שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 6,100 בתים ,  13:00, 31 בדצמבר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''קידמה''' (Progress) הוא סוג של רעיון, [[מיתוס]], או אמונה לפיה קיים [[תהליך]] בלתי רנדומלי שבו החיים של כלל החברה משתפרים לאט לאט. במיוחד, הרעיון של הקידמה במאות השנים האחרונות הוא התאוריה לפי [[שינוי טכנולוגי|שכלולים טכנולוגיים]], [[המהפכה המדעית|התקדמות המדע]] ושיפור [[מוסד חברתי|הארגון החברתי]] יכול לגרום לשיפור ב[[רווחה חברתית]] ובמצבם של [[בני אדם|בני האדם]].  
+
'''קידמה''' (Progress) הוא סוג של רעיון, [[מיתוס]], או אמונה לפיה קיים [[תהליך ארוך טווח]] בלתי רנדומלי, שבו החיים של כלל החברה הולכים ומשתפרים. במיוחד, הרעיון של הקידמה במאות השנים האחרונות הוא התאוריה לפי [[שינוי טכנולוגי|שכלולים טכנולוגיים]], [[המהפכה המדעית|התקדמות המדע]] ה[[קפיטליזם]] ו[[שוק חופשי|שווקים חופשיים]] ושיפור [[מוסד חברתי|הארגון החברתי]] יכול לגרום לשיפור ב[[רווחה חברתית]] ובמצבם של [[בני אדם|בני האדם]].  
   −
ההשקפה אודות קיומה של הקידמה, הכרחיותה, אופיה וחשיבותה, קיבלה דחיפה משמעותית ב[[עידן הנאורות]] בעקבות כתיבתם של הפילוסופים מזרם הנאורות וה[[ליברליזם]], אירועים כמו כתיבת האנציקלופדיה הראשונה, [[המהפכה האמריקאית]] והצרפתית, [[המהפכה התעשייתית]] וה[[המהפכה המדעית]]. כיום ההשקפה של הקידמה היא רעיון חברתי נפוץ, הן בחברה המערבית והן בעולם כולו. הביקורת על קיומה של קידמה, מגבלות שלה וגורמים התורמים לקיומה התחזקו במהלך המאה ה-20 בעקבות שתי מלחמות העולם, ולאחר מכן על ידי הוגים מזרמים דתיים, [[אנרכיזם|אנרכיסטים]] וה[[קיימות]] וכן על ידי מחקרים שונים של מדידת [[רווחה חברתית]].  
+
ההשקפה אודות קיומה של הקידמה, הכרחיותה, אופיה וחשיבותה, קיבלה דחיפה משמעותית ב[[עידן הנאורות]] בעקבות כתיבתם של הפילוסופים מזרם הנאורות וה[[ליברליזם]], אירועים כמו כתיבת האנציקלופדיה הראשונה, [[המהפכה האמריקאית]] והצרפתית, [[המהפכה התעשייתית]] וה[[המהפכה המדעית]]. כיום ההשקפה של הקידמה היא רעיון חברתי נפוץ, הן בחברה המערבית והן בעולם כולו והיא מקובלת בזרמים חברתיים שונים כמו קפיטליזם ליברלי, [[סוציאל-דמוקרטיה]] וכן חלקים של הסוציאליזם. הביקורת על קיומה של קידמה, מגבלות שלה וגורמים התורמים לקיומה התחזקו במהלך המאה ה-20 בעקבות שתי מלחמות העולם, ולאחר מכן על ידי הוגים מזרמים דתיים, זרמים שמרניים, [[אנרכיזם|אנרכיסטים]] וה[[קיימות|זרם הקיימות]] וכן על ידי מחקרים שונים של מדידת [[רווחה חברתית]].
 +
 
 +
רעיון הקידמה נכלל יחד עם קבוצת [[ערך חברתי|ערכים]] מערביים - [[ליברליזם|ליברלים]] כמו כבוד ל[[זכויות אזרח]], [[זכויות קניין]], [[חופש הפרט]], [[הפרדת הדת מהמדינה]], [[דמוקרטיה נציגותית]] ו[[שלטון החוק]]. קבוצת ערכים זו קודמה על ידי מספר פילוסופים אירופאים בולטים בתקופת הנאורות כמו [[ג'ון לוק]] (אנגליה), וולטר (צרפת), [[דיוויד יום]] (סקוטלנד), גוטהולד לסינג (גרמניה) [[תומס פיין]] (ארצות הברית) והוגים אחרים. יחדיו, רעיונות אלה מייצרים בסיס רעיוני ל[[סדר מדומיין|סדר החברתי]] המקובל כיום ב[[דמוקרטיה ליברלית|דמוקרטיות ליברליות]] רבות, ושלמען יישומם נאבקים רבים במדינות אחרות.
 +
 
 +
==רעיונות על שינוי היסטורי==
 +
רעיון הקידמה הוא אחד מתוך כמה רעיונות אודות ההיסטוריה הגדולה הנוגעת ל[[המין האנושי|מין האנושי]]. מלבד רעיון זה קיים רעיונות אחרים
 +
* '''ההיסטוריה קיימת ללא שינוי ''' - "מה שהיה הוא שיהיה ואין חדש תחת השמש" - רעיון זה היה נפוץ למדי בתקופת התנ"ך ובימי הביניים שבהם ההתקדמות הטכנולוגית והשינויים החברתיים היו איטיים מאד.
 +
* '''ההיסטוריה קיימת כתהליך מחזורי''' - מעין נחש שבולע את הזנב שלו - שהיה מקובל על ידי חלק מהיוונים. לדוגמה אריסטו שכתב על תחלופה מחזורית של שש צורות משטר שבה אוליגרכיה, דיקטטורה, דמוקרטיה ועוד מתחלפות בינהן בצורה מחזורית. הד לרעיון הזה הוא רעיונות מודרנים אחרים כמו רעיון "תנועת המטוטלת" בפוליטיקה - לפיה פעם אנשים בוחרים במפלגה הדמוקרטית ואז יש התקדמות בתחום השוויון, הציבור מקבל חלק מזה אבל מואס בדבר זה בגלל האטת הצמיחה או הרגשת מחסור בחופש ולכן בוחר בבחירות הבאות (או אלה שלאחר מכן) במפלגה היריבה שמדגישה יותר ערכים של שוק חופשי ואי התערבות של הממשל.
 +
* '''ההיסטוריה כתהליך של התדרדרות איטית''' - הנפילה מגן עדן - רעיון שלישי שקיים בקרב גורמים דתיים ושמרנים הוא "הנפילה מגן העדן" - העולם פעם היה טוב, נשלט על ידי האל וכל האמת היתה ידועה אז, מאז יש תהליך איטי של הדרדרות מוסרית, אובדן ידע. כל דור גרוע מקודמו. רעיון זה מוצג לדוגמה בספר ובסרט "שם הורד" - כדוגמה ל[[התנגשות בין המדע לבין הדת]] - הנזירים יודעים מה נכון בעולם לפי לימוד של כתבים עתיקים כמו זה של אריסטו, ואילו הנזיר-הבלש-מדען מנסה לברר את האמת לפי שילוב של ראיות, לוגיקה ועקרון התער של אוקהם לפיו ההסבר הפשוט ביותר בהעדר מידע אחר הוא ההסבר הנכון. הרעיון לפיו בעבר היה טוב יותר, קוסם למבוגרים רבים שכן בעבר זה הם היו צעירים יותר. בחברות שמרניות שבהן המבוגרים הם בעלי כוח רב יותר הרעיון מקובל יותר. הרעיון של הדרדרות איטית ורצון לחזור לעבר ננקט על ידי תנועות כמו הרומנטיקנים, שמרנים וחלק מאנשי הקיימות והסביבה. ביטוי לרעיון הזה קיים בסימאות הבחירות של מפלגת ש"ס (להחזיר עטרה ליושנה) וכן שמרנים בארצות הברית כמו [[רונלד רייגן]] ו[[דונאלד טרמפ]] "להחזיר את אמריקה להיות גדולה שוב".
 +
*''' ההיסטוריה כתהליך אבולוציוני פשוט''' - רעיון זה מתלכד עם תהליך הקדמה ואומץ לאחר שחלק מעקרונות האבולוציה הובנו (לעיתים בצורה לא נכונה) על ידי הוגים בחברה המערבית. לפי הרעיון זה האבולוציה פועלת בצורה של "שיפור" ושל "שכלול" כך שמינים מתוחכמים ו"טובים" יותר מחליפים עם הזמן מינים ויצורים פשוטים יותר, חלשים יותר, פחות חכמים, פחות מתוחכמים. רעיון זה מובא לדוגמה באיורים המציגים קוף שהופך לאדם, ואדם שמתקדם מעידן האבן לעידן המחשב. לפי הרעיון הזה ישן יותר הוא בהכרח "פחות טוב" וגם "פשוט יותר" ו"פרימטיבי" - לפיכך לדוגמה [[האדם הקדמון]] הוא בהכרח פחות מעודן (בכל הבחינות) מאדם בחברה בימי התנ"ך וחברה זו פחות מתוחכמת לעומת אנשים בעידן המודרני. רעיון זה עדיין קיים בקרב אנשים רבים בזרמים מודרניים רבים. רעיון "האדם העליון" קודם בסוף המאה ה-19 ומובא בצורות שונות על לדוגמה בסיפור "החטא ועונשו".  הרעיון הובא לשיא על ידי הנאצים ששאפו להפטר מהאדם הישן ובמיוחד מ"גזעים" "נחותים" יותר ולקדם מין "מתקדם" יותר של אדם חזק יותר, גבוה יותר, בלונדיני ויפה יותר, חכם יותר, נועז יותר וכו'. הרעיון קיים גם כיום בקרב מי שרוצים לדוגמה להפטר ממיני נחויות ומחלות שקיימים במין האנושי על ידי הנדסה גנטית או ברירה של לידות שתברור החוצה פגמים גנטיים שונים. רעיון אחר שקיים בזרם זה הוא רעיון הסייברוג לפיו האדם עצמו יצא החוצה מתוך האבולוציה הביולוגית וימשיך להתקיים בשילוב של טכנולוגיה וביולוגיה או בסביבה טכנולוגית לחלוטין - לדוגמה העברת מוחות של אנשים לתוך מחשבים עתידיים שונים.  
   −
רעיון הקידמה נכלל יחד עם קבוצת [[ערך חברתי|ערכים]] מערביים - [[ליברליזם|ליברלים]] כמו כבוד ל[[זכויות אזרח]], [[זכויות קניין]], [[חופש הפרט]], [[הפרדת הדת מהמדינה]], [[דמוקרטיה נציגותית]] ו[[שלטון החוק]]. קבוצת ערכים זו קודמה על ידי מספר פילוסופים אירופאים בולטים בתקופת הנאורות כמו [[ג'ון לוק]] (אנגליה), וולטר (צרפת), [[דיוויד יום]] (סקוטלנד), גוטהולד לסינג (גרמניה) [[תומס פיין]] (ארצות הברית) והוגים אחרים. יחדיו, רעיונות אלה מייצרים בסיס רעיוני ל[[סדר מדומיין|סדר החברתי]] המקובל כיום ב[[דמוקרטיה ליברלית|דמוקרטיות ליברליות]] רבות, ושלמען יישומם נאבקים רבים במדינת אחרות.
      
==היסטוריה==
 
==היסטוריה==

תפריט ניווט