שינויים

==גורמים המשפיעים על עומסי תנועה==

==גורמים המשפיעים על עומסי תנועה==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[פרבור]] , [[ביקוש מושרה]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[פרבור]], [[ביקוש מושרה]]}}

[[קובץ:קיבולת 3.5 מטר רחוב עירוני.PNG|ממוזער|400px| כמות האנשים שיכולים לעבור בשעה אחת, בחתך רחוב עירוני של 3.5 מטרים (רוחב נתיב תנועה). אוטובוסים יכולים להעביר פי 4.5 יותר אנשים לעומת נתיב למכוניות, ובאופניים כמות גדולה פי 7. ]]

[[קובץ:קיבולת 3.5 מטר רחוב עירוני.PNG|ממוזער|400px| כמות האנשים שיכולים לעבור בשעה אחת, בחתך רחוב עירוני של 3.5 מטרים (רוחב נתיב תנועה). אוטובוסים יכולים להעביר פי 4.5 יותר אנשים לעומת נתיב למכוניות, ובאופניים כמות גדולה פי 7.]]

לכל כביש יש קיבולת מקסימלית - מספר רכבים שיכולים לעבור בו במהירות מסויימת בשעה אחת. כאשר עולה הביקוש לנסיעות ברכב הפרטי וכאשר השימוש בו גדל ומתקרב לקיבולת של הכביש מתרחשים פקקי תנועה.  

לכל כביש יש קיבולת מקסימלית - מספר רכבים שיכולים לעבור בו במהירות מסויימת בשעה אחת. כאשר עולה הביקוש לנסיעות ברכב הפרטי וכאשר השימוש בו גדל ומתקרב לקיבולת של הכביש מתרחשים פקקי תנועה.  

מדיניות של נסיון להתמודדות עם פקקי התנועה על ידי חיזוי צפי הביקוש לרכב הפרטי והרחבת הכבישים או סלילה של עוד כבישים מכונה "מדיניות חזה וספק". מדיניות זו נחשבת על ידי מתכננים עירוניים רבים, בעיקר מזרם [[עירוניות מתחדשת]] ו[[סביבתנות]] למבוי סתום - עלויות הבנייה של עוד ועוד כבישים ומחלפים הולכת וגדלה אבל הביקוש גדל בקצב מהיר יותר.  

מדיניות של נסיון להתמודדות עם פקקי התנועה על ידי חיזוי צפי הביקוש לרכב הפרטי והרחבת הכבישים או סלילה של עוד כבישים מכונה "מדיניות חזה וספק". מדיניות זו נחשבת על ידי מתכננים עירוניים רבים, בעיקר מזרם [[עירוניות מתחדשת]] ו[[סביבתנות]] למבוי סתום - עלויות הבנייה של עוד ועוד כבישים ומחלפים הולכת וגדלה אבל הביקוש גדל בקצב מהיר יותר.  

מבחינה מרחבית, שימוש במכונית לצורך תחבורה סובל מיעילות נמוכה. לדוגמה נתיב אחד בכביש מהיר יכול להעביר 2000 מכוניות  

מבחינה מרחבית, שימוש במכונית לצורך תחבורה סובל מיעילות נמוכה. לדוגמה נתיב אחד בכביש מהיר יכול להעביר 2000 מכוניות בשעה. זהו אמצעי התחבורה הכי פחות יעיל בהקשר זה שכן אוטובוס יכול להעביר כמות אנשים גדולה פי 4.5 בשעה (9000 איש), [[אופניים]] כמות אנשים גדולה פי 7 (14,000), נתיב הליכה ברגל יכול להעביר 19,000 איש בשעה ורכבת קלה, יכולה להעביר כמות גדולה פי 11 לעומת רכב פרטי - 22,000 איש בשעה. <ref name="moch2009">[http://www.moch.gov.il/SiteCollectionDocuments/tichnun/hanhayot_umadrichim/tichnun_sheviley_ofanaim.pdf הנחיות לתכנון רחובות בערים – תנועת אופניים] משרד התחבורה, אוקטובר 2009</ref>

בשעה. זהו אמצעי התחבורה הכי פחות יעיל בהקשר זה שכן אוטובוס יכול להביר כמות אנשים גדולה פי 4.5 בשעה (9000 איש), [[אופניים]] כמות אנשים גדולה פי 7 (14,000), נתיב הליכה ברגל יכול להעביר 19,000 איש בשעה ורכבת קלה, יכולה להעביר כמות גדולה פי 11 לעומת רכב פרטי - 22,000 איש בשעה. <ref name="moch2009">[http://www.moch.gov.il/SiteCollectionDocuments/tichnun/hanhayot_umadrichim/tichnun_sheviley_ofanaim.pdf הנחיות לתכנון רחובות בערים – תנועת אופניים] משרד התחבורה, אוקטובר 2009</ref>

[[תמונה:Sprawl.png|left|thumb|400px| ההשפעות המערכתיות של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] וכיצד הם מעודדים שימוש ברכב פרטי ופקקי תנועה. בשל הצפיפות הנמוכה ומרחקי הליכה גדולים קשה להפעיל [[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]] יעילות בפרבר. הדבר מעודד קנייה של עוד מכוניות, שימוש גדול יותר במכוניות ומרחקי נסיעה גדולים יותר וכן מעודד [[הפרדת שימושי קרקע]], שיוצרים יותר נסיעות ונסיעות ארוכות יותר, שתורמים להווצרות [[פקקי תנועה]] והשפעות נוספות של הרכב הפרטי. פקקי התנועה תורמים עוד ל[[זיהום אוויר]], [[רעש]] והרגשה לא נעימה בעיר, ובכך הם חלק מ[[לולאת משוב]] שמגבירה שוב את הביקוש לכבישים ואת המשך הפרבור]]

[[תמונה:Sprawl.png|left|thumb|400px| ההשפעות המערכתיות של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] וכיצד הם מעודדים שימוש ברכב פרטי ופקקי תנועה. בשל הצפיפות הנמוכה ומרחקי הליכה גדולים קשה להפעיל [[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]] יעילות בפרבר. הדבר מעודד קנייה של עוד מכוניות, שימוש גדול יותר במכוניות ומרחקי נסיעה גדולים יותר וכן מעודד [[הפרדת שימושי קרקע]], שיוצרים יותר נסיעות ונסיעות ארוכות יותר, שתורמים להווצרות [[פקקי תנועה]] והשפעות נוספות של הרכב הפרטי. פקקי התנועה תורמים עוד ל[[זיהום אוויר]], [[רעש]] והרגשה לא נעימה בעיר, ובכך הם חלק מ[[לולאת משוב]] שמגבירה שוב את הביקוש לכבישים ואת המשך הפרבור]]

כאשר פרברים מקשים על השימוש בתחבורה ציבורית, ועל השימוש בתחבורת אופניים והליכה ברגל, עוד אנשים בוחרים להשתמש במכונית במקום באמצעים אחרים. דבר זה מגדיל במהירות את חוסר התפקוד של הכבישים הקיימים. לדוגמה [[פרבור בישראל]] גורם לכך שבישובים פרבריים קטנים השימוש ברכב גבוה בהרבה יחסית לשימוש בו בעיר. כך נכון ל-2009, בישובים עירוניים 59% מהמשפחות היו בעלות רכב אחד, לעומת ישובים כפריים שבהם 86% מהמשפחות היו בעלות רכב אחד לפחות. בישובים עירוניים רק 16% מהמשפחות מחזיקות ברשותן 2 מכוניות או יותר (לדוגמה 10% בירושלים, 14% בתל אביב ו-16% בחיפה), אבל בישובים קטנים 46% ממשקי הבית מחזיקים שתי מכוניות או יותר.<ref name="lamas17">[http://www.cbs.gov.il/publications11/1440/excel/t17.xls לוח 17 - בעלות על מוצרים בני קיימה, לפי צורת יישוב] למ"ס , 2009 </ref>  

כאשר פרברים מקשים על השימוש בתחבורה ציבורית, ועל השימוש בתחבורת אופניים והליכה ברגל, עוד אנשים בוחרים להשתמש במכונית במקום באמצעים אחרים. דבר זה מגדיל במהירות את חוסר התפקוד של הכבישים הקיימים. לדוגמה [[פרבור בישראל]] גורם לכך שבישובים פרבריים קטנים השימוש ברכב גבוה בהרבה יחסית לשימוש בו בעיר. כך נכון ל-2009, בישובים עירוניים 59% מהמשפחות היו בעלות רכב אחד, לעומת ישובים כפריים שבהם 86% מהמשפחות היו בעלות רכב אחד לפחות. בישובים עירוניים רק 16% מהמשפחות מחזיקות ברשותן 2 מכוניות או יותר (לדוגמה 10% בירושלים, 14% בתל אביב ו-16% בחיפה), אבל בישובים קטנים 46% ממשקי הבית מחזיקים שתי מכוניות או יותר.<ref name="lamas17">[http://www.cbs.gov.il/publications11/1440/excel/t17.xls לוח 17 - בעלות על מוצרים בני קיימה, לפי צורת יישוב] למ"ס, 2009 </ref>  

הדוגמה המוכרת ביותר מתחום זה היא [[לוס אנג'לס]] שבה יש כמות עצומה של כבישים מהירים ומחלפים, אבל במקביל יש גם [[פרבור]] נרחב המתאים לרכב הפרטי ולכן יש גם ביקוש גדול כך שתושבי העיר והמטרופולין מבלים זמן רב מזמנם בפקקי תנועה. בארצות הברית בכללה סללו עוד ועוד כבישים אבל גם שם קצב סלילת הכבישים אינו מדביק את הביקוש, מה גם שעיקר הכבישים שמשפיעים על עומסים נמצאים במרכזי הערים - היכן שקשה יותר להוסיף כבישים נוספים. מחקר אמריקאי משנת 2011 מצא כי פקקי תנועה בארצות הברית גזלו 34 שעות בשנה מכל נוסע, עליה של 20 שעות מעל הנתון שנמדד בשנת 1982.  [http://www.wistrans.org/cfire/2011/09/2011-urban-mobility-report/]

הדוגמה המוכרת ביותר מתחום זה היא [[לוס אנג'לס]] שבה יש כמות עצומה של כבישים מהירים ומחלפים, אבל במקביל יש גם [[פרבור]] נרחב המתאים לרכב הפרטי ולכן יש גם ביקוש גדול כך שתושבי העיר והמטרופולין מבלים זמן רב מזמנם בפקקי תנועה. בארצות הברית בכללה סללו עוד ועוד כבישים אבל גם שם קצב סלילת הכבישים אינו מדביק את הביקוש, מה גם שעיקר הכבישים שמשפיעים על עומסים נמצאים במרכזי הערים - היכן שקשה יותר להוסיף כבישים נוספים. מחקר אמריקאי משנת 2011 מצא כי פקקי תנועה בארצות הברית גזלו 34 שעות בשנה מכל נוסע, עליה של 20 שעות מעל הנתון שנמדד בשנת 1982.  [http://www.wistrans.org/cfire/2011/09/2011-urban-mobility-report/]

דבר דומה מתרחש גם בהקשר של [[תחבורה ציבורית]] או [[תחבורת אופניים]] - אם יותר אנשים נוסעים ב[[רכבת]] , בכמות גדולה, אזי ה[[כביש]] שהוא [[מוצר ציבורי]] נראה אופציה נוחה יותר לשאר המשתמשים, דבר שמעלה בחזרה את הביקוש לשימוש ברכב פרטי. עם זאת היתרון של פיתוח חלופות לרכב פרטי כאמצעי להקטנת עומסי התנועה, הוא בהגדלת חופש הבחירה של אנשים, ובעלויות נמוכות יותר למשק של שימוש באמצעים אלה יחסית לרכב הפרטי על ידי הקטנת הנזקים הכלכליים שגורם הרכב הפרטי למשק. לדוגמה ניתן להקטין את פקקי התנועה לעיר מסויימת על ידי הרחבת כבישים ועוד מחלפים, אבל אז נוצרת בעיה נוספת של מחסור במקומות [[חניה]] בתוך העיר, כאשר הספקה של מקומות חניה כאלה דורשת עוד כסף ומרחב על חשבון השקעות בדברים אחרים.

דבר דומה מתרחש גם בהקשר של [[תחבורה ציבורית]] או [[תחבורת אופניים]] - אם יותר אנשים נוסעים ב[[רכבת]], בכמות גדולה, אזי ה[[כביש]] שהוא [[מוצר ציבורי]] נראה אופציה נוחה יותר לשאר המשתמשים, דבר שמעלה בחזרה את הביקוש לשימוש ברכב פרטי. עם זאת היתרון של פיתוח חלופות לרכב פרטי כאמצעי להקטנת עומסי התנועה, הוא בהגדלת חופש הבחירה של אנשים, ובעלויות נמוכות יותר למשק של שימוש באמצעים אלה יחסית לרכב הפרטי על ידי הקטנת הנזקים הכלכליים שגורם הרכב הפרטי למשק. לדוגמה ניתן להקטין את פקקי התנועה לעיר מסויימת על ידי הרחבת כבישים ועוד מחלפים, אבל אז נוצרת בעיה נוספת של מחסור במקומות [[חניה]] בתוך העיר, כאשר הספקה של מקומות חניה כאלה דורשת עוד כסף ומרחב על חשבון השקעות בדברים אחרים.

היבט נוסף הוא שהגדלת מהירות התנועה תוך שמירה על הבטיחות, פרושה גם הגדלת המרווחים בין המכוניות. לכן בניגוד לאינוטאציה, הגברת מהירות התנועה מעלה את הקיבולת של הכביש עד מהירות מסויימת, ומאותה מהירות, הקיבולת יורדת ככל שמהירות הנסיעה עולה. רוב הכבישים בארצות הברית עמוסים רק 5% מהזמן, ולכן בשאר הזמן רוב השטח של הכביש מהווה ניצול יתר של משאבים (שטח, [[אספלט]] וכו') וגם כאשר הכביש מוביל כמות מקסימלית של מכוניות לשעה רק 10% משטח הכביש מכוסה במכוניות. [http://www.mckinsey.com/Insights/Sustainability/Are_you_ready_for_the_resource_revolution]

היבט נוסף הוא שהגדלת מהירות התנועה תוך שמירה על הבטיחות, פרושה גם הגדלת המרווחים בין המכוניות. לכן בניגוד לאינטואיציה, הגברת מהירות התנועה מעלה את הקיבולת של הכביש עד מהירות מסויימת, ומאותה מהירות, הקיבולת יורדת ככל שמהירות הנסיעה עולה. רוב הכבישים בארצות הברית עמוסים רק 5% מהזמן, ולכן בשאר הזמן רוב השטח של הכביש מהווה ניצול יתר של משאבים (שטח, [[אספלט]] וכו') וגם כאשר הכביש מוביל כמות מקסימלית של מכוניות לשעה רק 10% משטח הכביש מכוסה במכוניות. [http://www.mckinsey.com/Insights/Sustainability/Are_you_ready_for_the_resource_revolution]

==השפעות כלכליות וחברתיות של עומסי תנועה==

==השפעות כלכליות וחברתיות של עומסי תנועה==

עומסי תנועה היא אחת [[השפעות חיצוניות של מכוניות|ההשפעות החיציוניות]] היקרות והנפוצות של הרכב הפרטי, בישראל לדוגמה נהגים מבלים בפקקים מיליוני שעות עבודה ופנאי בשנה, דבר שפוגע הן ב[[רווחה חברתית|רווחה החברתית]] באופן ישיר, הן ב[[הון חברתי|הון החברתי]] והן בתוצר הכלכלי של המשק, בעלות של מיליארדי שקלים בשנה. בנוסף עומסי התנועה גורמים לאיחורים לא צפויים, מעלים את [[זיהום אוויר]] במיוחד במרכז הערים, גורמים לבלאי מואץ במכוניות ולבזבוז דלק, ותורמים ל[[מתח נפשי]] וגופני (סטרס), להתנהגות פרועה של נהגים עצבניים (road rage, נהגים שאיחרו ומנסים להגיע בזמן)[http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/(SICI)1098-2337(1999)25:6%3C409::AID-AB2%3E3.0.CO;2-0/abstract], ול[[תחבורה פעילה|תת פעילות גופנית]].  

עומסי תנועה היא אחת [[השפעות חיצוניות של מכוניות|ההשפעות החיצוניות]] היקרות והנפוצות של הרכב הפרטי, בישראל לדוגמה נהגים מבלים בפקקים מיליוני שעות עבודה ופנאי בשנה, דבר שפוגע הן ב[[רווחה חברתית|רווחה החברתית]] באופן ישיר, הן ב[[הון חברתי|הון החברתי]] והן בתוצר הכלכלי של המשק, בעלות של מיליארדי שקלים בשנה. בנוסף עומסי התנועה גורמים לאיחורים לא צפויים, מעלים את [[זיהום אוויר]] במיוחד במרכז הערים, גורמים לבלאי מואץ במכוניות ולבזבוז דלק, ותורמים ל[[מתח נפשי]] וגופני (סטרס), להתנהגות פרועה של נהגים עצבניים (road rage, נהגים שאיחרו ומנסים להגיע בזמן)[http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/(SICI)1098-2337(1999)25:6%3C409::AID-AB2%3E3.0.CO;2-0/abstract], ול[[תחבורה פעילה|תת פעילות גופנית]].  

עלות הפקקים בארצות הברית מוערכת ב 100 מיליארד דולר, או 750$ לנוסע. עומסי תנועה מחוץ לשעות העומס תורמים ל-40% מסך הפקקים. היבטים אלה מהווים בעיה במיוחד עבור העברת משאות לעסקים שסמתמכים על הספקה בזמן אמת. [http://www.wistrans.org/cfire/2011/09/2011-urban-mobility-report/]

עלות הפקקים בארצות הברית מוערכת ב 100 מיליארד דולר, או 750$ לנוסע. עומסי תנועה מחוץ לשעות העומס תורמים ל-40% מסך הפקקים. היבטים אלה מהווים בעיה במיוחד עבור העברת משאות לעסקים שמסתמכים על הספקה בזמן אמת. [http://www.wistrans.org/cfire/2011/09/2011-urban-mobility-report/]

בישראל, אובדן זמן בפקקים גורר נזק כלכלי של מיליארדי שקלים - נזק כספי ישיר של אובדן שעות עבודה, נזק ל[[רווחה]] עקב אובדן שעות פנאי ואובדן שעות פעילות בגלל הערכת זמנים לתיאום פעילות (כמו משלוח מטענים).  

בישראל, אובדן זמן בפקקים גורר נזק כלכלי של מיליארדי שקלים - נזק כספי ישיר של אובדן שעות עבודה, נזק ל[[רווחה]] עקב אובדן שעות פנאי ואובדן שעות פעילות בגלל הערכת זמנים לתיאום פעילות (כמו משלוח מטענים).  

עומסי התנועה בכבישים גוררת חשיפה מוגברת ל[[זיהום אוויר מתחבורה]]. פקקים מגבירים את כמות [[זיהום|הזיהום]], את הריכוז שלו ואת החשיפה אליו מצד בני אדם, בעלי חיים וצמחים.  

עומסי התנועה בכבישים גוררת חשיפה מוגברת ל[[זיהום אוויר מתחבורה]]. פקקים מגבירים את כמות [[זיהום|הזיהום]], את הריכוז שלו ואת החשיפה אליו מצד בני אדם, בעלי חיים וצמחים.  

השפעה אחת היא שמשך הנסיעה מתארך ולכך כל מכונית פולטת כמות גדולה יותר של מזהמים ומזבזבת כמות גדולה יותר של דלק, בנוסף יש אנשים המנסים לעקוף את הפקקים בדרכים ארוכות יותר (לדוגמה בסיוע יישומים כמו וויז) וגם הם גורמים לזיהום נוסף יחסית לנסיעה ישירה. פקקים מגדילים את הזיהום בצורה נוספת - במהירות נמוכה מידי מנועי בערה פנימית עובדים בצורה פחות יעילה ומזהמים יותר.  

השפעה אחת היא שמשך הנסיעה מתארך ולכך כל מכונית פולטת כמות גדולה יותר של מזהמים ומבזבזת כמות גדולה יותר של דלק, בנוסף יש אנשים המנסים לעקוף את הפקקים בדרכים ארוכות יותר (לדוגמה בסיוע יישומים כמו וויז) וגם הם גורמים לזיהום נוסף יחסית לנסיעה ישירה. פקקים מגדילים את הזיהום בצורה נוספת - במהירות נמוכה מידי מנועי בערה פנימית עובדים בצורה פחות יעילה ומזהמים יותר.  

רוב פקקי התנועה מתרחשים באותו זמן (בשעות הבוקר ואחר הצהריים) בסמוך לשכונות מגורים ובמרכזי הערים, בכך הם מרכזים את זיהום האוויר לשעות ומביאים את [[זיהום האוויר]] אל מרכזי האוכלוסייה. השפעת הזיהום קשורה לא רק לכמות הכוללת שלו, אלא לריכוז שלו במקום מסויים ולרמת החשיפה של האוכלוסייה. ככל שריכוז הזיהום גבוה יותר כך השפעתו מזיקה יותר. רוב זיהום האוויר במרבית הערים בישראל הוא [[זיהום מתחבורה]] פקקי תנועה ומגבירים את החשיפה ל[[זיהום אוויר]] של כלל האוכלוסייה. הדבר משפיע בעיקר על משתמשי הדרך עצמם - כמו נהגים, אבל גם על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] ודיירים סמוכים. אוכלוסיות רגישות במיוחד הן ילדים וקשישים. דבר זה גם מוביל לפגיעה במבנים ולפגיעה בבריאות של דיירים סמוכים לעורקי תנועה. ההשפעה החמורה ביותר היא של [[חומר חלקיקי]] ומחקרים בשנים האחרונות קושרים בין קרבת מקור הזיהום לבין גודל ההשפעה על הבריאות. השפעות נוספות נובעות מ[[תחמוצות חנקן]] ומזיהום שניוני של [[אוזון בגובה הקרקע]]. יחד מזהמי האוויר עלולים לגרור תחלואה בסרטן (בעיקר סרטן ריאות אבל גם סוגי סרטן נוספים), מחלות לב-ריאה ומערכות של כלי הדם, וכן הגברה של מחלות מדבקות כמו דלקת ריאות או שחפת.  

רוב פקקי התנועה מתרחשים באותו זמן (בשעות הבוקר ואחר הצהריים) בסמוך לשכונות מגורים ובמרכזי הערים, בכך הם מרכזים את זיהום האוויר לשעות ומביאים את [[זיהום האוויר]] אל מרכזי האוכלוסייה. השפעת הזיהום קשורה לא רק לכמות הכוללת שלו, אלא לריכוז שלו במקום מסויים ולרמת החשיפה של האוכלוסייה. ככל שריכוז הזיהום גבוה יותר כך השפעתו מזיקה יותר. רוב זיהום האוויר במרבית הערים בישראל הוא [[זיהום מתחבורה]] פקקי תנועה ומגבירים את החשיפה ל[[זיהום אוויר]] של כלל האוכלוסייה. הדבר משפיע בעיקר על משתמשי הדרך עצמם - כמו נהגים, אבל גם על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] ודיירים סמוכים. אוכלוסיות רגישות במיוחד הן ילדים וקשישים. דבר זה גם מוביל לפגיעה במבנים ולפגיעה בבריאות של דיירים סמוכים לעורקי תנועה. ההשפעה החמורה ביותר היא של [[חומר חלקיקי]] ומחקרים בשנים האחרונות קושרים בין קרבת מקור הזיהום לבין גודל ההשפעה על הבריאות. השפעות נוספות נובעות מ[[תחמוצות חנקן]] ומזיהום שניוני של [[אוזון בגובה הקרקע]]. יחד מזהמי האוויר עלולים לגרור תחלואה בסרטן (בעיקר סרטן ריאות אבל גם סוגי סרטן נוספים), מחלות לב-ריאה ומערכות של כלי הדם, וכן הגברה של מחלות מדבקות כמו דלקת ריאות או שחפת.  

השפעה עקיפה של נסיעות ארוכות בפקקי תנועה היא פחות זמן פנוי והרגשת עייפות ותשישות עקב המאמץ הכרוך בנהיגה. שני הגורמים האלה גורמים לכך שלאנשים מרגישים שאין להם זמן וכוח לבצע [[פעילות גופנית]]. מחסור בפעילות גופנית - כחלק מ[[אורח חיים יושבני]] גורם לתחלואה במחלות לב, שבץ, יתר לחץ דם ועוד. לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא אחת מ-10 הסיבות העיקריות למוות בטרם עת ונכון לשנת 2002 הוא הביא למותם של 1.9 מיליוני בני אדם בשנה.<ref name="hadassah2009"/>, לדעת מספר חוקרי בריאות, מחסור בפעילות גופנית דומה בעוצמתו ל[[השפעות העישון על הבריאות|נזקי העישון]]. חוסר פעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה למחלות כמו [[סוכרת מסוג 2]], שיטיון, מחלות כלי הדם הכליליים, [[סרטן השד]], [[סרטן המעי הגס]], [[דיכאון]] ו[[מחלות לב]]. [http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=6096&CategoryID=131]. אורח חיים יושבני מקצר את תוחלת החיים ברחבי העולם ב-5 שנים בממוצע ומהווה את הגורם הרביעי בחומרתו לתחלואה ולתמותה בעולם, כאשר הגורם החמישי בחומרתו, [[השמנת יתר]], קשור לגורם זה.[http://healthy.walla.co.il/?w=%2F581%2F2785603&fb_action_ids=280469582154289&fb_action_types=og.comments&fb_source=other_multiline&action_object_map=%5B766922080012887%5D&action_type_map=%5B%22og.comments%22%5D&action_ref_map=%5B%5D]

השפעה עקיפה של נסיעות ארוכות בפקקי תנועה היא פחות זמן פנוי והרגשת עייפות ותשישות עקב המאמץ הכרוך בנהיגה. שני הגורמים האלה גורמים לכך שלאנשים מרגישים שאין להם זמן וכוח לבצע [[פעילות גופנית]]. מחסור בפעילות גופנית - כחלק מ[[אורח חיים יושבני]] גורם לתחלואה במחלות לב, שבץ, יתר לחץ דם ועוד. לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא אחת מ-10 הסיבות העיקריות למוות בטרם עת ונכון לשנת 2002 הוא הביא למותם של 1.9 מיליוני בני אדם בשנה.<ref name="hadassah2009"/>, לדעת מספר חוקרי בריאות, מחסור בפעילות גופנית דומה בעוצמתו ל[[השפעות העישון על הבריאות|נזקי העישון]]. חוסר פעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה למחלות כמו [[סוכרת מסוג 2]], שיטיון, מחלות כלי הדם הכליליים, [[סרטן השד]], [[סרטן המעי הגס]], [[דיכאון]] ו[[מחלות לב]]. [http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=6096&CategoryID=131]. אורח חיים יושבני מקצר את תוחלת החיים ברחבי העולם ב-5 שנים בממוצע ומהווה את הגורם הרביעי בחומרתו לתחלואה ולתמותה בעולם, כאשר הגורם החמישי בחומרתו, [[השמנת יתר]], קשור לגורם זה.[http://healthy.walla.co.il/?w=%2F581%2F2785603&fb_action_ids=280469582154289&fb_action_types=og.comments&fb_source=other_multiline&action_object_map=%5B766922080012887%5D&action_type_map=%5B%22og.comments%22%5D&action_ref_map=%5B%5D]

בדצמבר 2012, ערכו  משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה, עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית (חצי שעה ביום, חמש פעמים בשבוע). המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית לטענת מששתפי הסקר הוא חוסר זמן. גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ- 43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref>[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref>

בדצמבר 2012, ערכו  משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה, עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית (חצי שעה ביום, חמש פעמים בשבוע). המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית לטענת משתתפי הסקר הוא חוסר זמן. גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ- 43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref>[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref>

בנוסף נסיעות ארוכות בפקקים עלולות לגרור [[השמנת יתר]] עקב הרגלי אכילה גרועים. לדוגמה מחקר משנת 2009 של המכון לבריאות קהילתית באוניברסיטת בראון מצא כי נסיעות ארוכות יותר לעבודה קשורות לעליה באכילת חטיפים וירידה ב[[פעילות גופנית]]. סקר שנערך ב-2012 בקרב 4,300 עובדים הנוסעים כל יום לעבודה בעיר פורת וורת' (Fort Worth) טקסס, מצא כי אנשים שנוסעים בכל יום לעבודה המרוחקת מעל ל-25 ק"מ מביתם, נוטים להיות [[השמנת יתר|שמנים]] יותר ולסבול מ[[לחץ דם]] גבוה יותר. מי שנוסעים בין 25 ל-32 ק"מ בכל יום הם בעלי סבירות הגבוהה מ-50% לסבול מ[[השמנת יתר]], ובעלי סבירות פחותה ב-33% לבצע את כמות הפעילות הגופנית השבועית הנחשבת לבריאה. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3609061,00.html].

בנוסף נסיעות ארוכות בפקקים עלולות לגרור [[השמנת יתר]] עקב הרגלי אכילה גרועים. לדוגמה מחקר משנת 2009 של המכון לבריאות קהילתית באוניברסיטת בראון מצא כי נסיעות ארוכות יותר לעבודה קשורות לעליה באכילת חטיפים וירידה ב[[פעילות גופנית]]. סקר שנערך ב-2012 בקרב 4,300 עובדים הנוסעים כל יום לעבודה בעיר פורת וורת' (Fort Worth) טקסס, מצא כי אנשים שנוסעים בכל יום לעבודה המרוחקת מעל ל-25 ק"מ מביתם, נוטים להיות [[השמנת יתר|שמנים]] יותר ולסבול מ[[לחץ דם]] גבוה יותר. מי שנוסעים בין 25 ל-32 ק"מ בכל יום הם בעלי סבירות הגבוהה מ-50% לסבול מ[[השמנת יתר]], ובעלי סבירות פחותה ב-33% לבצע את כמות הפעילות הגופנית השבועית הנחשבת לבריאה. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3609061,00.html].