שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,138 בתים ,  09:59, 30 בנובמבר 2017
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:     
ב-1960 ניסחו פול סמואלסון ו[[רוברט סולו]] מחדש את [[עקומת פיליפס]] על ידי החלפת השינוי בשכר בשיעור ה[[אינפלציה]].  
 
ב-1960 ניסחו פול סמואלסון ו[[רוברט סולו]] מחדש את [[עקומת פיליפס]] על ידי החלפת השינוי בשכר בשיעור ה[[אינפלציה]].  
 +
 +
לפי [[ג'יימס טובין]], אחד הכלכלנים הנערצים על סמואלסון,  התרומה הגדולה של  סמואלסון לתחום [[מאקרו כלכלה|המאקרו-כלכלה]] היא [[הסינתזה הניאו-קלאסית]]. לפי [[סטנלי פישר]], הסינתזה טוענת כי בסיוע [[מדיניות פיסקלית]] ו[[מדיניות מוניטרית|מוניטרית]] טובה ניתן לשמור על הכלכלה בתעסוקה כמעט מלאה. בתנאים אלה, כל השיטות הניאו-קלאסיות, כמו למשל, מדיניות מקצה אופטימלית, ממשיכות לשמש קווים מנחים תקפים לקביעת מדיניות. [https://www.themarker.com/markets/1.577777]
    
סמואלסון עסק בתחומים רבים ובין היתר:
 
סמואלסון עסק בתחומים רבים ובין היתר:
שורה 23: שורה 25:  
בספר [[הפרכת הכלכלה]] הכלכלן האוסטרלי [[סטיב קין]] מבקר בחריפות את [[תאוריית ההעדפות הנגלית]]. הוא מצביע על כך שבעוד התאוריה הזו יכולה לעבוד עבור שני מוצרים (כאשר היא מוצגת לסטודנטים היא תמיד מוצגת באופן כזה) היא מתפקדת פחות ופחות טוב כאשר יש כמות המוצרים מהם ניתן לבחור עולה. בהשוואה בין סלים שונים שבכל אחד מהם צריך להחליט אם לקנות או לא לקנות פריט אחד בלבד מתוך 100 סוגי מוצרים בחנות התאוריה נקלעת לבעיה מתמטית שהופכת את החישובים שצרכנים כביכול עושים לבלתי אפשרית מבחינה מתמטית - אין מספיק זמן אפילו למחשבים חזקים מאד, לפתור בעיה כזו בזמן הגיוני, גם לא בזמן של מיליארדי שנות חישובים. לא כל שכן בעיות יומיומיות יותר כמו לבחור סל קניות מתוך עשרות אלפי פריטים שנמצאים בסופר.  
 
בספר [[הפרכת הכלכלה]] הכלכלן האוסטרלי [[סטיב קין]] מבקר בחריפות את [[תאוריית ההעדפות הנגלית]]. הוא מצביע על כך שבעוד התאוריה הזו יכולה לעבוד עבור שני מוצרים (כאשר היא מוצגת לסטודנטים היא תמיד מוצגת באופן כזה) היא מתפקדת פחות ופחות טוב כאשר יש כמות המוצרים מהם ניתן לבחור עולה. בהשוואה בין סלים שונים שבכל אחד מהם צריך להחליט אם לקנות או לא לקנות פריט אחד בלבד מתוך 100 סוגי מוצרים בחנות התאוריה נקלעת לבעיה מתמטית שהופכת את החישובים שצרכנים כביכול עושים לבלתי אפשרית מבחינה מתמטית - אין מספיק זמן אפילו למחשבים חזקים מאד, לפתור בעיה כזו בזמן הגיוני, גם לא בזמן של מיליארדי שנות חישובים. לא כל שכן בעיות יומיומיות יותר כמו לבחור סל קניות מתוך עשרות אלפי פריטים שנמצאים בסופר.  
   −
הנחות אחרות של סמואלסון המסתמכות על מיקסום, רציונליות, מידע מלא, טעמים אוטונומיים של הצרכנים, שיווי משקל יציב ועוד נתקפו במהלך השנים על ידי כלכלנים מזרמים שונים בעיקר מתחום של [[מערכות מורכבות]], ו[[כלכלה התנהגותית]].
+
הנחות אחרות של סמואלסון המסתמכות על יכולות ביצוע מיקסום (גם בתנאי חישוב קשים), [[רציונליות]], [[מידע מלא]], [[טעמים אוטונומיים של הצרכנים]], [[שיווי משקל יציב]] ועוד הנחות נוספות - הנחות אלה נתקפו במהלך השנים על ידי [[חקר הכלכלה|כלכלנים מזרמים שונים]] בעיקר מתחום של [[מערכות מורכבות]], [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]].
    
בסוף שנות ה-90 ניסו כלכלנים מהרווארד בהשארת חברות מוול-סטריט לטעון כי ספר הלימוד של סמאולסון אינו רלוונטי יותר וכי הוא יותר מידי קייניסי. המחלוקת היתה בנושא של [[עקומת פיליפס]]-  הטענה היתה כי הכלכלה האמריקאית פורחת  בניגוד לתזות מוקדמות יותר של אקומת פילפיס - אבטלה נמוכה יכולה להתקיים יחד עם המשך צמיחה ואינפלציה נמוכה לאורך זמן, בגלל המהפיכה הטכנולוגית. וטענה נוספת היא ושכל זה יכול להתבצע רק בשוק חופשי לחלוטין עם 'עזרה-מייצבת' במדיניות המוניטרית ללא מעורבות נוספת של המדינה. עם זאת נראה שסמואלסון בעצמו הלך לכיוון שנוטה יותר לעקרון אי ההתערבות עם השנים. כמו כן לא ברור היה אם מדובר במגמה חדשה או בשינוי זמני בלבד. {{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=121327 הרווארד נגד סמואלסון], גלובס, 14/10/1997}}
 
בסוף שנות ה-90 ניסו כלכלנים מהרווארד בהשארת חברות מוול-סטריט לטעון כי ספר הלימוד של סמאולסון אינו רלוונטי יותר וכי הוא יותר מידי קייניסי. המחלוקת היתה בנושא של [[עקומת פיליפס]]-  הטענה היתה כי הכלכלה האמריקאית פורחת  בניגוד לתזות מוקדמות יותר של אקומת פילפיס - אבטלה נמוכה יכולה להתקיים יחד עם המשך צמיחה ואינפלציה נמוכה לאורך זמן, בגלל המהפיכה הטכנולוגית. וטענה נוספת היא ושכל זה יכול להתבצע רק בשוק חופשי לחלוטין עם 'עזרה-מייצבת' במדיניות המוניטרית ללא מעורבות נוספת של המדינה. עם זאת נראה שסמואלסון בעצמו הלך לכיוון שנוטה יותר לעקרון אי ההתערבות עם השנים. כמו כן לא ברור היה אם מדובר במגמה חדשה או בשינוי זמני בלבד. {{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=121327 הרווארד נגד סמואלסון], גלובס, 14/10/1997}}
שורה 31: שורה 33:  
* [[הפרכת הכלכלה]]
 
* [[הפרכת הכלכלה]]
 
* [[מוצר ציבורי]]
 
* [[מוצר ציבורי]]
 
+
* [[האדם הכלכלי]]
 +
{{כלכלה נאו-קלאסית}}
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Paul_Samuelson פול סמואלסון] בוויקיפדיה באנגלית
 
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Paul_Samuelson פול סמואלסון] בוויקיפדיה באנגלית
שורה 37: שורה 40:  
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Economics_(textbook) תורת הכלכלה] - ספר הלימוד המפורסם של סמואלסון, בוויקיפדיה האנגלית.  
 
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Economics_(textbook) תורת הכלכלה] - ספר הלימוד המפורסם של סמואלסון, בוויקיפדיה האנגלית.  
 
* [http://models.metasd.com/samuelsons-multiplier-accelerator/ מודל  Multiplier Accelerator], באתר MetaSD Model Library
 
* [http://models.metasd.com/samuelsons-multiplier-accelerator/ מודל  Multiplier Accelerator], באתר MetaSD Model Library
 
+
* [[סטנלי פישר]], [https://www.themarker.com/markets/1.577777 פול סמואלסון: הכלכלן שהעדיף להיות צודק], דה מארקר, 26.04.2010
{{כלכלה נאו-קלאסית}}
      
{{מיון רגיל:סמואלסון, פול}}
 
{{מיון רגיל:סמואלסון, פול}}

תפריט ניווט