47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 19:
שורה 19: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + − + − + + + + + + + + + + + + + + + +
←השפעות בריאותיות של אורח חיים פעיל
==השפעות בריאותיות של אורח חיים פעיל==
==השפעות בריאותיות של אורח חיים פעיל==
יש יותר ויותר מחקרים מהשנים האחרונות המצביעים על החשיבות הרבה של פעילות גופנית מספקת לבריאות ועל הנזקים של אורך חיים יושבני.
בשנת 2012, פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון הרפואי The Lancet. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים שנגרמו עקב מחסור בפעילות גופנית ברחבי העולם. לשם כך הם השתמשו בהערכות שמרניות של כמות התחלואה העודפת הנגרמת מתת-פעילות גופנית למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]], שקושרו במחקרים קודמים לאורח חיים יושבני. הם השתמשו בטבלאות של תוחלת חיים כדי לבדוק את ההשפעה על תוחלת החיים בכל מדינה. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני קשור לעודף תחלואה של 6-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]). לפי המחקרים הפסקת אורח החיים יושבני תוביל להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של אדם ממוצע בעולם ב-6 חודשים ו-24 יום. {{הערה|שם=Lancet_2012|I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(12)61031-9/abstract Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012}}[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]
לפי אי-מין לי ושותפיה למחקר, תת פעילות גופנית הגדילה ב-6% את עומס התחלואה במחלת לב כלילית (3.2% בדרום מזרח אסיה עד 7.8% במזרח התיכון). ב-7% את עומס התחלואה ב[[סוכרת מסוג 2]] (בין 3.9% ל-9.6%) וב-10% ב[[סרטן השד]] וב-10% ב[[סרטן המעי הגס]] (בין 5.7% עד 13.8%). תת פעילות גופנית תורמת ל-9% (בין 5.1% עד 12.5%) מכלל מקרי המוות בטרם עת ברחבי העולם, או 5.3 מתוך 57 מילון מקרי המוות שניתן למונעם שהתרחשו בשנת 2008. תוחלת החיים היתה גדלה ב-0.68 שנים (בין 0.41 ל-0.91 שנים). אם ניתן היה להוריד 10% מכלל תת הפעילות הגופנית ב-10% הדבר היה מקטין את מספר מקרי המוות ב 530 אלף בני אדם בשנה. <ref name="Lancet_2012"/> יש לשים לב כי תוצאה זו נוגעת לכלל מדינות העולם, כולל מדינות שבהן יש כמות גדולה של שתיית אלכוהול, עישון או הדבקות במחלות מדבקות - פרוש הדבר כי במדינות מערביות ייתכן כי השפעה זו גדולה יותר (ראו מחקרים בהמשך).
במחקר כלכלי של Beale ואחרים משנת 2007 בבריטניה, הם טוענים כי הגברת הפעילות הגופנית תסייע למניעה ולהפחתה של 20 מחלות ומצבים גופניים. לפי החוקרים אנשים שפעילים כיום מפחיתים את הסיכוי שלהם לחלות במחלות כרוניות מרכזיות ב-50%, ולהפחית את סיכוי התמותה בטרם עת ב-20%-30%. <ref>Beale S, Bending M, Trueman P. [http://www.nice.org.uk/guidance/ph8/resources/physical-activity-and-the-environment-economic-modelling-report-2 An Economic Analysis of Environmental Interventions that Promote Physical Activity]. NICE PDG Report. May 2007</ref>
מחקר משנת 2012 של של פרופסור I-Min Lee ושל Peter T Katzmarzyk מצא כי [[תוחלת החיים בלידה]] של תושבי ארצות הברית יכולה לעלות ב-2.0 שנים אם הם יצליחו להוריד את הישיבה העודפת לפחות מ-3 שעות ביום ולעלות ב-1.38 שנים על ידי [[צפייה בטלוויזיה]] במשך פחות משעתיים ביום. <ref>Peter T Katzmarzyk, I-Min Lee [http://bmjopen.bmj.com/content/2/4/e000828.full Sedentary behaviour and life expectancy in the USA: a cause-deleted life table analysis] BMJ Openbmjopen.bmj.com BMJ Open 2012;2:e000828 doi:10.1136/bmjopen-2012-000828 </ref>
מחקרים שונים מקשרים בין מחסור בפעילות גופנית לבין שלל מחלות ומצבים רפואיים כולל: חרדה, מחלת לב כלילית, [[דיכאון]], [[סוכרת מסוג 2]], [[סרטן המעי הגס]], [[סרטן השד]], פקקת ורידים עמוקה, [[השמנת יתר]], [[לחץ דם גבוהה]], [[אוסטאופרוזיס]], אבנים בכליות, אי סדירות בלפידים וכאבים בגב התחתון. [http://en.wikipedia.org/wiki/Sedentary_lifestyle]
מחקר משנת 2014 טען שאורח החיים היושבני מקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים[http://healthy.walla.co.il/item/2785603].
"זמן מסך" - ישיבה ממושכת מול הטלוויזיה מול המחשב, הוא בעל השלכות בריאותיות הקשורות בהשמנה, בהרגלי תזונה ובהרגלי שינה ראו [[השפעות בריאותיות של טלוויזיה]] ו[[התמכרות למשחקי מחשב]]. בנוסף יש מספר מומחים ועיתונאים הטוענים כי גלישה מרובה באינטרנט, וגירוי בלתי פוסק מצד אייפדים, אייפונים, גורם להפחתה ביכולת המוח לבצע פעולות מסוימות כגון קריאת ספרים וחשיבה לעומק. לפי טענה זו מכשירים אלה מעודדים את המוח לבצע פעולות שטחיות של עיבוד מידע, ומרגילים אותו בכך להימנע ממאמץ רב שדורשות פעולות מורכבות יותר. גם התקשורת בין הורים וילדים נפגעת עקב נוכחות מתמדת של טכנולוגיית תקשורת [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3413627,00.html].
===תוחלת חיים===
מחקר שפורסם בשנת 2000 על ידי חוקרים מ-Copenhagen University Hospital וכלל מעקב לאורך 14 שנים ויותר אחר 13,375 נשים ו-17,265 גברים בגילאים 20-93 מצא כי רכיבה על אופניים מהווה היבט בריאותי מגן משמעותי מאד. בהתחשב בגורמים כמו חינוך, הרגשה בריאותית, לחץ דם, כולסטרול, אינדקס מסת גוף, וגורמי סיכון כמו [[עישון]]. מי שעסקו בפעילות גופנית גבוה ואינטנסיבית היו בעלי סיכוי תמותה נמוכים ב-50% בכל הגילאים והמגדרים. כמו כן, אפילו לאחר הוספת גורמים כמו פעילות גופנית בשעות הפנאי, מי שלא רוכבים לעבודה הם בעלי סיכוי תמותה גבוהים ב-39% לעומת מי שכן רוכב. <ref>ANDERSEN, L. ET AL. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10847255 All-cause mortality associated with physical activity during leisure time, work, sports, and cycling to work]. Archives of internal medicine, 160: 1621–1628(2000).</ref>
דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), גילה כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של [[תחבורה ציבורית|אוטובוסים ורכבות]] נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים. הסיבות לכך כוללות הפחתה ב[[תאונות דרכים]] (לרמה של רבע מישובים [[פרבור|פרווריים]]) ושיפור הבריאות הגופנית והנפשית בעקבות עידוד תחבורה פעילה [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185157.html]
===הרגשה טובה יותר ושיפור המצב הנפשי===
על פי מחקר שנערך במינסוטה בקרב 4500 בני נוער, קיים קשר סטטיסטי בין [[פעילות גופנית]] גבוה יותר למידת דיכאון נמוכה יותר. הקשר הסיבתי לדבר זה יכול לנבוע פעילות של חומרים המופרשים בעקבות פעילות גופנית (אנדורפינים), וכן בגלל כושר גופני טוב יותר. כך לדוגמה, Phenylethylamine (או PEA) הוא ממריץ טבעי שמיוצר על ידי הגוף. צוות מחקר בריטי בדק את רמות החומר בשתן של 20 מתנדבים, 24 שעות לפני ואחרי פעילות גופנית מתונה ומצא שרמת ה- PEA עלתה ב-77% אחרי הפעילות. עלייה זו מביאה למצב רוח משופר, הנקרא לעיתים "היי של אצנים".[http://www.anti-aging.co.il/sport/physical-activity-is-a-free-anti-aging/]
מספר מחקרים שערך פרופסור מתי מינץ, פסיכוביולוג מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מצאו קשר בין בעיות בתחושת שיווי המשקל של ילדים לבין חרדה. לדבריו, לעתים במקום טיפול פסיכולוגי בילדים הסובלים מבעיות חרדה, כדאי לשקול טיפול פשוט של אימון בשיווי משקל. פעילות יום יומית כמו קפיצה על רגל אחת, טיפוס, נדנוד ורכיבה על אופניים יכולה לסייע לפיתוח אימון שיווי המשקל ולסייע במצב הנפשי.[http://www.haaretz.co.il/gallery/kids/1.1622781]
Gregory Owen Thomas ו-Ian Walker ביצעו מחקר בקרב 1600 סטודנטים בריטים באוניברסיטת BATH ופרסמו אותו בשנת 2015.[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1369847815001205] הם מצאו כי [[הרגלי יוממות|הרגלי היוממות]] של [[רוכבי אופניים]] הם חזקים מעט יותר מאשר אלו של משתמשי תחבורה ציבורית ואלה חזקים מעט יותר מאשר הנהגים. אנשים שמשתמשים בתחבורה פעילה מתייחסים בחיוב ליוממות שלהם לעבודה ומתייחסים לכך כאל חוויה חיובית שמערבת התרגשות ורוגע. חווית הרוגע חזקה יותר בקרב הולכי רגל ואילו רוכבי האופניים חווים יותר ריגוש. נהגים מתייחסים לנסיעה בצורה ניטרלית. ייתכן כי הדבר קשור לכך שנהיגה נתפסת כ"צורה נורמלית" של התחבורה עבורם והיא נתפסת לכן כהעדר כל רגש. נסיעה באוטובוס נתפסת כחוויה בעלות השלכות שליליות. לפחות לאנשים משכילים בבריטניה, אין הבדלים מהותיים ב[[סביבתנות|תפיסת עולם סביבתית]] בין משתמשים של אמצעי תחבורה שונים. [http://www.citylab.com/commute/2015/09/why-cyclists-form-stronger-commuting-habits-than-drivers/403069/]
===סרטן המעי הגס===
[[סרטן המעי הגס]] הוא אחד הסרטנים השכיחים בישראל בקרב גברים ונשים כאחד. נכון לשנת 2012 מתגלים בישראל כ-3,000 חולים חדשים בסרטן המעי הגס, ומתים ממנו כ-1,300 אנשים בכל שנה. מתחת לגיל 65 מתים כ-265 ישראלים בכל שנה מסרטן המעי הגס.{{הערה|שם=st06_13_2015}} {{הערה|שם=health2012}}
לפי מחקר משנת 1998, השוואה של מקרי סרטן המעי הגס בין מדינות שונות מצביעה באופן מובהק שהעדר פעילות גופנית, [[אכילת יתר]] (כלומר צריכה של קלוריות מרובות), ואולי גם דיאטה עשירה בבשר (אדום ואו מעובד) יכולה להגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס.<ref>Chao A, Thun MJ, Connell CJ, McCullough ML, Jacobs EJ, Flanders WD, Rodriguez C, Sinha R, Calle EE. ''Meat consumption and risk of colorectal cancer.'' JAMA 2005;293:172-82. PMID 15644544.</ref> ולעומת זאת, [[פעילות גופנית]], ואכילה של הרבה [[פירות]] ו[[ירקות]] מקטינה את הסיכון לסרטן, כנראה היות שהם מכילים פיטו-כימיקלים (phytochemicals) מגינים – חומרים שמקורם בצמחים המספקים הגנה כימית, כגון נוגדי חימצון. לפיכך, שינויים בהרגלי החיים יכולים להקטין את הסיכון של סרטן המעי הגס ב-60-80% <ref>Cummings JH, Bingham SA. ''Diet and the prevention of cancer.'' [[British Medical Journal|BMJ]] 1998;317:1636-40. [http://bmj.bmjjournals.com/ הטקסט המלא]. PMID 9848907.</ref>.
===סרטן השד===
===סרטן השד===
[[סרטן השד]] הוא [[סרטן בישראל|הסרטן הנפוץ ביותר בישראל]]. נכון לשנת 2012 חלו בסרטן השד כ-5,000 נשים בישראל, כ-3,000 מתוכן מתחת לגיל 65. אחד מכל 3 מקרים חדשים של סרטן בישראל בקרב נשים הוא סרטן שד.{{הערה|שם=st06_13_2015|1= [http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st06_13&CYear=2015 מקרים חדשים של שאתות ממאירות במיקומים נבחרים, לפי מין וגיל, 2012], למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2015 - מספר 66, פרק 6, לוח מספר 13}} נכון לשנת 2012 כ-1000 נשים (ו 19 גברים) [[גורמי תמותה בישראל|מתות בשנה]] מסרטן השד, מתוכן כ-400 נשים מתות מסרטן בכל שנה לפני גיל 65. {{הערה|שם=health2012|נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2012.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012], משרד הבריאות, יולי, 2015}}
[[סרטן השד]] הוא הסרטן הנפוץ ביותר בישראל. נכון לשנת 2012 חלו בסרטן השד כ-5,000 נשים בישראל, כ-3,000 מתוכן מתחת לגיל 65. אחד מכל 3 מקרים חדשים של [[סרטן בישראל]] בקרב נשים הוא סרטן שד.{{הערה|שם=st06_13_2015|1= [http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st06_13&CYear=2015 מקרים חדשים של שאתות ממאירות במיקומים נבחרים, לפי מין וגיל, 2012], למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2015 - מספר 66, פרק 6, לוח מספר 13}} נכון לשנת 2012 כ-1000 נשים (ו 19 גברים) [[גורמי תמותה בישראל|מתות בשנה]] מסרטן השד, מתוכן כ-400 נשים מתות מסרטן בכל שנה לפני גיל 65. {{הערה|שם=health2012|נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2012.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012], משרד הבריאות, יולי, 2015}}
בשנת 2014 ערכו חוקרים מטה-אנליזה של מחקרים על הקשר בין פעילות גופנית לבין הורדת הסיכון ל[[סרטן השד]]. החוקרים בחנו 7 מחקרי מעקב (cohort studies) 14 מחקרים מסוג מקרה-ביקורת (case control) שנבחרו לפי איכות המחקר במדד Newcastle-Ottawa. במחקרי המקרה -ביקורת מצאו יחס הסיכויים (odds ratio) של 0.84 (רווח סמך של 0.81 עד 0.88) ומחקרי המעקב מצאו יחס סיכונים של 0.61% (רווח סמך של 0.59-0.63). כלומר ניתן להעריך כי הסיכון לתחלואה בסרטן שד בקרב נשים שעוסקות בפעילות גופנית יכול להיות נמוך ב-20 עד 40 אחוזים. לפי החוקרים פעילות גופנית עשויה להוריד את הסיכון לתחלואה בסרטן השד, בעיקר בקרב נשים בגיל לאחר חדלון הווסת.{{הערה| Gonçalves AK et al,[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23416687 Effects of physical activity on breast cancer prevention: a systematic review], J Phys Act Health. 2014 Feb;11(2):445-54. doi: 10.1123/jpah.2011-0316.}}
בשנת 2014 ערכו חוקרים מטה-אנליזה של מחקרים על הקשר בין פעילות גופנית לבין הורדת הסיכון ל[[סרטן השד]]. החוקרים בחנו 7 מחקרי מעקב (cohort studies) 14 מחקרים מסוג מקרה-ביקורת (case control) שנבחרו לפי איכות המחקר במדד Newcastle-Ottawa. במחקרי המקרה -ביקורת מצאו יחס הסיכויים (odds ratio) של 0.84 (רווח סמך של 0.81 עד 0.88) ומחקרי המעקב מצאו יחס סיכונים של 0.61% (רווח סמך של 0.59-0.63). כלומר ניתן להעריך כי הסיכון לתחלואה בסרטן שד בקרב נשים שעוסקות בפעילות גופנית יכול להיות נמוך ב-20 עד 40 אחוזים. לפי החוקרים פעילות גופנית עשויה להוריד את הסיכון לתחלואה בסרטן השד, בעיקר בקרב נשים בגיל לאחר חדלון הווסת.{{הערה| Gonçalves AK et al,[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23416687 Effects of physical activity on breast cancer prevention: a systematic review], J Phys Act Health. 2014 Feb;11(2):445-54. doi: 10.1123/jpah.2011-0316.}}
לפי פרסום של האגודה למלחמה בסרטן, משנת 2009, מחסור בפעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה בסרטן השד ב-10-16%. {{הערה|1=[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6801 פעילות גופנית יכולה להציל חיים], האגודה למלחמה בסרטן, 2009.}} המלצות הקואליציה האירופית של סרטן השד (Europa Donna), המיוצגת בישראל על ידי [[האגודה למלחמה בסרטן]] ממליצות על אורח חיים פעיל, כאחד הצעדים להקטנת התחלואה ב[[סרטן השד]] .{{הערה|1=האגודה למלחמה בסרטן, [http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=5963 מניעה ואבחון מוקדם של סרטן השד]}}
לפי פרסום של האגודה למלחמה בסרטן, משנת 2009, מחסור בפעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה בסרטן השד ב-10-16%. {{הערה|1=[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6801 פעילות גופנית יכולה להציל חיים], האגודה למלחמה בסרטן, 2009.}}
===מחלות לב===
מחלות לב הן [[סיבות מוות בישראל|גורם המוות השני]] בחשיבותו בישראל. נכון לשנת 2012, כ -17% מכלל התמותה, כ-20 אלף ישראלים בשנה, מתים ממחלות לב. בגילאים 0-65 מחלות לב גורמות ל-11% מכלל מקרי המוות, כ-720 מקרי מוות בשנה. {{הערה|שם=health2012}}
מחקר משנת 2009 על 2,400 מבוגרים מצא כי אנשים שרכבו או הלכו לעבודה היו בעלי [[כושר גופני]] טוב יותר, סבלו פחות מ[[עודף משקל]] והיו רזים יותר, והיו בעלי לחץ דם נמוך יותר, ובעלי רמת אינסולין טריגליצרידים בדם טובה יותר יחסית למבוגרים אחרים שלא רכבו, וזאת תוך התחשבות במשתנים אחרים כמו גיל, עישון, מוצא, השכלה, הכנסה ופעילות גופנית אחרת. כל המשתנים האלה משפיעים על הסיכון לחלות ב[[מחלת לב]] [http://archinte.ama-assn.org/cgi/content/short/169/13/1216]
מחקר שנערך במחלקה למניעת מחלות כרוניות במכון הלאומי לבריאות הציבור בפינלנד, שבדק 26,643 נשים וגברים מרחבי פינלנד בגילאים 24-64 שהיה להם לחץ דם גבוה אך לא היה להם עבר של מחלות לב, שבץ או סכרת, על פני 20 שנה, מצא כי רכיבה על אופניים באופן יומיומי מפחיתה מחלות לב בקרב גברים ונשים בעלי לחץ דם גבוה בצורה משמעותית. <ref name="ofanima"/>
===סוכרת===
בבחינת אפקט הפעילות הגופנית במשך 16 שבועות על 65 מתעמלים בטווח גילים של 21-87 והשוואתם ל-27 משתתפי קבוצת הביקורת שלא מתעמלים, נמצא כי הרגישות לאינסולין פוחתת עם העלייה בגיל. אצל הצעירים הפחיתה ההתעמלות את העמידות לאינסולין גם 4 ימים אחרי ההתעמלות ואילו אצל המבוגרים נראתה ירידה רק 24 שעות אחרי ההתעמלות אך היא לא נשמרה לטווח ארוך. מכאן הסיקו החוקרים כי מעל גיל 40 כדאי להתעמל יותר. כמו כן הדבר מצביע על יתרון בפעילות מתונה ויומיומית על פני פעילות פעם בשבוע אינטנסיבית יותר. [http://www.anti-aging.co.il/sport/physical-activity-is-a-free-anti-aging/]
===השמנת יתר===
מחקר משנת 2008 מצא כי נערים שרוכבים על אופניים, או נוסעים בסקייטבורג לפחות 4 ימים בשבוע, מפחיתים את הסיכון להפוך למבוגרים בעלי [[משקל יתר]] ב-48%.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18180409]
מחקר שהשווה את כמות הפעילות הגופנית וההשמנה בין מדינות מערביות שונות, נראה כי יש קשר סטטיסטי בין מדינות שיש בהן פעילות גופנית רבה (כולל שימוש בתחבורה ציבורית) לבין מדינות שבהן יש כמות נמוכה של השמנת-יתר. הקשר הסטטיסטי לא בהכרח מצביע על הסיבתיות אבל ייתכן שיש קשר בין שני הגורמים. לדוגמה מחקר שנערך בסין מצא כי גברים סיניים שעברו מאמצעי תחבורה אחרים למכוניות היו בעלי סיכוי גדול פי 2 לסבול ממשקל יתר. <ref name="Bassett2008"/> מחקר שנערך באטלנטה עם 10,000 משתתפים מצא כי כל שעת נהיגה קשורה סטטיסטית לשיעור השמנה גבוה ב-6%, וכי כל ק"מ נוסף שצועדים ביום קשור סטטיסטית לסיכוי של 4.8% של ירידה בשיעור ההשמנה.<ref name="Bassett2008"/>
==גורמים המשפיעים על אורח חיים פעיל==
==גורמים המשפיעים על אורח חיים פעיל==