שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,971 בתים ,  10:36, 24 באוקטובר 2017
שורה 25: שורה 25:  
בהתאם לסקר החברתי של ישראל לשנת 2010, שיעור העישון באוכלוסייה עמד על 23.7%, שיעור הנגמלים מעישון באוכלוסייה עמד על כ-16.7%, דבר זה מצביע לכאורה על 40% גמילה מעישון. אם זאת ידוע כי יש אנשים המדווחים על עצמם כגמולים מסיגריות וממשיכים לעשן "מדי פעם". לפי הסקר 67%- מהנגמלים עשו זאת עקב נזק בריאותי קיים או עקב מחשש לנזק בריאותי, ו-33%- עשו זאת מסיבות אחרות, כגון סיבה כלכלית או חברתית וכדומה. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking-2012.pdf]
 
בהתאם לסקר החברתי של ישראל לשנת 2010, שיעור העישון באוכלוסייה עמד על 23.7%, שיעור הנגמלים מעישון באוכלוסייה עמד על כ-16.7%, דבר זה מצביע לכאורה על 40% גמילה מעישון. אם זאת ידוע כי יש אנשים המדווחים על עצמם כגמולים מסיגריות וממשיכים לעשן "מדי פעם". לפי הסקר 67%- מהנגמלים עשו זאת עקב נזק בריאותי קיים או עקב מחשש לנזק בריאותי, ו-33%- עשו זאת מסיבות אחרות, כגון סיבה כלכלית או חברתית וכדומה. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking-2012.pdf]
   −
[[תעשיית הטבק|חברות הטבק]] שינו במשך השנים את ההרכב של הטבק - דבר הידוע כ[[מניפולציה בניקוטין]]. החברות גרמו לכך ששאיפה עמוקה יותר של הסיגריות והטבק תהיה קלה יותר ותקטין את השיעול של המשתמש. התוצאה היא שאיפה עמוקה יותר של הטבק וחשיפה אפקטיבית יותר לחומר הממכר ניקוטין. בנוסף החברות הגדילו עם השנים את תכולת הטבק והוסיפו לסיגריות חומרים נוספים שנועדו להקל על המסירה של תוצרי העישון למרכזי הנאה והתמכרות במוח להשפעה חזקה ומהירה יותר של הסיגריות.  
+
במשך השנים [[תעשיית הטבק|חברות הטבק]] שינו את ההרכב של הטבק במטרה להגביר [[התמכרות לעישון]] או לשמר אותה- דבר המכונה '''[[מניפולציה בניקוטין]]'''. החברות שינו את תהליך ייבוש הטבק - לייבוש בכבשן מיוחד עם ארובת לבנים. דבר זה גרם להפחתת הצריבה בגרון, כך שלמעשן יהיה קל יותר לשאוף את עשן הסיגריות ללא שיעול.  הטבק "הזהוב" החליף את הטבק החום יותר שהיה נפוץ עד אז באירופה שהיה גורם לשיעול רב יותר. דבר זה אפשר לחבורת הטבק מארצות הברית להגדיל את המכירות שלהן מול מתחרות. התוצאה היא שאיפה עמוקה יותר של הטבק וחשיפה אפקטיבית יותר לחומר הממכר ניקוטין, להגברת ההתמכרות וכן לשאיפות עמוקות וקטלניות יותר של הטבק.
   −
החל מתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, מסמכים פנימיים של חברות הטבק החלו לעסוק בכך שניקוטין הוא חומר ממכר, ולהכיר בכך שהסיבה העיקרית שאנשים ממשיכים לעשן היא התמכרות לניקוטין. המסמכים מצביעים על כך שהתעשייה מאמינה כי ניקוטין הוא סם. אחד מעורכי הדין של התעשייה כתב בשנת 1963 "אנחנו בעסק של מכירת ניקוטין - סם ממכר" המסמכים מכילים הצהרות לגבי השפעות הניקוטין על המוח ומערכת העצבים המרכזית. <ref name="TobaccoExplained"/>  
+
שיטות נוספות של מניפולציה כוללות [[הנדסה גנטית]] של צמחי טבק להגדלת אחוז הניקוטין בצמח, התאמה של חומציות העשן, מניפולציה של סוכרים בטבק ושימוש בתוספים כדי להגדיל את ההשפעה של ניקוטין על המעשן.  דוגמאות לחומרים שהחברות מוסיפות לטבק כוללות את החומרים אמוניה ודיאמוניום פוספט שנועדו לחזק את השפעת הניקוטין על המוח. [http://www.sourcewatch.org/index.php/Nicotine_manipulation]
 +
 
 +
עד לשנים האחרונות הכחישו חברות הסיגריות כי סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם [[התמכרות לעישון טבק|חומר ממכר]]. בזמן האחרון התעשייה משתמשת במונח "ממכר" בצורה רחבה מאד כך שניתן להכיל אותו באותה מידה גם על קניות וגם על האינטרנט. ממסמכים פנימיים של חבורת הטבק שנחשפו לציבור בשנות ה-90 של המאה ה-20 עולה כי מאז שנות ה-60 חברות הסיגריות הבינו כי נקודת החוזקה העיקרית שלהן היא תלות כימית של הצרכנים במוצר. המודעות להתמכרות לניקוטין הורסת את העמדה המשפטית ואת יחסי הציבור של החברות לפיה עישון הוא עניין של [[בחירת הצרכן]]. משום כך חשוב לחברות הטבק להכחיש את ההתמכרות.<ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref>
 +
 
 +
מסמכים פנימיים של חברות הטבק מראים כי בתחילה החברות קיוו לייצר סיגריות בטוחות יותר, אבל הן זנחו את הקו הזה כאשר הן הבינו כי הדבר יחשוף את המוצרים הקיימים שלהם כבלתי בטוחים. החברות קידמו במכוון "[[סיגריות קלות]]" (low-tar) מתוך ידיעה כי דבר זה יספק ביטחון מוטעה למעשן, אף כי התברר כי סיגריות אלה לא בטוחות יותר למעשן. החברות ביצעו מניפולציות על הניקוטין והכניסו תוספים כדי לשנות את מנגנוני המסירה של ניקוטין לגוף, בכך החברות הכירו בכך שהסיגריות הן אמצעי להחדרת סמים לגוף.<ref name="TobaccoExplained"/>
 +
 
 +
החל מתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, מסמכים פנימיים של חברות הטבק החלו לעסוק בכך שניקוטין הוא חומר ממכר, ולהכיר בכך שהסיבה העיקרית שאנשים ממשיכים לעשן היא התמכרות לניקוטין. המסמכים מצביעים על כך שהתעשייה מאמינה כי ניקוטין הוא סם. אחד מעורכי הדין של התעשייה כתב בשנת 1963 "אנחנו בעסק של מכירת ניקוטין - סם ממכר". המסמכים מכילים הצהרות לגבי השפעות הניקוטין על המוח ומערכת העצבים המרכזית. <ref name="TobaccoExplained"/>  
    
באופן פומבי החברות טענו כי הניקוטין אינו ממכר. דבר זה הגיע לשיא בשנת 1994 כאשר שבעה מנכ"לים של חברות הטבק בארצות הברית העידו בשימוע בקונגרס כי ניקוטין אינו חומר ממכר וכי חשיבותו היא לשם טעם או ריח - ולא לשם התמכרות. בסוף שנות ה-90 כאשר מסמכים פנימיים רבים של התעשייה הגיעו לידי הציבור והצביעו על כך שסיגריות הן ממכרות החברות הגיבו על ידי ניסיון לטשטש ולשנות את ההגדרה של התמכרות. דבר שכעת הן מיישמות לגבי פעילויות כמו קניות או אינטרנט. בשנת 1997 חברת הטבק Liggett  שברה את השורות והייתה חברת הסיגריות הראשונה שהודתה כי "עישון הוא ממכר". חברות טבק רבות עדיין ממשיכות להכחיש את ההתמכרות הזו.<ref name="TobaccoExplained"/>
 
באופן פומבי החברות טענו כי הניקוטין אינו ממכר. דבר זה הגיע לשיא בשנת 1994 כאשר שבעה מנכ"לים של חברות הטבק בארצות הברית העידו בשימוע בקונגרס כי ניקוטין אינו חומר ממכר וכי חשיבותו היא לשם טעם או ריח - ולא לשם התמכרות. בסוף שנות ה-90 כאשר מסמכים פנימיים רבים של התעשייה הגיעו לידי הציבור והצביעו על כך שסיגריות הן ממכרות החברות הגיבו על ידי ניסיון לטשטש ולשנות את ההגדרה של התמכרות. דבר שכעת הן מיישמות לגבי פעילויות כמו קניות או אינטרנט. בשנת 1997 חברת הטבק Liggett  שברה את השורות והייתה חברת הסיגריות הראשונה שהודתה כי "עישון הוא ממכר". חברות טבק רבות עדיין ממשיכות להכחיש את ההתמכרות הזו.<ref name="TobaccoExplained"/>

תפריט ניווט