שינויים

ב[[כלכלה]], '''השפעה חיצונית''' (Externality) היא עלות או תועלת שנגרמת מפעולה כלשהי (בעיקר עסקה הנערכת ב[[שוק]]) ומוטלת על אנשים או פירמות שלא מעורבים ישירות באותה הפעולה. במילים אחרות, מבצע הפעולה אינו נושא לבדו בכל העלויות או קוצר את כל הרווחה מפעולתו.  

ב[[כלכלה]], '''השפעה חיצונית''' (באנגלית: '''Externality''') היא עלות או תועלת שנגרמת מפעולה כלשהי (בעיקר עסקה הנערכת ב[[שוק]]) ומוטלת על אנשים או פירמות שלא מעורבים ישירות באותה הפעולה. במילים אחרות, מבצע הפעולה אינו נושא לבדו בכל העלויות או קוצר את כל הרווחה מפעולתו.  

כתוצאה מכך, גם אם יש [[שוק משוכלל]] מבחינות אחרות, מעט מדי או יותר מדי מהסחורה תהיה נצרכת מכדי להגיע ל[[רווחה חברתית]] במובן של [[יעילות פארטו]]. מסיבה זו השפעה חיצונית נחשבת ב[[כלכלה נאו קלאסית]] כסוג של [[כשל שוק]].  במידה ושאר אנשי החברה מסביב למבצע ההחלטה מרוויחים יותר כתוצאה מפעולת הסוכן הכלכלי המקבל אותה, אזי הסחורה תהיה בצריכת חסר על ידי מקבלי החלטות אינדיבידואליים, כלומר הקצאת השוק ללא התערבות חיצונית תהיה נמוכה מידי ולא תגיע לשיווי משקל פארטו אופטימלי. מקובל להגיד שהדבר נכון במקרים של חינוך, ביטחון, שיפור פני העיר. מנגד, אם נגרמות השפעות שליליות לחברה, שחורגות מהעלויות למבצע ההחלטה היחיד ([[זיהום|זיהום הסביבה]], [[השפעות סביבתיות]] אחרות, [[פשיעה]]), אזי הסחורה תהיה בצריכת-יתר מנקודת ראות של השגת יעילות פארטו. השפעות חיצונית שליליות נקראת [[עלויות חיצוניות]].  

כתוצאה מכך, גם אם יש [[שוק משוכלל]] מבחינות אחרות, מעט מדי או יותר מדי מהסחורה תהיה נצרכת מכדי להגיע ל[[רווחה חברתית]] במובן של [[יעילות פארטו]]. מסיבה זו השפעה חיצונית נחשבת ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] כסוג של [[כשל שוק]].  במידה ושאר אנשי החברה מסביב למבצע ההחלטה מרוויחים יותר כתוצאה מפעולת הסוכן הכלכלי המקבל אותה, אזי הסחורה תהיה בצריכת חסר על ידי מקבלי החלטות אינדיבידואליים, כלומר הקצאת השוק ללא התערבות חיצונית תהיה נמוכה מידי ולא תגיע לשיווי משקל פארטו אופטימלי. מקובל להגיד שהדבר נכון במקרים של חינוך, ביטחון, שיפור פני העיר. מנגד, אם נגרמות השפעות שליליות לחברה, שחורגות מהעלויות למבצע ההחלטה היחיד ([[זיהום|זיהום הסביבה]], [[השפעות סביבתיות]] אחרות, [[פשיעה]]), אזי הסחורה תהיה בצריכת-יתר מנקודת ראות של השגת יעילות פארטו. השפעות חיצונית שליליות נקראת [[עלויות חיצוניות]].  

==עלויות חיצוניות ותועלות חיצוניות==

==עלויות חיצוניות ותועלות חיצוניות==

במקרים רבים של השפעה חיצונית שלילית, התועלת מאי-הפנמה של השפעה חיצונית שלילית מרוכזת בידי מספר קטן של גורמים חזקים ([[תחרות בין מעטים]]) ומעניקה להם כוח להשפיע על המערכת השלטונית לטובתם, ואילו העלויות מתפזרות על פני מיליוני אנשים שצריכים להתאחד מבחינה פוליטית כדי לדרוש את הפנמת העלויות. אפשר להצביע על דבר זה בתחום [[השפעות חיצוניות של מכוניות]] ובתחומים רבים אחרים. ההשקעה הנדרשת מצד כל אזרח שנפגע כדי למנוע את ההשפעות החיצוניות היא גדולה, אבל התועלת אינה גדולה, או שהיא הסתברותית. יש גם חשיבות גדולה ל[[מיתוס|תפיסה]] אודות מהות הפגיעה באזרחים ובשאלה האם יש חלופות טובות יותר.   

במקרים רבים של השפעה חיצונית שלילית, התועלת מאי-הפנמה של השפעה חיצונית שלילית מרוכזת בידי מספר קטן של גורמים חזקים ([[תחרות בין מעטים]]) ומעניקה להם כוח להשפיע על המערכת השלטונית לטובתם, ואילו העלויות מתפזרות על פני מיליוני אנשים שצריכים להתאחד מבחינה פוליטית כדי לדרוש את הפנמת העלויות. אפשר להצביע על דבר זה בתחום [[השפעות חיצוניות של מכוניות]] ובתחומים רבים אחרים. ההשקעה הנדרשת מצד כל אזרח שנפגע כדי למנוע את ההשפעות החיצוניות היא גדולה, אבל התועלת אינה גדולה, או שהיא הסתברותית. יש גם חשיבות גדולה ל[[מיתוס|תפיסה]] אודות מהות הפגיעה באזרחים ובשאלה האם יש חלופות טובות יותר.   

מבחינה עובדתית, רוב העלויות החיצוניות אינן מופנמות אל השוק, למרות מחוייבות תאורטית לדבר זה במסגרת נסיון של כלכלנים [[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסיים]] ל"[[שוק משוכלל]]"ושל פוליטיקאים ל"[[שוק חופשי]]". חלק מהכלכלנים נתלים לצורך כך ב[[חוק קוז]] אף שחוק זה חל רק במקרים מעטים וקיצוניים שבהם יש [[עלויות עסקה]] נמוכות מאד ומידע סימטרי.

מבחינה עובדתית, רוב העלויות החיצוניות אינן מופנמות אל השוק, למרות מחוייבות תאורטית לדבר זה במסגרת ניסיון של כלכלנים [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסיים]] ל"[[שוק משוכלל]]"ושל פוליטיקאים ל"[[שוק חופשי]]". חלק מהכלכלנים נתלים לצורך כך ב[[חוק קוז]] אף שחוק זה חל רק במקרים מעטים וקיצוניים שבהם יש [[עלויות עסקה]] נמוכות מאד ומידע סימטרי.

==הפנמת עלויות חיצוניות ומס פיגוביאני==

==הפנמת עלויות חיצוניות ומס פיגוביאני==

{{הפניה לערך מורחב|מס פיגוביאני}}

{{הפניה לערך מורחב|מס פיגוביאני}}

על פי [[כלכלה נאו קלאסית|התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית]] כאשר יש השפעה חיצונית שלילית גבוה מספיק, ניתן להפנים אותה אל תוך מערכת השוק באמצעות היטל שייגבה על ידי הממשלה, יותאם לעלות המשוערת של ההשפעה החיצונית השלילית, ויועבר ישירות לפעילות המפצה את הנפגעים או מיועדת להפחית את אותה השפעה חיצונית שלילית. פעולה זו קרויה גם [[מס פיגוביאני]].

על פי [[כלכלה נאו-קלאסית|התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית]] כאשר יש השפעה חיצונית שלילית גבוהה מספיק, ניתן להפנים אותה אל תוך מערכת השוק באמצעות היטל שייגבה על ידי הממשלה, יותאם לעלות המשוערת של ההשפעה החיצונית השלילית, ויועבר ישירות לפעילות המפצה את הנפגעים או מיועדת להפחית את אותה השפעה חיצונית שלילית. פעולה זו קרויה גם [[מס פיגוביאני]].

למשל, העלות של כניסת רכב נוסף לאזור אורבני צפוף ברכבים איננה קשורה רק ל[[נפט|דלק]] שאותו הוא שורף, אלא גם קשורה לשעות שבהן הוא שוהה באזור האורבני ומוסיף [[עומס בכבישים]], תופס [[חנייה]] ובכך מייקר את הדיור, גורם ל[[זיהום אוויר]] עירוני (בניגוד לזיהום בכלל, שעלותו לציבור פחותה), ועוד עלויות. [[מס גודש]] הוא דוגמה לסוג של מיסוי פיגוביאני שבו כל רכב שנכנס לאזור עירוני מוטל מס המותאם לעלויות אלו. במיסוי פיגוביאני אידאלי לפי התאוריה הנאו-קלאסית הממשלה גובה את הכסף, והוא מועבר לשיפור התחבורה הציבורית בעיר, למערכות לספיגת זיהום אוויר עירוני בעיר שבה נסע הרכב, ולשיפור תשתית הכבישים שנפגעה במהלך הנסיעה, לפיצוי נפגעים מזיהום אוויר ותאונות דרכים ועוד.  

למשל, העלות של כניסת רכב נוסף לאזור אורבני צפוף ברכבים איננה קשורה רק ל[[נפט|דלק]] שאותו הוא שורף, אלא גם קשורה לשעות שבהן הוא שוהה באזור האורבני ומוסיף [[עומס בכבישים]], תופס [[חנייה]] ובכך מייקר את הדיור, גורם ל[[זיהום אוויר]] עירוני (בניגוד לזיהום בכלל, שעלותו לציבור פחותה), ועוד עלויות. [[מס גודש]] הוא דוגמה לסוג של מיסוי פיגוביאני שבו כל רכב שנכנס לאזור עירוני מוטל מס המותאם לעלויות אלו. במיסוי פיגוביאני אידאלי לפי התאוריה הנאו-קלאסית הממשלה גובה את הכסף, והוא מועבר לשיפור התחבורה הציבורית בעיר, למערכות לספיגת זיהום אוויר עירוני בעיר שבה נסע הרכב, ולשיפור תשתית הכבישים שנפגעה במהלך הנסיעה, לפיצוי נפגעים מזיהום אוויר ותאונות דרכים ועוד.  

הפנמת העלות החיצונית למערכת השוק מסייע לקידום פתרונות חלופיים, זולים יותר, לכניסה עם רכב לאזור העירוני - כמו הסעות מאורגנות, שיתוף ברכבים, נסיעה ב[[תחבורה ציבורית]] [[תחבורת אופניים]] או [[עבודה מהבית]]. היתרון בהפנמת העלויות בשיטת ההיטל הוא שהממשלה לא צריכה לקבוע מה יעשו האזרחים וכיצד עליהם לפתור את בעיותיהם - כל אזרח יעשה את מה שמתאים לו ונשמר חופש ברמה מיקרו-כלכלית. מבחינה כלכלית יש יתרון של הגדלת [[יעילות פארטו]]. למרות זאת, הממשלה משפיעה על כיוון [[מאקרו כלכלה|המאקרו כלכלי]] של הקטנת הפגיעה באזרחים על ידי הקטנת הכדאיות של פעילות מזיקה ושיפור הכדאיות של פעילות שמשפרת את [[הרווחה החברתית]].

הפנמת העלות החיצונית למערכת השוק מסייע לקידום פתרונות חלופיים, זולים יותר, לכניסה עם רכב לאזור העירוני - כמו הסעות מאורגנות, שיתוף ברכבים, נסיעה ב[[תחבורה ציבורית]] [[תחבורת אופניים]] או [[עבודה מהבית]]. היתרון בהפנמת העלויות בשיטת ההיטל הוא שהממשלה לא צריכה לקבוע מה יעשו האזרחים וכיצד עליהם לפתור את בעיותיהם - כל אזרח יעשה את מה שמתאים לו ונשמר חופש ברמה מיקרו-כלכלית. מבחינה כלכלית יש יתרון של הגדלת [[יעילות פארטו]]. למרות זאת, הממשלה משפיעה על כיוון [[מאקרו-כלכלה|המאקרו-כלכלי]] של הקטנת הפגיעה באזרחים על ידי הקטנת הכדאיות של פעילות מזיקה ושיפור הכדאיות של פעילות שמשפרת את [[הרווחה החברתית]].

הפנמת עלויות עצמה אינה חינם. לעיתים תכופות יש צורך ב[[רגולציה]] כלשהי מצד הרשויות ואו במעורבות אזרחית כדי להקטין את ההשפעה החיצונית. פיקוח כזה עלול ליצור סירבול, והוא עולה כסף למשלם המיסים.  

הפנמת עלויות עצמה אינה חינם. לעיתים תכופות יש צורך ב[[רגולציה]] כלשהי מצד הרשויות ו/או במעורבות אזרחית כדי להקטין את ההשפעה החיצונית. פיקוח כזה עלול ליצור סירבול, והוא עולה כסף למשלם המיסים.  

אם הפנמה של השפעה חיצונית, מבוצעת ללא עלויות גבוהות, אזי ההפנמה מובילה את השוק (בהנחה שאין לו כשלי שוק אחרים) לשוב ולהשיג [[יעילות פארטו]] - תכונה שכלכלנים נאו קלאסיים מייחסים ל[[שוק משוכלל]]. אם עלות ההפנמה עצמה היא גבוהה - לדוגמה אם יש צורך במחקר ובמעקב שוטף אחר מזהמים כדי לקבוע כמה כל אחד מהם ישלם, עלול להתרחש מצב בו עלות המנגנון של הפנמת העלויות עולה יותר מהבעיה אותה הוא אמור לתקן.  

אם הפנמה של השפעה חיצונית, מבוצעת ללא עלויות גבוהות, אזי ההפנמה מובילה את השוק (בהנחה שאין לו כשלי שוק אחרים) לשוב ולהשיג [[יעילות פארטו]] - תכונה שכלכלנים נאו-קלאסיים מייחסים ל[[שוק משוכלל]]. אם עלות ההפנמה עצמה היא גבוהה - לדוגמה אם יש צורך במחקר ובמעקב שוטף אחר מזהמים כדי לקבוע כמה כל אחד מהם ישלם, עלול להתרחש מצב בו עלות המנגנון של הפנמת העלויות עולה יותר מהבעיה אותה הוא אמור לתקן.  

==ביקורת==

==ביקורת==

הפנמת ההשפעה החיצונית באה לפתור בעיה של [[יעילות פארטו]] ולא בעיה של [[קיימות]]. בעיית הקיימות - האפשרות שהתנהלות לא נכונה של החברה תגרום לפגיעה מאסיבית בחברה או להכחדה כוללת שלה (ראו [[התמוטטות]]) - לא מופיעה בכלל במודל הכלכלי - גם לא במודל שמכיל אפשרות של קיומה של השפעה חיצונית.  

הפנמת ההשפעה החיצונית באה לפתור בעיה של [[יעילות פארטו]] ולא בעיה של [[קיימות]]. בעיית הקיימות - האפשרות שהתנהלות לא נכונה של החברה תגרום לפגיעה מאסיבית בחברה או להכחדה כוללת שלה (ראו [[התמוטטות]]) - לא מופיעה בכלל במודל הכלכלי - גם לא במודל שמכיל אפשרות של קיומה של השפעה חיצונית.  

בהקשר של קיימות, כמות ה[[זיהום]] או ההפרעה ל[[מערכות אקולוגיות]], תלויה במשתנים אובייקטיביים, חיצוניים למין האנושי, כמו כמות [[גזי החממה]] שהאטמוספירה תוכל לקלוט לפני שהדבר יגרור ל[[שינויי אקלים]] קשים שעלולים לגרום נזק משמעותי ל[[חקלאות]] ול[[רעב המוני]]. באופן דומה גם [[דלדול שכבת האוזון]] ו[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות]] אחרות יכולות לעבור [[מעבר  פאזה]] ולגרום לנזק חמור ואו [[אי הופכיות בזמן|בלתי הפיך]]. כל הדבר האלה מתקיימים בהקשר של סף פיזי מסויים שהוא פיזי ואובייקטיבי.   

בהקשר של קיימות, כמות ה[[זיהום]] או ההפרעה ל[[מערכות אקולוגיות]], תלויה במשתנים אובייקטיביים, חיצוניים למין האנושי, כמו כמות [[גזי החממה]] שהאטמוספירה תוכל לקלוט לפני שהדבר יגרור ל[[שינויי אקלים]] קשים שעלולים לגרום נזק משמעותי ל[[חקלאות]] ול[[רעב המוני]]. באופן דומה גם [[דלדול שכבת האוזון]] ו[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות]] אחרות יכולות לעבור [[מעבר  פאזה]] ולגרום לנזק חמור ו/או [[אי הופכיות בזמן|בלתי הפיך]]. כל הדבר האלה מתקיימים בהקשר של סף פיזי מסויים שהוא פיזי ואובייקטיבי.   

בניגוד לכך, ההחלטה על כמות ההפרעה לסביבה על פי הפנמת השפעה חיצונית היא דבר סובייקטיבי שתלוי בהעדפות הציבור, ב[[טכנולוגיה]] וב[[מוסדות חברתיים]]. החלטה זו יכולה להשתנות בהתאם ל[[מידע]] על ההפרעה, חשיפה חוויתית אליה, העדפות תרבותיות וידע על השפעות ההפרעה. השפעה נוספת היא של [[אי שוויון כלכלי]] שעשוי לשנות את כמות הזיהום שציבור יכול לתפוס כנסבל. גם קיום של מוצרים אחרים ומחירם יכול להשפיע על החלטה על מחיר שוק חזוי של השפעה חיצונית. אם לדוגמה עלות של זיהום אוויר באיזור מסויים נגזרת מהשפעת הזיהום על תחלואה במחלות לב, שיפור בתרופות או בטיפולים נגד מחלות אלה יכול להוריד את עלות זיהום האוויר. בניגוד לדבר זה, ההשפעות האובייקטיביות על המערכת הסביבתית של זיהום לא השתנו.  

בניגוד לכך, ההחלטה על כמות ההפרעה לסביבה על פי הפנמת השפעה חיצונית היא דבר סובייקטיבי שתלוי בהעדפות הציבור, ב[[טכנולוגיה]] וב[[מוסדות חברתיים]]. החלטה זו יכולה להשתנות בהתאם ל[[מידע]] על ההפרעה, חשיפה חוויתית אליה, העדפות תרבותיות וידע על השפעות ההפרעה. השפעה נוספת היא של [[אי שוויון כלכלי]] שעשוי לשנות את כמות הזיהום שציבור יכול לתפוס כנסבל. גם קיום של מוצרים אחרים ומחירם יכול להשפיע על החלטה על מחיר שוק חזוי של השפעה חיצונית. אם לדוגמה עלות של זיהום אוויר באיזור מסויים נגזרת מהשפעת הזיהום על תחלואה במחלות לב, שיפור בתרופות או בטיפולים נגד מחלות אלה יכול להוריד את עלות זיהום האוויר. בניגוד לדבר זה, ההשפעות האובייקטיביות על המערכת הסביבתית של זיהום לא השתנו.  

לפעמים עובר זמן רב בין הפגיעה לבין הנזקים שהיא גורמת. לדוגמה [[התחממות עולמית]], [[סחף קרקע]] או דלדול [[דלק מחצבי]]. במקרה זה לא קיים ייצוג בשוק לרצונם של הצרכנים בעתיד. נניח שתושבי חולון לדוגמה היו שמחים לשלם למפעלים לציפוי מתכות כדי למנוע [[זיהום קרקע]], במטרה לשמור על איכות המים שלהם. הבעיה היא שהם אינם מסוגלים לעשות זאת מול מפעלים שפעלו באיזור התעשייה של חולון בשנות ה-50 של המאה ה-20 ו[[זיהום קרקע|זיהמו שם את הקרקעות]].  

לפעמים עובר זמן רב בין הפגיעה לבין הנזקים שהיא גורמת. לדוגמה [[התחממות עולמית]], [[סחף קרקע]] או דלדול [[דלק מחצבי]]. במקרה זה לא קיים ייצוג בשוק לרצונם של הצרכנים בעתיד. נניח שתושבי חולון לדוגמה היו שמחים לשלם למפעלים לציפוי מתכות כדי למנוע [[זיהום קרקע]], במטרה לשמור על איכות המים שלהם. הבעיה היא שהם אינם מסוגלים לעשות זאת מול מפעלים שפעלו באיזור התעשייה של חולון בשנות ה-50 של המאה ה-20 ו[[זיהום קרקע|זיהמו שם את הקרקעות]].  

הכלכלה הנאו קלאסית מנסה לספק התייחסות כלפי העתיד על ידי המושג של [[היוון]] אלא שמושג זה מביא לכך שתוצאות ארוכות טווח הן תמיד בעלות מחיר כלכלי אפסי. בעיה נוספת של היוון הוא שהוא מביא את נקודת המבט של הצרכנים הנוכחיים כלפי העתיד, ולא את נקודת המבט של הצרכנים שחיים בעתיד כלפי ההווה (שהוא העבר שלהם). ייתכן ולצרכנים העתידיים יש נכונות רבה לשלם על הפחתת זיהום בהווה, אבל לא יהיו להם מוסדות חברתיים מתאימים כיצד לבצע תשלום כזה.

הכלכלה הנאו-קלאסית מנסה לספק התייחסות כלפי העתיד על ידי המושג של [[היוון]] אלא שמושג זה מביא לכך שתוצאות ארוכות טווח הן תמיד בעלות מחיר כלכלי אפסי. בעיה נוספת של היוון הוא שהוא מביא את נקודת המבט של הצרכנים הנוכחיים כלפי העתיד, ולא את נקודת המבט של הצרכנים שחיים בעתיד כלפי ההווה (שהוא העבר שלהם). ייתכן ולצרכנים העתידיים יש נכונות רבה לשלם על הפחתת זיהום בהווה, אבל לא יהיו להם מוסדות חברתיים מתאימים כיצד לבצע תשלום כזה.

===גמישות המחיר===

===גמישות המחיר===

הערכת המחיר של השפעה חיצונית היא דבר מרכזי בניסיון להפנים את ההשפעה, אלא שמחיר הוא נתון נקודתי. מבחינת ביקוש, המחיר יכול להשתנות עם שינוי בטעמי הצרכנים, בידע שיש להם לגבי ההפרעה, בחוויה שהם חווים, ההכנסה שלהם, סל המוצרים האחרים ועוד. ייתכן גם שינוי בהיצע בגלל [[שינויים טכנולוגיים]].   

הערכת המחיר של השפעה חיצונית היא דבר מרכזי בניסיון להפנים את ההשפעה, אלא שמחיר הוא נתון נקודתי. מבחינת ביקוש, המחיר יכול להשתנות עם שינוי בטעמי הצרכנים, בידע שיש להם לגבי ההפרעה, בחוויה שהם חווים, ההכנסה שלהם, סל המוצרים האחרים ועוד. ייתכן גם שינוי בהיצע בגלל [[שינויים טכנולוגיים]].   

גם ללא היבטים אלה, כלומר טעמי הצרכנים זהים וגם עלויות הייצור והשיווק זהות, שינוי בכמות המוצר גורר שינוי בביקוש ובהיצע. כלכלה נאו קלאסית מתייחסת להיבטים הראשונים בתור שינוי של עקומות הביקוש וההיצע, ולסוג השני כאל תזוזה על עקומות נתונות של ביקוש והיצע. השאלה בכמה משתנה הכמות המבוקשת כאשר משתנה המחיר (בהנחה של עקומות ביקוש והיצע נתונות), קרויה [[גמישות הביקוש]]. לדוגמה במוצרי קוסמטיקה, או מסעדות יוקרה, סביר שעליה במחיר תגורר ירידה משמעותית של הביקוש. לעומת זאת במוצרי בסיס כמו [[אנרגיה]] ובמיוחד מזון או [[מים]], העלאת המחיר גוררת ירידה פחות משמעותית של הביקוש. ההבדלים בין גמישות הביקוש מתחדדים ככל שרמות הצריכה של המוצר קרובות יותר למינימום הכרחי. במקום זה, אנשים מנסים להגדיל את ההכנסה על ידי עבודה נוספת או לצמצם צריכה של מוצרים אחרים בעלי ביקוש גמיש יותר.  

גם ללא היבטים אלה, כלומר טעמי הצרכנים זהים וגם עלויות הייצור והשיווק זהות, שינוי בכמות המוצר גורר שינוי בביקוש ובהיצע. כלכלה נאו-קלאסית מתייחסת להיבטים הראשונים בתור שינוי של עקומות הביקוש וההיצע, ולסוג השני כאל תזוזה על עקומות נתונות של ביקוש והיצע. השאלה בכמה משתנה הכמות המבוקשת כאשר משתנה המחיר (בהנחה של עקומות ביקוש והיצע נתונות), קרויה [[גמישות הביקוש]]. לדוגמה במוצרי קוסמטיקה, או מסעדות יוקרה, סביר שעליה במחיר תגורר ירידה משמעותית של הביקוש. לעומת זאת במוצרי בסיס כמו [[אנרגיה]] ובמיוחד מזון או [[מים]], העלאת המחיר גוררת ירידה פחות משמעותית של הביקוש. ההבדלים בין גמישות הביקוש מתחדדים ככל שרמות הצריכה של המוצר קרובות יותר למינימום הכרחי. במקום זה, אנשים מנסים להגדיל את ההכנסה על ידי עבודה נוספת או לצמצם צריכה של מוצרים אחרים בעלי ביקוש גמיש יותר.  

מסיבות אלה הערכות של השפעה חיצונית עלולות לתת מחיר נמוך מידי. אם בעיה כשלהי משפיעה על מחיר המזון יהיה לזה תג מחיר מסויים. אבל אם כמות המזון תקטן או תתייקר (בגלל אותה השפעה חיצונית או בגלל השפעות אחרות) התרחיש הסביר הוא עליה במחיר הריאלי של מוצרי המזון ואיתה גם בתג המחיר שניתן להשפעה החיצונית על המזון.

מסיבות אלה הערכות של השפעה חיצונית עלולות לתת מחיר נמוך מידי. אם בעיה כשלהי משפיעה על מחיר המזון יהיה לזה תג מחיר מסויים. אבל אם כמות המזון תקטן או תתייקר (בגלל אותה השפעה חיצונית או בגלל השפעות אחרות) התרחיש הסביר הוא עליה במחיר הריאלי של מוצרי המזון ואיתה גם בתג המחיר שניתן להשפעה החיצונית על המזון.