47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 12:
שורה 12: − + − + − + + + + + + + + + + + + +
←הסברים לבעיה בעולם המוסלמי
לא רק שהמוסלמים פיגרו אחרי העולם הנוצרי- מערבי אלא שבמהלך המאה ה-20 הם גם נותרו מאחורי אומות אחרות. תחילה יפן ולאחר מכן דרום מזרח אסיה (קוריאה, סין) התקדמו והצליחו ודבר זה רק החריף את תחושת הכשלון של העולם הערבי והמוסלמי. להיות שני זה גרוע למדי, להשתרך מאחור זה גרוע הרבה יותר.
לא רק שהמוסלמים פיגרו אחרי העולם הנוצרי- מערבי אלא שבמהלך המאה ה-20 הם גם נותרו מאחורי אומות אחרות. תחילה יפן ולאחר מכן דרום מזרח אסיה (קוריאה, סין) התקדמו והצליחו ודבר זה רק החריף את תחושת הכשלון של העולם הערבי והמוסלמי. להיות שני זה גרוע למדי, להשתרך מאחור זה גרוע הרבה יותר.
==הסברים לבעיה בעולם המוסלמי==
==הסברים לבעיה בעולם המוסלמי- גורמים מבחוץ==
לואיס מציין כי רבים בעולם המוסלמי מאשימים גורמים מבחוץ בכשלון הזה. הוא מציין ופוסל בזה אחר זה הסברים שונים שניתנו. הסבר ותיק וחזק שהיה בעבר הוא הפלישה של המונגולים במאה ה-13. אבל לואיס מציין כי פלישה זו התאפשרה תודות לחולשה של השליטים הערבים וכי הפריחה בפרס התרחשה דווקא לאחר פלישה זו ולא לפניה.
לואיס מציין כי רבים בעולם המוסלמי מאשימים גורמים מבחוץ בכשלון הזה. הוא מציין ופוסל בזה אחר זה הסברים שונים שניתנו. הסבר ותיק וחזק שהיה בעבר הוא הפלישה של המונגולים במאה ה-13. אבל לואיס מציין כי פלישה זו התאפשרה תודות לחולשה של השליטים הערבים וכי הפריחה בפרס התרחשה דווקא לאחר פלישה זו ולא לפניה.
אצבע מאשימה אחרת היא כלפי האימפריה האותמנית הטורקית, אבל לואיס טוען כי הטורקים יכולים לטעון כי היוזמות שלהם נתקלו בחוסר פתיחות מצד העולם הערבי. האשמות מאוחרות יותר הן כלפי האימפרליזם בידי צרפת ובריטניה ששלטו באיזור והשפיעו עליו במאה ה-19 וה-20 . לואיס טוען כי יש הגיון בהאשמות אלה בגלל של מעצמות אלה היתה השפעה משמעותית בפוליטיקה בכלכלה ועוד יותר מכך הביאו שינוי תרבותי עמוק. התמורות מצד מעצמות מערביות אלה שינו את החיים של רבים, הביאו ליצירת תקוות ופחדים חדשים. אבל לואיס מציין כי השליטה הסתיימה בתום מלחמת העולם השנייה והתדררות העולם המוסלמי החלה עוד קודם לכן ונמשכה גם לאחר מכן.
אצבע מאשימה אחרת היא כלפי האימפריה האותמנית הטורקית, אבל לואיס טוען כי הטורקים יכולים לטעון כי היוזמות שלהם נתקלו בחוסר פתיחות מצד העולם הערבי. האשמות מאוחרות יותר הן כלפי האימפרליזם בידי צרפת ובריטניה ששלטו באיזור והשפיעו עליו במאה ה-19 וה-20 . לואיס טוען כי יש הגיון בהאשמות אלה בגלל של מעצמות אלה היתה השפעה משמעותית בפוליטיקה בכלכלה ועוד יותר מכך הביאו שינוי תרבותי עמוק. התמורות מצד מעצמות מערביות אלה שינו את החיים של רבים, הביאו ליצירת תקוות ופחדים חדשים. אבל לואיס מציין כי השליטה ועיקר ההשפעה הסתיימו בתום מלחמת העולם השנייה ואילו התדררות העולם המוסלמי החלה עוד קודם לכן ונמשכה גם לאחר מכן.
בספר מועלה הטענה שלאורך ההיסטוריה, בעיקר לאחר כישלון [[האימפריה העות'מאנית]] ב[[קרב וינה]] בשנת [[1683]], לא ספג [[עולם האסלאם]] את תמורות ה[[מודרניזציה]] ולא הדביק את קצב ההתקדמות של [[העולם המערבי]]. הספר מתאר את התגובות השונות בעולם האסלאמי לשינוי שחל ביחסי הכוחות בינו לבין המערב, לאחר שבמשך מאות שנים הייתה הציוויליזציה המוסלמית מתקדמת בהרבה מזו האירופית. לואיס סוקר את ההסברים השונים שנתנו הוגי-דעות מוסלמים לשינוי (קרי, התשובות שנתנו המוסלמים לשאלה "מה השתבש") ואת ההצעות לפתרון שהעלו.
לואיס מציין כי את תפקיד הנבל שאשם בכל החליפה כיום ארצות הברית, "השטן הגדול" דבר זה התחרש במקביל להחלשות בריטניה וצרפת והתחזקות כוחה הפוליטי הכלכלי והצבאי של ארה"ב. למרות שמדובר בהסבר פופלארי לואיס טוען כי הסבר זה אינו משכנע. ההשפעה של צרפת ובריטניה, של ארה"ב כמו גם הפלישה של המונגולים היו תוצאה של חולשה פנימית של חברות במזרח התיכון ולא בהכרח הסיבה לה. מספר מבקרים לדגומה מציינים את הבדלים בין קולניות לשעבר של בריטניה- לדוגמה בין עדן בתימן לבין סינגפור או הונג-קונג. או בין המדינות השונות שהיו קולוניות של בריטניה בהודו. (לנקודת השקפה מעט שונה ראו [[מדוע אומות נכשלות]]).
גורם אחר שמואשם בבעיות המזרח התיכון הוא "השטן הקטן" - היהודים ומדינת ישראל. לואיס מציין כי בעבר האינטשמיות היתה תופעה נדירה במזרח התיכון. למעט כמה יוצאים מהכלל השלטונות והציבור היו סובלניים הרבה יותר לעומת העולם הנוצרי. האנטישמיוהובאה לאיזור על יד קהילות נוצריות ונציגים מאירופה אבל לא השתרשה. לדוגמה בזמן משפט דרייפוס, רוב הכותבים בעולם הערבי היו בעד הקצין היהודי ונגד מאשימיו הנוצרים. המצב החל להשתנות עקב הפצה של אנטישמיות אירופאית מודרנית על ידי גרמניה הנאצית ב-1933. חוסר היוכלת למנוע מדינה יהודית בשנת 1948 היה מכה קשה לעולם הערבי. כפי שכמה כותבים ציינו כבר אז, זה משפיל מספיק לספוג תבוסות בידי אימפריות מערביות, אבל לספוג תבוסה מצד קומץ יהודים היה בלתי נסבל. המאבק למען פלסטין מיסד בעולם הערבי נרטיב אנטישמי של ההיסטוריה, והוביל חלק מהעולם הערבי להאמין שכל הדברים הרעים במזרח התיכון ולמעשה כל הדברים הרעים בעולם הם תוצאה של [[קונספצריה]] סודית של יהודים.
הסבר פופלארי נוסף הוא שהעולם המוסלמי לא צעד לאחור כמו שהעולם המערבי התקדם קדימה בזכות [[רעיון הקידמה|הקידמה]] והשינוי הטכנולוגי. אבל לואיס שולא מדוע העולם המוסלמי המתקדם לא היה זה שהביא לפריצה הטכנולוגית והמדעית, אלא דווקא אירופה שפיגרה מאחור?
==הסברים לבעיה בעולם המוסלמי- גורמים מבפנים==
הסברים אחרים לכשלון האיסלם הם גורמים מבפנים. אחד האשמים העיקריים שמובאים הוא האיסלם עצמו. אבל לואיס שואל , אם האיסלם הוא הגורם לפיגור בתחומים של חופש, של מדע ושל צמיחה כלכלית, מדוע החברה המוסלמית היתה המובילה של כל התחומים האלה
הוא לא גרם לפיגור בזמן ימי הביניים כאשר האיסלם היה מתקדם הרבה יותר לעומת אירופה? וזאת בתקופה שבה המוסלמים היו קרובים יותר למקור האיסלם. יש הטוענים כי השאלה היא לא מה האיסלם עשה למוסלמים אלא מה המולסמים עשו לאיסלם.
בספר מועלה הטענה שלאורך ההיסטוריה, בעיקר לאחר כישלון [[האימפריה העות'מאנית]] ב[[קרב וינה]] בשנת [[1683]], לא ספג [[עולם האסלאם]] את תמורות ה[[מודרניזציה]] ולא הדביק את קצב ההתקדמות של [[העולם המערבי]].
הספר מתאר את התגובות השונות בעולם האסלאמי לשינוי שחל ביחסי הכוחות בינו לבין המערב, לאחר שבמשך מאות שנים הייתה הציוויליזציה המוסלמית מתקדמת בהרבה מזו האירופית. לואיס סוקר את ההסברים השונים שנתנו הוגי-דעות מוסלמים לשינוי (קרי, התשובות שנתנו המוסלמים לשאלה "מה השתבש") ואת ההצעות לפתרון שהעלו.
הספר מפרט רבים מכשלי הבאת המודרניזציה לעולם האסלאמי, ובסיומו מעלה בקצרה סיבות אפשריות לשיבוש שחל בעולם המוסלמי. בין האפשרויות, שלואיס נמנע מלהכריע ביניהן: ההתנגדות האיסלאמית לבנות [[שעון|שעונים]] ציבוריים, העדר סטנדרטים ל[[מדידה|מדידות]] לינאריות, המשטר ה[[אוטוקרטיה|אוטוקרטי]], מעמדן הנמוך של הנשים, או גם האפשרות שהשאלה הנכונה אינה "מה השתבש אצל המוסלמים" אלא "מה גרם להצלחתם של האירופים".
הספר מפרט רבים מכשלי הבאת המודרניזציה לעולם האסלאמי, ובסיומו מעלה בקצרה סיבות אפשריות לשיבוש שחל בעולם המוסלמי. בין האפשרויות, שלואיס נמנע מלהכריע ביניהן: ההתנגדות האיסלאמית לבנות [[שעון|שעונים]] ציבוריים, העדר סטנדרטים ל[[מדידה|מדידות]] לינאריות, המשטר ה[[אוטוקרטיה|אוטוקרטי]], מעמדן הנמוך של הנשים, או גם האפשרות שהשאלה הנכונה אינה "מה השתבש אצל המוסלמים" אלא "מה גרם להצלחתם של האירופים".