שינויים

'''ליברליזם''' הוא מונח מתחום [[מדעי החברה]]. מקורו מהמילה הלטינית 'ליבר' שמשמעה 'חופשי'. הליברליזם התפתח בין ה[[רנסנס]] ל[[מהפכה התעשייתית]] ובמסגרתו הועלתה האפשרות ליסוד חברה מסודרת המבוססת על [[האדם החופשי]] בלבד. בכך היתה התנועה הליברלית בסיס פוליטי מהפכני כנגד הכוחות השמרניים: הכנסייה ובעלי האדמות.  

'''ליברליזם''' הוא מונח מתחום [[מדעי החברה]]. מקורו מהמילה הלטינית 'ליבר' שמשמעה 'חופשי'. הליברליזם התפתח בין ה[[רנסנס]] ל[[מהפכה התעשייתית]] ובמסגרתו הועלתה האפשרות ליסוד חברה מסודרת המבוססת על [[האדם החופשי]] בלבד. בכך היתה התנועה הליברלית בסיס פוליטי מהפכני כנגד הכוחות השמרניים: הכנסייה ובעלי האדמות.  

==התפתחות המושג לאורך ההיסטוריה והשינויים החברתיים==

==התפתחות המושג לאורך ההיסטוריה והשינויים החברתיים==

כשהתפתחה ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] היא חברה לכוחות המהפכניים הליברליים ששאפו להעביר את מרכז הכוח מהכנסייה וה[[פאודליזם|פאודלים]] בעלי האדמות אל ה[[יזם]], היצרן, הדוגל ב[[טכנולוגיה]] מתקדמת, [[בעל ההון]]. עם תיאור '[[היד הנעלמה]]' ורעיון '[[השוק החופשי]]' נעשה צימוד בין המושג [[חופש ליברלי|החופש הליברלי]] ל[[חופש כלכלי|חופש הכלכלי]] וכיום ניראה שאי אפשר לדבר על ליברליזם בלי קונוטציות לכלכלה של [[שוק חופשי|שוק חופשי]].

כשהתפתחה ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] היא חברה לכוחות המהפכניים הליברליים ששאפו להעביר את מרכז הכוח מהכנסייה וה[[פאודליזם|פאודלים]] בעלי האדמות אל ה[[יזם]], היצרן, הדוגל ב[[טכנולוגיה]] מתקדמת, [[בעל ההון]]. עם תיאור '[[היד הנעלמה]]' ורעיון '[[השוק החופשי]]' נעשה צימוד בין המושג [[חופש ליברלי|החופש הליברלי]] ל[[חופש כלכלי|חופש הכלכלי]] וכיום ניראה שאי אפשר לדבר על ליברליזם בלי קונוטציות לכלכלה של [[שוק חופשי|שוק חופשי]].

==ביקורת על הליברליזם==

==ביקורת על הליברליזם==

מבקרי הליברליזם טוענים שעבור שכבות מסוימות באוכלוסייה, החופש של [[הליברליזם הכלכלי]] הוא החופש לישון מתחת לגשר. בראשית המאה ה-20 העובדים בעולם המערבי החלו לעמוד על זכויותיהם. ה[[קומוניזם]] התפשט וכבש את מזרח אירופה. סימנים הראו שגם אפריקה ודרום אמריקה עומדות להיסחף עם הרעיונות החדשים ולעזוב את ה[[שוק חופשי|שוק חופשי]]. [[השפל הגדול]] של 1929 נוסף על כל אלו ומעמד הממסד ה[[קפיטליסטי]] (הליברלי) החל מתערער.

מבקרי הליברליזם טוענים שעבור שכבות מסוימות באוכלוסייה, החופש של [[הליברליזם הכלכלי]] הוא החופש לישון מתחת לגשר. בראשית המאה ה-20 העובדים בעולם המערבי החלו לעמוד על זכויותיהם. ה[[קומוניזם]] התפשט וכבש את מזרח אירופה. סימנים הראו שגם אפריקה ודרום אמריקה עומדות להיסחף עם הרעיונות החדשים ולעזוב את ה[[שוק חופשי|שוק חופשי]]. [[השפל הגדול]] של 1929 נוסף על כל אלו ומעמד הממסד ה[[קפיטליסטי]] (הליברלי) החל מתערער.

גוף הביקורת הוותיק והנרחב ביותר על הליברליזם והיישום הכלכלי שלו, ה[[קפיטליזם]], הוא הניתוח של [[קרל מרקס]] והוגים נוספים שהלכו בעקבותיו ותקנו את הליקויים בהגותו שהתגלו בפרספקטיבה היסטורית, [[נאו מרקסיזם|נאו מרקסיסטים]]. זרם בולט נוסף הוא [[הסוציאל דמוקרטים]] שקמו כסינתזה בין רעיונות ליברלים לבין רעיונות סוציאליסטים - אלו מדגישים את החשיבות של איזון בין ערכים של דמוקרטיה ושיוויון לבין שמירה על חופש כלכלי וזכויות אדם שפעמים רבות לא כובדו על ידי הסוציאליזם. בנוסף יש זרמים אחרים של ביקורת כגון [[פרוייקט וונוס]], [[טכנוקרטיה|טכנוקרטים]], [[כלכלה בודהיסטית]], [[כלכלה מוסדית]], וחלק מהזרמים ב[[קיימות]].

גוף הביקורת הוותיק והנרחב ביותר על הליברליזם והיישום הכלכלי שלו, ה[[קפיטליזם]], הוא הניתוח של [[קרל מרקס]] והוגים נוספים שהלכו בעקבותיו ותקנו את הליקויים בהגותו שהתגלו בפרספקטיבה היסטורית, [[נאו מרקסיזם|נאו מרקסיסטים]]. זרם נוסף שמבקר את הליברזלים מכיוון אחר לגמרי הוא ה[[אנרכיזם]] שטוען שהליברליזם רק נותן אשליה של חופש בעודו מקפח את השוויון. זרם בולט נוסף הוא [[הסוציאל דמוקרטים]] שקמו כסינתזה בין רעיונות ליברלים לבין רעיונות סוציאליסטים - אלו מדגישים את החשיבות של איזון בין ערכים של דמוקרטיה ושיוויון לבין שמירה על חופש כלכלי וזכויות אדם שפעמים רבות לא כובדו על ידי הסוציאליזם. בנוסף יש זרמים אחרים של ביקורת כגון [[פרוייקט וונוס]], [[טכנוקרטיה|טכנוקרטים]], [[כלכלה בודהיסטית]], [[כלכלה מוסדית]], וחלק מהזרמים ב[[קיימות]].

הן הסוציאליסטים והן ליברלים וליברטרים רבים מדגישים את הויכוח הכלכלי המרכזי של המאה ה-20 והוא כמה אפשרות יש לאפשר למדינה להתערב בשוק (שוק חופשי לגמרי מול שוק בניהול מלא של המדינה) ומתעלמים לעיתים קרובות מסוגיות נוספות. מתוך תפיסה זו יש בהם נוהגים לחלק את כל שאר המחנות ל"קפיטליסטים" ו"קומוניסטים" או "אדומים".  

הן הסוציאליסטים והן ליברלים וליברטרים רבים מדגישים את הויכוח הכלכלי המרכזי של המאה ה-20 והוא כמה אפשרות יש לאפשר למדינה להתערב בשוק ([[שוק חופשי]] לגמרי מול שוק בניהול מלא של המדינה) ומתעלמים לעיתים קרובות מסוגיות נוספות. מתוך תפיסה זו יש בהם נוהגים לחלק את כל שאר המחנות ל"קפיטליסטים" ו"קומוניסטים" או "אדומים".  

חלק מהמבקרים המאוחרים של הליברליזם צמחו מתוכו - לדוגמה [[דייוויד קורטן]] שכותב על המחוייבות הגדלה והולכת של ליברליזם ל[[תאגידים רב לאומיים]] ועל הניגוד בין [[קפיטליזם]] ו[[שוק חופשי]] לבין [[שוק תחרותי]]. ביקורת דומה מותח גם הכלכלן [[לואיג'י זינגלס]] שטוען שצריך "להציל את הקפיטליזם מהקפיטליסטים". הוגה נוסף שביקר וחידש את ההגות הליברליסטית הוא [[אמרטיה סן]]. הוגים בזרם של [[כלכלה אקולוגית]] טענו שהמחוייבות של ליברלים לקפיטליזם הובילה אותה להתעלם מ[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות]] ומפגיעה בחירות ובחייהם של אנשים רבים כמו גם להתעלם ממימדים חשובים של חופש כמו הזכות לחיות שנתונה תחת איום לא רק על ידי ממשלות ומלחמות אלא גם בגלל התנהלות [[קיימות|בלתי מקיימת]].  

חלק מהמבקרים המאוחרים של הליברליזם צמחו מתוכו - לדוגמה [[דייוויד קורטן]] שכותב על המחוייבות הגדלה והולכת של ליברליזם ל[[תאגידים רב לאומיים]] ועל הניגוד בין [[קפיטליזם]] ו[[שוק חופשי]] לבין [[שוק תחרותי]]. ביקורת דומה מותח גם הכלכלן [[לואיג'י זינגלס]] שטוען שצריך "להציל את הקפיטליזם מהקפיטליסטים". הוגה נוסף שביקר וחידש את ההגות הליברליסטית הוא [[אמרטיה סן]]. הוגים בזרם של [[כלכלה אקולוגית]] טענו שהמחוייבות של ליברלים לקפיטליזם הובילה אותה להתעלם מ[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות]] ומפגיעה בחירות ובחייהם של אנשים רבים כמו גם להתעלם ממימדים חשובים של חופש כמו הזכות לחיות שנתונה תחת איום לא רק על ידי ממשלות ומלחמות אלא גם בגלל התנהלות [[קיימות|בלתי מקיימת]].