שינויים

[[קובץ:התמוטטות, כריכת הספר.jpg|ממוזער|כריכת הספר התמוטטות בגרסה העברית]]

[[קובץ:התמוטטות, כריכת הספר.jpg|ממוזער|כריכת הספר התמוטטות בגרסה העברית]]

'''התמוטטות''' (Collapse: How Societies Choose to Fail or Survive) הוא ספר עיון משנת 2005 מאת הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] שעוסק בשאלות מדוע חלק מהאימפריות והתרבויות בעולם התמוטטו בקריסה או בדעיכה ואילו חלקן הצליחו לקיים [[קיימות|חברה בת קיימא]] ולשרוד אלפי שנים. הספר מנסה למצוא תבניות משותפות לתרבויות אלה, ולהסיק מכך תובנות עבור החברות המודרניות. זהו אחד מהספרים הבולטים בתחומים [[היסטוריה סביבתית|היסטוריה הסביבתית]] ובהתפתחות [[תהליכים ארוכי טווח]] בחברות של [[בני אדם]].  

'''התמוטטות''' (באנגלית: '''Collapse: How Societies Choose to Fail or Survive''') הוא ספר עיון משנת 2005 מאת הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] שעוסק בשאלות מדוע חלק מהאימפריות והתרבויות בעולם התמוטטו בקריסה או בדעיכה ואילו חלקן הצליחו לקיים [[קיימות|חברה בת קיימא]] ולשרוד אלפי שנים. הספר מנסה למצוא תבניות משותפות לתרבויות אלה, ולהסיק מכך תובנות עבור החברות המודרניות. זהו אחד מהספרים הבולטים בתחומים [[היסטוריה סביבתית|היסטוריה הסביבתית]] ובהתפתחות [[תהליכים ארוכי טווח]] בחברות של [[בני אדם]].  

דיימונד מזהה 5 גורמים יסודיים שכל אחד מהם יכול לתרום להתמוטטות של תרבות מסוימת. עם זאת לרוב תרבות מתמוטטת כתוצאה של שילוב של מספר גורמים יחד. הגורמים הם: [[פגיעה בסביבה]]  שגורמת ל[[סביבתנות|משבר סביבתי]] ו[[קיימות|קיומי]], [[שינויי אקלים]], יחסי איבה עם תרבויות שכנות, החלשות [[מסחר בין-לאומי|קשרי מסחר]] וביחסי ידידות עם תרבויות תומכות, וגורמים חברתיים, כמו [[שחיתות]] שמונעים זיהוי של הבעיות והתמודדות עימן.  

דיימונד מזהה 5 גורמים יסודיים שכל אחד מהם יכול לתרום להתמוטטות של תרבות מסוימת. עם זאת לרוב תרבות מתמוטטת כתוצאה של שילוב של מספר גורמים יחד. הגורמים הם: [[פגיעה בסביבה]]  שגורמת ל[[סביבתנות|משבר סביבתי]] ו[[קיימות|קיומי]], [[שינויי אקלים]], יחסי איבה עם תרבויות שכנות, החלשות [[מסחר בין-לאומי|קשרי מסחר]] וביחסי ידידות עם תרבויות תומכות, וגורמים חברתיים, כמו [[שחיתות]] שמונעים זיהוי של הבעיות והתמודדות עימן.  

החלק הראשון של הספר מתאר את [[השפעות סביבתיות|הבעיות הסביבתיות]] והחברתיות שמאיימות על מדינת מונטנה שב[[ארצות הברית]] בימינו. מונטנה היא דוגמה למדינה שמותירה רושם ראשוני של טבע פרעי ועשיר, אולם היא סובלת מהגירה שלילית של צעירים, [[שינויי אקלים]], [[מחסור במים]], איום של הצפות מסכרים, [[זיהום]] של [[תעשיית המכרות]], ו[[חקלאות]] שמתקשה להתמודד עם לחץ נדל"ן מחד, ומחסור במים מאידך. דיימונד מביא את סיפורה של מונטנה דרך 4 מתושביה שלכל אחד מהם יש נקודת השקפה שונה. דבר זה נועד להמחיש את המתחים הקיימים בתוך כל חברה באשר לשאלה לאן היא צריכה להתפתח וכיצד.  

החלק הראשון של הספר מתאר את [[השפעות סביבתיות|הבעיות הסביבתיות]] והחברתיות שמאיימות על מדינת מונטנה שב[[ארצות הברית]] בימינו. מונטנה היא דוגמה למדינה שמותירה רושם ראשוני של טבע פרעי ועשיר, אולם היא סובלת מהגירה שלילית של צעירים, [[שינויי אקלים]], [[מחסור במים]], איום של הצפות מסכרים, [[זיהום]] של [[תעשיית המכרות]], ו[[חקלאות]] שמתקשה להתמודד עם לחץ נדל"ן מחד, ומחסור במים מאידך. דיימונד מביא את סיפורה של מונטנה דרך 4 מתושביה שלכל אחד מהם יש נקודת השקפה שונה. דבר זה נועד להמחיש את המתחים הקיימים בתוך כל חברה באשר לשאלה לאן היא צריכה להתפתח וכיצד.  

חלקו השני של הספר מתאר היסטוריות של עמים שהתמוטטו בגלל אסונות אקולוגיים ובעיות חברתיות נוספות שהמיטו על עצמם - מוזכרים המקרה של [[איי הפסחא]], ושל [[ההתישבות הנורבגית בגרינלנד]], של [[האנסאזי]], [[קריסת תרבות המאיה]] ועוד חברות פרה-תעשייתיות. הספר מזכיר גם כמה מקרים של חברות חקלאיות שהצליחו לקיים [[כלכלה בת קיימא]] במשך אלפי שנים: החברות ב[[ניו גיני]], האי הזעיר [[טיקופיה]] ו[[יפן]] מהתקופה הקיסרית ועד 1860, ומתחקה אחר סיבות הצלחתן של חברות אלה, שכללו ניהול [[חקלאות בת קיימא]] לצד [[ייצוב אוכלוסייה]].  

חלקו השני של הספר מתאר היסטוריות של עמים שהתמוטטו בגלל אסונות אקולוגיים ובעיות חברתיות נוספות שהמיטו על עצמם - מוזכרים המקרה של [[איי הפסחא]], ושל [[ההתישבות הנורווגית בגרינלנד]], של [[האנסאזי]], [[קריסת תרבות המאיה]] ועוד חברות פרה-תעשייתיות. הספר מזכיר גם כמה מקרים של חברות חקלאיות שהצליחו לקיים [[כלכלה בת קיימא]] במשך אלפי שנים: החברות ב[[ניו גיני]], האי הזעיר [[טיקופיה]] ו[[יפן]] מהתקופה הקיסרית ועד 1860, ומתחקה אחר סיבות הצלחתן של חברות אלה, שכללו ניהול [[חקלאות בת קיימא]] לצד [[ייצוב אוכלוסייה]].  

החלק השלישי של הספר מתאר חברות בנות זמננו ואת השפעת [[השפעות סביבתיות|תהליכים סביבתיים]] וכן תהליכים תרבותיים וחברתיים על התנהלותן. דיימונד דן ב[[פיצוץ אוכלוסין]] שהביא ל[[אסון מלתוסיאני]] ותרם ל[[רצח העם ברואנדה]] ב-1994; כמו כן הוא דן ב[[הרפובליקה הדומיניקנית]] שחולקת אי אחד עם [[האיטי]] ומצליחה לקיים חברה בעלת רווחה גבוהה יותר ובת קיימא יותר הודות ל[[נטיעת יערות]] ושימורם; החלק דן בבעיותיה הסביבתיות והחברתיות של [[סין המודרנית]], והכרייה הנרחבת וחברת המהגרים של [[אוסטרליה]].  

החלק השלישי של הספר מתאר חברות בנות זמננו ואת השפעת [[השפעות סביבתיות|תהליכים סביבתיים]] וכן תהליכים תרבותיים וחברתיים על התנהלותן. דיימונד דן ב[[פיצוץ אוכלוסין]] שהביא ל[[אסון מלתוסיאני]] ותרם ל[[רצח העם ברואנדה]] ב-1994; כמו כן הוא דן ב[[הרפובליקה הדומיניקנית]] שחולקת אי אחד עם [[האיטי]] ומצליחה לקיים חברה בעלת רווחה גבוהה יותר ובת קיימא יותר הודות ל[[נטיעת יערות]] ושימורם; החלק דן בבעיותיה הסביבתיות והחברתיות של [[סין המודרנית]], והכרייה הנרחבת וחברת המהגרים של [[אוסטרליה]].  

   

   

[[קובץ:Hvalsey.jpg|ממוזער|300px|שרידי כנסייה שהוקמה על ידי המתיישבים הנורדים בגרינלנד. קריסת תרבות זו מנותחת ביתר פירוט בגלל המידע הרב יחסית שיש עליה.]]

[[קובץ:Hvalsey.jpg|ממוזער|300px|שרידי כנסייה שהוקמה על ידי המתיישבים הנורדים בגרינלנד. קריסת תרבות זו מנותחת ביתר פירוט בגלל המידע הרב יחסית שיש עליה.]]

* '''[[התיישבות הנורדים בגרינלנד]]''' -  התמוטטות עקב נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית וסביבתית. לפי דיימונד, הנורדים בגרינלנד מדגימים בצורה המלאה ביותר כיצד 5 הסיבות היסודיות שהוא עוסק בהן תרמו ביחד להתמוטטות החברה. חברה זו היא גם המקרה המתועד ביותר ושבו התרבות היא המובנת ביותר, מבין חברות העבר שמופיעות בספרו. [[רעיית ייתר]] וכריתת עצים להסקה ולהתכת מתכות הובילו ל[[בירוא יערות]]. דבר זה גרר נזק סביבתי לאדמות וליערות הביא ל[[רעב|מצוקת מזון]] גדלה והולכת, כמו גם להקטנת כמות ה[[ברזל]] וה[[עץ]] שעמדו לרשות התושבים. שינויי אקלים הרעו עוד יותר את מצב החקלאות, וגרמו, יחד עם שינויים פוליטיים וכלכליים, להרעת קשרי המסחר עם [[נורווגיה]]. היחסים העויינים עם האינואטים מנעו מהנורדים לאמץ [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] שימושיות כמו צייד לוויתנים או שייט בקאנו עשוי מעור, וגרמו למתקפות של אינואטים עליהם. התגוננות מפני מתקפות אלה היתה קשה יותר בגלל המחסור בברזל. ההנהגה הפוליטית והתרבותית של הנורדים לא זיהתה בעיות אלה, היתה עסוקה במאבקים פנימיים. הנהגה זו נהנתה מתנאי מזון ומחייה משופרים יחסית לרוב האוכלוסייה ונצמדה לשמרנות חברתית שמנעה אימוץ נהגים אחרים כמו דיג. לאחר 450 שנה לערך התמוטטה החברה הנורדית לחלוטין, ותושביה נספו בקור, ברעב ובכיבוש אינואטי. איש מתושביה לא שרד.

* '''[[התיישבות הנורדים בגרינלנד]]''' -  התמוטטות עקב נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית וסביבתית. לפי דיימונד, הנורדים בגרינלנד מדגימים בצורה המלאה ביותר כיצד 5 הסיבות היסודיות שהוא עוסק בהן תרמו ביחד להתמוטטות החברה. חברה זו היא גם המקרה המתועד ביותר ושבו התרבות היא המובנת ביותר, מבין חברות העבר שמופיעות בספרו. [[רעיית ייתר]] וכריתת עצים להסקה ולהתכת מתכות הובילו ל[[בירוא יערות]]. דבר זה גרר נזק סביבתי לאדמות וליערות הביא ל[[רעב|מצוקת מזון]] גדלה והולכת, כמו גם להקטנת כמות ה[[ברזל]] וה[[עץ]] שעמדו לרשות התושבים. שינויי אקלים הרעו עוד יותר את מצב החקלאות, וגרמו, יחד עם שינויים פוליטיים וכלכליים, להרעת קשרי המסחר עם [[נורווגיה]]. היחסים העויינים עם האינואטים מנעו מהנורדים לאמץ [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] שימושיות כמו צייד לוויתנים או שייט בקאנו עשוי מעור, וגרמו למתקפות של אינואטים עליהם. התגוננות מפני מתקפות אלה הייתה קשה יותר בגלל המחסור בברזל. ההנהגה הפוליטית והתרבותית של הנורדים לא זיהתה בעיות אלה, היתה עסוקה במאבקים פנימיים. הנהגה זו נהנתה מתנאי מזון ומחייה משופרים יחסית לרוב האוכלוסייה ונצמדה לשמרנות חברתית שמנעה אימוץ נהגים אחרים כמו דיג. לאחר 450 שנה לערך התמוטטה החברה הנורדית לחלוטין, ותושביה נספו בקור, ברעב ובכיבוש אינואטי. איש מתושביה לא שרד.

===חברות היסטוריות בנות קיימא===

===חברות היסטוריות בנות קיימא===

שתי בעיות נוספות הן "מנועים" שמחריפים את כל הבעיות הסביבתיות שהוזכרו קודם (בדומה לנוסחה [[I=PAT]])

שתי בעיות נוספות הן "מנועים" שמחריפים את כל הבעיות הסביבתיות שהוזכרו קודם (בדומה לנוסחה [[I=PAT]])

;11. [[גידול אוכלוסין]]: [[אוכלוסיית העולם]] גדלה בעיקר במדינות העולם השלישי. למרות שיש [[מעבר דמוגרפי]] והקטנת הפריון, לא ברור מתי אם בכלל תתייצב האוכלוסייה.  

;11. [[גידול אוכלוסין]]: [[אוכלוסיית העולם]] גדלה בעיקר במדינות העולם השלישי. למרות שיש [[מעבר דמוגרפי]] והקטנת הפריון, לא ברור מתי אם בכלל תתייצב האוכלוסייה.  

;11. [[טביעת רגל אקולוגית]] לנפש: גודל האוכלוסייה עצמו לא תמיד אומר מה גודל ההשפעה. תושבי המדינות העשירות צרכו משאבים ויצרו פסולת בקצב גדול פי 32 לאדם יחסית לתושבי המדינות העניות. ה"פער" הזה הולך ומצטמצם בגלל ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] המואצת של מדינות העולם השלישי, כך שהצריכה במדינות אלה הולכת וגדלה. היבט אחר שגורם להקטנת הפער הוא הגירה של תושבי המדינות העניות אל המדינות העשירות והתאמת צריכת המהגרים לזו של תושבי המערב.  

;12. [[טביעת רגל אקולוגית]] לנפש: גודל האוכלוסייה עצמו לא תמיד אומר מה גודל ההשפעה. תושבי המדינות העשירות צרכו משאבים ויצרו פסולת בקצב גדול פי 32 לאדם יחסית לתושבי המדינות העניות. ה"פער" הזה הולך ומצטמצם בגלל ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] המואצת של מדינות העולם השלישי, כך שהצריכה במדינות אלה הולכת וגדלה. היבט אחר שגורם להקטנת הפער הוא הגירה של תושבי המדינות העניות אל המדינות העשירות והתאמת צריכת המהגרים לזו של תושבי המערב.  

מתוך 12 הבעיות האלה, 8 בעיות היו חשובות כבר בעבר והובילו להתמוטטות חברות היסטוריות. 4 סוגי בעיות: תקרת משאבי אנרגיה מחצבית, תקרת פוטוסינתזה, זיהום בכימיקלים רעילים וזיהום האטמוספירה, הן בעיות חדשות יחסית שהחלו להיות בעלות משמעות רק בזמן האחרון.

מתוך 12 הבעיות האלה, 8 בעיות היו חשובות כבר בעבר והובילו להתמוטטות חברות היסטוריות. 4 סוגי בעיות: תקרת משאבי אנרגיה מחצבית, תקרת פוטוסינתזה, זיהום בכימיקלים רעילים וזיהום האטמוספירה, הן בעיות חדשות יחסית שהחלו להיות בעלות משמעות רק בזמן האחרון.

*[[השואה והלב]] - בעיות התנגשות בין ערכים והקושי הנפשי להתמודד עם משברים חברתיים.

*[[השואה והלב]] - בעיות התנגשות בין ערכים והקושי הנפשי להתמודד עם משברים חברתיים.

*[[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)]] - מדוע קשה לנהל [[מוצר ציבורי]] לטובת כלל הציבור.

*[[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)]] - מדוע קשה לנהל [[מוצר ציבורי]] לטובת כלל הציבור.

*[[השערת מדיאה]] - האם תהליכים ארוכי טווח גורמים ל[[הכחדות המוניות]] והאם לחיים יש נטיה ליציבות או לקריסה.

*[[השערת מדיאה]] - האם תהליכים ארוכי טווח גורמים ל[[הכחדות המוניות]] והאם לחיים יש נטייה ליציבות או לקריסה.

*[[פתולוגיה כלכלית]]

*[[פתולוגיה כלכלית]]

*[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=677542 על הספר] באתר הארץ

*[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=677542 על הספר] באתר הארץ

* [http://www.ted.com/index.php/talks/lang/heb/jared_diamond_on_why_societies_collapse.html הרצאה של ג'ארד דיאמונד על קריסה] באתר TED עם תרגום לעברית.  

* [http://www.ted.com/index.php/talks/lang/heb/jared_diamond_on_why_societies_collapse.html הרצאה של ג'ארד דיאמונד על קריסה] באתר TED עם תרגום לעברית.  

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/762/673.html הסביבה תהרוג אותנו: לפרופסור ג'ארד דיימונד אין בשורות טובות] נורית קנטי, מעריב, 21/7/2008

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/762/673.html הסביבה תהרוג אותנו: לפרופסור ג'ארד דיימונד אין בשורות טובות] נורית קנטי, מעריב, 21.7.2008

* [http://shinygreen.wordpress.com/2012/05/04/55/ המתכון לציביליזציה מאושרת] אוהד קרני, בבלוג "ירוק ונוצץ", 04/05/2012

* [http://shinygreen.wordpress.com/2012/05/04/55/ המתכון לציביליזציה מאושרת] אוהד קרני, בבלוג "ירוק ונוצץ", 04.05.2012

{{קיימות}}

{{קיימות}}

{{חקלאות}}

{{חקלאות}}