שינויים

התורה שלומדים בבתי הספר בכלכלה כיום היא התורה הנאו קלאסית. היא פותחה על ידי [[ויליאם סטנלי ג'בונס]], [[קרל מנגר]] ו[[לאון ואלראס]], בשנות ה-1870, וקיבלה פרסום והכרה על ידי [[אלפרד מרשל]] בשנות ה- 1890.  

התורה שלומדים בבתי הספר בכלכלה כיום היא התורה הנאו קלאסית. היא פותחה על ידי [[ויליאם סטנלי ג'בונס]], [[קרל מנגר]] ו[[לאון ואלראס]], בשנות ה-1870, וקיבלה פרסום והכרה על ידי [[אלפרד מרשל]] בשנות ה- 1890.  

הנאו קלאסיים ממשיכים את הקו אותו התווה אבי [[כלכלה קלאסית|התורה הקלאסית]] הוא כלכלן הסקוטי [[אדם סמית]] שב-1776 הוציא את ספרו המפורסם [[עושר העמים]]. סמית התווה מודל שבו [[הממשלה]] לא אמורה להתערב בנעשה ב[[שוק]] ([[עקרון אי ההתערבות]] או [[שוק חופשי]]) והוא התכוון בעיקר למדיניות [[מרקנתליזם|המרקטליסטית]] שהיתה בזמנו, שבה הממשלה היתה מעורכת בכל תחומי הכלכלה. הנאו קלאסיים המשיכו את הקו של סמית תוך הסתמכות על תאוריה מעט שונה מהתאוריה הקלאסית, בין היתר התאוריה הקלאסית היתה חלק מ[[כלכלה פוליטית]] בעוד הנאו-קלאסיים בנו תאוריה שבה לכאורה [[פוליטיקה]] אינה מושפעת מהכלכלה ואינה משפיעה עליה, כולל הנחות לפיהן הכוח הפוליטי של כל השחקנים בשוק זהה, וכן הממשלה מוצגת אך ורק כגורם מקצועי שרוצה למקסם את הרווחה של כלל השחקנים במשק. כמו כן הכלכלה הקלאסית התבססה על [[תורת הערך של העבודה]] ואילו כלכלה נאו-קלאסית מתבססת על [[תורת הערך של הצרכן]].  

הנאו קלאסיים ממשיכים את הקו אותו התווה אבי [[כלכלה קלאסית|התורה הקלאסית]] הוא כלכלן הסקוטי [[אדם סמית]] שב-1776 הוציא את ספרו המפורסם [[עושר העמים]]. סמית התווה מודל שבו [[הממשלה]] לא אמורה להתערב בנעשה ב[[שוק]] ([[עקרון אי ההתערבות]] או [[שוק חופשי]]) והוא התכוון בעיקר למדיניות [[מרקנטליזם|המרקנטליסטית]] שהיתה בזמנו, שבה הממשלה היתה מעורכת בכל תחומי הכלכלה. הנאו קלאסיים המשיכו את הקו של סמית תוך הסתמכות על תאוריה מעט שונה מהתאוריה הקלאסית, בין היתר התאוריה הקלאסית היתה חלק מ[[כלכלה פוליטית]] בעוד הנאו-קלאסיים בנו תאוריה שבה לכאורה [[פוליטיקה]] אינה מושפעת מהכלכלה ואינה משפיעה עליה, כולל הנחות לפיהן הכוח הפוליטי של כל השחקנים בשוק זהה, וכן הממשלה מוצגת אך ורק כגורם מקצועי שרוצה למקסם את הרווחה של כלל השחקנים במשק. כמו כן הכלכלה הקלאסית התבססה על [[תורת הערך של העבודה]] ואילו כלכלה נאו-קלאסית מתבססת על [[תורת הערך של הצרכן]].  

הכלכלה הנאו-קלאסית ביססה את מעמדה האקדמי בשנות ה-40-50 של המאה ה-20', בעיקר על ידי הכלכלנים [[מילטון פרידמן]] ו[[פרדריק הייק]]. המודל העיקרי שלה שורטט על ידי [[קנת' ארו]]. התאוריה מכונה גם '''[[תאוריית שיווי המשקל הכללי]]''' General Equilibrium Theory - GET. התאוריה הנאו-קלאסית כבסיס למדיניות עלתה רק בשנות ה 70' וה-80' יחד עם ה[[מוניטריזם]] של מילטון פרידמן, ומשטרי רונלד רייגן ומרגרט תאצ'ר.

הכלכלה הנאו-קלאסית ביססה את מעמדה האקדמי בשנות ה-40-50 של המאה ה-20', בעיקר על ידי הכלכלנים [[מילטון פרידמן]] ו[[פרדריק הייק]]. המודל העיקרי שלה שורטט על ידי [[קנת' ארו]]. התאוריה מכונה גם '''[[תאוריית שיווי המשקל הכללי]]''' General Equilibrium Theory - GET. התאוריה הנאו-קלאסית כבסיס למדיניות עלתה רק בשנות ה 70' וה-80' יחד עם ה[[מוניטריזם]] של מילטון פרידמן, ומשטרי רונלד רייגן ומרגרט תאצ'ר.

השימוש בנוסחאות מתמטיות והנחות שרירותיות, עורר ביקורת רבה על הנאו-קלאסיים הן מהימין הכלכלי והן מהשמאל הכלכלי. חלק מהמבקרים הצביעו על כך שהשימוש במתמטיקה הוא מעין יומרה לחקות את הפיזיקה ובעיקר את המכאניקה הקלאסית של ניוטון. גם הנאו קלאסיים עצמם מתייחסים לדמיון זה. כאשר הם מותקפים בנושא הקושי של מודל מתמטי לתאר את המציאות הם עונים בדרך כלל שמדובר ב"חיכוך" - בדומה לסטייה של המודל של ניוטון מתאור של תנועה של גופים על כדור הארץ בגלל חיכוך. הביקורת על מענה זה היא שבעוד המודל של ניוטון מגדיר ומודד את הסטיות של המודל מהמציאות (מקדמי חיכוך), ומגדיר גם בצורה מדוייקת מתי הוא יעבוד טוב יותר (בחלל לדוגמה), כלכלה נאו קלאסית אינה מגדירה קבועים כאלה וקשה לדעת מה מידת הסטייה של המודל מהמציאות.  

השימוש בנוסחאות מתמטיות והנחות שרירותיות, עורר ביקורת רבה על הנאו-קלאסיים הן מהימין הכלכלי והן מהשמאל הכלכלי. חלק מהמבקרים הצביעו על כך שהשימוש במתמטיקה הוא מעין יומרה לחקות את הפיזיקה ובעיקר את המכאניקה הקלאסית של ניוטון. גם הנאו קלאסיים עצמם מתייחסים לדמיון זה. כאשר הם מותקפים בנושא הקושי של מודל מתמטי לתאר את המציאות הם עונים בדרך כלל שמדובר ב"חיכוך" - בדומה לסטייה של המודל של ניוטון מתאור של תנועה של גופים על כדור הארץ בגלל חיכוך. הביקורת על מענה זה היא שבעוד המודל של ניוטון מגדיר ומודד את הסטיות של המודל מהמציאות (מקדמי חיכוך), ומגדיר גם בצורה מדוייקת מתי הוא יעבוד טוב יותר (בחלל לדוגמה), כלכלה נאו קלאסית אינה מגדירה קבועים כאלה וקשה לדעת מה מידת הסטייה של המודל מהמציאות.  

אנשי [[מערכות מורכבות]] כמו [[דונאלה מדווז]] טוענים כי הדמיון לנוסחאות בפיזיקה הוא מטעה, שכן הנוסחאות מסתירות חיבור, הכפלה וחיסור של גדלים דמיוניים. בעוד שבנוחסאות פיזיקליות במשוואות יש סימוני יחידות (לדוגמה מהירות הנמדדת במטרים בשניה וכו') בכלכלה אין יחידות כאלה. בעוד שבפיזיקה שני צידי המשוואה מאוזנים תמיד מבחינת היחידות שלהן, בכלכלה נאו קלאסית אין הדבר כך. לדגומה [[משוואת הייצור של קלארק]] מגדירה זרם של מוצרים מצד אחד השווה כפול "כמות העבודה" כפול "כמות ההון". המודל של מדווז ושות' [[עולם 3]] לעומת זאת מכיל משוואות מאוזנות מבחינת גודלם שם הדברים הנמדדים.  

אנשי [[מערכות מורכבות]] כמו [[דונאלה מדווז]] טוענים כי הדמיון לנוסחאות בפיזיקה הוא מטעה, שכן הנוסחאות מסתירות חיבור, הכפלה וחיסור של גדלים דמיוניים. בעוד שבנוסחאות פיזיקליות במשוואות יש סימוני יחידות (לדוגמה מהירות הנמדדת במטרים בשניה וכו') בכלכלה אין יחידות כאלה. בעוד שבפיזיקה שני צידי המשוואה מאוזנים תמיד מבחינת היחידות שלהן, בכלכלה נאו קלאסית אין הדבר כך. לדגומה [[משוואת הייצור של קלארק]] מגדירה זרם של מוצרים מצד אחד השווה כפול "כמות העבודה" כפול "כמות ההון". המודל של מדווז ושות' [[עולם 3]] לעומת זאת מכיל משוואות מאוזנות מבחינת גודלם שם הדברים הנמדדים.  

ביקורת אחרת על השימוש במתמטיקה היא שמדובר באמצעי [[הדרה]] שנועד להשתיק ביקורת מצד סוציולוגים או מבקרים חברתיים. הכלכלן [[סטיב קין]] לדוגמה טוען שאחוז גדול מהאנשים לא מבין במתמטיקה ואחוז גדול לא מבין כלכלה, וכדי לבקר את התאוריה הנאו קלאסית ביעילות יש צורך בחיתוך של שתי הקבוצות. הוא מצביע על סתירות מתמטיות במודל הנאו-קלאסית. ביקורת אחרת היא מהכיוון של מודלים של [[מערכות מורכבות]] שטוענת שכלכלנים מתעלמים מאפשרויות של מודלים מורכבים בהרבה.  

ביקורת אחרת על השימוש במתמטיקה היא שמדובר באמצעי [[הדרה]] שנועד להשתיק ביקורת מצד סוציולוגים או מבקרים חברתיים. הכלכלן [[סטיב קין]] לדוגמה טוען שאחוז גדול מהאנשים לא מבין במתמטיקה ואחוז גדול לא מבין כלכלה, וכדי לבקר את התאוריה הנאו קלאסית ביעילות יש צורך בחיתוך של שתי הקבוצות. הוא מצביע על סתירות מתמטיות במודל הנאו-קלאסית. ביקורת אחרת היא מהכיוון של מודלים של [[מערכות מורכבות]] שטוענת שכלכלנים מתעלמים מאפשרויות של מודלים מורכבים בהרבה.  

ביקורת מצד כלכלנים מוסדיים ואקולוגיים היא שהכלכלה מתרכזת הרבה יותר מידי בתפקודו של מוסד השוק, תוך הזנחה של מוסדות ודינמקיות אחרות המשפיעות על הכלכלה. אם נשווה את הכלכלה לרפואה לדוגמה הכלכלנים מנתחים רק את תפקודו של הלב (ואף מגדירים את בריאותו של הגוף כולו לפי מדידות על הלב בלבד) תוך שהם מתעלמים מהתפקוד של איברים אחרים. השוואה למתודולוגיות ברפואה ובאקולוגיה מצביעה על כך שבתחומים אלה עוסקים גם במערכות מורכבות וב[[מערכות דיאספטיות]] המגיעות לשיווי משקל, אבל תוך ניתוח עשיר יותר עם פחות הנחות אקסיוטמטיות ומידול מתמטי צנוע הרבה יותר.

ביקורת מצד כלכלנים מוסדיים ואקולוגיים היא שהכלכלה מתרכזת הרבה יותר מידי בתפקודו של מוסד השוק, תוך הזנחה של מוסדות ודינמיקות אחרות המשפיעות על הכלכלה. אם נשווה את הכלכלה לרפואה לדוגמה הכלכלנים מנתחים רק את תפקודו של הלב (ואף מגדירים את בריאותו של הגוף כולו לפי מדידות על הלב בלבד) תוך שהם מתעלמים מהתפקוד של איברים אחרים. השוואה למתודולוגיות ברפואה ובאקולוגיה מצביעה על כך שבתחומים אלה עוסקים גם במערכות מורכבות וב[[מערכות דיאספטיות]] המגיעות לשיווי משקל, אבל תוך ניתוח עשיר יותר עם פחות הנחות אקסיוטמטיות ומידול מתמטי צנוע הרבה יותר.

==ראו גם==

==ראו גם==