שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 12 בתים ,  16:38, 2 בדצמבר 2017
מ
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:  
בנוסף לנזקי העישון למעשנים עצמם, נגרם נזק בריאותי לאנשים נוספים - עקב חשיפה ל[[עישון בכפייה]] - אם במסגרת מקום העבודה או הלימודים ואם ילדים שנחשפים לעישון מצד הורים או קרובי משפחה, וכן חשיפה של עוברים לעישון עקב עישון של אמם או חשיפה של אמם לעישון בכפייה. [[עישון מיד שלישית]] גורם נזק נוסף. עישון גורם גם לנזקים אחרים כמו שריפות, הגדלת הסיכוי להתחלת עישון של ילדים ונערים בסביבת המעשן, תרומה ל[[עישון ועוני|עוני]] ודרכה לבעיות בריאות שונות.  
 
בנוסף לנזקי העישון למעשנים עצמם, נגרם נזק בריאותי לאנשים נוספים - עקב חשיפה ל[[עישון בכפייה]] - אם במסגרת מקום העבודה או הלימודים ואם ילדים שנחשפים לעישון מצד הורים או קרובי משפחה, וכן חשיפה של עוברים לעישון עקב עישון של אמם או חשיפה של אמם לעישון בכפייה. [[עישון מיד שלישית]] גורם נזק נוסף. עישון גורם גם לנזקים אחרים כמו שריפות, הגדלת הסיכוי להתחלת עישון של ילדים ונערים בסביבת המעשן, תרומה ל[[עישון ועוני|עוני]] ודרכה לבעיות בריאות שונות.  
   −
ראיות לסכנות של עישון הלכו ונצברו במהלך עשרות שנים. הרעיון כי עישון טבק הוא ממכר ומסוכן לבריאות התפרסם כבר ב-1862. מחקרים מדעיים על נזק לריאות מעישון החלו להופיע בסוף המאה ה-19 ומחקרים על קשר בין עישון לבין [[סרטן]] החלו להופיע ב-1931. לציבור המערבי נודע על מחקרים מדעיים על נזקי העישון החל מאמצע שנות ה-50, דבר שגרר [[הכחשת נזקי העישון|הכחשה נמרצת]] והטעיות שונות של [[חברות הטבק]] שחלקן נמשכות עד היום. מחקרים נרחבים בשנות ה-50 וה-60 הובילו להכרה ממשלתית בסכנות בעישון בשנת 1964. חברות הטבק נקטו טקטיקות '''[[הכחשת נזקי העישון]]''' - שכללו הפצת [[דיסאינפורמציה]], [[נטיעת ספק]], [[לובי פוליטי]] ועוד מול ממשלות, רופאים, וארגונים והצליחו לגרום ל[[השהייה]] בהכרה הציבורית בנזקי העישון - זאת כדי למנוע ירידה בכמות המעשנים החדשים, להקטין מוטיבציה להגמל ולמנוע צעדי [[רגולציה]] והסברה כמו [[מניעת עישון|מניעת התחלת העישון בקרב בני נוער]], [[גמילה מעישון]] או פגיעה ב[[שיווק מוצרי טבק]]. החברות ייצרו גם "[[סיגריה קלה|סיגריות קלות]]" שנטעו במעשנים תחושה של סיגריה "בטוחה יותר".  
+
ראיות לסכנות של עישון הלכו ונצברו במהלך עשרות שנים. הרעיון כי עישון טבק הוא ממכר ומסוכן לבריאות התפרסם כבר ב-1862. מחקרים מדעיים על נזק לריאות מעישון החלו להופיע בסוף המאה ה-19 ומחקרים על קשר בין עישון לבין [[סרטן]] החלו להופיע ב-1931. לציבור המערבי נודע על מחקרים מדעיים על נזקי העישון החל מאמצע שנות ה-50, דבר שגרר [[הכחשת נזקי העישון|הכחשה נמרצת]] והטעיות שונות של [[חברות הטבק]] שחלקן נמשכות עד היום. מחקרים נרחבים בשנות ה-50 וה-60 הובילו להכרה ממשלתית בסכנות בעישון בשנת 1964. חברות הטבק נקטו טקטיקות '''[[הכחשת נזקי העישון]]''' - שכללו הפצת [[דיסאינפורמציה]], [[נטיעת ספק]], [[לובי פוליטי]] ועוד מול ממשלות, רופאים, וארגונים והצליחו לגרום ל[[השהייה]] בהכרה הציבורית בנזקי העישון - זאת כדי למנוע ירידה בכמות המעשנים החדשים, להקטין מוטיבציה להיגמל ולמנוע צעדי [[רגולציה]] והסברה כמו [[מניעת עישון|מניעת התחלת העישון בקרב בני נוער]], [[גמילה מעישון]] או פגיעה ב[[שיווק מוצרי טבק]]. החברות ייצרו גם "[[סיגריה קלה|סיגריות קלות]]" שנטעו במעשנים תחושה של סיגריה "בטוחה יותר".  
   −
[[חברות הטבק]] היו מודעות לחלק מהנזקים הבריאותיים, לרבות הקשר לסרטן, כבר בשלב מוקדם של הדיון הציבורי. הדבר נחשף בעקבות תביעות משפטיות שאילצו את החברות לפרסם מיליוני מסמכים פניימיים שלהם בסוף שנות ה-90. בשנת 2006 פסקה שופטת בארצות הברית כי תעשיית הטבק אשמה בהפרת חוק RICO נגד פשע מאורגן, בכך ש[[הכחשת נזקי העישון|הסתירה במרמה את נזקי הבריאות הנגרמים מעישון]], ו[[שיווק טבק|שיווקה את מוצריה לבני נוער]]. מאז אותה שנה מתקיים דיון עם החברות על נוסח ההודעה שהן יפרסמו לציבור ובו הן מודות כי הונו את הציבור. בשנים האחרונות הודו כמה חברות טבק, בינהן [[פיליפ מוריס]], כי עישון מסוכן לבריאות.  
+
[[חברות הטבק]] היו מודעות לחלק מהנזקים הבריאותיים, לרבות הקשר לסרטן, כבר בשלב מוקדם של הדיון הציבורי. הדבר נחשף בעקבות תביעות משפטיות שאילצו את החברות לפרסם מיליוני מסמכים פנימיים שלהם בסוף שנות ה-90. בשנת 2006 פסקה שופטת בארצות הברית כי תעשיית הטבק אשמה בהפרת חוק RICO נגד פשע מאורגן, בכך ש[[הכחשת נזקי העישון|הסתירה במרמה את נזקי הבריאות הנגרמים מעישון]], ו[[שיווק טבק|שיווקה את מוצריה לבני נוער]]. מאז אותה שנה מתקיים דיון עם החברות על נוסח ההודעה שהן יפרסמו לציבור ובו הן מודות כי הונו את הציבור. בשנים האחרונות הודו כמה חברות טבק, ביניהן [[פיליפ מוריס]], כי עישון מסוכן לבריאות.  
   −
למרות דברים אלה, חלק משמעותי מתוך ההמעשנים מבצעים [[הכחשת נזקי העישון|הדחקה של נזקי העישון]] כחלק ממנגנון פסיכולוגי שנועד למנוע מהם להתמודד עם הפחד הכרוך במחשבה על [[גמילה מעישון]] שלעיתים הוא חזק יותר מאשר הפחד למות. מבחינה חברתית יש התמודדות מהוססת מול חברות הטבק, כך שרוב תשומת הלב מופנית למעשן הבוגר הבודד כצרכן בשוק , ופחות בהתמודדות ציבורית שתספק סביבה בטוחה לנוער ללא התערבות של [[חברות הטבק]] וללא [[עישון בקרב בני נוער|שיווק של טבק לבני נוער]].  
+
למרות דברים אלה, חלק משמעותי מתוך המעשנים מבצעים [[הכחשת נזקי העישון|הדחקה של נזקי העישון]] כחלק ממנגנון פסיכולוגי שנועד למנוע מהם להתמודד עם הפחד הכרוך במחשבה על [[גמילה מעישון]] שלעיתים הוא חזק יותר מאשר הפחד למות. מבחינה חברתית יש התמודדות מהוססת מול חברות הטבק, כך שרוב תשומת הלב מופנית למעשן הבוגר הבודד כצרכן בשוק, ופחות בהתמודדות ציבורית שתספק סביבה בטוחה לנוער ללא התערבות של [[חברות הטבק]] וללא [[עישון בקרב בני נוער|שיווק של טבק לבני נוער]].  
   −
'''[[עישון בישראל]]''' גורם למוות בטרם עת של כ-8000 ישראלים בשנה, מתוכם כ-800 מתים ב[[עישון פסיבי]]. נזקי העישון גורמים נזקים של מיליארדי שקלים למשק ולממשלה. למרות גבייה של מיסים גבוהים על מוצרי טבק, ולמרות נזק אנושי וכלכלי גדול למשק ולממשלה,  ממשלת ישראל אינה משקיעה כמעט דבר ב[[מניעת עישון|מניעה]] ו[[גמילה מעישון]]. כתוצאה מכך ישראל היא אחת המדינות המערביות הבודדות שבה העישון עולה במקום לרדת.  
+
'''[[עישון בישראל]]''' גורם למוות בטרם עת של כ-8,000 ישראלים בשנה, מתוכם כ-800 מתים ב[[עישון פסיבי]]. נזקי העישון גורמים נזקים של מיליארדי שקלים למשק ולממשלה. למרות גבייה של מיסים גבוהים על מוצרי טבק, ולמרות נזק אנושי וכלכלי גדול למשק ולממשלה,  ממשלת ישראל אינה משקיעה כמעט דבר ב[[מניעת עישון|מניעה]] ו[[גמילה מעישון]]. כתוצאה מכך ישראל היא אחת המדינות המערביות הבודדות שבה העישון עולה במקום לרדת.  
    
==התמכרות לעישון טבק==
 
==התמכרות לעישון טבק==
שורה 41: שורה 41:     
==חומרים הנמצאים בסיגריות ובטבק==
 
==חומרים הנמצאים בסיגריות ובטבק==
עשן מסיגריות, נרגילות וצורות עישון אחרות מכיל כ-7000 חומרים שונים. מתוכם כ-350 הם חומרים רעילים שגורמים נזקים למערכות שונות בגוף וכן כ-70 חומרים שידועים ומזוהים כ[[חומר מסרטן]]. [http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6522] חלק מהחומרים מופיעיןם בצורת [[חומר חלקיקי]]- כלומר חלקיקים מוצקים זעירים, וחלקם בצורת גזים. בעשן סיגריה אחת יש 40-30 מיליגרמים של חלקיקים מוצקים, כאשר המרכיבים העיקריים הם ניקוטין, עיטרן, הידרוקרבונים, פנולים, אלדהידים וקטונים שונים. בפזה הגזית כ-95% הם תוצרי בעירה כגון חנקן, פחמן דו חמצני, ו[[פחמן חד חמצני]]. כמו כן העשן מכין גזים נוספים חלקם רעילים מאד כמוציאניד, אמוניה, אקרולאין, [[תחמוצות חנקן]] וחומצות שונות. רבים מהחומרים האלה הוכחו כ[[חומרים גורמי סרטן]]. חלק מהחומרים כמו אמוניה הוחדרו לסיגריות ולטבק במכוון כדי לגרום לטבק להיות ממכר יותר - במסגרת [[מניפולציה בניקוטין]].  
+
עשן מסיגריות, נרגילות וצורות עישון אחרות מכיל כ-7000 חומרים שונים. מתוכם כ-350 הם חומרים רעילים שגורמים נזקים למערכות שונות בגוף וכן כ-70 חומרים שידועים ומזוהים כ[[חומר מסרטן]]. [http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6522] חלק מהחומרים מופיעים בצורת [[חומר חלקיקי]]- כלומר חלקיקים מוצקים זעירים, וחלקם בצורת גזים. בעשן סיגריה אחת יש 40-30 מיליגרמים של חלקיקים מוצקים, כאשר המרכיבים העיקריים הם ניקוטין, עיטרן, הידרוקרבונים, פנולים, אלדהידים וקטונים שונים. בפזה הגזית כ-95% הם תוצרי בעירה כגון חנקן, פחמן דו חמצני, ו[[פחמן חד חמצני]]. כמו כן העשן מכין גזים נוספים חלקם רעילים מאד כמו [[ציאניד]], [[אמוניה]], אקרולאין, [[תחמוצות חנקן]] וחומצות שונות. רבים מהחומרים האלה הוכחו כ[[חומרים גורמי סרטן]]. חלק מהחומרים כמו אמוניה הוחדרו לסיגריות ולטבק במכוון כדי לגרום לטבק להיות ממכר יותר - במסגרת [[מניפולציה בניקוטין]].  
   −
עשן הסיגריות נספג מהר מאד מרירית מערכת הנשימה, וניתן לחלק את השפעתו לאפקטים מידיים ולאפקטים מצטברים ארוכי-טווח. בנוסף להשפעת העשן על המעשן עצמו, העשן עלול לגרום ל[[עישון פסיבי]] ולנזק לסובבים את המעשן - כ10-15% מהתמותה מעישון מיוחסת לעישון פסיבי. בנוסף לכך קיים [[עישון מיד שלישית]] - חומרים כמו [[מתכות כבדות]] שנופלות מהעשן על רהיטים ושטיחים ועלולים לגרום לנזק לתינוקות שבולעים מתכות אלה.  
+
עשן הסיגריות נספג מהר מאד מרירית מערכת הנשימה, וניתן לחלק את השפעתו לאפקטים מידיים ולאפקטים מצטברים ארוכי-טווח. בנוסף להשפעת העשן על המעשן עצמו, העשן עלול לגרום ל[[עישון פסיבי]] ולנזק לסובבים את המעשן - כ-10%-15% מהתמותה מעישון מיוחסת לעישון פסיבי. בנוסף לכך קיים [[עישון מיד שלישית]] - חומרים כמו [[מתכות כבדות]] שנופלות מהעשן על רהיטים ושטיחים ועלולים לגרום לנזק לתינוקות שבולעים מתכות אלה.  
    
אחד החומרים שנחקרו בצורה מפורטת הוא [[חד תחמוצת הפחמן]] שריכוז גבוה שלו יכול לגרום למוות עקב הקשרות שלו לתאי דם והורדת הזמינות שלהם להספקת חמצן לגוף. בריכוז נמוך כרוני יותר חד תחמוצת הפחמן גורר נזק ללב.  
 
אחד החומרים שנחקרו בצורה מפורטת הוא [[חד תחמוצת הפחמן]] שריכוז גבוה שלו יכול לגרום למוות עקב הקשרות שלו לתאי דם והורדת הזמינות שלהם להספקת חמצן לגוף. בריכוז נמוך כרוני יותר חד תחמוצת הפחמן גורר נזק ללב.  
שורה 60: שורה 60:  
על פי הערכת המרכז לבקרת מחלות, עישון היא הסיבה המרכזית ללפחות 30% ממקרי המוות עקב [[סרטן]], לכ-80% ממקרי המוות עקב [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]] ולמקרים רבים של [[התקפי לב]] בארצות הברית. בשנים 2000-2004, בארצות הברית בלבד, חשיפה לטבק גרמה בכל שנה למוות מוקדם של מעל 443 אלף איש, אובדן של 5 מיליון [[נטל תחלואה|שנות חיים]] ואובדן כספי בסך 96 מיליארד דולר עקב עובדן שעות עבודה ואובדן פריון עבודה. <ref>[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19008791 Smoking-attributable mortality, years of potential life lost, and productivity losses--United States, 2000-2004.] Centers for Disease Control and Prevention (CDC). MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2008 Nov 14;57(45):1226-8.</ref>
 
על פי הערכת המרכז לבקרת מחלות, עישון היא הסיבה המרכזית ללפחות 30% ממקרי המוות עקב [[סרטן]], לכ-80% ממקרי המוות עקב [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]] ולמקרים רבים של [[התקפי לב]] בארצות הברית. בשנים 2000-2004, בארצות הברית בלבד, חשיפה לטבק גרמה בכל שנה למוות מוקדם של מעל 443 אלף איש, אובדן של 5 מיליון [[נטל תחלואה|שנות חיים]] ואובדן כספי בסך 96 מיליארד דולר עקב עובדן שעות עבודה ואובדן פריון עבודה. <ref>[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19008791 Smoking-attributable mortality, years of potential life lost, and productivity losses--United States, 2000-2004.] Centers for Disease Control and Prevention (CDC). MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2008 Nov 14;57(45):1226-8.</ref>
   −
רשויות הבריאות בבריטניה העריכו כי נכון ל-1995 מתו במדינה 121,000 אנשים בכל שנה כתוצאה מעישון. התפלגות סיבות המוות שעישון גרר הן 38% מקרי מוות מסרטן (מתוכם מתו שני שליש מסרטן ריאות), 34% מחלות לב וכלי דם, ו 28% מחלות נשימתיות. שיעור תמותה זה גבוה פי 6 לעומת סך כל סיבות התמותה הבאות שהיו במדינה באותו זמן (יחד 19,892): [[תאונות דרכים]] (3,647), הרעלות ומינון יתר (1,071), תמותה עקב כל סוגי התאונות האחרות (9,974), רצח והריגה (448), התאבדויות (4,175) ואיידס (577)<ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref>
+
רשויות הבריאות בבריטניה העריכו כי נכון ל-1995 מתו במדינה 121,000 אנשים בכל שנה כתוצאה מעישון. התפלגות סיבות המוות שעישון גרר הן 38% מקרי מוות מסרטן (מתוכם מתו שני שליש מסרטן ריאות), 34% מחלות לב וכלי דם, ו-28% מחלות נשימתיות. שיעור תמותה זה גבוה פי 6 לעומת סך כל סיבות התמותה הבאות שהיו במדינה באותו זמן (יחד 19,892): [[תאונות דרכים]] (3,647), הרעלות ומינון יתר (1,071), תמותה עקב כל סוגי התאונות האחרות (9,974), רצח והריגה (448), התאבדויות (4,175) ואיידס (577)<ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref>
   −
משרד הבריאות של מדינת ישראל מעריך כי נכון לשנת 2015 כ-[[עישון בישראל| 8,000 ישראלים נפטרים בשנה כתוצאה מתחלואה שנגרה מעישון]]. מתוכם כ-800 מתים עקב [[עישון כפוי]]. היות ובישראל מתו באותה תקופה כ 40-45 אלף בני אדם בשנה, יוצא שאחד מכל חמישה ישראלים  [[סיבות מוות בישראל|מת מעישון]]. הטיפול במחלות הקשורות בעישון והוצאות שנגרמו עקב הוצאות נלוות אליהן מוערך ב-3.7 מיליארד ש"ח. סך [[השפעות חיצוניות|הנזקים]] הנגרמים למשק הם כ-13 מיליארד ש"ח בשנה. {{הערה|שם =health2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות}} עם זאת מדובר בהערכת חסר - שכן מניחים כי המעשן לבדו אחראי לצריכת הטבק - בהתעלמות מכך שמדובר במוצר ממכר ושתחילת ההתמכרות היא במקרים רבים בקרב קטינים.
+
משרד הבריאות של מדינת ישראל מעריך כי נכון לשנת 2015 כ-[[עישון בישראל| 8,000 ישראלים נפטרים בשנה כתוצאה מתחלואה שנגרה מעישון]]. מתוכם כ-800 מתים עקב [[עישון כפוי]]. היות ובישראל מתו באותה תקופה כ-40-45 אלף בני אדם בשנה, יוצא שאחד מכל חמישה ישראלים  [[סיבות מוות בישראל|מת מעישון]]. הטיפול במחלות הקשורות בעישון והוצאות שנגרמו עקב הוצאות נלוות אליהן מוערך ב-3.7 מיליארד ש"ח. סך [[השפעות חיצוניות|הנזקים]] הנגרמים למשק הם כ-13 מיליארד ש"ח בשנה. {{הערה|שם =health2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות}} עם זאת מדובר בהערכת חסר - שכן מניחים כי המעשן לבדו אחראי לצריכת הטבק - בהתעלמות מכך שמדובר במוצר ממכר ושתחילת ההתמכרות היא במקרים רבים בקרב קטינים.
    
הסיכונים הבריאותיים העיקריים עקב עישון טבק קשורים ל:  
 
הסיכונים הבריאותיים העיקריים עקב עישון טבק קשורים ל:  
שורה 68: שורה 68:  
* תחלואה ב[[סרטן]]
 
* תחלואה ב[[סרטן]]
 
* מחלות ריאה שונות
 
* מחלות ריאה שונות
בנוסף לכך העישון גורר נזקים שונים והפרעות כמעט לכל מערכת בריאותית בגוף - כולל שיניים, חניכיים, תפקוד המעי ומערכת העיכול, המערכת החיסונית, העור , מערכות הרבייה, השלד והמפרקים ועוד.  
+
בנוסף לכך העישון גורר נזקים שונים והפרעות כמעט לכל מערכת בריאותית בגוף - כולל שיניים, חניכיים, תפקוד המעי ומערכת העיכול, המערכת החיסונית, העור, מערכות הרבייה, השלד והמפרקים ועוד.  
    
==עישון ומחלות לב וכלי דם==
 
==עישון ומחלות לב וכלי דם==
שורה 75: שורה 75:  
הסיכון לאירוע מוחי (שבץ) בגילאים 35-64  בקרב גברים מעשנים גדול פי 3.7 לעומת גברים לא מעשנים. הסיכון לאירוע מוחי בקרב נשים מעשנות גדול פי 4.8 לעומת נשים לא מעשנות. <ref name="burns"/>
 
הסיכון לאירוע מוחי (שבץ) בגילאים 35-64  בקרב גברים מעשנים גדול פי 3.7 לעומת גברים לא מעשנים. הסיכון לאירוע מוחי בקרב נשים מעשנות גדול פי 4.8 לעומת נשים לא מעשנות. <ref name="burns"/>
   −
כבר בשנות ה-60 המוקדמות, עוד לפני הקונצנזוס המדעי על הקשר בין עישון לסרטן ריאות, רופאים  היו מודעים לכך שניקוטין הוא חומר רעיל מאד, וכי עישון מזיק לכלי-דם וללב. לדוגמה ד"ר אליהו סגל בידיעה מעיתון "חירות" מ-1960 מסביר בתגובה למכתב שתיאר כריתת רגל בעקבות נמק, מדוע דבר זה יכול להגרם מעישון. הוא מזהיר את הקוראים מהרעילות של הניקוטין ומכך שהוא עלול לתקוף את קרומי הציפוי הפנימיים של כלי הדם ההיקפיים, במיוחד את אלו של הרגליים. {{הערה|1=ד"ר אליהו סגל, [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1960%2F08%2F19&id=Ar00600&sk=BFB9CADC רגל בעד סיגריה - האם זה כדאי?], חרות, 19.8.1960}} בדוגמה אחת מאותה תקופה חוקרים במכללת ווין בארה"ב החדירו ללבם של חולים מתנדבים שתי שפורפרות דקיקות. לאחר עישון 3 סיגריות ראו הרופאים פעילות מאומצת של הלב, ללא קבלת חמצן נוסף הדרוש להקטנת המאמץ. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1960%2F04%2F25&id=Ar00312&sk=8C4027C4 א. סוקר, חידושים - תגליות - אמצאות], דבר 25.4.1960}}
+
כבר בשנות ה-60 המוקדמות, עוד לפני הקונצנזוס המדעי על הקשר בין עישון לסרטן ריאות, רופאים  היו מודעים לכך שניקוטין הוא חומר רעיל מאד, וכי עישון מזיק לכלי-דם וללב. לדוגמה ד"ר אליהו סגל בידיעה מעיתון "חירות" מ-1960 מסביר בתגובה למכתב שתיאר כריתת רגל בעקבות נמק, מדוע דבר זה יכול להיגרם מעישון. הוא מזהיר את הקוראים מהרעילות של הניקוטין ומכך שהוא עלול לתקוף את קרומי הציפוי הפנימיים של כלי הדם ההיקפיים, במיוחד את אלו של הרגליים. {{הערה|1=ד"ר אליהו סגל, [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1960%2F08%2F19&id=Ar00600&sk=BFB9CADC רגל בעד סיגריה - האם זה כדאי?], חרות, 19.8.1960}} בדוגמה אחת מאותה תקופה חוקרים במכללת ווין בארה"ב החדירו ללבם של חולים מתנדבים שתי שפורפרות דקיקות. לאחר עישון 3 סיגריות ראו הרופאים פעילות מאומצת של הלב, ללא קבלת חמצן נוסף הדרוש להקטנת המאמץ. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1960%2F04%2F25&id=Ar00312&sk=8C4027C4 א. סוקר, חידושים - תגליות - אמצאות], דבר 25.4.1960}}
    
מחקר שנערך במרכז הרפואי "רמב"ם" ופורסם בשנת 2011 בדק את ההשפעה של עישון [[נרגילה]] על תפקוד הלב והריאות. החוקרים בראשות  
 
מחקר שנערך במרכז הרפואי "רמב"ם" ופורסם בשנת 2011 בדק את ההשפעה של עישון [[נרגילה]] על תפקוד הלב והריאות. החוקרים בראשות  
שורה 97: שורה 97:  
מחקר של חוקרים מבריטניה שפורסם במגזין Sceince בשנת 2016 בדק את המוטציות בתאים של מעשנים. החוקרים (ביניהם לודמיל אלכסנדרוב) מצאו כי עישון חפיסת סיגריות ביום גרם ל-150 סוגים של מוטציות גנטיות שונות. מוטציות אלה מקושרות ל-17 סוגי סרטן לפחות. המחקר מצליח להסביר כיצד גורם העישון לסוגי סרטן ברקמות ואיברים שאינם באים במגע עם עשן הסיגריות. שיעורי המוטציה המשמעותיים נראו ב[[סרטן הריאות]], לצד גידולים בחלקים האחרים של הגוף - כולל שלפוחית השתן, כבד וגרון. החוקרים בדקו מעל 5,000 גידולים, והשוו את ממצאי הגידולים הסרטניים אצל המעשנים עם אנשים שמעולם לא עישנו. החוקרים מצאו "טביעות אצבעות" מולקולריות מסוימות של נזק לדנ"א (חתימות מוטציות) ב-DNA המעשנים שהיו שונות לעומת מי שלא עישנו {{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4874912,00.html מחקר מצא: מה קורה בגוף בעקבות עישון קופסה ביום] ד"ר איתי גל, Ynet, 06.11.2016 }}
 
מחקר של חוקרים מבריטניה שפורסם במגזין Sceince בשנת 2016 בדק את המוטציות בתאים של מעשנים. החוקרים (ביניהם לודמיל אלכסנדרוב) מצאו כי עישון חפיסת סיגריות ביום גרם ל-150 סוגים של מוטציות גנטיות שונות. מוטציות אלה מקושרות ל-17 סוגי סרטן לפחות. המחקר מצליח להסביר כיצד גורם העישון לסוגי סרטן ברקמות ואיברים שאינם באים במגע עם עשן הסיגריות. שיעורי המוטציה המשמעותיים נראו ב[[סרטן הריאות]], לצד גידולים בחלקים האחרים של הגוף - כולל שלפוחית השתן, כבד וגרון. החוקרים בדקו מעל 5,000 גידולים, והשוו את ממצאי הגידולים הסרטניים אצל המעשנים עם אנשים שמעולם לא עישנו. החוקרים מצאו "טביעות אצבעות" מולקולריות מסוימות של נזק לדנ"א (חתימות מוטציות) ב-DNA המעשנים שהיו שונות לעומת מי שלא עישנו {{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4874912,00.html מחקר מצא: מה קורה בגוף בעקבות עישון קופסה ביום] ד"ר איתי גל, Ynet, 06.11.2016 }}
   −
המחקרים הביולוגיים והרפואיים המקשרים בין עישון או צריכת טבק לסוגיה לבין סרטן החלו כבר בשנת 1931. המחקרים כוללים מגוון גדול של שיטות כולל מחקרים סטיסטי, מחקרים של השפעות העשן או רכיביו על תאים ורקמות, ניסויים שנערכו על בעלי חיים שנחשפו לעשן סיגריות ועוד. המחקרים קיבלו חיזוק משמעותי באמצא שנות ה-50 עם מחקרים סטטיסטים על מיליוני מעשנים ולא מעשנים בארצות הברית וחיזוק נוסף בשנות ה-60. [[חברות הטבק]] ניסו במשך שנים [[הכחשת נזקי העישון|להכחיש את הקשר בין עישון לבין סרטן]]. אולם מסמכים פנימיים של החברות הראו שהן היו מודעות לקשר כבר בשלב מוקדם של הדיון הציבורי.  
+
המחקרים הביולוגיים והרפואיים המקשרים בין עישון או צריכת טבק לסוגיה לבין סרטן החלו כבר בשנת 1931. המחקרים כוללים מגוון גדול של שיטות כולל מחקרים סטטיסטיים, מחקרים של השפעות העשן או רכיביו על תאים ורקמות, ניסויים שנערכו על בעלי חיים שנחשפו לעשן סיגריות ועוד. המחקרים קיבלו חיזוק משמעותי באמצא שנות ה-50 עם מחקרים סטטיסטים על מיליוני מעשנים ולא מעשנים בארצות הברית וחיזוק נוסף בשנות ה-60. [[חברות הטבק]] ניסו במשך שנים [[הכחשת נזקי העישון|להכחיש את הקשר בין עישון לבין סרטן]]. אולם מסמכים פנימיים של החברות הראו שהן היו מודעות לקשר כבר בשלב מוקדם של הדיון הציבורי.  
    
==עישון ומחלות בדרכי הנשימה==
 
==עישון ומחלות בדרכי הנשימה==
 
השפעות העישון על דרכי הנשימה היו אחד הנזקים הראשונים שזוהו מבחינה מדעית. כבר בשנת 1897 פרסם  מנדלסון (Mendelssohn) את המחקר הראשון על הקשר שבין עישון לבין נזק למערכת הנשימה. [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/hashpaat-2.htm] {{הערה|MENDELSSOHN, A Journal of the Russian National Health Society, September 1897. Lanwf 2~38671: 952-953, 1897.}} הוא בדק מעל 1000 סטודנטים ברוסיה, ומצא כי הפרעות למערכת הנשימה היו גדולות ב-60 אחוז בקרב סטודנטים מעשנים. הוא גם מצא כי ההפרעה גדולה יותר בקרב מי שעישנו זמן רב לעומת מי שעישנו במשך זמן קצר. הוא יצא בקריאה להזהיר את הצעירים מפני נזקי הטבק. [http://www.atsjournals.org/doi/pdf/10.1164/arrd.1967.95.5.783]
 
השפעות העישון על דרכי הנשימה היו אחד הנזקים הראשונים שזוהו מבחינה מדעית. כבר בשנת 1897 פרסם  מנדלסון (Mendelssohn) את המחקר הראשון על הקשר שבין עישון לבין נזק למערכת הנשימה. [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/hashpaat-2.htm] {{הערה|MENDELSSOHN, A Journal of the Russian National Health Society, September 1897. Lanwf 2~38671: 952-953, 1897.}} הוא בדק מעל 1000 סטודנטים ברוסיה, ומצא כי הפרעות למערכת הנשימה היו גדולות ב-60 אחוז בקרב סטודנטים מעשנים. הוא גם מצא כי ההפרעה גדולה יותר בקרב מי שעישנו זמן רב לעומת מי שעישנו במשך זמן קצר. הוא יצא בקריאה להזהיר את הצעירים מפני נזקי הטבק. [http://www.atsjournals.org/doi/pdf/10.1164/arrd.1967.95.5.783]
   −
מחלות של מערכת הנשימה שנגרמות על ידי העישון כוללות '''דלקת כרונית של הסמפונות''' (Chronic Bronchitis), '''נפחת הריאות''' (Pulmonary Emphysema) ו[[סרטן הריאה]]. סרטן הריאה נדון בתחום של מחלות סרטניות. מחלות אלה נקראות '''מחלות חסימתיות כרוניות של הריאה''', באשר הן גורמות באופן איטי והדרגתי לחסימה בזרימת האוויר בסמפונות ופוגעות באוורור התקין של הריאות. שתי המחלות מתפתחות במקביל אצל כל מעשן. אולם דרגת החומרה של המחלות שונה בין מעשן למעשן. כמו כי יש הבדלים בין מעשנים- חלק מפתחים בעיקר ברונכיטיס כרונית, וחלק מפתח בעיקר נפחת הריאות. {{הערה|שם=מצלר|ד"ר אפרים מלצר, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/hashpaat-2.htm השפעת העישון על מערכת הלב וכלי הדם  ועל מערכת הנשימה], ספר אסיא-כרך חמישי , מכון שלזינגר ,  הוצאת ראובן מס בע"מ , ירושלים תשמ"ו , באתר "דעת" מכללת הרצוג}}
+
מחלות של מערכת הנשימה שנגרמות על ידי העישון כוללות '''דלקת כרונית של הסמפונות''' (Chronic Bronchitis), '''נפחת הריאות''' (Pulmonary Emphysema) ו[[סרטן הריאה]]. סרטן הריאה נדון בתחום של מחלות סרטניות. מחלות אלה נקראות '''מחלות חסימתיות כרוניות של הריאה''', באשר הן גורמות באופן איטי והדרגתי לחסימה בזרימת האוויר בסמפונות ופוגעות באוורור התקין של הריאות. שתי המחלות מתפתחות במקביל אצל כל מעשן. אולם דרגת החומרה של המחלות שונה בין מעשן למעשן. כמו כי יש הבדלים בין מעשנים- חלק מפתחים בעיקר ברונכיטיס כרונית, וחלק מפתח בעיקר נפחת הריאות. {{הערה|שם=מצלר|ד"ר אפרים מלצר, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/hashpaat-2.htm השפעת העישון על מערכת הלב וכלי הדם  ועל מערכת הנשימה], ספר אסיא-כרך חמישי, מכון שלזינגר,  הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים תשמ"ו, באתר "דעת" מכללת הרצוג}}
    
עישון סיגריות הוא האשם בלמעלה מ-90% מהתחלואה ב[[מחלת ריאות כרונית חסימתית]] (COPD). כבר לאחר שנת עישון נראים שינויים דלקתיים בדרכי הנשימה הקטנות, ללא פגיעה בתפקודי הריאה. לאחר 20 שנות עישון, נגרם נזק משמעותי שחומרתו תלויה במשך העישון ובכמות הסיגריות ביום; 80% מהמעשנים מעל לגיל 60 מפתחים שיעול-פרודוקטיבי-כרוני עקב ייצור כיח מוגבר. דלקת כרונית והיצרות דרכי הנשימה הקטנות עם הרס נאדיות הריאה יגרמו לנפחת (אמפיזמה) ב-15% מהמעשנים. שינויים פתולוגיים אלה יחלפו אצל צעירים [[גמילה מעישון|המפסיקים לעשן]] כעבור שנה ואילו אצל מעשנים כבדים הפסקת העישון תמנע בדרך כלל את המשך התדרדרות מצב הריאות. <ref name="wikirefua1"/>
 
עישון סיגריות הוא האשם בלמעלה מ-90% מהתחלואה ב[[מחלת ריאות כרונית חסימתית]] (COPD). כבר לאחר שנת עישון נראים שינויים דלקתיים בדרכי הנשימה הקטנות, ללא פגיעה בתפקודי הריאה. לאחר 20 שנות עישון, נגרם נזק משמעותי שחומרתו תלויה במשך העישון ובכמות הסיגריות ביום; 80% מהמעשנים מעל לגיל 60 מפתחים שיעול-פרודוקטיבי-כרוני עקב ייצור כיח מוגבר. דלקת כרונית והיצרות דרכי הנשימה הקטנות עם הרס נאדיות הריאה יגרמו לנפחת (אמפיזמה) ב-15% מהמעשנים. שינויים פתולוגיים אלה יחלפו אצל צעירים [[גמילה מעישון|המפסיקים לעשן]] כעבור שנה ואילו אצל מעשנים כבדים הפסקת העישון תמנע בדרך כלל את המשך התדרדרות מצב הריאות. <ref name="wikirefua1"/>
שורה 121: שורה 121:     
==השפעת העישון על בריאות העור==
 
==השפעת העישון על בריאות העור==
עישון גורם להזדקנות מואצת של העור, קמטים, עיכוב החלמת פצעים, ולמספר מחלות עור , במיוחד פסוריאזיס, הידרדניטיס סופורטיבה (HS ,‏Hidradenitis Suppurativa) וזאבת אדמנתית. [https://www.dermnetnz.org/topics/smoking-and-its-effects-on-the-skin]
+
עישון גורם להזדקנות מואצת של העור, קמטים, עיכוב החלמת פצעים, ולמספר מחלות עור, במיוחד פסוריאזיס, הידרדניטיס סופורטיבה (HS ,‏Hidradenitis Suppurativa) וזאבת אדמנתית. [https://www.dermnetnz.org/topics/smoking-and-its-effects-on-the-skin]
    
עישון מאיץ את תהליך הזדקנות העור. פרוש הדבר כי העור פחות גמיש ונוטה יותר להתדלדל, מפתח קמטים וחריצים, ויכול להפוך לעור יבש וגס. לפעמים מתפתחים כתמים ומראה עור לא-אחיד או קריעה של כלי דם סמוך לעוד. מעשנים עלולים להראות חיוורים או לפתח מראה כתמתם או אפרפר. מאז שנות ה-70 מחקרים מראים כי עישון גורם ליותר קמטים מאשר חשיפה לשמש. קווים מסביב לעיניים הקרויים "רגלי עורב" (“crow's feet”) עלולים להתפתח בגיל מוקדם יותר. מסביב לפה עלולים להתפתח "קווי מעשנים" ("Smoker's lines"). היבטים אלה של הזדקנות העור מחריפים עם הגיל. [https://www.dermnetnz.org/topics/smoking-and-its-effects-on-the-skin] ניתן לראות באופן ויזואלי את השפעת העישון על המראה כאשר משווים בין שני תאומות שאחת מהן עישנה והשנייה לא. [http://www.webmd.com/smoking-cessation/ss/slideshow-ways-smoking-affects-looks]
 
עישון מאיץ את תהליך הזדקנות העור. פרוש הדבר כי העור פחות גמיש ונוטה יותר להתדלדל, מפתח קמטים וחריצים, ויכול להפוך לעור יבש וגס. לפעמים מתפתחים כתמים ומראה עור לא-אחיד או קריעה של כלי דם סמוך לעוד. מעשנים עלולים להראות חיוורים או לפתח מראה כתמתם או אפרפר. מאז שנות ה-70 מחקרים מראים כי עישון גורם ליותר קמטים מאשר חשיפה לשמש. קווים מסביב לעיניים הקרויים "רגלי עורב" (“crow's feet”) עלולים להתפתח בגיל מוקדם יותר. מסביב לפה עלולים להתפתח "קווי מעשנים" ("Smoker's lines"). היבטים אלה של הזדקנות העור מחריפים עם הגיל. [https://www.dermnetnz.org/topics/smoking-and-its-effects-on-the-skin] ניתן לראות באופן ויזואלי את השפעת העישון על המראה כאשר משווים בין שני תאומות שאחת מהן עישנה והשנייה לא. [http://www.webmd.com/smoking-cessation/ss/slideshow-ways-smoking-affects-looks]
שורה 153: שורה 153:  
העישון מזיק למנגנון התמיכה של השן (העצם ורקמת החניכיים) העישון מגביר גם את הסיכון למחלות חניכיים. דלקת בחניכיים מאופיינת בנפיחות של החניכיים, התפתחות "כיסים" של חניכיים סביב השיניים, דימום בצחצוח וריח רע מהפה. אדם שלקה בדלקת כזו לא תמיד ישים לב לכך. אצל אנשים מעשנים ישנה פגיעה באספקת דם פריפרית, כלומר היצרות כלי דם בחלק ההיקפי של הרקמות והקטנה בזרימת הדם גם לרקמת החניכיים, כך שבנוכחות דלקת יהיה פחות דימום והסימנים המוקדמים שיכולים להתריע בפני המטופל שיש בעיה, לא יהיו נוכחים. לכן הסיכוי של מעשן לשים לב לסימני מוקדמים שיכולים לספק התרעה על בעיה נמוכים יותר.  [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4525261,00.html]
 
העישון מזיק למנגנון התמיכה של השן (העצם ורקמת החניכיים) העישון מגביר גם את הסיכון למחלות חניכיים. דלקת בחניכיים מאופיינת בנפיחות של החניכיים, התפתחות "כיסים" של חניכיים סביב השיניים, דימום בצחצוח וריח רע מהפה. אדם שלקה בדלקת כזו לא תמיד ישים לב לכך. אצל אנשים מעשנים ישנה פגיעה באספקת דם פריפרית, כלומר היצרות כלי דם בחלק ההיקפי של הרקמות והקטנה בזרימת הדם גם לרקמת החניכיים, כך שבנוכחות דלקת יהיה פחות דימום והסימנים המוקדמים שיכולים להתריע בפני המטופל שיש בעיה, לא יהיו נוכחים. לכן הסיכוי של מעשן לשים לב לסימני מוקדמים שיכולים לספק התרעה על בעיה נמוכים יותר.  [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4525261,00.html]
   −
מחקר משנת 1998 בשוודיה בדק את הקשר בין מדגם מקרי של מעל 1000 אנשים בגילאים שונים לבין עישון. המחקר בדק את בריאות השיניים ואנשים מילאו שאלונים על הרגלי תזונה, הרגלי היגיינת פה, והרגלי עישון. אחוז המעשנים היה 35% בקבוצות הצעירות וירד ל-24% בקרב אנשים בני 50-65.  בגיל 35-50 מעשנים היו עם פחות 0.6 שיניים לעומת לא מעשנים בגילאים 50-65 פחות 1.5 שיניים, בגיל 65-75 פחות 3.5 שיניים ומעשנים ששרדו עד גיל 75 ומעלה היו בעלי 5.8 שינים בפחות. רמת הפלאק והיגיינת הפה הייתה זהה בקרב מעשנים ולא-מעשנים, מעשנים דיווחו על צריכה גבוה יותר של [[משקאות ממותקים]] ו[[חטיפים]] ועל צריכה נמוכה יותר של פירות לעומת לא מעשנים. החוקרים הסיקו כי עישון הוא סמן של [[גורם סיכון בריאותי|גורם סיכון]] משמעותי עבוד אובדן שיניים ובעיות שיניים אחרות. הרמות הגבהות יותר של צריכת [[סוכר]] בקב מעשנים יכולות להצביע על כך שעישון בפני עצמו אינו מסוכן אלא אינדיקטור ל[[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] , ולקשר בין [[עישון ועוני|עישון לעוני]] - שכן עוני קשור גם להרגלי תזונה הכוללים צריכת סוכר גבוהה. {{הערה|Axelsson P, Paulander J, Lindhe J., [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9565280 Relationship between smoking and dental status in 35-, 50-, 65-, and 75-year-old individuals], J Clin Periodontol. 1998 Apr;25(4):297-305.}}
+
מחקר משנת 1998 בשוודיה בדק את הקשר בין מדגם מקרי של מעל 1000 אנשים בגילאים שונים לבין עישון. המחקר בדק את בריאות השיניים ואנשים מילאו שאלונים על הרגלי תזונה, הרגלי היגיינת פה, והרגלי עישון. אחוז המעשנים היה 35% בקבוצות הצעירות וירד ל-24% בקרב אנשים בני 50-65.  בגיל 35-50 מעשנים היו עם פחות 0.6 שיניים לעומת לא מעשנים בגילאים 50-65 פחות 1.5 שיניים, בגיל 65-75 פחות 3.5 שיניים ומעשנים ששרדו עד גיל 75 ומעלה היו בעלי 5.8 שינים בפחות. רמת הפלאק והיגיינת הפה הייתה זהה בקרב מעשנים ולא-מעשנים, מעשנים דיווחו על צריכה גבוהה יותר של [[משקאות ממותקים]] ו[[חטיפים]] ועל צריכה נמוכה יותר של פירות לעומת לא מעשנים. החוקרים הסיקו כי עישון הוא סמן של [[גורם סיכון בריאותי|גורם סיכון]] משמעותי עבוד אובדן שיניים ובעיות שיניים אחרות. הרמות הגבהות יותר של צריכת [[סוכר]] בקב מעשנים יכולות להצביע על כך שעישון בפני עצמו אינו מסוכן אלא אינדיקטור ל[[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]], ולקשר בין [[עישון ועוני|עישון לעוני]] - שכן עוני קשור גם להרגלי תזונה הכוללים צריכת סוכר גבוהה. {{הערה|Axelsson P, Paulander J, Lindhe J., [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9565280 Relationship between smoking and dental status in 35-, 50-, 65-, and 75-year-old individuals], J Clin Periodontol. 1998 Apr;25(4):297-305.}}
    
==נזקים בריאותיים של עישון מיד שנייה==
 
==נזקים בריאותיים של עישון מיד שנייה==

תפריט ניווט