הם קרוב מקומות העבודה ומקומות הקניות והסידורים למקומות המגורים על ידי [[בנייה מרקמית]], [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] במקום [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]]. נטיעת [[עצים בעיר]], וצעדים להקטנת השימוש ב[[רכב פרטי]] כמו גם צעדים להקטין [[זיהום אוויר]] בערים.   

כגון [[מדרכה|מדרכות]], שבילי הולכי רגל, [[מדרחוב|מדרחובים]], וכן צעדים לעידוד [[תחבורת אופניים]] כגון [[שבילי אופניים]], [[איזורי מיתון תנועה]], ו[[שדרות אופניים]]. היבטים חשובים נוספים הם קרוב מקומות העבודה ומקומות הקניות והסידורים למקומות המגורים על ידי [[בנייה מרקמית]], [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] במקום [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]]. נטיעת [[עצים בעיר]], וצעדים להקטנת השימוש ב[[רכב פרטי]] כמו גם צעדים להקטין [[זיהום אוויר]] בערים.   

תוכניות התערבות לאורח חיים פעיל כוללות הדרכות בבתי הספר ותוכניות לעידוד תלמידים והורים להגיע לבתי הספר ברגל או באופניים. הדבר כולל [[לימודי רכיבה על אופניים]], לימוד של כללי הזהירות, [[אוטובוס מהלך]], זיהוי, ומיפוי של שבילי הליכה בטוחים לבתי הספר, והכנת תשתיות לרכיבה והליכה בטוחה אליהם ועוד.  

תוכניות התערבות לאורח חיים פעיל כוללות הדרכות בבתי הספר ותוכניות לעידוד תלמידים והורים להגיע לבתי הספר ברגל או באופניים. הדבר כולל [[לימודי רכיבה על אופניים]], לימוד של כללי הזהירות, [[אוטובוס מהלך]], זיהוי, ומיפוי של שבילי הליכה בטוחים לבתי הספר, והכנת תשתיות לרכיבה והליכה בטוחה אליהם ועוד.  

קיימות תוכניות רבות שמיועדות גם למבוגרים - כגון תוכניות לימוד שימוש נכון, בטוח ונוח באופניים לכולם או במיקוד בנשים או במשפחות, הפקת חומר הסברתי בנושאים אלה, וכן אירועים המוניים או קבוצתיים לשם הטמעת ידע והעברתו בין רוכבים או הולכים וותיקים לרוכבים או הולכים חדשים יותר.  

קיימות תוכניות רבות שמיועדות גם למבוגרים - כגון תוכניות לימוד שימוש נכון, בטוח ונוח באופניים לכולם או במיקוד בנשים או במשפחות, הפקת חומר הסברתי בנושאים אלה, וכן אירועים המוניים או קבוצתיים לשם הטמעת ידע והעברתו בין רוכבים או הולכים וותיקים לרוכבים או הולכים חדשים יותר.  

==רקע - אורח חיים יושבני==

== רקע - אורח חיים יושבני ==

{{הפניה לערך מורחב|אורח חיים יושבני}}

{{הפניה לערך מורחב|אורח חיים יושבני}}

צוות חוקרים בראשותה של פרופסור I-Min Lee העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מאורח חיים בישיבה ברחבי העולם על ידי הערכת הגברת התחלואה שהם גורמים ברחבי העולם, למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]] שקושרו במחקרים קודמים לאורח חיים יושבני. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני גורם לעודף תחלואה של 6-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]). הפסקת אורח החיים היושבני תוביל להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] ממוצעת של 6 חודשים ו-24 יום. <ref name="Lancet_2012">I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961031-9/ Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012 </ref>[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/] בקרב תושבי המערב, שעבורם יש מחסור גדול יותר בפעילות גופנית, ההשפעות הן חזקות עוד יותר ומחקר אחר של פרופסור לי על תוחלת החיים של תושבי ארצות הברית מצא השפעה חזקה יותר של אורח חיים בישיבה על תוחלת החיים בלידה - בין שנתיים לבין 1.3 חודשים.  

צוות חוקרים בראשותה של פרופסור I-Min Lee העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מאורח חיים בישיבה ברחבי העולם על ידי הערכת הגברת התחלואה שהם גורמים ברחבי העולם, למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]] שקושרו במחקרים קודמים לאורח חיים יושבני. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני גורם לעודף תחלואה של 6-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]). הפסקת אורח החיים היושבני תוביל להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] ממוצעת של 6 חודשים ו-24 יום. <ref name="Lancet_2012">I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961031-9/ Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012 </ref>[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/] בקרב תושבי המערב, שעבורם יש מחסור גדול יותר בפעילות גופנית, ההשפעות הן חזקות עוד יותר ומחקר אחר של פרופסור לי על תוחלת החיים של תושבי ארצות הברית מצא השפעה חזקה יותר של אורח חיים בישיבה על תוחלת החיים בלידה - בין שנתיים לבין 1.3 חודשים.  

בדצמבר 2012, ערכו  משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה , עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית באופן שימנע נזקים בריאותיים של [[אורח חיים יושבני]]. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן-  גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ- 43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref>[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref> דבר זה קשור ככל הנראה ל[[תכנון מוטה רכב פרטי]] שיש בישראל שמחד מקשה על השימוש ב[[תחבורת אופניים]], [[הולכי רגל|תחבורה רגלית]] ו[[תחבורה ציבורית]] ומאידך גורם לשעות רבות ב[[פקקי תנועה]].  

בדצמבר 2012, ערכו  משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה , עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית באופן שימנע נזקים בריאותיים של [[אורח חיים יושבני]]. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן-  גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ- 43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref>[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref> דבר זה קשור ככל הנראה ל[[תכנון מוטה רכב פרטי]] שיש בישראל שמחד מקשה על השימוש ב[[תחבורת אופניים]], [[הולכי רגל|תחבורה רגלית]] ו[[תחבורה ציבורית]] ומאידך גורם לשעות רבות ב[[פקקי תנועה]].  

עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אצל אדם בריא ממוצע בן 40 מישראל, שיבצע [[פעילות גופנית]] מספקת, ניתן להפחית כ-117,000 $ מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>

עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אצל אדם בריא ממוצע בן 40 מישראל, שיבצע [[פעילות גופנית]] מספקת, ניתן להפחית כ-$117,000 מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>

אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסייה בישראל בגילאים 20-65, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסייה הזאת תבצע פעילות גופנית החסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.<ref name="hadassah2009"/>

אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסייה בישראל בגילאים 20-65, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסייה הזאת תבצע פעילות גופנית החיסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.<ref name="hadassah2009"/>

* הנגשה והקלה ביכולת השימוש במכוני כושר (החלפת הצורך בקבלת אישור רפואי בהצהרת בריאות אישית, התייחסות לנערים מגיל 14 כמבוגרים)

* הנגשה והקלה ביכולת השימוש במכוני כושר (החלפת הצורך בקבלת אישור רפואי בהצהרת בריאות אישית, התייחסות לנערים מגיל 14 כמבוגרים)

שאר עיקרי הממלצות נוגעות לתזונה בריאה:

שאר עיקרי ההמלצות נוגעות לתזונה בריאה:

* בחינת שימוש בכלי רגולציה צרכניים לשם הגברת מודעות הצרכנים לחשיבות הצריכה של מוצרי מזון בעלי ערך תזונתי גבוה כגון [[לחם מחיטה מלאה]], על מנת להביא לירידה במחירם.

* בחינת שימוש בכלי רגולציה צרכניים לשם הגברת מודעות הצרכנים לחשיבות הצריכה של מוצרי מזון בעלי ערך תזונתי גבוה כגון [[לחם מחיטה מלאה]], על מנת להביא לירידה במחירם.

* הגבלת מכירת מזון בו אחוז [[שומן הטראנס]] גבוה.

* הגבלת מכירת מזון בו אחוז [[שומן הטראנס]] גבוה.