שינויים

קיימות הגדרות שונות של שירותי המערכת האקולוגית, הגרסה העדכנית ביותר על ידי TEEB נודעה כדי לבצע סינתזה בתחום כדי למנוע ספירה כפולה של שירותים, בגרסה זו המינוח "שירותים תומכים" הוחלף במינוח "שירותי בית גידול" (Habitat Services).

קיימות הגדרות שונות של שירותי המערכת האקולוגית, הגרסה העדכנית ביותר על ידי TEEB נודעה כדי לבצע סינתזה בתחום כדי למנוע ספירה כפולה של שירותים, בגרסה זו המינוח "שירותים תומכים" הוחלף במינוח "שירותי בית גידול" (Habitat Services).

ככל [[גידול אוכלוסין|שהאוכלוסייה האנושית גדלה]] וככל שיש [[צמיחה כלכלית|גידול בצריכה לנפש]] גדלה גם [[טביעת הרגל האקולוגית]] העולמית. [[משאבי טבע]] אינם חסינים מפני כל פגיעה ואינם נמצאים בכמות אינסופית. [[השפעות סביבתיות|ההשפעות הסביבתיות]] של הפעילויות האנושיות, הופכות משמעותיות יותר ויותר. איכות האוויר והמים נמצאת בירידה, מזיקים ומחלות חורגים מהגבולות ההיסטוריים שלהם ו[[בירוא יערות]] גורם להצפות של ישובים בעקבות הקטנת הפעילות המווסתת של יערות ועצים. כ-40-50% [[שימושי קרקע|משטח האדמה שאינם מכוסים בקרח]] שונו בצורה קיצונית או הדרדרו בערבות פעילוית אנושית, 66% אחוזים מ[[דיג|שדות הדיג]] סובלים מ[[דיג יתר]], רמות ה[[פחמן דו חמצני|פחמן דו חמצני]] באטומוספירה עלו ב-30% מאז תחילת [[המהפכה התעשייתית]] וכ-25% ממיני הציפורים נכחדו ב-2000 השנים האחרונות, כחלק מ[[הכחדה המונית|ההכחדה ההמונית מעשה ידי אדם]].  

ככל [[גידול אוכלוסין|שהאוכלוסייה האנושית גדלה]] וככל שיש [[צמיחה כלכלית|גידול בצריכה לנפש]] גדלה גם [[טביעת הרגל האקולוגית]] העולמית. [[משאבי טבע]] אינם חסינים מפני כל פגיעה ואינם נמצאים בכמות אינסופית. [[השפעות סביבתיות|ההשפעות הסביבתיות]] של הפעילויות האנושיות, הופכות משמעותיות יותר ויותר. איכות האוויר והמים נמצאת בירידה, מזיקים ומחלות חורגים מהגבולות ההיסטוריים שלהם ו[[בירוא יערות]] גורם להצפות של ישובים בעקבות הקטנת הפעילות המווסתת של יערות ועצים. כ-40-50% [[שימושי קרקע|משטח האדמה שאינם מכוסים בקרח]] שונו בצורה קיצונית או הדרדרו בערבות פעילוית אנושית, 66% אחוזים מ[[דיג|שדות הדיג]] סובלים מ[[דיג יתר]], רמות ה[[פחמן דו חמצני|פחמן דו חמצני]] באטמוספירה עלו ב-30% מאז תחילת [[המהפכה התעשייתית]] וכ-25% ממיני הציפורים נכחדו ב-2000 השנים האחרונות, כחלק מ[[הכחדה המונית|ההכחדה ההמונית מעשה ידי אדם]].  

כתוצאה מכך גוברת ההכרה בקרב חברות כי שירותי המערכות האקולוגיות לא רק שהן סופיים ונמצאים תחת איום, אלא גם שיש צורך דחוף לבצע הערכה של הטרייד-אוף בין הצרכים והרצונות קצרי-הטווח לאלו של הטווח הארוך. כדי לסייע למקבלי החלטות, יש נטייה גדלה והולכת לספק תגי מחיר כלכליים לשירותים רבים של המערכות האקולוגיות, בדרך כלל על פי העלות של החלפת שירותים אלה עם חלופות אנושיות.

כתוצאה מכך גוברת ההכרה בקרב חברות כי שירותי המערכות האקולוגיות לא רק שהן סופיים ונמצאים תחת איום, אלא גם שיש צורך דחוף לבצע הערכה של הטרייד-אוף בין הצרכים והרצונות קצרי-הטווח לאלו של הטווח הארוך. כדי לסייע למקבלי החלטות, יש נטייה גדלה והולכת לספק תגי מחיר כלכליים לשירותים רבים של המערכות האקולוגיות, בדרך כלל על פי העלות של החלפת שירותים אלה עם חלופות אנושיות.

==השווי הכלכלי של שירותי המערכת האקולוגית==

==השווי הכלכלי של שירותי המערכת האקולוגית==

{{תבנית:מדדי קיימות}}

{{מדדי קיימות}}

{{הפניה לערך מורחב|מוצר ציבורי}}

{{הפניה לערך מורחב|מוצר ציבורי}}

[[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[רוברט קוסטנזה]] וחוקרים נוספים ניסו לבצע הערכה כספית של השירותים שהטבע מספק ופרסמו את המחקר בירחון [http://www.uvm.edu/giee/publications/Nature_Paper.pdf נייצ'ר, 1997]: 16-54 טריליון (10 בחזקת 12) דולר, בעוד התל"ג העולמי המצרפי עמד אז על 18 טריליון דולר.  

[[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[רוברט קוסטנזה]] וחוקרים נוספים ניסו לבצע הערכה כספית של השירותים שהטבע מספק ופרסמו את המחקר בירחון [http://www.uvm.edu/giee/publications/Nature_Paper.pdf נייצ'ר, 1997]: 16-54 טריליון (10 בחזקת 12) דולר, בעוד התל"ג העולמי המצרפי עמד אז על 18 טריליון דולר.  

השווי הכלכלי של שירותי המערכת האקולוגית ל[[אדם]] מוערך בטריליוני דולרים בשנה. ועם זאת, כמעט כל השרותים האלה לא נסחרים ב[[שוק|שוקים הכלכלים]], ולכן הם נתפסים כשרותי-חינם. במילים אחרות יש להם מאפיינים של [[מוצר ציבורי]] - כולם נהנים מקיומם, אבל קשה למנוע ממישהו להנות מהם אם הוא לא משלם עליהם, ואם מישהו אחד נהנה מהם אין זה מונע את ההנאה של מישהו אחר. וזאת בדומה למוצרים ציבוריים אחרים כמו הספקת בטחון צבאי, או [[אמון]]. היות ואין לשרותים האלה אין תגי מחיר, החברה והשחקנים הפועלים בשוק לא יכולים לקבל איתות באשר לאפשרות של שינוי בהיצע שלהם או להתדרדרות של המערכות האקולוגיות שמייצרות את השירותים. כיום יש הסכמה רחבה בדבר נזק גדל ואיום מתרחב על [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] רבות - הדבר נובע משורה של [[השפעות סביבתיות]] כגון [[זיהום]], [[בירוא יערות]], [[מינים פולשים]], [[משבר המים העולמי]] ועוד.  

השווי הכלכלי של שירותי המערכת האקולוגית ל[[אדם]] מוערך בטריליוני דולרים בשנה. ועם זאת, כמעט כל השרותים האלה לא נסחרים ב[[שוק|שוקים הכלכלים]], ולכן הם נתפסים כשרותי-חינם. במילים אחרות יש להם מאפיינים של [[מוצר ציבורי]] - כולם נהנים מקיומם, אבל קשה למנוע ממישהו להנות מהם אם הוא לא משלם עליהם, ואם מישהו אחד נהנה מהם אין זה מונע את ההנאה של מישהו אחר. וזאת בדומה למוצרים ציבוריים אחרים כמו הספקת בטחון צבאי, או [[אמון]]. היות ואין לשרותים האלה אין תגי מחיר, החברה והשחקנים הפועלים בשוק לא יכולים לקבל איתות באשר לאפשרות של שינוי בהיצע שלהם או להתדרדרות של המערכות האקולוגיות שמייצרות את השירותים. כיום יש הסכמה רחבה בדבר נזק גדל ואיום מתרחב על [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] רבות - הדבר נובע משורה של [[השפעות סביבתיות]] כגון [[זיהום]], [[בירוא יערות]], [[מינים פולשים]], [[משבר המים העולמי]] ועוד.  

לפי [[גרכטן דיילי]] ושות', אם מעונינים ב[[קיימות]], יש צורך קריטי לזיהוי ולניטור של שירותי מערכות אקולוגיות הן ברמה המקומית והן ברמה העולמית, ולשילוב של הערך שלהם בתוך תהליכי קבלת ההחלטות של הפרטים ושל החברות האנושיות.  

לפי [[גרכטן דיילי]] ושות', אם מעוניינים ב[[קיימות]], יש צורך קריטי לזיהוי ולניטור של שירותי מערכות אקולוגיות הן ברמה המקומית והן ברמה העולמית, ולשילוב של הערך שלהם בתוך תהליכי קבלת ההחלטות של הפרטים ושל החברות האנושיות.  

===ביקורת===

===ביקורת===

קיימת מספר בעיות מושגיות הקשורות בהערכות כספיות של שירותי המערכת האקולוגית. בעיה מושגית אחת היא שערך כספי [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלית הנאו-קלאסית]] קשור ל[[ניתוח שולי]] של מוצרים בדידים. ניתן להעריך מה השווי הכספי של גרביים בלי קשר לשאלה מה השווי הכספי של עגבניות לדוגמה, היות ואין קשר מערכתי בין גרביים לעגבניות. לעומת זאת, [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] שלובות זו בזו ומאפשרות את התפקוד התקין האחת של השנייה. לדוגמה, אם יפגע תפקוד [[יער|היערות]], הדבר עלול להשפיע  גם על מערכות [[מי תהום|מי התהום]] לדוגמה או על מערכות ימיות ועל השירותים שמספקות מערכות אלה.  

קיימת מספר בעיות מושגיות הקשורות בהערכות כספיות של שירותי המערכת האקולוגית. בעיה מושגית אחת היא שערך כספי [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלית הנאו-קלאסית]] קשור ל[[ניתוח שולי]] של מוצרים בדידים. ניתן להעריך מה השווי הכספי של גרביים בלי קשר לשאלה מה השווי הכספי של עגבניות לדוגמה, היות ואין קשר מערכתי בין גרביים לעגבניות. לעומת זאת, [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] שלובות זו בזו ומאפשרות את התפקוד התקין האחת של השנייה. לדוגמה, אם יפגע תפקוד [[יער|היערות]], הדבר עלול להשפיע  גם על מערכות [[מי תהום|מי התהום]] לדוגמה או על מערכות ימיות ועל השירותים שמספקות מערכות אלה.  

בעיה אחרת קשורה למושג הכלכלי [[גמישות המחיר ביחס לכמות]] או בקיצור "גמישות". גמישות זו אומרת בכמה תרד (או תעלה) הצריכה של מוצר אם מחירו יעלה באחוז אחד. כמו מחיר, ביקוש הוא נתון נקודתי, שתלוי בין היתר בכמות המוצר. בהנתן העדפות נתונות של צרכנים, נקבל גמישויות שונות בכמויות שונות של אותו מוצר. כאשר משתנה כמות המוצר משתנה גם הגמישות אליו. נניח כי לסך התוצרת [[חקלאות|החקלאית]] הגולמית ל[[מזון]] (סך הערך הכספי של כל ה[[חיטה]], התירס ושאר הגידולים החקלאיים המספקים מזון לבני אדם), יש מחיר של כך וכך מילירדי דולרים, וכי מחיר זה נמוך  ממחיר כל המכוניות שנמכרו באותה שנה. ניתוח כלכלי נאיבי יכול להוביל למסקנה לפיה היות ואנו מוכנים לשלם יותר על מכוניות, הן יותר חשובות לנו מאשר מזון. אלא שגמישות הביקוש של מזון נמוכה בהרבה מזו של מכוניות - אם מחיר המזון יעלה, הדרישה אליו תשנה בצורה מועטה, אם מחיר המזון יעלה עוד, הגמישות תהיה "קשיחה לחלוטין" - כלומר אנשים יהיו מוכנים לשלם כל מחיר ובלבד שיוכלו לקנות מזון, בעוד שדבר זה לא נכון לגבי [[שוק המכוניות]]. באופן דומה, גם מחיר שנקבע עבור מערכת אקולוגית כלשהי או עבור שירות שלה, הוא דבר שתלוי בכמות של אותה מערכת או שירות, וגם גמישות הביקוש אליה היא דבר שתלוי בכמות.  

בעיה אחרת קשורה למושג הכלכלי [[גמישות המחיר ביחס לכמות]] או בקיצור "גמישות". גמישות זו אומרת בכמה תרד (או תעלה) הצריכה של מוצר אם מחירו יעלה באחוז אחד. כמו מחיר, ביקוש הוא נתון נקודתי, שתלוי בין היתר בכמות המוצר. בהנתן העדפות נתונות של צרכנים, נקבל גמישויות שונות בכמויות שונות של אותו מוצר. כאשר משתנה כמות המוצר משתנה גם הגמישות אליו. נניח כי לסך התוצרת [[חקלאות|החקלאית]] הגולמית ל[[מזון]] (סך הערך הכספי של כל ה[[חיטה]], התירס ושאר הגידולים החקלאיים המספקים מזון לבני אדם), יש מחיר של כך וכך מיליארדי דולרים, וכי מחיר זה נמוך  ממחיר כל המכוניות שנמכרו באותה שנה. ניתוח כלכלי נאיבי יכול להוביל למסקנה לפיה היות ואנו מוכנים לשלם יותר על מכוניות, הן יותר חשובות לנו מאשר מזון. אלא שגמישות הביקוש של מזון נמוכה בהרבה מזו של מכוניות - אם מחיר המזון יעלה, הדרישה אליו תשנה בצורה מועטה, אם מחיר המזון יעלה עוד, הגמישות תהיה "קשיחה לחלוטין" - כלומר אנשים יהיו מוכנים לשלם כל מחיר ובלבד שיוכלו לקנות מזון, בעוד שדבר זה לא נכון לגבי [[שוק המכוניות]]. באופן דומה, גם מחיר שנקבע עבור מערכת אקולוגית כלשהי או עבור שירות שלה, הוא דבר שתלוי בכמות של אותה מערכת או שירות, וגם גמישות הביקוש אליה היא דבר שתלוי בכמות.  

בעיה נוספת ברעיון הערכה הכלכלי היא שקיימים שירותים רבים שאין להם כרגע תחליף, לדוגמה [[שכבת האוזון]] או [[ייצור ראשוני]]. הרעיון של השמת תג מחיר הוא שניתן להמיר דבר אחד בדבר שני - תמורת כך וכך עגבניות נהיה מוכנים לשלם כך וכך בננות. סך הסחורות שאנו מוכנים לשלם תמורת מוצר מסויים, או ויתור על סחורות אלה, קובעים את מחירו. מוצרים חסרי תחליף הם מוצרים שבלעדיהם הכמות של כל המוצרים האחרים תהיה אפס.  ללא יכולת תחלופה, לא ניתן לתת תג מחיר כלכלי, או שניתן לקבוע שהמחיר הכלכלי שלהם הוא אינסופי.  

בעיה נוספת ברעיון הערכה הכלכלי היא שקיימים שירותים רבים שאין להם כרגע תחליף, לדוגמה [[שכבת האוזון]] או [[ייצור ראשוני]]. הרעיון של השמת תג מחיר הוא שניתן להמיר דבר אחד בדבר שני - תמורת כך וכך עגבניות נהיה מוכנים לשלם כך וכך בננות. סך הסחורות שאנו מוכנים לשלם תמורת מוצר מסויים, או ויתור על סחורות אלה, קובעים את מחירו. מוצרים חסרי תחליף הם מוצרים שבלעדיהם הכמות של כל המוצרים האחרים תהיה אפס.  ללא יכולת תחלופה, לא ניתן לתת תג מחיר כלכלי, או שניתן לקבוע שהמחיר הכלכלי שלהם הוא אינסופי.  

שירותים אחרים הם כאלו שניתן להמיר חלק מהם בפתרונות טכנולוגיים. אבל לעיתים קרובות דבר זה נעשה  תוך הסתמכות על [[כלכלה מקיימת|כלכלה לא מקיימת]] ועל כלכלה שאינה [[כלכלת מחיר מלא]] - כלומר על מציאות או תחשיבים כלכליים המבוססים על סבסוד נסתר ו/או זמני (על ידי [[השפעות חיצוניות]]), על שימוש בטכנולוגיות לא מקיימות או תוך התבססות על "סבסוד" מצד שירותי טבע אחרים. לדוגמה, אפשר לחשב את המחיר הכלכלי של [[התפלת מים]] לקבלת מים מתוקים במקום שירותי הטבע המספקים שירותים של טיהור מים. אבל מחיר זה תלוי הן ב[[טכנולוגיה]] הקיימת והן במשאבים הקיימים, כיום רוב [[משק האנרגיה העולמי]] מסתמך על [[דלקים מחצביים]] כך שגם התפלה, שצורכת אנרגיה רבה מבוססת על [[משאב מתכלה]]. הטכנולוגיה העתידית עשויה לגרום להוזלת המחיר האנרגטי, הסביבתי והכלכלי של התפלה בעקבות [[שיפורי טכנולוגיה]]. [[תהליכים ארוכי טווח]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]] או [[שיא תפוקת הפחם]] וכן השפעות צולבות אחרות כתוצאה מהדרדרות סביבתית אפשרית כמו [[זיהום מים]], עלולים לגרום להתייקרות התהליכים הטכנולוגיים שכרוכים בהתפלה.  

שירותים אחרים הם כאלו שניתן להמיר חלק מהם בפתרונות טכנולוגיים. אבל לעיתים קרובות דבר זה נעשה  תוך הסתמכות על [[כלכלה מקיימת|כלכלה לא מקיימת]] ועל כלכלה שאינה [[כלכלת מחיר מלא]] - כלומר על מציאות או תחשיבים כלכליים המבוססים על סבסוד נסתר ו/או זמני (על ידי [[השפעות חיצוניות]]), על שימוש בטכנולוגיות לא מקיימות או תוך התבססות על "סבסוד" מצד שירותי טבע אחרים. לדוגמה, אפשר לחשב את המחיר הכלכלי של [[התפלת מים]] לקבלת מים מתוקים במקום שירותי הטבע המספקים שירותים של טיהור מים. אבל מחיר זה תלוי הן ב[[טכנולוגיה]] הקיימת והן במשאבים הקיימים, כיום רוב [[משק האנרגיה העולמי]] מסתמך על [[דלקים מחצביים]] כך שגם התפלה, שצורכת אנרגיה רבה מבוססת על [[משאב מתכלה]]. הטכנולוגיה העתידית עשויה לגרום להוזלת המחיר האנרגטי, הסביבתי והכלכלי של התפלה בעקבות [[שיפורי טכנולוגיה]]. [[תהליכים ארוכי טווח]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]] או [[שיא תפוקת הפחם]] וכן השפעות צולבות אחרות כתוצאה מהדרדרות סביבתית אפשרית כמו [[זיהום מים]], עלולים לגרום להתייקרות התהליכים הטכנולוגיים שכרוכים בהתפלה.  

חלק מ[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים האקולוגים]] חוששים שמתן תג מחיר כלכלי לשירותי המערכת האקולוגית עלול להיות חרב פיפיות. מצד אחד הוא שובר את הדיכוטמיה בין תחום ה[[אקולוגיה]] לבין [[כלכלה|המערכת הכלכלית]] והחברתית וגורם לכך של[[השפעה סביבתית|נזקים סביבתיים]] כלפי מערכות התמיכה הטבעיות יש ביטוי בשפה המקובלת של קבלת החלטות של נזק ותועלת כלכלית. מצד שני, כלי זה עלול ליצור את הרושם, השורר בקרב חלק מאנשי זרם ה[[אופטימיזם טכנולוגי]] ו[[כלכלה סביבתית]], לפיו הטכנולוגיה הקיימת, או זו שיכולה להתפתח בעתיד הקרוב, יכולה להוות תחליף הולם להגנה על המערכות הטבעיות ופתרון שלם לבעיות ה[[קיימות]].

חלק מ[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים האקולוגים]] חוששים שמתן תג מחיר כלכלי לשירותי המערכת האקולוגית עלול להיות חרב פיפיות. מצד אחד הוא שובר את הדיכוטומיה בין תחום ה[[אקולוגיה]] לבין [[כלכלה|המערכת הכלכלית]] והחברתית וגורם לכך של[[השפעה סביבתית|נזקים סביבתיים]] כלפי מערכות התמיכה הטבעיות יש ביטוי בשפה המקובלת של קבלת החלטות של נזק ותועלת כלכלית. מצד שני, כלי זה עלול ליצור את הרושם, השורר בקרב חלק מאנשי זרם ה[[אופטימיזם טכנולוגי]] ו[[כלכלה סביבתית]], לפיו הטכנולוגיה הקיימת, או זו שיכולה להתפתח בעתיד הקרוב, יכולה להוות תחליף הולם להגנה על המערכות הטבעיות ופתרון שלם לבעיות ה[[קיימות]].

==ראו גם==

==ראו גם==