שינויים

[[קובץ:HydroFrac.png|ממוזער|400px|תרשים של סדיקה הידראולית. ניתן לראות את הקידוח האנכי שיורד מתחת למפלס מי התהום אל שכבות הסלע של פצלי השמן, וכן את הקידוח האופקי שלאורכו מבוצע הסידוק ההידראולי (באדום). ליד מגדל הקידוח ניתן להבחין במיכלי של מים נקיים להכנת הקיטור, ובמאגרים לקבלת [[זיהום מים|המים המזוהמים]] שנוצרו בתהליך.]]

[[קובץ:HydroFrac.png|ממוזער|400px|תרשים של סדיקה הידראולית. ניתן לראות את הקידוח האנכי שיורד מתחת למפלס מי התהום אל שכבות הסלע של פצלי השמן, וכן את הקידוח האופקי שלאורכו מבוצע הסידוק ההידראולי (באדום). ליד מגדל הקידוח ניתן להבחין במיכלי של מים נקיים להכנת הקיטור, ובמאגרים לקבלת [[זיהום מים|המים המזוהמים]] שנוצרו בתהליך.]]

'''שבירה מושרה הידראולית''' המוכרת גם כ'''פראקינג (fracking)''' היא טכניקה המשמשת כדי לשחרר [[נפט]], [[גז טבעי]] (כולל [[גז פצלים]], [[פצלי נפט]], tight gas, ו coal seam gas) או חומרים אחרים לחילוץ משכבות סלע. בטכניקה זו קודחים לעומק הקרקע, לפעמים לעומק של 3 ק"מ או יותר, ואז מבצעים קידוח אופקי. לאחר מכן מכניסים לקידוח האופקי חומרי נפץ שגורמים לסדקים בסלע. בהמשך מזרימים כמות גבוהה של קיטור בלחץ גבוה עם כימיקלים, אלו סודקים את הסלעים עוד וגורמים לשחרור של גז טבעי ונפט. לצורך התהליך משתמשים בכמויות גדולות של [[מים]] ובחומרים רעילים שונים, ואחוז גבוה מהמים חוזר בסוף התהליך לפני הקרקע, כ[[זיהום מים|מים מזוהמים]] שיש צורך לאכסן אותם בצורה בטוחה.  

'''שבירה מושרה הידראולית''' המוכרת גם כ'''פראקינג (fracking)''' היא טכניקה המשמשת כדי לשחרר [[נפט]], [[גז טבעי]] (כולל [[גז פצלים]], [[פצלי נפט]], tight gas, ו coal seam gas) או חומרים אחרים לחילוץ משכבות סלע. בטכניקה זו קודחים לעומק הקרקע, לפעמים לעומק של 3 ק"מ או יותר, ואז מבצעים קידוח אופקי. לאחר מכן מכניסים לקידוח האופקי חומרי נפץ שגורמים לסדקים בסלע. בהמשך מזרימים כמות גבוהה של קיטור בלחץ גבוה עם כימיקלים, אלו סודקים את הסלעים עוד וגורמים לשחרור של גז טבעי ונפט. לצורך התהליך משתמשים בכמויות גדולות של [[מים]] ובחומרים רעילים שונים, ואחוז גבוה מהמים חוזר בסוף התהליך לפני הקרקע, כ[[זיהום מים|מים מזוהמים]] שיש צורך לאחסן אותם בצורה בטוחה.  

השימוש הראשון בסדיקה הידראולית היה ב-1947, אבל טכניקות מודרניות של סדיקה הידראולית, שנקראות '''horizontal slickwater fracturing''', ואשר הפכו את ההפקה של [[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]] לכדאי מבחינה כלכלית, פותחו רק ב-1998, במאגר פצלי הגז Barnett Shale בטקסס. ([[פצלי שמן]] מופקים בטכניקה אחרת, ראו ערך בנושא).

השימוש הראשון בסדיקה הידראולית היה ב-1947, אבל טכניקות מודרניות של סדיקה הידראולית, שנקראות '''horizontal slickwater fracturing''', ואשר הפכו את ההפקה של [[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]] לכדאי מבחינה כלכלית, פותחו רק ב-1998, במאגר פצלי הגז Barnett Shale בטקסס. ([[פצלי שמן]] מופקים בטכניקה אחרת, ראו ערך בנושא).

==מאפייני אנרגיה של סידוק הידראולי==

==מאפייני אנרגיה של סידוק הידראולי==

הפקת גז או נפט קונוונציונלים מבאר או מאגר יכולים להמשך במשך עשרות שנים. ההפקה היא בדרך כלל דמויית דבשת - בהתחלה קודחים בקצב איטי אך הלחץ גבוה בבאר גבוה. עם הזמן הלחץ יורד אבל מפתחים עוד את הבאר כך שהתפוקה עולה. בהמשך היריה בלחץ בבאר היא משמעותית יותר ויש ירידה איטית בקצב ההפקה. קשה לזרז את קצב ההפקה שכן שאבית הנפט או הגז תלויה בנימיות של הסלע. שאיבה בקצב גבוה מידי עלולה להשאיר גז כלוא בתוך הסלעים.  

הפקת גז או נפט קונבנציונליים מבאר או מאגר יכולים להמשך במשך עשרות שנים. ההפקה היא בדרך כלל דמויית דבשת - בהתחלה קודחים בקצב איטי אך הלחץ גבוה בבאר גבוה. עם הזמן הלחץ יורד אבל מפתחים עוד את הבאר כך שהתפוקה עולה. בהמשך היריה בלחץ בבאר היא משמעותית יותר ויש ירידה איטית בקצב ההפקה. קשה לזרז את קצב ההפקה שכן שאבית הנפט או הגז תלויה בנימיות של הסלע. שאיבה בקצב גבוה מידי עלולה להשאיר גז כלוא בתוך הסלעים.  

לעומת זאת הפקה בשיטות פראקינג של [[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]] היא בעלת קצב דעיכה מהיר בהרבה. לדוגמה עבור בארצות פצלי נפט במאגר "בקאאן", מאגר פצלי הנפט הגדול בארצות הברית, התפוקה מבאר היא בשיא ביום הראשון של ההפקה ולאחר מכן היא יורדת במהירות. בתוך חצי שנה התפוקה היא 50%, בתום שנה התפוקה היא 30%, אחרי שנתיים התפוקה היא 20% ותפוקה של 10% לפני הגעה ל-5 שנים. פרוש הדבר הוא שיש לקדוח עוד ועוד בארות כדי לשמור על תפוקה קבועה של שדה גז נתון. מחקר משנת 2013 של אוניברסיטת טקסס של מעל 16 אלף בארות בשדה הפצלים ברנט בטקסס מצא שהשדה יגיע ל[[שיא תפוקת הנפט|שיא תפוקה]] בסביבות שנת 2015 וידעך בצורה איטית בשנים לאחר מכן. זאת למרות תוספת של 15 אלף בארות שצפויות עד שנת 2030. דבר זה כונה "מרוץ המלכה האדומה" (רצים יותר ויותר מהר כדי להישאר במקום).  [http://journalistsresource.org/studies/environment/energy/environmental-costs-benefits-fracking] לכל זה יש השפעה על ה[[החזר האנרגטי]] של הפקת פצלי גז ונפט ומכאן גם על הכדאיות הכלכלית שבהפקתם. עתודות פצלי הגז והנפט על הנייר הן גבוהות, אבל אם עתודות אלה יצריכו השקעה של יותר ויותר אנרגיה ההפקה שלהן אינה דבר וודאי.  

לעומת זאת הפקה בשיטות פראקינג של [[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]] היא בעלת קצב דעיכה מהיר בהרבה. לדוגמה עבור בארצות פצלי נפט במאגר "בקאאן", מאגר פצלי הנפט הגדול בארצות הברית, התפוקה מבאר היא בשיא ביום הראשון של ההפקה ולאחר מכן היא יורדת במהירות. בתוך חצי שנה התפוקה היא 50%, בתום שנה התפוקה היא 30%, אחרי שנתיים התפוקה היא 20% ותפוקה של 10% לפני הגעה ל-5 שנים. פרוש הדבר הוא שיש לקדוח עוד ועוד בארות כדי לשמור על תפוקה קבועה של שדה גז נתון. מחקר משנת 2013 של אוניברסיטת טקסס של מעל 16 אלף בארות בשדה הפצלים ברנט בטקסס מצא שהשדה יגיע ל[[שיא תפוקת הנפט|שיא תפוקה]] בסביבות שנת 2015 וידעך בצורה איטית בשנים לאחר מכן. זאת למרות תוספת של 15 אלף בארות שצפויות עד שנת 2030. דבר זה כונה "מרוץ המלכה האדומה" (רצים יותר ויותר מהר כדי להישאר במקום).  [http://journalistsresource.org/studies/environment/energy/environmental-costs-benefits-fracking] לכל זה יש השפעה על ה[[החזר האנרגטי]] של הפקת פצלי גז ונפט ומכאן גם על הכדאיות הכלכלית שבהפקתם. עתודות פצלי הגז והנפט על הנייר הן גבוהות, אבל אם עתודות אלה יצריכו השקעה של יותר ויותר אנרגיה ההפקה שלהן אינה דבר וודאי.  

===חשש מפני זיהום רדיואקטיבי בארצות הברית===

===חשש מפני זיהום רדיואקטיבי בארצות הברית===

יש חשש לזיהום מים ב[[חומרים רדיואקטיביים]] עקב נוכחות של [[רדיום]] ו[[אורניום]] בשדה הגז הענק מרסלוס בפנסילבניה. השדה מכיל מרבצי [[אורניום]] שהתפרקות טבעית שלהם יוצרת רדיום. פעילות הפרקינג גורמת לו להגיע אל מי התהום והנחלים. היות ורדיום הוא [[חומר רדיואקטיבי]] ו[[גורם מסרטן|מסרטן]] החשש הוא מפני [[הרעלה רדיואקטיבית]]. לטענת פעילים, הרדיום במי הפסולת של תעשיית הפרקינג, המכונה brine, נמצא בריכוז גבוה פי 200 מרמת הריכוז הבטוחה.  פנסיבלניה מפנה את המים המזוהמים של קידוחי פראקינג למדינות סמוכות כמו ניו-יורק, אוהיו ומערב וורג'יניה. ניו יורק אינה דורשת בדיקות רדיו-אקטיביות של מים לפני שפיכה שלהם. באופן אירוני ניו-יורק היתה המדינה הראשונה שאסרה על ביצוע של קידוח פצלי גז בשטחה. <ref name="hell2011"/> יש חשש גם מפני זיהום רדיואקטיבי של מי השתייה של פנסילביניה עצמה.  

יש חשש לזיהום מים ב[[חומרים רדיואקטיביים]] עקב נוכחות של [[רדיום]] ו[[אורניום]] בשדה הגז הענק מרסלוס בפנסילבניה. השדה מכיל מרבצי [[אורניום]] שהתפרקות טבעית שלהם יוצרת רדיום. פעילות הפרקינג גורמת לו להגיע אל מי התהום והנחלים. היות ורדיום הוא [[חומר רדיואקטיבי]] ו[[גורם מסרטן|מסרטן]] החשש הוא מפני [[הרעלה רדיואקטיבית]]. לטענת פעילים, הרדיום במי הפסולת של תעשיית הפרקינג, המכונה brine, נמצא בריכוז גבוה פי 200 מרמת הריכוז הבטוחה.  פנסילבניה מפנה את המים המזוהמים של קידוחי פראקינג למדינות סמוכות כמו ניו-יורק, אוהיו ומערב וירג'יניה. ניו יורק אינה דורשת בדיקות רדיו-אקטיביות של מים לפני שפיכה שלהם. באופן אירוני ניו-יורק היתה המדינה הראשונה שאסרה על ביצוע של קידוח פצלי גז בשטחה. <ref name="hell2011"/> יש חשש גם מפני זיהום רדיואקטיבי של מי השתייה של פנסילביניה עצמה.  

בשנת 2011 דיווח עיתון ה"הניו יורק טיימס" על קיומם של מסמכים פנימיים של סוכנות הסביבה האמריקאית שמביעים חשש כי מים מזוהמים מבארות, מועברים אל מכוני טיהור שאינם יכולים להתמודד עם [[זיהום רדיואקטיבי]], וכי זיהום זה עובר אחר כך אל נהרות המשמשים כמקור למי שתייה. למרות שמדענים בסוכנות הביעו חשש מפני זיהום כזה, הסוכנות לא התערבה. ולא נערכו בדיקות רדיואקטיביות מאז שנת 2006. [http://www.nytimes.com/2011/02/27/us/27gas.html?_r=0]  

בשנת 2011 דיווח עיתון ה"הניו יורק טיימס" על קיומם של מסמכים פנימיים של סוכנות הסביבה האמריקאית שמביעים חשש כי מים מזוהמים מבארות, מועברים אל מכוני טיהור שאינם יכולים להתמודד עם [[זיהום רדיואקטיבי]], וכי זיהום זה עובר אחר כך אל נהרות המשמשים כמקור למי שתייה. למרות שמדענים בסוכנות הביעו חשש מפני זיהום כזה, הסוכנות לא התערבה. ולא נערכו בדיקות רדיואקטיביות מאז שנת 2006. [http://www.nytimes.com/2011/02/27/us/27gas.html?_r=0]  

סוכנות פרטית לטיפול בבעיות פסלות רדיואקטיבית טוענת כי יש הסכמה רחבה בין מדענים כי במרסלוס יש קרינה מעל לרמות הרקע, וכי רמות הרדיום בקידוחים באיזור גבוהות פי 32 יחסית לרמת הרקע.[http://www.rwma.com/radioactivity_in_marcellus_shale.pdf]. מדגם אחד שנבחן על ידי פקידים בפנסילבניה משנת 2009 היה בעל רדיואקטיביות גבוה פי 3600 מסף הבטיחות הפדרלי למי שתיה ופי 300 יותר רדיואקטיבי יחסית לתקנות הפליטה המיועדות לתעשייה . מחקר משנת 2011 של הסקר הגאולוגי של ארצות הברית מצא כי כמות הרדיום בבארות פרקינג היה גבוה בבממוצע פי 3 יחסית לבארות קונבנציונלית של גז ונפט[http://www.ohio.com/blogs/drilling/ohio-utica-shale-1.291290/study-says-pennsylvania-drilling-waste-high-in-radium-1.331703]

סוכנות פרטית לטיפול בבעיות פסלות רדיואקטיבית טוענת כי יש הסכמה רחבה בין מדענים כי במרסלוס יש קרינה מעל לרמות הרקע, וכי רמות הרדיום בקידוחים באיזור גבוהות פי 32 יחסית לרמת הרקע.[http://www.rwma.com/radioactivity_in_marcellus_shale.pdf]. מדגם אחד שנבחן על ידי פקידים בפנסילבניה משנת 2009 היה בעל רדיואקטיביות גבוה פי 3600 מסף הבטיחות הפדרלי למי שתיה ופי 300 יותר רדיואקטיבי יחסית לתקנות הפליטה המיועדות לתעשייה . מחקר משנת 2011 של הסקר הגאולוגי של ארצות הברית מצא כי כמות הרדיום בבארות פרקינג היה גבוה בממוצע פי 3 יחסית לבארות קונבנציונלית של גז ונפט[http://www.ohio.com/blogs/drilling/ohio-utica-shale-1.291290/study-says-pennsylvania-drilling-waste-high-in-radium-1.331703]

===פליטת גזי חממה===

===פליטת גזי חממה===