שינויים

על פי אמרה מהמאה ה-15 "הצורך הוא אבי ההמצאה".[http://www.phrases.org.uk/meanings/necessity-is-the-mother-of-invention.html] לפי רעיון זה, המצאות נובעות בנסיון לתת מענה לצרכים של בני אדם. רעיון זה מקבל חיזוק על ידי התאוריה הכלכלית לפיו קיים תמריץ של פירמות ושל ממציאים  ב[[משק תחרותי]] שרוצות לפתח המצאות כדי להגדיל את הרווחים שלהם. לפירמות יש אמצעים לבצע השקעות במחקר ודבר זה מוביל ליצירת המצאות. המצאות שידוע כי נולדו כתוצאה מצורך כוללות את פיתוח הפצצה האטומית, מנפטת הכותנה, והמצאת מנוע קיטור של ג'יימס וואט כדי לשאוב מים ממכרות הפחם בבריטניה.  

על פי אמרה מהמאה ה-15 "הצורך הוא אבי ההמצאה".[http://www.phrases.org.uk/meanings/necessity-is-the-mother-of-invention.html] לפי רעיון זה, המצאות נובעות בנסיון לתת מענה לצרכים של בני אדם. רעיון זה מקבל חיזוק על ידי התאוריה הכלכלית לפיו קיים תמריץ של פירמות ושל ממציאים  ב[[משק תחרותי]] שרוצות לפתח המצאות כדי להגדיל את הרווחים שלהם. לפירמות יש אמצעים לבצע השקעות במחקר ודבר זה מוביל ליצירת המצאות. המצאות שידוע כי נולדו כתוצאה מצורך כוללות את פיתוח הפצצה האטומית, מנפטת הכותנה, והמצאת מנוע קיטור של ג'יימס וואט כדי לשאוב מים ממכרות הפחם בבריטניה.  

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] טוען שרק במקרים מסויימים הצורך הוא אבי ההמצאה, והמקרה הכללי יותר הוא זה שההמצאה  היא "אם הצורך".  דיימונד מעיר כי לרוב המצאה אינה פרי פיתוח של ממציא בודד, אלא תוצאה של [[תהליך]] ממושך שכולל אנשים רבים. אמירה זו נתמכת גם על ידי [[מארק טווין]]. התהליך יכול להתקיים במשך מאות שנים כאשר בכל פעם מתגלים היבטים חדשים על סמך ידע קודם. הממציא המוכר לרוב מגבש ידע קודם לידי מוצר בודד. קיימת נטייה להתמקד בגאונותו של אותו ממציא ולהתעלם מהתהליך שקדם להמצאה הסופית ומפיתוחים שאלמלה הם לא ניתן היה לקדם את ההמצאה. דיימונד טוען כי רוב הפיתוחים של טכנולוגיות קודמו על ידי אנשים שהוקסמו על ידי הטכנולוגיה, הסתקרנו ממנה ושיחקו איתה, בלי שיהיה להם ברור איזה צורך אם בכלל יקבל מענה על ידי הפיתוח זה.  

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] טוען שרק במקרים מסויימים הצורך הוא אבי ההמצאה, והמקרה הכללי יותר הוא זה שההמצאה  היא "אם הצורך".  דיימונד מעיר כי לרוב המצאה אינה פרי פיתוח של ממציא בודד, אלא תוצאה של [[תהליך]] ממושך שכולל אנשים רבים. אמירה זו נתמכת גם על ידי [[מארק טווין]]. התהליך יכול להתקיים במשך מאות שנים כאשר בכל פעם מתגלים היבטים חדשים על סמך ידע קודם. הממציא המוכר לרוב מגבש ידע קודם לידי מוצר בודד. קיימת נטייה להתמקד בגאונותו של אותו ממציא ולהתעלם מהתהליך שקדם להמצאה הסופית ומפיתוחים שאלמלא הם לא ניתן היה לקדם את ההמצאה. דיימונד טוען כי רוב הפיתוחים של טכנולוגיות קודמו על ידי אנשים שהוקסמו על ידי הטכנולוגיה, הסתקרנו ממנה ושיחקו איתה, בלי שיהיה להם ברור איזה צורך אם בכלל יקבל מענה על ידי הפיתוח זה.  

דיימונד נותן דוגמאות להמצאות שקודם הומצאו ורק לאחר מכן נמצאו להן שימושים. דוגמאות לכך כוללות את המצאת ה[[מכונית]] על ידי ניקואלס אוטו, המצאת הפונוגרף על ידי אדיסון. אדיסון לדוגמה חשב שפונוגראף ישמש לשם הקלטת צוואה או הקלטת הכתבה למזכירה ושימושים נוספים. הוא ממש התנגד ליישום ההמצאה כדי להקליט מוזיקה. לטענת דיימונד פעמים רבות הביצועים של הדגמים הראשונים הם עלובים מדי מכדי שיענו לצורך של הציבור ועל הממציא לעמול ולשכלל את ההמצאה כדי לשכנע אנשים שיש בה צורך.  

דיימונד נותן דוגמאות להמצאות שקודם הומצאו ורק לאחר מכן נמצאו להן שימושים. דוגמאות לכך כוללות את המצאת ה[[מכונית]] על ידי ניקואלס אוטו, המצאת הפונוגרף על ידי אדיסון. אדיסון לדוגמה חשב שפונוגראף ישמש לשם הקלטת צוואה או הקלטת הכתבה למזכירה ושימושים נוספים. הוא ממש התנגד ליישום ההמצאה כדי להקליט מוזיקה. לטענת דיימונד פעמים רבות הביצועים של הדגמים הראשונים הם עלובים מדי מכדי שיענו לצורך של הציבור ועל הממציא לעמול ולשכלל את ההמצאה כדי לשכנע אנשים שיש בה צורך.  

===מימון הפיתוח הטכנולוגי===

===מימון הפיתוח הטכנולוגי===

ב[[כלכלה נאו קלאסית]] מקובל להניח כי [[שוק חופשי|שוק חופשי]] מעודד תחרות עזה בין פירמות שונות. הפירמות מנסות להשיג יתרון תחרותי על פני ירובתיהן ולכן משקיעות במחקר ופיתוח.  

ב[[כלכלה נאו קלאסית]] מקובל להניח כי [[שוק חופשי|שוק חופשי]] מעודד תחרות עזה בין פירמות שונות. הפירמות מנסות להשיג יתרון תחרותי על פני יריבותיהן ולכן משקיעות במחקר ופיתוח.  

מי שערער על הנחה זו היה [[יוזף שומפטר]] שפיתח את תורת ה[[תחרות שומפטריאנית|תחרות השומפטריאנית]]. לפי שומפטר, בתנאי תחרות עזה עם יצרנים רבים, הרווח של החברות נשחק והן עסוקות בשרידה בלבד. אין להם עודפים להשקעה במחקר ובפיתוח. לכן לפי שומפטר מי שמוביל את החדשנות בתחומים רבים הן חברות ו[[תאגיד|תאגידים]] גדולים בתנאים של [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים. במצב זה יש להם מספיק מוטיבציה לבצע פיתוח טכנולוגי כדי להגדיל את נתח השוק שלהם, ומצד שני יש להם מספיק משאבים וזמן כדי לממן מחקר ופיתוח - במיוחד מחקר יישומי. התאוריה של שומפטר מודגמת בשוק הצמיגים בארצות הברית. השוק שהיה בעבר בן מאות חברות עבר ריכוזיות לכיוון של 4 חברות גדולות שמספקות את רוב החידושים הטכנולוגיים בענף, כגון צמיג רכב ללא פנימית.  

מי שערער על הנחה זו היה [[יוזף שומפטר]] שפיתח את תורת ה[[תחרות שומפטריאנית|תחרות השומפטריאנית]]. לפי שומפטר, בתנאי תחרות עזה עם יצרנים רבים, הרווח של החברות נשחק והן עסוקות בשרידה בלבד. אין להם עודפים להשקעה במחקר ובפיתוח. לכן לפי שומפטר מי שמוביל את החדשנות בתחומים רבים הן חברות ו[[תאגיד|תאגידים]] גדולים בתנאים של [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים. במצב זה יש להם מספיק מוטיבציה לבצע פיתוח טכנולוגי כדי להגדיל את נתח השוק שלהם, ומצד שני יש להם מספיק משאבים וזמן כדי לממן מחקר ופיתוח - במיוחד מחקר יישומי. התאוריה של שומפטר מודגמת בשוק הצמיגים בארצות הברית. השוק שהיה בעבר בן מאות חברות עבר ריכוזיות לכיוון של 4 חברות גדולות שמספקות את רוב החידושים הטכנולוגיים בענף, כגון צמיג רכב ללא פנימית.  

* מקרה אחד של נסיגה טכנולוגית הוא '''חזרה מטכנולוגיה של חקלאות אל חברות [[ציידים לקטים]]''', במהלך ה[[המהפכה הנאוליתית]]. דבר זה יכול לנבוע לדוגמה בגלל [[שינויי אקלים]] ושינויים אחרים הגורמים לכך שעם הזמן יש מקומות שהחקלאות בהן פחות מתאימה.  

* מקרה אחד של נסיגה טכנולוגית הוא '''חזרה מטכנולוגיה של חקלאות אל חברות [[ציידים לקטים]]''', במהלך ה[[המהפכה הנאוליתית]]. דבר זה יכול לנבוע לדוגמה בגלל [[שינויי אקלים]] ושינויים אחרים הגורמים לכך שעם הזמן יש מקומות שהחקלאות בהן פחות מתאימה.  

* מקרה ברור יותר של נסיגה טכנולוגית הוא '''הפסקת השימוש ברובים ביפן הפאודלית'''. היפנים הכירו את הרובה, השתמשו בהם בלחימה ואף ייצרו רובים. אבל הרובים איימו על מעמד הסמוארים ששלט ביפן, שכן בניגוד ללוחמי חרב הרכובים על סוסים, אימון של רובאים יכול להתבצע על ידי אנשים עניים יותר בתקופה קצרה בהרבה (תהליכים דומים הנוגעים לקשת הארוכה ולרובים עזרו לקעקע את מעמד האבירים והאצילים באירופה). מסיבה זו השוגונים היפנים (השליטים האבסולוטיים של יפן) החלו להצר את הייצור והשימוש ברובים, בטענה שהם טכנולוגיה נוצרית. עד להפסקת השימוש בהם כליל. דיימונד מציין שיפן יכלה לבצע דבר כזה היות והיא היתה אי מבודד שלא חשש מפלישה של שכנים. לעומת זאת מדינות אירופה לא יכלו להרשות לעצמן דבר דומה - כל מדינה שהיתה מבצעת צעד דומה היתה מאבדת יתרון צבאי חשוב מול שכנותיה.  

* מקרה ברור יותר של נסיגה טכנולוגית הוא '''הפסקת השימוש ברובים ביפן הפאודלית'''. היפנים הכירו את הרובה, השתמשו בהם בלחימה ואף ייצרו רובים. אבל הרובים איימו על מעמד הסמוראים ששלט ביפן, שכן בניגוד ללוחמי חרב הרכובים על סוסים, אימון של רובאים יכול להתבצע על ידי אנשים עניים יותר בתקופה קצרה בהרבה (תהליכים דומים הנוגעים לקשת הארוכה ולרובים עזרו לקעקע את מעמד האבירים והאצילים באירופה). מסיבה זו השוגונים היפנים (השליטים האבסולוטיים של יפן) החלו להצר את הייצור והשימוש ברובים, בטענה שהם טכנולוגיה נוצרית. עד להפסקת השימוש בהם כליל. דיימונד מציין שיפן יכלה לבצע דבר כזה היות והיא היתה אי מבודד שלא חשש מפלישה של שכנים. לעומת זאת מדינות אירופה לא יכלו להרשות לעצמן דבר דומה - כל מדינה שהיתה מבצעת צעד דומה היתה מאבדת יתרון צבאי חשוב מול שכנותיה.  

* דיסקוס פטייטוס הוא דוגמה של נסיגה טכנולוגית בהקשר של דפוס. זו דוגמה לכך שנסיגה טכנולוגית יכולה להתרחש בדומה למנגנון של הכחדת מין ביולוגי עקב אובדן של [[נישה]] חברתית וטכנולוגית מתאימה שתוכל לתמוך בו.  

* דיסקוס פטייטוס הוא דוגמה של נסיגה טכנולוגית בהקשר של דפוס. זו דוגמה לכך שנסיגה טכנולוגית יכולה להתרחש בדומה למנגנון של הכחדת מין ביולוגי עקב אובדן של [[נישה]] חברתית וטכנולוגית מתאימה שתוכל לתמוך בו.  

* '''שימוש ברכב פרטי בהולנד ובאירופה.''' בשנות ה-20 וה-30 [[תחבורת אופניים בהולנד|השימוש באופניים בהולנד]] ו[[תחבורת אופניים באירופה|בערים אירופאיות]] נוספות עמד על כ-70-90% מסך הנסיעות לעבודה. עם הוזלת הייצור של מכוניות וצמיחה כלכלית בהולנד, לאחר מלחמת העולם השנייה, החליפו המכוניות את [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] והאופניים. דבר זה לווה במהרה בקשיים ניכרים - הולנד היא מדינה צפופה והערים ההולנדיות הן ערים עתיקות שלא היה בהן מקום לכבישים רחבים ולחניות. כדי לאפשר תחבורת רכב פרטי ההולנדים נאלצו לפנות מקום על ידי הריסת בלוקים שלמים של בתים לאורך רחובות. אלה שצעד כזה הוא יקר ואיטי ובינתיים כמות המכוניות גדלה. לכן הולנד סבלה כבר בשנות ה-70 מבעיות קשות של [[פקקי תנועה]] ו[[חנייה|מצוקת חנייה]]. בנוסף לכך נגרמו מקרים רבים של [[תאונות דרכים]] שבהן מתו מאות ילדים. חרם הנפט הערבי בשנות ה-70 הוביל לייקור הדלק למכוניות. כל הגורמים האלה הובילו את ההולנדים להכרה בכך שאין להמשיך ולעודד [[פיתוח מוטה רכב פרטי]] ויש לנקוט בצעדים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] והקמת [[שבילי אופניים]] כדי לעודד אנשים להשתמש באמצעים אחרים. עם הזמן, בשנות ה-90 וביתר שאת לאחר מכן, חלה נסיגה בכמות המכירות והנסיעות במכוניות הפרטית ועליה בשימוש באופניים. חשש מפני [[התחממות עולמית]], [[שיא תפוקת הנפט|עליית מחירי הנפט]] ומודעות טובה יותר ליתרונות האופניים לכלכלה עירונית ולחסרונות ה[[פרבור]] גרמו לערים ולמדינות נוספות לאמץ צעדים אלה החל משנת 2000.  

* '''שימוש ברכב פרטי בהולנד ובאירופה.''' בשנות ה-20 וה-30 [[תחבורת אופניים בהולנד|השימוש באופניים בהולנד]] ו[[תחבורת אופניים באירופה|בערים אירופאיות]] נוספות עמד על כ-70-90% מסך הנסיעות לעבודה. עם הוזלת הייצור של מכוניות וצמיחה כלכלית בהולנד, לאחר מלחמת העולם השנייה, החליפו המכוניות את [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] והאופניים. דבר זה לווה במהרה בקשיים ניכרים - הולנד היא מדינה צפופה והערים ההולנדיות הן ערים עתיקות שלא היה בהן מקום לכבישים רחבים ולחניות. כדי לאפשר תחבורת רכב פרטי ההולנדים נאלצו לפנות מקום על ידי הריסת בלוקים שלמים של בתים לאורך רחובות. אלה שצעד כזה הוא יקר ואיטי ובינתיים כמות המכוניות גדלה. לכן הולנד סבלה כבר בשנות ה-70 מבעיות קשות של [[פקקי תנועה]] ו[[חנייה|מצוקת חנייה]]. בנוסף לכך נגרמו מקרים רבים של [[תאונות דרכים]] שבהן מתו מאות ילדים. חרם הנפט הערבי בשנות ה-70 הוביל לייקור הדלק למכוניות. כל הגורמים האלה הובילו את ההולנדים להכרה בכך שאין להמשיך ולעודד [[פיתוח מוטה רכב פרטי]] ויש לנקוט בצעדים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] והקמת [[שבילי אופניים]] כדי לעודד אנשים להשתמש באמצעים אחרים. עם הזמן, בשנות ה-90 וביתר שאת לאחר מכן, חלה נסיגה בכמות המכירות והנסיעות במכוניות הפרטית ועליה בשימוש באופניים. חשש מפני [[התחממות עולמית]], [[שיא תפוקת הנפט|עליית מחירי הנפט]] ומודעות טובה יותר ליתרונות האופניים לכלכלה עירונית ולחסרונות ה[[פרבור]] גרמו לערים ולמדינות נוספות לאמץ צעדים אלה החל משנת 2000.  

* '''התפתחות מיני האדם''' - מלפני 2.5 מיליון שנה ועד כ 300 אלף שנה לכל היותר - התפתחות מיני אדם כמו האדם הזקוף (הומו-ארקטוס) האדם הנאנדרטלי וההומו-סאפיינס. מינים אלה התפתחו ממשפחת קופי העל והשתייכו לסוג אדם, ממנו שרד היום רק המין הומו-סאפינס. המינים יצאו מאפריקה והתפשטו ברחבי אפריקה-אסיה-אירופה ושם עברו התאמה לסביבה וכך התפתחו מיני האדם השונים. כל המינים הללו היו בעלי יכולת של פיתוח כלי אבן, הליכה זקופה, בעלי מוח בנפח גדול יחסית, גידול ילדים במשך זמן רב וחברות מורכבות. למרות כל השינויים האלה, בני האדם נותרו מין שולי למדי, שניזון בעיקר מליקוט ומציד בעלי חיים קטנים, וחי בפחד מפני טורפים גדולים.   

* '''התפתחות מיני האדם''' - מלפני 2.5 מיליון שנה ועד כ 300 אלף שנה לכל היותר - התפתחות מיני אדם כמו האדם הזקוף (הומו-ארקטוס) האדם הנאנדרטלי וההומו-סאפיינס. מינים אלה התפתחו ממשפחת קופי העל והשתייכו לסוג אדם, ממנו שרד היום רק המין הומו-סאפינס. המינים יצאו מאפריקה והתפשטו ברחבי אפריקה-אסיה-אירופה ושם עברו התאמה לסביבה וכך התפתחו מיני האדם השונים. כל המינים הללו היו בעלי יכולת של פיתוח כלי אבן, הליכה זקופה, בעלי מוח בנפח גדול יחסית, גידול ילדים במשך זמן רב וחברות מורכבות. למרות כל השינויים האלה, בני האדם נותרו מין שולי למדי, שניזון בעיקר מליקוט ומציד בעלי חיים קטנים, וחי בפחד מפני טורפים גדולים.   

* '''התפתחות השליטה באש''' - לפני כ-300,000 שנה. האש אפשרה התגוננות חלקית מפני חיות טרף, חימום בחורף, תאורה בלילה. אולי ההשפעה החשובה ביותר שלה היא פתיחת סל מזונות גדול יותר לאדם - שכן על ידי בישול ניתן לאכול מגוון גדול יותר של בעלי חיים וצמחים תוך השקעה נמוכה בהרבה של אנרגיה וזמן. כמו כן יש תאוריה לפיה הבישול איפשר קיצור של המעי ולפיכך גידול של נפח המוח - שכן אלו שני איברים הדורשים כמות גבוהה של אנרגיה. בפעם הראשונה יכלו בני האדם לשלוט בכוח שאינו תלוי בגוף שלהם.  

* '''התפתחות השליטה באש''' - לפני כ-300,000 שנה. האש אפשרה התגוננות חלקית מפני חיות טרף, חימום בחורף, תאורה בלילה. אולי ההשפעה החשובה ביותר שלה היא פתיחת סל מזונות גדול יותר לאדם - שכן על ידי בישול ניתן לאכול מגוון גדול יותר של בעלי חיים וצמחים תוך השקעה נמוכה בהרבה של אנרגיה וזמן. כמו כן יש תאוריה לפיה הבישול איפשר קיצור של המעי ולפיכך גידול של נפח המוח - שכן אלו שני איברים הדורשים כמות גבוהה של אנרגיה. בפעם הראשונה יכלו בני האדם לשלוט בכוח שאינו תלוי בגוף שלהם.  

* '''התפתחות השפה והשתלטות ההומו סאפינס''' - לפני כ-70,000 שנה יצאו ההומו-סאפינס ממזרח אפריקה והשתלטו על שטח אסיה-אירופה-אפריקה תוך כדי הדחה של מיני האדם שישבו שם קודם. ההסבר המקובל כיום לסיבה שאיפשרה מהלך כזה הוא התפתחות השפה בקרב ההומו-סאפינס בגלל שינוי גנטי. השפה איפשרה ארגון חברתי מורכב יותר וגדול יותר. במקביל לכך התפתחו טכנולוגיות נוספות כמו ציור, מנורות חלב וחוט ומחט שאיפשרו לראשונה להגיע למדינות צפוניות, ורפסודות שאיפשרו ליישב את אוסטליה לפני 40,000 שנה. מבחינה גנטית אין הבדל בין הומו-סאפינס מלפני 70,000 שנה לאנשים שחיים כיום. רוב החברות מאופיינות בשימוש בכלי עץ ואבן. רובן חיות חיי נדודים בחבורות של עשרות עד מאות בני אדם. חבורות של ציידים לקטים חיו עד המאה ה-21 במקומות שונים של כדור הארץ, כאשר הן נפוצות יותר במקומות מבודדים. מכל השינויים של המין האנושי, השימוש בשפה על ידי בני האדם, אינו שינו טכנולוגי אלה שינוי אבולוציוני גנטי.  

* '''התפתחות השפה והשתלטות ההומו סאפינס''' - לפני כ-70,000 שנה יצאו ההומו-סאפינס ממזרח אפריקה והשתלטו על שטח אסיה-אירופה-אפריקה תוך כדי הדחה של מיני האדם שישבו שם קודם. ההסבר המקובל כיום לסיבה שאיפשרה מהלך כזה הוא התפתחות השפה בקרב ההומו-סאפינס בגלל שינוי גנטי. השפה איפשרה ארגון חברתי מורכב יותר וגדול יותר. במקביל לכך התפתחו טכנולוגיות נוספות כמו ציור, מנורות חלב וחוט ומחט שאיפשרו לראשונה להגיע למדינות צפוניות, ורפסודות שאיפשרו ליישב את אוסטרליה לפני 40,000 שנה. מבחינה גנטית אין הבדל בין הומו-סאפינס מלפני 70,000 שנה לאנשים שחיים כיום. רוב החברות מאופיינות בשימוש בכלי עץ ואבן. רובן חיות חיי נדודים בחבורות של עשרות עד מאות בני אדם. חבורות של ציידים לקטים חיו עד המאה ה-21 במקומות שונים של כדור הארץ, כאשר הן נפוצות יותר במקומות מבודדים. מכל השינויים של המין האנושי, השימוש בשפה על ידי בני האדם, אינו שינו טכנולוגי אלה שינוי אבולוציוני גנטי.  

* '''החברה החקלאית''' - קמה בעקבות [[המהפכה הנאוליתית]] - מלפני 13 אלף שנה ועד לפני כ-500 שנה. תקופה זו החלה באיזורים שונים בתקופות זמן שונות. האיזורים המוקדמים ביותר הם כנראה איזור הסהר הפורה במזרח התיכון וסין. איזורים פיתוח חקלאות מאוחרים יותר כוללים את מרכז אמריקה ומערב אפריקה. החקלאות נדדה במשך אלפי שנים והתפשטה לשאר חלקי היבשות. במהלך תקופה זו התפתחו המצאות רבות, וחלו תמורות כלכליות וארגוניות חשובות כמו מעבר לשבטים, נגידויות ומדינות, המצאת ה[[כסף]], השימוש במתכות ועוד.  

* '''החברה החקלאית''' - קמה בעקבות [[המהפכה הנאוליתית]] - מלפני 13 אלף שנה ועד לפני כ-500 שנה. תקופה זו החלה באיזורים שונים בתקופות זמן שונות. האיזורים המוקדמים ביותר הם כנראה איזור הסהר הפורה במזרח התיכון וסין. איזורים פיתוח חקלאות מאוחרים יותר כוללים את מרכז אמריקה ומערב אפריקה. החקלאות נדדה במשך אלפי שנים והתפשטה לשאר חלקי היבשות. במהלך תקופה זו התפתחו המצאות רבות, וחלו תמורות כלכליות וארגוניות חשובות כמו מעבר לשבטים, נגידויות ומדינות, המצאת ה[[כסף]], השימוש במתכות ועוד.  

* '''החברה התעשייתית''' - שקמה בעקבות [[המהפכה התעשייתית]] שבה רוב האנרגיה לחברה נובעת משריפת [[דלק מחצבי]] ותפעול של מכונות ומפעלים. סוג כזה של חברה קם גם תודות ל[[המהפכה המדעית]] ובמידה רבה הוא ממשיך לתדלק את הצורך ואת האפשרות לקיים את המשך המהפכה הזו של צבירת עוד [[ידע]] מדעי, פיתוח טכנולוגיות חדשות, צבירת עוד כוח (מול יריבים פוליטיים או בניצול אוצרות טבע או בשליטה עליו) וניצול העודף הזה כדי להמשיך לתמוך ולממן מחקרים חדשים.  

* '''החברה התעשייתית''' - שקמה בעקבות [[המהפכה התעשייתית]] שבה רוב האנרגיה לחברה נובעת משריפת [[דלק מחצבי]] ותפעול של מכונות ומפעלים. סוג כזה של חברה קם גם תודות ל[[המהפכה המדעית]] ובמידה רבה הוא ממשיך לתדלק את הצורך ואת האפשרות לקיים את המשך המהפכה הזו של צבירת עוד [[ידע]] מדעי, פיתוח טכנולוגיות חדשות, צבירת עוד כוח (מול יריבים פוליטיים או בניצול אוצרות טבע או בשליטה עליו) וניצול העודף הזה כדי להמשיך לתמוך ולממן מחקרים חדשים.  

טכניקות [[בנייה טבעית]] של מבני אבן, עץ, עור; המצאת הגלגל; אמצעי השקייה כמו בורג ארכימדס ותעלות השקייה; כרייה והפקת מתכות ברונזה, נחושת וברזל; פיתוח כלי נשק ושיטות לחימה כמו חיצים, חניתות, חרבות, שריון מתכת, לחימה ברכיבה על סוסים, מרכבות, וטקטיקה ואסטרטגיה צבאית; המצאת הכתב; פיתוח [[ממגורות]] המצאת המטבעות, שטרי חוב, הנהלת חשבונות, מיסוי; המצאת הנייר; המצאת הדפוס;   

טכניקות [[בנייה טבעית]] של מבני אבן, עץ, עור; המצאת הגלגל; אמצעי השקייה כמו בורג ארכימדס ותעלות השקייה; כרייה והפקת מתכות ברונזה, נחושת וברזל; פיתוח כלי נשק ושיטות לחימה כמו חיצים, חניתות, חרבות, שריון מתכת, לחימה ברכיבה על סוסים, מרכבות, וטקטיקה ואסטרטגיה צבאית; המצאת הכתב; פיתוח [[ממגורות]] המצאת המטבעות, שטרי חוב, הנהלת חשבונות, מיסוי; המצאת הנייר; המצאת הדפוס;   

===שינויים טכנולוגיים בעידן הקפיטליזם===

===שינויים טכנולוגיים בעידן הקפיטליזם===