שינויים

ראש ממשלת ישראל יצחק רבין מינה את חברת הכנסת אורה נמיר לשרה לאיכות הסביבה. ב-31 בדצמבר 1992 הועברה נמיר למשרד העבודה והרווחה, ובמקומה מונה [[יוסי שריד]] ממרצ. שריד המשיך לכהן בתפקיד זה גם בממשלת פרס כך שהיה שר במשך 4 שנים עד שנת 1996. עוד קודם שנכנס לתפקיד, החליטה הממשלה להכריז על שנת תשנ"ד (1994-1993) כ"שנת איכות הסביבה בישראל". הפעילות הבולטת של המשרד בזמן זה היה קיום של הסברה לחשיבות התחום על ידי כרזות ימי עיון פסטיבל קולנוע ועוד. [http://israelidocuments.blogspot.co.il/2016/01/30.html] בכנסת ה-14 ובממשלה ה-27, לאורך כל ימיה, היה רפאל איתן, יו"ר צומת, לשר החקלאות ואיכות הסביבה במשך שלוש שנים עד שנת 1999.  

ראש ממשלת ישראל יצחק רבין מינה את חברת הכנסת אורה נמיר לשרה לאיכות הסביבה. ב-31 בדצמבר 1992 הועברה נמיר למשרד העבודה והרווחה, ובמקומה מונה [[יוסי שריד]] ממרצ. שריד המשיך לכהן בתפקיד זה גם בממשלת פרס כך שהיה שר במשך 4 שנים עד שנת 1996. עוד קודם שנכנס לתפקיד, החליטה הממשלה להכריז על שנת תשנ"ד (1994-1993) כ"שנת איכות הסביבה בישראל". הפעילות הבולטת של המשרד בזמן זה היה קיום של הסברה לחשיבות התחום על ידי כרזות ימי עיון פסטיבל קולנוע ועוד. [http://israelidocuments.blogspot.co.il/2016/01/30.html] בכנסת ה-14 ובממשלה ה-27, לאורך כל ימיה, היה רפאל איתן, יו"ר צומת, לשר החקלאות ואיכות הסביבה במשך שלוש שנים עד שנת 1999.  

בממשלת ברק כיהנה דליה איציק כשרה לאיכות הסביבה במשך כשנתיים עד מרץ 2001. בממשלת שרון הראשונה, כיהן צחי הנגבי בתפקיד זה, בתקופתו מונו עשרות חברי הליכוד למשרות במשרדו ועל כך הוגש כתב אישום נגד הנגבי. ח"כ יהודית נאות ממפלגת שינוי דרשה את המשרד להגנת הסביבה כאשר נכנסה שינוי לממשלה בשנת 2003 את משרד זה, וכיהנה בו עד פטירתה באוקטובר 2004. היא הצליחה לחולל שינויים משמעותיים בתחום, כולל חקיקת חוק שמירת הסביבה החופית האוסר על בנייה עד 100 מטרים מקו המים ומקשה על בניה 300 מטרים מקו החוף. נאות מינתה את ד"ר [[מיקי הרן]] למנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. הרן שהיתה סגנית המדענית הראשית, המדענית הראשית וסמנכל"ית לעניני תעשיות פעלה כמנכ"לית עד שנת 2006.  

בממשלת ברק כיהנה דליה איציק כשרה לאיכות הסביבה במשך כשנתיים עד מרץ 2001. בממשלת שרון הראשונה, כיהן צחי הנגבי בתפקיד זה, בתקופתו מונו עשרות חברי הליכוד למשרות במשרדו ועל כך הוגש כתב אישום נגד הנגבי. ח"כ יהודית נאות ממפלגת שינוי דרשה את המשרד להגנת הסביבה כאשר נכנסה שינוי לממשלה בשנת 2003 את משרד זה, וכיהנה בו עד פטירתה באוקטובר 2004. היא הצליחה לחולל שינויים משמעותיים בתחום, כולל חקיקת חוק שמירת הסביבה החופית האוסר על בנייה עד 100 מטרים מקו המים ומקשה על בניה 300 מטרים מקו החוף. נאות מינתה את ד"ר [[מיקי הרן]] למנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. הרן שהיתה סגנית המדענית הראשית, המדענית הראשית וסמנכ"לית לענייני תעשיות פעלה כמנכ"לית עד שנת 2006.  

נאות הוחלפה בשר אילן שלגי לתקופה קצרה ולאחר כניסת מפלגת העבודה לממשלה מונה שלום שמחון לתפקיד. אחרי יציאתה של העבודה מהקואליציה, התמנה השר לביטחון פנים, גדעון עזרא לתפקיד וכיהן בו בשנים 2006-09. עם כניסתו למשרד הורה על סגירת את תחנת הכוח רדינג, שפעלה על [[מזוט]] מאחר וזו כאשר לא עמדה בתקן הנדרש, ותרמה בצורה ניכרת ל[[זיהום אוויר בגוש דן]]. עזרא אילץ אותה לעבור לשימוש ב[[גז טבעי]]. ארגון "[[חיים וסביבה]]", החליט להעניק לו על כך את [[פרס הגלובוס הירוק]] שהוענק ביום איכות הסביבה הבינלאומי 2006. באותו יום אישר עזרא את הפעלת התחנה מחדש במזוט בו השתמשה קודם. הוא עלה לבמה, קיבל את הפרס והודיע שהוא מפקיד אותו בידי אנשי "חיים וסביבה" עד שתחנת רדינג תופעל בגז, מה שקרה מספר שבועות אחר כך‏. בדצמבר 2007 ענה במליאת הכנסת, לבקשת חבר הכנסת דב חנין לקבלת פרטים אודות מדיניות המשרד להגנת הסביבה לגבי מפעלים מזהמים, כי "כיום איננו מסוגלים להצמיד שפיטה וענישה לעבירות". עד יוני 2006, היה שם המשרד - המשרד לאיכות הסביבה. בהחלטת ממשלה מס' 193 מיום 25 ביוני 2006, אישרה הממשלה את בקשת השר הממונה על המשרד, גדעון עזרא, לשנות את שם המשרד, והוא נקרא מאז "המשרד להגנת הסביבה". בנושא המיחזור פעל עזרא להחיל את חוק הפיקדון גם לגבי בקבוקים בגודל 1.5 ליטר. לבסוף חזר בו מכוונה זו לאחר סיכום עם יצרני המשקאות, לפיו לא יוחל החוק על המיכלים הגדולים, אולם יורחב האיסוף שלהם מנקודות איסוף, אליהם יביאו אנשים את הבקבוקים באופן התנדבותי. על פי ההסכם, העלו יצרני המשקאות קמפיין פרסומי לעידוד הנושא בתחנות הטלוויזיה והרדיו.

נאות הוחלפה בשר אילן שלגי לתקופה קצרה ולאחר כניסת מפלגת העבודה לממשלה מונה שלום שמחון לתפקיד. אחרי יציאתה של העבודה מהקואליציה, התמנה השר לביטחון פנים, גדעון עזרא לתפקיד וכיהן בו בשנים 2006-2009. עם כניסתו למשרד הורה על סגירת את תחנת הכוח רדינג, שפעלה על [[מזוט]] מאחר וזו כאשר לא עמדה בתקן הנדרש, ותרמה בצורה ניכרת ל[[זיהום אוויר בגוש דן]]. עזרא אילץ את חברת החשמל להעביר את התחנה לשימוש ב[[גז טבעי]]. ארגון "[[חיים וסביבה]]", החליט להעניק לו על כך את [[פרס הגלובוס הירוק]] שהוענק ביום איכות הסביבה הבינלאומי 2006. באותו יום אישר עזרא את הפעלת התחנה מחדש במזוט בו השתמשה קודם בשל מחסור ארצי בחשמל עקב תקלה בתחנת כח אחרת. הוא עלה לבמה, קיבל את הפרס והודיע שהוא מפקיד אותו בידי אנשי "חיים וסביבה" עד שתחנת רדינג תופעל בגז, מה שקרה מספר שבועות אחר כך‏. בדצמבר 2007 ענה במליאת הכנסת, לבקשת חבר הכנסת דב חנין לקבלת פרטים אודות מדיניות המשרד להגנת הסביבה לגבי מפעלים מזהמים, כי "כיום איננו מסוגלים להצמיד שפיטה וענישה לעבירות". עד יוני 2006, היה שם המשרד - המשרד לאיכות הסביבה. בהחלטת ממשלה מס' 193 מיום 25 ביוני 2006, אישרה הממשלה את בקשת השר הממונה על המשרד, גדעון עזרא, לשנות את שם המשרד, והוא נקרא מאז "המשרד להגנת הסביבה". בנושא המיחזור פעל עזרא להחיל את [[חוק הפיקדון]] גם לגבי בקבוקים בגודל 1.5 ליטר. לבסוף חזר בו מכוונה זו לאחר סיכום עם יצרני המשקאות, לפיו לא יוחל החוק על המיכלים הגדולים, אולם יורחב האיסוף שלהם מנקודות איסוף, אליהם יביאו אנשים את הבקבוקים באופן התנדבותי. על פי ההסכם, העלו יצרני המשקאות קמפיין פרסומי לעידוד הנושא בתחנות הטלוויזיה והרדיו.

[[גלעד ארדן]] מהליכוד נחשב לאחד משרי הסביבה הבולטים והמשפיעים בהיסטוריה של המשרד. ארדן שכיהן בשנים 2009-2013 לא היסס לצאת נגד הקו הממשלתי בנושאים כמו [[וועדת צמח]] והחשיבות של שמירת [[גז טבעי בישראל]] לטובת דורות העתיד. בתקופת ארדן הזמין המשרד להגנת הסביבה דו"ח מטעם חברת הייעוץ הבינלאומית "מקנזי", אודות הדרכים הכלכליות ביותר לשם הפחתת פליטה של [[גזי חממה]]. זאת ככל הנראה עקב הבחנה של ארדן כי אנשי האוצר מושפעים יותר מדו"חות של חברות בינלאומיות גדולות לעומת דו"חות של המשרד עצמו או מומחים מקומיים.

[[גלעד ארדן]] מהליכוד נחשב לאחד משרי הסביבה הבולטים והמשפיעים בהיסטוריה של המשרד ובעל תפיסת עולם סביבתית מתקדמת. ארדן שכיהן בשנים 2009-2013 לא היסס לצאת נגד הקו הממשלתי בנושאים כמו [[וועדת צמח]] והחשיבות של שמירת [[גז טבעי בישראל]] לטובת דורות העתיד. בתקופת ארדן הזמין המשרד להגנת הסביבה דו"ח מטעם חברת הייעוץ הבינלאומית "מקינזי", אודות הדרכים הכלכליות ביותר לשם הפחתת פליטה של [[גזי חממה]]. זאת ככל הנראה עקב הבחנה של ארדן כי אנשי האוצר מושפעים יותר מדו"חות של חברות בינלאומיות גדולות לעומת דו"חות של המשרד עצמו או מומחים מקומיים.

בנושא [[משאבי טבע בישראל]] התנגד ארדן להסכם שבין [[משרד האוצר]] לחברת [[כימיקלים לישראל]] והמשרד בניהולו גיבש מתווה להקמת קרן ייעודית לשיקום הנזקים הסביבתיים בים המלח ומנגנון פרוגרסיבי לשימוש וניצול כל משאבי הטבע בישראל, לרבות כריית חול, [[חומרי גלם טבעיים]], משאבי המים המינרלים וכדומה, על בסיס ההתנהלות מול חברות הגז והנפט שבהתאם להמלצות [[ועדת ששינסקי]] (חוק הנפט). על פי המתווה: "על הממשלה לקבוע מדיניות ארוכת טווח בכל הנוגע לשימוש ולניצול של כלל משאבי הטבע, כך שישקפו נכונה את חלקו של הציבור מהרווחים" והמדיניות צריכה לאפשר "רווח סביר" לחברות יחד עם העברת כספים ייעודיים לטובת הציבור‏.  בתפקידו יזם ארדן חקיקה משמעותית בתחום הגנת הסביבה והוביל בהצלחה מספר מאבקים פרלמנטריים וציבוריים לשמירה על איכות הסביבה בישראל. כשר לאיכות הסביבה הוביל ארדן את קידום נושא המיחזור, הפרדת הפסולת וחקיקת "חוק האריזות". לצד אלה יזם וקידם את פרויקט ניקוי הגליל המערבי מ[[אסבסט]] והיה שותף להובלת המאבק לשמירת חופי הים בפלמחים, ניצנים, נחשולים ובבצת. על כך זכה בשנת 2011 באות "הגלובוס הירוק" מטעם ארגוני הסביבה‏.

בנושא [[משאבי טבע בישראל]] התנגד ארדן להסכם שבין [[משרד האוצר]] לחברת [[כימיקלים לישראל]] והמשרד בניהולו גיבש מתווה להקמת קרן ייעודית לשיקום הנזקים הסביבתיים בים המלח ומנגנון פרוגרסיבי לשימוש וניצול כל משאבי הטבע בישראל, לרבות כריית חול, [[חומרי גלם טבעיים]], משאבי המים המינרלים וכדומה, על בסיס ההתנהלות מול חברות הגז והנפט שבהתאם להמלצות [[ועדת ששינסקי]] (חוק הנפט). על פי המתווה: "על הממשלה לקבוע מדיניות ארוכת טווח בכל הנוגע לשימוש ולניצול של כלל משאבי הטבע, כך שישקפו נכונה את חלקו של הציבור מהרווחים" והמדיניות צריכה לאפשר "רווח סביר" לחברות יחד עם העברת כספים ייעודיים לטובת הציבור‏.  בתפקידו יזם ארדן חקיקה משמעותית בתחום הגנת הסביבה והוביל בהצלחה מספר מאבקים פרלמנטריים וציבוריים לשמירה על הסביבה בישראל. כשר להגנת הסביבה הוביל ארדן את קידום נושא המיחזור, הפרדת הפסולת וחקיקת [[חוק האריזות]]. לצד אלה יזם וקידם את פרויקט ניקוי הגליל המערבי מ[[אסבסט]] והיה שותף להובלת המאבק לשמירת חופי הים בפלמחים, ניצנים, נחשולים ובבצת. על כך זכה בשנת 2011 באות "הגלובוס הירוק" מטעם ארגוני הסביבה‏.

ארדן הוחלף על ידי עמיר פרץ מי שהיה במפלגת העבודה ועבר ל"תנועה" בראשותה של ציפי לבני. למרות שלבני ביקשה במיוחד את תיק הגנת הסביבה כהונתו של פרץ ארכה כשנה וחצי (עד נובמבר 2014) ולא השפיעה בצורה ניכרת על המדיניות. בתקופת כהונתו ניסה לקדם, בין השאר, את הצעת החוק להפחתת השימוש בשקיות ניילון, זו עברה בקריאה ראשונה בכנסת והתקדמה באיטיות.  

ארדן הוחלף על ידי עמיר פרץ אשר היה חבר במפלגת העבודה ועבר ל"תנועה" בראשותה של ציפי לבני. למרות שלבני ביקשה במיוחד את תיק הגנת הסביבה כהונתו של פרץ ארכה כשנה וחצי (עד נובמבר 2014) ולא השפיעה בצורה ניכרת על המדיניות. בתקופת כהונתו ניסה לקדם, בין השאר, את הצעת החוק להפחתת השימוש בשקיות ניילון, זו עברה בקריאה ראשונה בכנסת והתקדמה באיטיות.  

הן תחת ארדן והן תחת פרץ כיהנה כמנכ"לית [[אלונה שפר קארו]] שפעלה בעבר ב[[אדם טבע ודין]] והיתה בעברה המנכ"לית של ארגון [[חיים וסביבה]]. בשנת 2009 מונתה על ידי גלעד ארדן לראש מטה המשרד להגנת הסביבה ובינואר 2011 מונתה למנכ"לית המשרד. היא כיהנה בתפקיד זה עד לפרישתה בספטמבר 2013, כמנכ"לית המשרד התמקדה בנושא קידום המיחזור, כמו כן הייתה חברה בוועדת צמח בנושא ייצוא הגז הטבעי, התנגדה ופעלה נגד מסקנותיה והייתה חתומה על דעת המיעוט‏ של הוועדה בעקבות המלצות של המדען הראשי של משרד האנרגיה והמדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. קארו הובילה את גיבוש "[[התוכנית לאומית לצמיחה ירוקה]]" בעקבות הצטרפותה של ישראל ל-OECD.

הן תחת ארדן והן תחת פרץ כיהנה כמנכ"לית [[אלונה שפר קארו]] שפעלה בעבר ב[[אדם טבע ודין]] והיתה בעברה המנכ"לית של ארגון [[חיים וסביבה]]. בשנת 2009 מונתה על ידי גלעד ארדן לראש מטה המשרד להגנת הסביבה ובינואר 2011 מונתה למנכ"לית המשרד. היא כיהנה בתפקיד זה עד לפרישתה בספטמבר 2013, כמנכ"לית המשרד התמקדה בנושא קידום המיחזור, כמו כן הייתה חברה בוועדת צמח בנושא ייצוא הגז הטבעי, התנגדה ופעלה נגד מסקנותיה והייתה חתומה על דעת המיעוט‏ של הוועדה בעקבות המלצות של המדען הראשי של משרד האנרגיה והמדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. קארו הובילה את גיבוש "[[התוכנית לאומית לצמיחה ירוקה]]" בעקבות הצטרפותה של ישראל ל-OECD.

   

   

ממאי 2015 מכהן [[אבי גבאי]] כשר הסביבה. גבאי, חבר סיעת "כולנו" בראשות [[משה כחלון]], התעמת עם משרד האנרגיה ועם ראש הממשלה בנושא [[מתווה הגז]] וחשף מספר אי דיוקים ו[[ספין|ספינים]] של הממשלה בנושא. בנוסף הוא קידם החלטה ממשלתית לאימוץ תוכנית לאומית להתמודדות של ישראל עם [[התחממות עולמית בישראל]] וקידם החלטת ממשלה שבאופן תקדימי הכירה בשיעורי הזיהום בחיפה, בשיעורי התחלואה העודפת באיזור ופועלת לקידום תכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר בחיפה עקב תחבורה ותעשייה וכן להגברת הניטור הסביבתי וקידום של מחקר אפידמיולוגי בנוגע לנזק הזיהום. אחד הנושאים המרכזיים שבהם מתמקד גבאי הוא [[זיהום אוויר בישראל]] וזאת בעקבות מודעות גדלה והולכת בעולם ל[[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]].

החל ממאי 2015 כיהן [[אבי גבאי]] כשר הסביבה. גבאי, חבר סיעת "כולנו" בראשות [[משה כחלון]], התעמת עם משרד האנרגיה ועם ראש הממשלה בנושא [[מתווה הגז]] וחשף מספר אי דיוקים ו[[ספין|ספינים]] של הממשלה בנושא. בנוסף הוא קידם החלטה ממשלתית לאימוץ תוכנית לאומית להתמודדות של ישראל עם [[התחממות עולמית בישראל]] וקידם החלטת ממשלה שבאופן תקדימי הכירה בשיעורי הזיהום בחיפה, בשיעורי התחלואה העודפת באיזור ופועלת לקידום תכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר בחיפה עקב תחבורה ותעשייה וכן להגברת הניטור הסביבתי וקידום של מחקר אפידמיולוגי בנוגע לנזק הזיהום. אחד הנושאים המרכזיים שבהם מתמקד גבאי הוא [[זיהום אוויר בישראל]] וזאת בעקבות מודעות גדלה והולכת בעולם ל[[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]]. לאחר שנה בלבד, במאי 2016, התפטר גבאי מהממשלה והחליף אותו שר האוצר [[משה כחלון]], יו"ר מפלגת כולנו, לתקופה קצובה של 3 חודשים.

==תפקוד המשרד==

==תפקוד המשרד==