47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 31:
שורה 31: − + − + + + + + + + + + + + +
←הסברים לבעיה בעולם המוסלמי- גורמים מבפנים
הוא לא גרם לפיגור בזמן ימי הביניים כאשר האיסלם היה מתקדם הרבה יותר לעומת אירופה? וזאת בתקופה שבה המוסלמים היו קרובים יותר למקור האיסלם. יש הטוענים כי השאלה היא לא מה האיסלם עשה למוסלמים אלא מה המולסמים עשו לאיסלם וטוענים כי הבעיה היא בזרמים מסויימים שקיימים באיסלם.
הוא לא גרם לפיגור בזמן ימי הביניים כאשר האיסלם היה מתקדם הרבה יותר לעומת אירופה? וזאת בתקופה שבה המוסלמים היו קרובים יותר למקור האיסלם. יש הטוענים כי השאלה היא לא מה האיסלם עשה למוסלמים אלא מה המולסמים עשו לאיסלם וטוענים כי הבעיה היא בזרמים מסויימים שקיימים באיסלם.
פונדמנטליסטים מוסלמים טוענים כי הכשלונות והחסרונות של האיסלם המודרנ נובע מאימוץ של רעיונות ונהגים זרים. אלו נופלים מהאיסלם המקורי ולכן מגדולתו. לעומתם טוענים הרפורמיסטים והמודרנים את הדעה ההפוכה לפיה דווקא ההדבקות לדרכים הקדומות, ובמיוחד חוסד הגמישות וחוסר הנכונות לקבל שינויים כגורם לקפאון ולהדרדרות. נהגים שהיו יצרתיים ופרוגרסיביים לפני 1000 שנה הם לא כאלו כיום. המודרניסטים מכונים את הביקורת שלהם פחות מול האיסלם בכללו ויותר מול פנאטיות דתית ובמיוחד שלטונות פנאטיים דתיים שחונקים את חופש הדעה וחופש הביטוי. .
פונדמנטליסטים מוסלמים טוענים כי הכשלונות והחסרונות של האיסלם המודרנ נובע מאימוץ של רעיונות ונהגים זרים. אלו נופלים מהאיסלם המקורי ולכן מגדולתו. לעומתם טוענים הרפורמיסטים והמודרנים את הדעה ההפוכה לפיה דווקא ההדבקות לדרכים הקדומות, ובמיוחד חוסד הגמישות וחוסר הנכונות לקבל שינויים כגורם לקפאון ולהדרדרות. נהגים שהיו יצרתיים ופרוגרסיביים לפני 1000 שנה הם לא כאלו כיום. המודרניסטים מכונים את הביקורת שלהם פחות מול האיסלם בכללו ויותר מול פנאטיות דתית ובמיוחד שלטונות פנאטיים דתיים שחונקים את חופש הדעה וחופש הביטוי.
הספר מפרט רבים מכשלי הבאת המודרניזציה לעולם האסלאמי, ובסיומו מעלה בקצרה סיבות אפשריות לשיבוש שחל בעולם המוסלמי. בין האפשרויות, שלואיס נמנע מלהכריע ביניהן: ההתנגדות האיסלאמית לבנות [[שעון|שעונים]] ציבוריים, העדר סטנדרטים ל[[מדידה|מדידות]] לינאריות, המשטר ה[[אוטוקרטיה|אוטוקרטי]], ומעמדן הנמוך של הנשים.
הספר מפרט רבים מכשלי הבאת המודרניזציה לעולם האסלאמי, ובסיומו מעלה בקצרה סיבות אפשריות לשיבוש שחל בעולם המוסלמי. בין האפשרויות, שלואיס נמנע מלהכריע ביניהן: ההתנגדות האיסלאמית לבנות [[שעון|שעונים]] ציבוריים, העדר סטנדרטים ל[[מדידה|מדידות]] לינאריות, המשטר ה[[אוטוקרטיה|אוטוקרטי]], ומעמדן הנמוך של הנשים.
==הסברים אחרים==
ספרים מאוחרים יותר הביאו הסברים נוספים שלואיס לא התייחס אליהם כאפשרות.
הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מביא בסוף הספר [[רובים חיידקים ופלדה]] הסבר אפשרי לשקיעת איזור [[הסהר הפורה]] על פני כ-10,000 שנה. מה שהיה ערש הציבליזציה איבד מחשיבותו הן מבחינה חקלאית והן מבחינה תרבותית ופוליטית. דיימונד טוען כי [[שינויי אקלים]] גרמו לכך שמה שהיה בעבר איזור פורה [[מדבור|הפך בהדרגה למדבר]], וכן פותחו זנים חקלאיים שמתאימים יותר לאקלים האירופאי. היבטים אלה גרמו לפגיעה בחשיבות היחסית של חקלאות האיזור. ובעקבות התנובה החקלאית הנמוכה יותר חל גם ניוון של התרבות שנשענה על חקלאות זו. בספר מאוחר יותר שלו [[התמוטטות]] דיימונד מביא דוגמאות שונות ל[[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] סביבתיים, טכנולוגיים או תרבותיים שגרמו לחברות להתמוטט.
בספר [[מדוע אומות נכשלות]] בוחנים [[כלכלה מוסדית|הכלכלנים מהזרם המוסדי]] [[דרון אסמוגלו]], וג'יימס רובינזון את ההיסטוריה של מדינות שונות שהצליחו או נכשלו. המחברים טוענים כי הצלחה כלכלית של מדינות, כפי שהיא נמדדת בצמיחה כלכלית נקבעת על ידי המוסדות הפוליטיים שיש במדינות או באיזורים. מוסדות משתפים (inclusive institutions) הם מוסדות שבם יש ביזור של הכוח הפוליטי ואין בהם ריכוזיות של הכוח הפוליטי או ריכוזיות כלכלית והן משגשגות וחדשניות תחת שלטון חוק הוגן ודמוקרטי, בעל מערכת שיפוטית עצמאית מהשלטון וזכויות קניין, לעומתם יש מוסדות נצלניים או לקחניים (extractive institutions) שמנצלים את כוחם כדי לשאוב משאבים, כוח כלכלי וכוח פוליטי או תרבותי מתוך הציבור אל אליטה מסויימת. במושבות שונות של אימפריות לשעבר פותחו [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] בעלי אופי שונה. בחלק מהמושבות הפיתוח היה מכוון ניצול של [[משאבי טבע]] ולא ניתן דגש לפיתוח מוסדות משתפים ובחלק כן. לטענתם הדבר הזה מסביר בצורה טובה יותר לעומת משתנים אחרים כמו גאוגרפיה, משאבים או תרבות הצלחה של קולוניות לשעבר. כמו כן הספר טוען שחופש כלכלי ומוסדות משתפים ודמוקרטיים מביאים לשגשוג כלכלי (צמיחה כלכלית) אך צמיחה כלכלית אינה בהכרח מובילה לדמוקרטיה.
חלק מהספר "מדוע אומות נכשלות" וכן חוקרים אחרים מתייחסים לנושא של [[קללת המשאבים]]. הטענה היא כי בחלק ניכר מהמדינות שבהן יש הסתמכות מהותית של הכלכלה על הפקת משאבי טבע, ובמיוחד משאבי טבע מתכלים כמו [[דלק מחצבי]] או מינרלים יקרים יש בעיה של צמיחה כלכלית נמוכה ושל [[הון אנושי]] (חינוך) גרועים יותר ודמוקרטיה פחות טובה. יש מספר תאוריות מדוע דבר זה מתרחש. אחת מהן היא כי באמצעות כסף קל שמגיע מהפקת משאבי טבע דיקטטור לא מוצלח יכול להשאר בשלטון על ידי מתן משרות למקורבים מצד אחד וסבסוד של העניים למניעת תסיסה מצד שני. אין מריטוקרטיה או גמול על כשרון שכן הכשרון העיקרי הוא היכולת להיות מקורב לשלטון. השלטונות נכסים להשקעות לא חכמות שמעיקות על הכלכלה ומכניסות אותה לחובות, ולא משקיעים בחינוך או ב[[תכנון ארוך טווח]].
[[תומס פרידמן]] בספר [[חם שטוח וצפוף]] מביא טענה דומה ומקשר בין דיקטטורה וחוסר השכלה פתיחות ופיתוח אנושי לבין הסתמכות ניכרת על הפקת [[נפט]] במדינות ערביות (ובכלל). כהיפוך של האמירה "אין ייצוג - אין מיסים" טוען פרידמן כי "אין מיסים- אין ייצוג" - שלטון שיכול לקיים את עצמו ללא מיסוי של הציבור (בגלל תמלוגים מנפט) גם לא צריך לתת ייצוג לציבור. כמו כן כסף קל מהנפט מקטין את התמריץ של הממשלה להשקיע בחופש ביטוי, השכלה ופיתוח אנושי שאולי יתרמו למיסים בעתיד - שכן יש להם מיסים קלים בהווה מהנפט. מצד שני הנפט מסבסד את הציבור ומונע מרמור גדול מידי מצד העניים (דוגמה - מצרים וסוריה).
==המהדורה העברית==
==המהדורה העברית==