שינויים

== מהי הנדסה גנטית ==

== מהי הנדסה גנטית ==

רוב היצורים החיים (למעט וירוסים) מורכב מתאים (אחד במקרה של חיידקים וחד תאיים או יותר ביצורים מורכבים). יצורים רבים הם בעלי תאים המכילים גרעין. בגרעין של כל תא נמצאת ה'תכנית' הגנטית ליצירה, ולתפעול כל התאים באותו היצור החי.  

רוב היצורים החיים (למעט וירוסים) מורכב מתאים (אחד במקרה של חיידקים וחד תאיים או יותר ביצורים מורכבים). יצורים רבים הם בעלי תאים המכילים גרעין. בגרעין של כל תא נמצאת ה'תוכנית' הגנטית ליצירה, ולתפעול כל התאים באותו היצור החי.  

טכניקות ההנדסה הגנטית מאפשרות לבצע מניפולציות בתכנית הגנטית. בדרך כלל בכדי לייצר חומרים שבאופן טבעי אותו יצור חי - חיידק, בעל חיים או צמח לא מייצר, או להגביר מאוד ייצור של חומר מסויים. לדוגמא:  

טכניקות ההנדסה הגנטית מאפשרות לבצע מניפולציות בתכנית הגנטית. בדרך כלל בכדי לייצר חומרים שבאופן טבעי אותו יצור חי - חיידק, בעל חיים או צמח לא מייצר, או להגביר מאוד ייצור של חומר מסויים. לדוגמא:  

ההנדסה הגנטית היא מדע בוגר המשמש ביולוגים מאז שנות ה-80 של המאה ה-20. ביולוגים משתמשים בטכניקות שונות כדי להעביר מקטעי DNA מיצור אחד לשני, וכדי ליצור מקטעים וקומבינציות חדשות לגמרי.  

ההנדסה הגנטית היא מדע בוגר המשמש ביולוגים מאז שנות ה-80 של המאה ה-20. ביולוגים משתמשים בטכניקות שונות כדי להעביר מקטעי DNA מיצור אחד לשני, וכדי ליצור מקטעים וקומבינציות חדשות לגמרי.  

שינויים גנטיים מתרחשים כמובן גם בטבע והם חלק בלתי נפרד והכרחי מ[[האבולוציה]]. הדבר מבוצע על ידי צירוף של מוטציות מקריות בגנום, רביה מינית שמערבבת גנים בין שני יצורים חיים ליצירת קומבינציה חדשה של גנים. ביצורים בעלי רבייה א-מינית (חיידקים) יש יכולות העברת מידע גנטית אופקית (כך שחיידק אחד יכול לפעמים להעביר חלק מהמידע הגנטי שלו לחיידק אחר). השינויים הגנטיים עצמם הם מקריים אבל האבולוציה גורמת לכך שהשינויים שמתאימים יותר ל[[הסביבה הטבעית|סביבה הטבעית]] נהנים מיתרון והסיכוי שלהם לשרוד גבוה יותר יחסית לשינויים אחרים.  

שינויים גנטיים מתרחשים כמובן גם בטבע והם חלק בלתי נפרד והכרחי מ[[האבולוציה]]. הדבר מבוצע על ידי צירוף של מוטציות מקריות בגנום, רבייה מינית שמערבבת גנים בין שני יצורים חיים ליצירת קומבינציה חדשה של גנים. ביצורים בעלי רבייה א-מינית (חיידקים) יש יכולות העברת מידע גנטית אופקית (כך שחיידק אחד יכול לפעמים להעביר חלק מהמידע הגנטי שלו לחיידק אחר). השינויים הגנטיים עצמם הם מקריים אבל האבולוציה גורמת לכך שהשינויים שמתאימים יותר ל[[הסביבה הטבעית|סביבה הטבעית]] נהנים מיתרון והסיכוי שלהם לשרוד גבוה יותר יחסית לשינויים אחרים.  

במסגרת ה[[חקלאות]] בני האדם מזה אלפי שנים ביצעו ברירה מלאכותית. בדומה למנגנון האבולוציה הטבעית, הם העניקו עדיפות למוטציות אחדות על פני אחרות. לדוגמה ב[[חיטה]] ובמינים אחרים של צמחים בני האדם נתנו עדיפות למוטציה שבה הגרעינים לא נשרו מהגבול עם ההבשלה. מוטציה זו היא חסרון אבולוציוני גדול עבור צמח בר, אבל עבור צמחי חקלאות ולצרכי בני האדם הדבר היוו יתרון גדו שכן בזמן הקציר הזרעים נשארו צמודים לגבעול ולא התפזרו על האדמה. באופן דומה בני אדם טיפחו צמחים ובעלי חיים שהתאימו לצרכיהם יותר, על ידי תהליך ארוך של סלקציה ו"השבחה". להבדיל מהסלקציה הטבעית יש כאן יד מכוונת והאדם יוצר את הסביבה שמאפשרת לצמחים המוטנטים להמשיך ולשגשג, וקיומם הפך תלוי בהמשך קיום האדם.  

במסגרת ה[[חקלאות]] בני האדם מזה אלפי שנים ביצעו ברירה מלאכותית. בדומה למנגנון האבולוציה הטבעית, הם העניקו עדיפות למוטציות אחדות על פני אחרות. לדוגמה ב[[חיטה]] ובמינים אחרים של צמחים בני האדם נתנו עדיפות למוטציה שבה הגרעינים לא נשרו מהגבול עם ההבשלה. מוטציה זו היא חסרון אבולוציוני גדול עבור צמח בר, אבל עבור צמחי חקלאות ולצורכי בני האדם הדבר היוו יתרון גדול שכן בזמן הקציר הזרעים נשארו צמודים לגבעול ולא התפזרו על האדמה. באופן דומה בני אדם טיפחו צמחים ובעלי חיים שהתאימו לצורכיהם יותר, על ידי תהליך ארוך של סלקציה ו"השבחה". להבדיל מהסלקציה הטבעית יש כאן יד מכוונת והאדם יוצר את הסביבה שמאפשרת לצמחים המוטנטים להמשיך ולשגשג, וקיומם הפך תלוי בהמשך קיום האדם.  

הנדסה גנטית מהווה שינוי עקרוני מברירה מלאכותית. בעוד שברירה מלכותית יכולה רק להתקדם בקצב שמכתיבות מוטציות טבעיות, הנדסה גנטית מסוגלת לייצר גנום חדש לחלוטין, שהסיכוי שיתפתח באופן טבעי הוא אפסי מבחינה סטטיסטית. לדוגמה [[ריצ'ארד דוקינס]] מסביר כי העין של רוב היצורים החיים היא "הפוכה" במובן שהקולטנים הרגישים לאור מופנים לאחור ולא קדימה כמו שאפשר היה לצפות אצל מתכנן תבוני (זהו טיעון של סטיבן ג'י גולד נגד הרעיון של תכנון תבוני שדוקינס מאמץ בספרו "השען העיוור"). הסיבה לכך שדבר זה לא עובר "תיקון" הוא שמנגנון האבולוציה עובד באופן הדרגתי. התפתחות העין התרחשה בשלבים ודרשה שילוב של הרבה גנים שונים, כדי ל"קפוץ" לתכנון אחר של העין (לדוגמה עין של דיונון שבנויה "נכון") יש צורך במוטציה מתאימה, שתתרחש בו זמנית בגנים אלה, והסיכוי להתרחשות של דבר כזה נמוכה מאד כך שלצרכים מעשיים היא אפס (למרות מילוני שנים ומיליארדי בעלי חיים בעלי עיניים, אין מקרה אחד שבו מנגנון העין "התהפך" להיות מאורגן בצורה ה"הגיונית" יותר כי הסיכוי לכך קטן בהרבה סדרי גודל ממספר היצורים הללו).  

הנדסה גנטית מהווה שינוי עקרוני מברירה מלאכותית. בעוד שברירה מלכותית יכולה רק להתקדם בקצב שמכתיבות מוטציות טבעיות, הנדסה גנטית מסוגלת לייצר גנום חדש לחלוטין, שהסיכוי שיתפתח באופן טבעי הוא אפסי מבחינה סטטיסטית. לדוגמה [[ריצ'ארד דוקינס]] מסביר כי העין של רוב היצורים החיים היא "הפוכה" במובן שהקולטנים הרגישים לאור מופנים לאחור ולא קדימה כמו שאפשר היה לצפות אצל מתכנן תבוני (זהו טיעון של סטיבן ג'י גולד נגד הרעיון של תכנון תבוני שדוקינס מאמץ בספרו "השען העיוור"). הסיבה לכך שדבר זה לא עובר "תיקון" הוא שמנגנון האבולוציה עובד באופן הדרגתי. התפתחות העין התרחשה בשלבים ודרשה שילוב של הרבה גנים שונים, כדי ל"קפוץ" לתכנון אחר של העין (לדוגמה עין של דיונון שבנויה "נכון") יש צורך במוטציה מתאימה, שתתרחש בו זמנית בגנים אלה, והסיכוי להתרחשות של דבר כזה נמוכה מאד כך שלצרכים מעשיים היא אפס (למרות מילוני שנים ומיליארדי בעלי חיים בעלי עיניים, אין מקרה אחד שבו מנגנון העין "התהפך" להיות מאורגן בצורה ה"הגיונית" יותר כי הסיכוי לכך קטן בהרבה סדרי גודל ממספר היצורים הללו).  

הנדסה גנטית לעומת זאת היא הנדסה של ממש. ביכולתה ל"האיץ" תהליכים אבולוציונים שיכולים לקחת מיליוני שנים ואף לייצור קומבינציות חדשות של גנים באופן שאינו אפשרי בטבע באופן אבולוציוני.  

הנדסה גנטית לעומת זאת היא הנדסה של ממש. ביכולתה ל"האיץ" תהליכים אבולוציוניים שיכולים לקחת מיליוני שנים ואף לייצור קומבינציות חדשות של גנים באופן שאינו אפשרי בטבע באופן אבולוציוני.  

כל עוד היצורים המהונדסים נותרו במעבדה או בבתי גידול סגורים, ניתן לטעון כי היתרונות של ההנדסה הגנטית עולים על  החסרונות וייתכן שזה עדיין המצב, אך בשנים האחרונות נעשית מניפולציה מאסיבית של צמחים המגודלים בשדות פתוחים ומשמשים למאכל. למהלך זה עשויות להיות השפעות שליליות רבות המחייבות מחקר מעמיק וארוך טווח. אך התחום נדחף על ידי תאגידי מזון וחקלאות שמזדרזים להפיק רווחים מההשקעה העצומה במחקר.

כל עוד היצורים המהונדסים נותרו במעבדה או בבתי גידול סגורים, ניתן לטעון כי היתרונות של ההנדסה הגנטית עולים על  החסרונות וייתכן שזה עדיין המצב, אך בשנים האחרונות נעשית מניפולציה מסיבית של צמחים המגודלים בשדות פתוחים ומשמשים למאכל. למהלך זה עשויות להיות השפעות שליליות רבות המחייבות מחקר מעמיק וארוך טווח. אך התחום נדחף על ידי תאגידי מזון וחקלאות שמזדרזים להפיק רווחים מההשקעה העצומה במחקר.

==יתרונות ההנדסה הגנטית==

==יתרונות ההנדסה הגנטית==

יתרון מרכזי וחשוב הוא הגדלת היבולים לשטח. באמצעות רביה בררנית והנדסה גנטית, קודמה [[המהפכה הירוקה]] שאיפשרה הגדלה מאסיבית של פר אקר לגידולים עתירי אנרגיה כמו חיטה, תירס ואורז. דבר זה איפשר האכלת כמות גדולה של בני אדם בצורה זולה. ללא ההנדסה הגנטית היה עלול להתרחש [[אסון מלתוסיאני]] של רעב ומלחמות.  

יתרון מרכזי וחשוב הוא הגדלת היבולים לשטח. באמצעות רביה בררנית והנדסה גנטית, קודמה [[המהפכה הירוקה]] שאיפשרה הגדלה מסיבית של פר אקר לגידולים עתירי אנרגיה כמו חיטה, תירס ואורז. דבר זה איפשר האכלת כמות גדולה של בני אדם בצורה זולה. ללא ההנדסה הגנטית היה עלול להתרחש [[אסון מלתוסיאני]] של רעב ומלחמות.  

עם זאת יתרון זה עלול להתברר כסוג של [[נעילה טכנולוגית]] בגלל תהליכים של תלות בהנדסה הגנטית לצורך המשך החזקת מספר גבוה של בני אדם בחיים. תהליכים אחרים כמו דלדול מקורות אנרגיה, ו[[משבר המים העולמי]] עלולים להפוך את הברכה לקללה ולגרום לאסון מלתוסיאני בקנה מידה גדול יותר ובעל השלכות חברתיות חמורות יותר. ראו פירוט בהמשך.

עם זאת יתרון זה עלול להתברר כסוג של [[נעילה טכנולוגית]] בגלל תהליכים של תלות בהנדסה הגנטית לצורך המשך החזקת מספר גבוה של בני אדם בחיים. תהליכים אחרים כמו דלדול מקורות אנרגיה, ו[[משבר המים העולמי]] עלולים להפוך את הברכה לקללה ולגרום לאסון מלתוסיאני בקנה מידה גדול יותר ובעל השלכות חברתיות חמורות יותר. ראו פירוט בהמשך.

העברת גנים בין הזנים המהונדסים לזני הבר יכולות לגרום לבעיות רבות - בקנדה, למשל, זני הבר של [[קנולה]] רכשו עמידות ל[[קוטלי עשבים]] באמצעות העברה גנטית מזנים מהונדסים והם כיום ה'עשב' העיקש ביותר המפריע לחקלאים.

העברת גנים בין הזנים המהונדסים לזני הבר יכולות לגרום לבעיות רבות - בקנדה, למשל, זני הבר של [[קנולה]] רכשו עמידות ל[[קוטלי עשבים]] באמצעות העברה גנטית מזנים מהונדסים והם כיום ה'עשב' העיקש ביותר המפריע לחקלאים.

העברת גנים אפשרית גם בין זנים שונים ואף בין צמחים ובעלי חיים לחידקים ווירוסים. אפשרי, לכן שמקטע גנטי מהונדס יעבור ליצור אחר ויגרום שם לפעילות שונה או לא רצויה. מסיבה זו כמעט בלתי אפשרי לדעת מה עלולות להיות ההשלכות של שיחרור זנים מהונדסים במערכת אקולוגית פתוחה.

העברת גנים אפשרית גם בין זנים שונים ואף בין צמחים ובעלי חיים לחיידקים ווירוסים. אפשרי, לכן שמקטע גנטי מהונדס יעבור ליצור אחר ויגרום שם לפעילות שונה או לא רצויה. מסיבה זו כמעט בלתי אפשרי לדעת מה עלולות להיות ההשלכות של שיחרור זנים מהונדסים במערכת אקולוגית פתוחה.

===חוסר אפשרות להחזיר את הגלגל אחורה===  

===חוסר אפשרות להחזיר את הגלגל אחורה===  

===הגדלת נזק סביבתי מחומרי הדברה===

===הגדלת נזק סביבתי מחומרי הדברה===

לעיתים קרובות מדברים על הנדסה גנטית כדבר שנועד להקטין את כמות ה[[הדברה]]. אלא שאחד הפיתוחים הפופולרים ביותר כיום הוא זרעים עמידים ל[[ראונד-אפ]] - קוטל עשבים של תאגיד [[מונסנטו]]. היות ומונסנטו היא גם חברת הזרעים הגדולה בעולם וגם המוכרת הבלעדית של ראונד-אפ ושל זרעים עמידים לרואנד-אפ יש לה אינטרס למכור זרעים שלמעשה מעודדים את החקלאי להשתמש בקוטל העשבים - כלומר לפחות במקרה זה, נוצר מצב שמעודד את השימוש בחומרי הדברה ולא להפך.  

לעיתים קרובות מדברים על הנדסה גנטית כדבר שנועד להקטין את כמות ה[[הדברה]]. אלא שאחד הפיתוחים הפופולריים ביותר כיום הוא זרעים עמידים ל[[ראונד-אפ]] - קוטל עשבים של תאגיד [[מונסנטו]]. היות ומונסנטו היא גם חברת הזרעים הגדולה בעולם וגם המוכרת הבלעדית של ראונד-אפ ושל זרעים עמידים לראונד-אפ יש לה אינטרס למכור זרעים שלמעשה מעודדים את החקלאי להשתמש בקוטל העשבים - כלומר לפחות במקרה זה, נוצר מצב שמעודד את השימוש בחומרי הדברה ולא להפך.  

באופן דומה, פיתוח אחר של מונסנטו הוא תירס-BT. כאן אמנם אין שימוש בחומר ריסוס מלאכותי, אלא ברעלן טבעי מסוג BT שמשתמשים בו גם חוואים אורגניים. השימוש ברעלן זה מבוצע בחקלאות המסורתית באופן מבוקר, בעוד שבתירס BT הוא מיוצר באופן תמידי, על ידי כל תאי הצמח.

באופן דומה, פיתוח אחר של מונסנטו הוא תירס-BT. כאן אמנם אין שימוש בחומר ריסוס מלאכותי, אלא ברעלן טבעי מסוג BT שמשתמשים בו גם חוואים אורגניים. השימוש ברעלן זה מבוצע בחקלאות המסורתית באופן מבוקר, בעוד שבתירס BT הוא מיוצר באופן תמידי, על ידי כל תאי הצמח.

אלפי חקלאים בארצות הברית וקנדה נתבעו על ידי מונסנטו והגיעו להסכם מחוץ לכתלי בית המשפט. הסכמים אלו מאלצים אותם לוותר על [[שמירת זרעים|מלאי הזרעים שהם שמרו]], לפעמים במשך שנים, ובכך אובדת השונות הגנטית.

אלפי חקלאים בארצות הברית וקנדה נתבעו על ידי מונסנטו והגיעו להסכם מחוץ לכתלי בית המשפט. הסכמים אלו מאלצים אותם לוותר על [[שמירת זרעים|מלאי הזרעים שהם שמרו]], לפעמים במשך שנים, ובכך אובדת השונות הגנטית.

בנוסף לכך עולות שורה של בעיות מוסריות בשאלה של בעלות תאגידים על יצורים חיים - דבר שהחל בהנדסה גנטית של חיידקים עבר להיות מתן פטנטים על קוד גנטי של יצורים שלמים (לפחות בארצות הברית) - כולל צמחים ובעלי חיים, וכן על גנים של בני אדם. לפי הסרט [[עתיד המזון (סרט)|עתיד המוזן]] הדבר הוביל גם לכך שתאגידים כמו מונסטו הוציאו פטנטים גם על זנים קיימים שלא עברו כל שינוי גנטי.  

בנוסף לכך עולות שורה של בעיות מוסריות בשאלה של בעלות תאגידים על יצורים חיים - דבר שהחל בהנדסה גנטית של חיידקים עבר להיות מתן פטנטים על קוד גנטי של יצורים שלמים (לפחות בארצות הברית) - כולל צמחים ובעלי חיים, וכן על גנים של בני אדם. לפי הסרט [[עתיד המזון (סרט)|עתיד המוזן]] הדבר הוביל גם לכך שתאגידים כמו מונסנטו הוציאו פטנטים גם על זנים קיימים שלא עברו כל שינוי גנטי.  

===הפרטת המחקר===

===הפרטת המחקר===

ייתכן ותאגידים שחששו ממחקרים נגד ההנדסה הגנטית החלו להציף את האוניברסיטאות בכסף כדי למנוע ביקורת נגד הנושא.  

ייתכן ותאגידים שחששו ממחקרים נגד ההנדסה הגנטית החלו להציף את האוניברסיטאות בכסף כדי למנוע ביקורת נגד הנושא.  

על פי סרט התעודה [[עתיד המזון (סרט)]] על הנדסה גנטית בצמחים, בשנות ה-70 אוניברסיטאות התחילו לחקור את נושאי הנדסה הגנטית (GMO). תאגידי המזון הבינו את הסכנה, והתחילו בהשקעות מאסיביות במחקרים באוניברסיטאות. בעברית פשוטה – הפרטה של המחקר האוניברסיטאי. כמובן שהטון במחקרים החל לנטות לטובת התאגידים. מחקרים ביקורתיים ל-GMO צריכים לרוץ אחרי תקציבים (שלא באופן מפתיע, אינם בנמצא...).

על פי סרט התעודה [[עתיד המזון (סרט)]] על הנדסה גנטית בצמחים, בשנות ה-70 אוניברסיטאות התחילו לחקור את נושאי הנדסה הגנטית (GMO). תאגידי המזון הבינו את הסכנה, והתחילו בהשקעות מסיביות במחקרים באוניברסיטאות. בעברית פשוטה – הפרטה של המחקר האוניברסיטאי. כמובן שהטון במחקרים החל לנטות לטובת התאגידים. מחקרים ביקורתיים ל-GMO צריכים לרוץ אחרי תקציבים (שלא באופן מפתיע, אינם בנמצא...).

בשנת אלפיים ומשהו, כשהחלו לדבר על [[חיטה]] מהונדסת, החקלאים באחת המדינות התארגנו כנגד העניין. דבר ראשון שהתאגידים (כנראה זה היה [[מונסנטו]], אבל אני לא בטוח) עשו זה לאיים שהם מושכים את כל תקציבי המחקר שהם מעבירים לאוניברסיטאות. דבר שני, הם איימו על האיכרים בתביעה על הפרעה למסחר.

בשנת אלפיים ומשהו, כשהחלו לדבר על [[חיטה]] מהונדסת, החקלאים באחת המדינות התארגנו כנגד העניין. דבר ראשון שהתאגידים (כנראה זה היה [[מונסנטו]], אבל אני לא בטוח) עשו זה לאיים שהם מושכים את כל תקציבי המחקר שהם מעבירים לאוניברסיטאות. דבר שני, הם איימו על האיכרים בתביעה על הפרעה למסחר.