שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 905 בתים ,  17:54, 14 בנובמבר 2016
שורה 46: שורה 46:  
ממשל אובמה מאמין כי פיתוח פצלי הגז בשיטות סידוק הידראולי יסייע להקטין את פליטת [[גז חממה|גזי החממה]].<ref>White House, Office of the Press Secretary, [http://www.america.gov/st/texttrans-english/2009/November/20091117145333xjsnommis0.4233515.html&distid=ucs ''Statement on U.S.-China shale gas resource initiative], 17 November 2009.</ref> כמה מחקרים טענו כי ההפקה והשימוש בפצלי גז יובילו לפליטה גבוהה יותר של גזי חממה יסית לגז טבעי רגיל.<ref>Howarth RW, Santoro R, and Ingraffea A (2011). Methane and the greenhouse gas footprint of natural gas from shale formations. Climatic Change Letters, {{doi|10.1007/s10584-011-0061-5}}, [http://www.springerlink.com/content/e384226wr4160653/fulltext.pdf]</ref><ref>Shindell DT, Faluvegi G, Koch DM, Schmidt GA, Unger N, and Bauer SE. (2009). Improved Attribution of Climate Forcing to Emissions. ''Science'', 326(5953): 716-718, [http://www.sciencemag.org/content/326/5953/716]</ref>  
 
ממשל אובמה מאמין כי פיתוח פצלי הגז בשיטות סידוק הידראולי יסייע להקטין את פליטת [[גז חממה|גזי החממה]].<ref>White House, Office of the Press Secretary, [http://www.america.gov/st/texttrans-english/2009/November/20091117145333xjsnommis0.4233515.html&distid=ucs ''Statement on U.S.-China shale gas resource initiative], 17 November 2009.</ref> כמה מחקרים טענו כי ההפקה והשימוש בפצלי גז יובילו לפליטה גבוהה יותר של גזי חממה יסית לגז טבעי רגיל.<ref>Howarth RW, Santoro R, and Ingraffea A (2011). Methane and the greenhouse gas footprint of natural gas from shale formations. Climatic Change Letters, {{doi|10.1007/s10584-011-0061-5}}, [http://www.springerlink.com/content/e384226wr4160653/fulltext.pdf]</ref><ref>Shindell DT, Faluvegi G, Koch DM, Schmidt GA, Unger N, and Bauer SE. (2009). Improved Attribution of Climate Forcing to Emissions. ''Science'', 326(5953): 716-718, [http://www.sciencemag.org/content/326/5953/716]</ref>  
   −
אנטוני אינגרפיה (tony ingraffea), פרופסור להנדסה אזרחית וסביבתית [http://www.cee.cornell.edu/people/profile.cfm?netid=ari1] מאוניברסיטת קורנל, טוען ש[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] הכולל של פצלי גז הוא בעצם מזהם לא פחות מחלופות אחרות, לדוגמה במונחים של פליטת [[גזי חממה]], לא פחות מ[[פחם]].<ref name="hell2011"/>   
+
אנטוני אינגרפיה (tony ingraffea), פרופסור להנדסה אזרחית וסביבתית [http://www.cee.cornell.edu/people/profile.cfm?netid=ari1] מאוניברסיטת קורנל, טוען ש[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] הכולל של פצלי גז הוא בעצם מזהם לא פחות מחלופות אחרות, לדוגמה במונחים של פליטת [[גזי חממה]], לא פחות מ[[פחם]].<ref name="hell2011"/>
 +
 
 +
העיתונאית החוקרת [[נעמי קליין]], המחברת של הספר [[זה משנה הכל]], טוענת כי פראקינג הוא חלק ממגמה של [[תעשיית הנפט]] ו[[גז טבעי|הגז הטבעי]] לנוע בדיוק בכוון ההפוך לדרוש כדי לייצב את האקלים. לפי קליין, מחקר מאוניברסיטת קורנל ב-2011 מראה בבירור שדליפות המתאן מבארות פראקינג גדולות ב-30% לפחות מאשר מבארות גז טבעי קונבנציונלי. לפי קליין, מכיוון שמתאן הוא גז חממה אפקטיבי יותר מפחמן דו-חמצני בערך פי 34 (לפני ההערכות האחרונות של ה-[[IPCC]]), מסתבר שגז המופק בפראקינג תורם להתחממות האקלים יותר מנפט, ואולי אפילו גרוע כמו פחם.
    
===חשש מפני רעידות אדמה===
 
===חשש מפני רעידות אדמה===

תפריט ניווט