שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 43: שורה 43:     
נתוני טביעת רגל ממוצעת של אזרחי אומות שונות בדונמים (בסוגריים - כמה "שטח" עומד לרשותם).  
 
נתוני טביעת רגל ממוצעת של אזרחי אומות שונות בדונמים (בסוגריים - כמה "שטח" עומד לרשותם).  
[[קובץ:Israel eco footprint.PNG|ממוזער|350px|טביעת הרגל האקולוגית (באדום) וההספק-הביולוגי (בירוק) של אזרח ישראלי ממוצע מאז שנת 1961 ביחידות של הקטר לנפש. טביעת הרגל האקולוגית בישראל היא כ-4 הקטר לנפש (40 דונם), אבל היצרנות הביולוגית המקומית היא נמוכה יחסית לממוצע העולמי ועומדת על פחות מ 0.5 הקטר לנפש]]
+
[[קובץ:Israel eco footprint.PNG|ממוזער|350px|טביעת הרגל האקולוגית (באדום) וההספק-הביולוגי (בירוק) של אזרח ישראלי ממוצע מאז שנת 1961 ביחידות של הקטר לנפש. טביעת הרגל האקולוגית בישראל היא כ-4 הקטר לנפש (40 דונם), אבל היצרנות הביולוגית המקומית היא נמוכה יחסית לממוצע העולמי ועומדת על פחות מ-0.5 הקטר לנפש]]
    
;אפריקה:
 
;אפריקה:
שורה 58: שורה 58:  
; המזרח התיכון:
 
; המזרח התיכון:
 
* ישראל 46 (4),
 
* ישראל 46 (4),
* איחוד האמיריות 119 (8),  
+
* איחוד האמירויות 119 (8),  
 
* טורקיה 21 (14),  
 
* טורקיה 21 (14),  
    
;דרום אמריקה:
 
;דרום אמריקה:
 
* מקסיקו 26 (17),  
 
* מקסיקו 26 (17),  
* קוסטרה ריקה 20 (15),  
+
* קוסטה ריקה 20 (15),  
 
* פרו 9 (38),  
 
* פרו 9 (38),  
 
* ברזיל 22 (99),  
 
* ברזיל 22 (99),  
שורה 92: שורה 92:  
ב[[כלכלה סביבתית]] ו[[כלכלה נאו קלאסית]] יש טענה של [[עקומת קוזנץ הסביבתית]], לפיה גידול ב[[תוצר מקומי גולמי|תוצר הכלכלי]] צפוי לגרום לאנשים להיות אכפתיים יותר ביחס לסביבה, לאחר שהם כבר התייחסו לסוגיות בוערות יותר כמו [[רעב]] ו[[עוני]] ודבר זה יוריד את הזיהום ושאר [[השפעות סביבתיות|ההשלכות סביבתיות]]. תפיסה זו מתקיימת אולי ב[[זיהום אוויר]] מקומי אבל לאו דווקא בנושא של טביעת רגל אקולוגית.
 
ב[[כלכלה סביבתית]] ו[[כלכלה נאו קלאסית]] יש טענה של [[עקומת קוזנץ הסביבתית]], לפיה גידול ב[[תוצר מקומי גולמי|תוצר הכלכלי]] צפוי לגרום לאנשים להיות אכפתיים יותר ביחס לסביבה, לאחר שהם כבר התייחסו לסוגיות בוערות יותר כמו [[רעב]] ו[[עוני]] ודבר זה יוריד את הזיהום ושאר [[השפעות סביבתיות|ההשלכות סביבתיות]]. תפיסה זו מתקיימת אולי ב[[זיהום אוויר]] מקומי אבל לאו דווקא בנושא של טביעת רגל אקולוגית.
   −
ביחס למדינות מערביות ולטביעת רגל אקולוגית לנפש, מגמות על פני זמן מאז 1961, מצביעות על כך שיש מגמות מעורבות: יש מדינות בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש עולה כמו ישראל[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/israel/], יפן [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/japan/], בלגיה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/belgium/], שווייץ [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/switzerland/] או אוסטריה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/austria/] בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש יציבה או בעלת מאפיינים של עקומת U הפוכה כמו ארצות הברית[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/united_states_of_america/], או גרמניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/] או בעלות מגמת יציבות ו/או ירידה קלה כמו בריטניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/] או שבדיה[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/sweden/], אוסטרליה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/australia/] וקנדה[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/canada/]. נורבגיה היא בעלת טביעת רגל אקולוגית לנפש יורדת וגם יש לה טביעת רגל אקולוגית נמוכה יחסית. [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/norway/] סה"כ קשה למצוא ראיות לכך שמתקיימת באופן כללי ירידה בטביעת הרגל האקולוגית לאדם במדינות מערביות עשירות לאורך זמן.
+
ביחס למדינות מערביות ולטביעת רגל אקולוגית לנפש, מגמות על פני זמן מאז 1961, מצביעות על כך שיש מגמות מעורבות: יש מדינות בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש עולה כמו ישראל[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/israel/], יפן [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/japan/], בלגיה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/belgium/], שווייץ [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/switzerland/] או אוסטריה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/austria/] בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש יציבה או בעלת מאפיינים של עקומת U הפוכה כמו ארצות הברית[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/united_states_of_america/], או גרמניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/] או בעלות מגמת יציבות ו/או ירידה קלה כמו בריטניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/] או שבדיה[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/sweden/], אוסטרליה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/australia/] וקנדה[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/canada/]. נורווגיה היא בעלת טביעת רגל אקולוגית לנפש יורדת וגם יש לה טביעת רגל אקולוגית נמוכה יחסית. [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/norway/] סה"כ קשה למצוא ראיות לכך שמתקיימת באופן כללי ירידה בטביעת הרגל האקולוגית לאדם במדינות מערביות עשירות לאורך זמן.
   −
עם זאת כדי להתייחס לטענה של עקומת קוזנץ, יש להכפיל מדד זה בכמות האוכלוסייה, כדי לקבל את טביעת הרגל הכוללת של המדינה. [[אוכלוסיית ישראל]] ואוכלוסיית ארצות הברית לדוגמה עלו, כך שקשה לצפות לעקומות קוזנץ סביבתית ביחס לנתון זה. ייתכן ויש עקומה כזו במדינות כמו גרמניה בעלות אוכלוסייה יציבה. כמו כן כל המדינות האלה, למעט [[נורבגיה]], קנדה ואוסטרליה, היצרנות הביולוגית המקומית נמוכה מטביעת הרגל האקולוגית שלהן - כלומר הן נסמכות על עודף של יצרנות ביולוגית של מדינות אחרות כדי לאפשר את אורח החיים שלהן, או שהן יוצרות "משיכת יתר" במערכות האקולוגיות שלהן (צריכה מתוך היצרנות הביולוגית שסופה קריסה של המערכות הביולוגית). כמו כן בכל המדינות המערביות יש ירידה על פני זמן ביצרנות הביולוגית - כאשר לפי ההגיון של עקומת קוזנץ הסביבתית היתה צריכה להתקיים בהן יציבות או עליה של היצרנות.
+
עם זאת כדי להתייחס לטענה של עקומת קוזנץ, יש להכפיל מדד זה בכמות האוכלוסייה, כדי לקבל את טביעת הרגל הכוללת של המדינה. [[אוכלוסיית ישראל]] ואוכלוסיית ארצות הברית לדוגמה עלו, כך שקשה לצפות לעקומות קוזנץ סביבתית ביחס לנתון זה. ייתכן ויש עקומה כזו במדינות כמו גרמניה בעלות אוכלוסייה יציבה. כמו כן כל המדינות האלה, למעט [[נורווגיה]], קנדה ואוסטרליה, היצרנות הביולוגית המקומית נמוכה מטביעת הרגל האקולוגית שלהן - כלומר הן נסמכות על עודף של יצרנות ביולוגית של מדינות אחרות כדי לאפשר את אורח החיים שלהן, או שהן יוצרות "משיכת יתר" במערכות האקולוגיות שלהן (צריכה מתוך היצרנות הביולוגית שסופה קריסה של המערכות הביולוגית). כמו כן בכל המדינות המערביות יש ירידה על פני זמן ביצרנות הביולוגית - כאשר לפי ההיגיון של עקומת קוזנץ הסביבתית הייתה צריכה להתקיים בהן יציבות או עליה של היצרנות.
    
==שימוש פוליטי וחינוכי==  
 
==שימוש פוליטי וחינוכי==  

תפריט ניווט