שינויים

'''כלכלה נאו-קלאסית''' (Neoclassical economics) הוא [[חקר הכלכלה|זרם מחקר כלכלי]] המתמקדת בבחירות של יחיד או קבוצה בהתבסס על יחס של העדפות. דבר זה כרוך בדרך כלל במיקסום של [[תועלת]] [[רציונלית]] או רווח כספי תוך שימוש במידע קיים. הזרם המרכזי בכלכלה כיום הינו בעיקר נאו קלאסי בהנחות שלו, לפחות ב[[מיקרו-כלכלה]]. יש מבקרים רבים לכלכלה נאו קלאסית, ופעמים רבים ביקורות אלו משולבות אל תוך גרסאות חדישות יותר של התאוריה כאשר הנסיבות השתנו. כלכלה נאו קלאסית מכונה לעיתים קרובות גם האסכולה השולית (Marginalist school) בגלל ההתבססות הנרחבת שלה על ניתוח שולי ועל תורת הערך השולית. את המונח "כלכלה נאו-קלאסית" טבע לראשונה הכלכלן האמריקאי [[תורסטן ובלן]].  

'''כלכלה נאו-קלאסית''' (באנגלית: '''Neoclassical economics''') הוא [[חקר הכלכלה|זרם מחקר כלכלי]] המתמקדת בבחירות של יחיד או קבוצה בהתבסס על יחס של העדפות. דבר זה כרוך בדרך כלל במיקסום של [[תועלת]] [[רציונלית]] או רווח כספי תוך שימוש במידע קיים. הזרם המרכזי בכלכלה כיום הינו בעיקר נאו-קלאסי בהנחות שלו, לפחות ב[[מיקרו-כלכלה]]. יש מבקרים רבים לכלכלה נאו-קלאסית, ופעמים רבים ביקורות אלו משולבות אל תוך גרסאות חדישות יותר של התאוריה כאשר הנסיבות השתנו. כלכלה נאו-קלאסית מכונה לעיתים קרובות גם האסכולה השולית (Marginalist school) בגלל ההתבססות הנרחבת שלה על ניתוח שולי ועל תורת הערך השולית. את המונח "כלכלה נאו-קלאסית" טבע לראשונה הכלכלן האמריקאי [[תורסטן ובלן]].  

==היסטוריה==

==היסטוריה==

התורה שלומדים בבתי הספר בכלכלה כיום היא התורה הנאו קלאסית. היא פותחה על ידי [[ויליאם סטנלי ג'בונס]], [[קרל מנגר]] ו[[לאון ואלראס]], בשנות ה-1870, וקיבלה פרסום והכרה על ידי [[אלפרד מרשל]] בשנות ה-90 של המאה ה-19.  

התורה שלומדים בבתי הספר בכלכלה כיום היא התורה הנאו-קלאסית. היא פותחה על ידי [[ויליאם סטנלי ג'בונס]], [[קרל מנגר]] ו[[לאון ואלראס]], בשנות ה-70 של המאה ה-19, וקיבלה פרסום והכרה על ידי [[אלפרד מרשל]] בשנות ה-90 של המאה ה-19.  

הנאו קלאסיים ממשיכים את הקו אותו התווה אבי [[כלכלה קלאסית|התורה הקלאסית]] הוא כלכלן הסקוטי [[אדם סמית]] שב-1776 הוציא את ספרו המפורסם [[עושר העמים]]. סמית התווה מודל שבו [[הממשלה]] לא אמורה להתערב בנעשה ב[[שוק]] ([[עקרון אי ההתערבות]] או [[שוק חופשי]]) והוא התכוון בעיקר למדיניות [[מרקנטליזם|המרקנטליסטית]] שהיתה בזמנו, שבה הממשלה הייתה מעורכת בכל תחומי הכלכלה. הנאו קלאסיים המשיכו את הקו של סמית תוך הסתמכות על תאוריה מעט שונה מהתאוריה הקלאסית, בין היתר התאוריה הקלאסית היתה חלק מ[[כלכלה פוליטית]] בעוד הנאו-קלאסיים בנו תאוריה שבה לכאורה [[פוליטיקה]] אינה מושפעת מהכלכלה ואינה משפיעה עליה, כולל הנחות לפיהן הכוח הפוליטי של כל השחקנים בשוק זהה, וכן הממשלה מוצגת אך ורק כגורם מקצועי שרוצה למקסם את הרווחה של כלל השחקנים במשק. כמו כן הכלכלה הקלאסית התבססה על [[תורת הערך של העבודה]] ואילו כלכלה נאו-קלאסית מתבססת על [[תורת הערך של הצרכן]].  

הנאו-קלאסיים ממשיכים את הקו אותו התווה אבי [[כלכלה קלאסית|התורה הקלאסית]] הוא כלכלן הסקוטי [[אדם סמית]] שב-1776 הוציא את ספרו המפורסם [[עושר העמים]]. סמית התווה מודל שבו [[הממשלה]] לא אמורה להתערב בנעשה ב[[שוק]] ([[עקרון אי ההתערבות]] או [[שוק חופשי]]) והוא התכוון בעיקר למדיניות [[מרקנטליזם|המרקנטליסטית]] שהיתה בזמנו, שבה הממשלה הייתה מעורכת בכל תחומי הכלכלה. הנאו-קלאסיים המשיכו את הקו של סמית תוך הסתמכות על תאוריה מעט שונה מהתאוריה הקלאסית, בין היתר התאוריה הקלאסית היתה חלק מ[[כלכלה פוליטית]] בעוד הנאו-קלאסיים בנו תאוריה שבה לכאורה [[פוליטיקה]] אינה מושפעת מהכלכלה ואינה משפיעה עליה, כולל הנחות לפיהן הכוח הפוליטי של כל השחקנים בשוק זהה, וכן הממשלה מוצגת אך ורק כגורם מקצועי שרוצה למקסם את הרווחה של כלל השחקנים במשק. כמו כן הכלכלה הקלאסית התבססה על [[תורת הערך של העבודה]] ואילו כלכלה נאו-קלאסית מתבססת על [[תורת הערך של הצרכן]].  

הכלכלה הנאו-קלאסית ביססה את מעמדה האקדמי בשנות ה-40-50 של המאה ה-20', בעיקר על ידי הכלכלנים [[מילטון פרידמן]] ו[[פרדריק הייק]]. המודל העיקרי שלה שורטט על ידי [[קנת' ארו]]. התאוריה מכונה גם '''[[תאוריית שיווי המשקל הכללי]]''' General Equilibrium Theory - GET. התאוריה הנאו-קלאסית כבסיס למדיניות עלתה רק בשנות ה-70' וה-80' יחד עם ה[[מוניטריזם]] של מילטון פרידמן, ומשטרי [[רונלד רייגן]] ו[[מרגרט תאצ'ר]].

הכלכלה הנאו-קלאסית ביססה את מעמדה האקדמי בשנות ה-40-50 של המאה ה-20', בעיקר על ידי הכלכלנים [[מילטון פרידמן]] ו[[פרדריק הייק]]. המודל העיקרי שלה שורטט על ידי [[קנת' ארו]]. התאוריה מכונה גם '''[[תאוריית שיווי המשקל הכללי]]''' General Equilibrium Theory - GET. התאוריה הנאו-קלאסית כבסיס למדיניות עלתה רק בשנות ה-70' וה-80' יחד עם ה[[מוניטריזם]] של מילטון פרידמן, ומשטרי [[רונלד רייגן]] ו[[מרגרט תאצ'ר]].

מרשל הניח כי הביקוש וההיצע הם פונקציות יציבות ומסבירות את ההיצע והביקוש. הוא טען גם כי קל יותר לשנות את ההיצע בזמן הארוך וכי לדבר זה יש השפעה חשובה יותר בטווח הארוך מאוד.

מרשל הניח כי הביקוש וההיצע הם פונקציות יציבות ומסבירות את ההיצע והביקוש. הוא טען גם כי קל יותר לשנות את ההיצע בזמן הארוך וכי לדבר זה יש השפעה חשובה יותר בטווח הארוך מאוד.

==תיאור קצר של התאוריה הנאו קלאסית==

==תיאור קצר של התאוריה הנאו-קלאסית==

[[אדם סמית]] טען ש[[שוק חופשי|שווקים יכולים לעבוד לבד]] בלי התערבות ממשלתית והשווקים יתנקו לבד - כלומר שהמחיר והכמות יוסדרו לבד בין מוכרים לקונים. [[קנת' ארו]] הציג זאת באופן מתמטי - ווקטור מחירים שמנכה את השווקים (אין עודף היצע או ביקוש). יחידת הניתוח הבסיסית במודל היא ה[[מוצר]].  

[[אדם סמית]] טען ש[[שוק חופשי|שווקים יכולים לעבוד לבד]] בלי התערבות ממשלתית והשווקים יתנקו לבד - כלומר שהמחיר והכמות יוסדרו לבד בין מוכרים לקונים. [[קנת' ארו]] הציג זאת באופן מתמטי - ווקטור מחירים שמנכה את השווקים (אין עודף היצע או ביקוש). יחידת הניתוח הבסיסית במודל היא ה[[מוצר]].  

# '''תאוריה רדוקטיבית''' - מהכלל אל הפרט. אפשר ליישם אותה בכל מקום וזמן, כשצריך לדעת רק מהם 3 הפרמטרים (העדפות, מקורות, טכנולוגיית ייצור) וכל השאר נקבע מאליו.  

# '''תאוריה רדוקטיבית''' - מהכלל אל הפרט. אפשר ליישם אותה בכל מקום וזמן, כשצריך לדעת רק מהם 3 הפרמטרים (העדפות, מקורות, טכנולוגיית ייצור) וכל השאר נקבע מאליו.  

# '''הפרטים ממקסמים תועלת'''. הדבר מניח כי הפרטים מתנהגים בצורה [[רציונלית]] מבחינה אבסולוטית (שאינה מותנית בהעדפות של צרכנים אחרים), וכי הם ממקסמים את "פונקציית התועלת" שלהם שהיא דבר שנתון מראש למודל ואינו משתנה במסגרתו. בתחום [[תורת המשחקים]] קיימת ההנחה כי הפרטים עצמם הם רציונליים והם מאמינים שפרטים אחרים פועלים באותה צורה. [[מקס וובר]] לעומת זאת סבר שרציונליות היא לא תכונה מולדת אלא מובנת על ידי החברה. ביקורת מתמטית על דבר זה היא כי מספר המוצרים גדול מידי מכדי שניתן יהיה לבצע השוואה בין כל האפשרויות.   

# '''הפרטים ממקסמים תועלת'''. הדבר מניח כי הפרטים מתנהגים בצורה [[רציונלית]] מבחינה אבסולוטית (שאינה מותנית בהעדפות של צרכנים אחרים), וכי הם ממקסמים את "פונקציית התועלת" שלהם שהיא דבר שנתון מראש למודל ואינו משתנה במסגרתו. בתחום [[תורת המשחקים]] קיימת ההנחה כי הפרטים עצמם הם רציונליים והם מאמינים שפרטים אחרים פועלים באותה צורה. [[מקס וובר]] לעומת זאת סבר שרציונליות היא לא תכונה מולדת אלא מובנת על ידי החברה. ביקורת מתמטית על דבר זה היא כי מספר המוצרים גדול מידי מכדי שניתן יהיה לבצע השוואה בין כל האפשרויות.   

# '''מודל [[פוזיטיבי]]''' (איך נראית המציאות ) - לא נורמטיבי (מה צריך להיות). על פי הנאו קלאסיים אין לתאוריה זו היבט אידאולוגי, ותפקידה הוא לכאורה לספק הסבר או ניבוי על רמות התוצר והמחירים בהינתן הנתונים האקסוגניים. בכך הכלכלה הנאו-קלאסית מנסה להתנתק מ[[כלכלה פוליטית|הכלכלה הפוליטית]] שהייתה לב ליבה של [[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]]. כלכלנים אקולוגיים מצביעים על כך שבחירת מסגרת הניתוח - לדוגמה התעלמות מהתועלת של דורות העתיד או מסכנות קיומיות של הפעילות הכלכלית על האנושות (בעיות [[קיימות]]) והגדרת [[רווחה חברתית]] כהגדלת ה[[צריכה המצרפית]], או השגה של [[יעילות פארטו]]) הן כולן הנחות נורמטיביות.  

# '''מודל [[פוזיטיבי]]''' (איך נראית המציאות ) - לא נורמטיבי (מה צריך להיות). על פי הנאו-קלאסיים אין לתאוריה זו היבט אידאולוגי, ותפקידה הוא לכאורה לספק הסבר או ניבוי על רמות התוצר והמחירים בהינתן הנתונים האקסוגניים. בכך הכלכלה הנאו-קלאסית מנסה להתנתק מ[[כלכלה פוליטית|הכלכלה הפוליטית]] שהייתה לב ליבה של [[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]]. כלכלנים אקולוגיים מצביעים על כך שבחירת מסגרת הניתוח - לדוגמה התעלמות מהתועלת של דורות העתיד או מסכנות קיומיות של הפעילות הכלכלית על האנושות (בעיות [[קיימות]]) והגדרת [[רווחה חברתית]] כהגדלת ה[[צריכה המצרפית]], או השגה של [[יעילות פארטו]]) הן כולן הנחות נורמטיביות.  

# '''העדר מעמדות''' - בתאוריה הנאו-קלאסית, [[אי שוויון כלכלי|כל השחקנים שווים]], ואין בעלי אדמות, בעלי מפעלים ופועלים לדוגמה, או עשירים ועניים. כאשר אי-שוויון מופיע הוא בדרך כלל נתפס כסוגיה מוסרית ולא כגורם יסוד בכלכלה שמשפיע על התנהלות הכלכלה עצמה.  

# '''העדר מעמדות''' - בתאוריה הנאו-קלאסית, [[אי שוויון כלכלי|כל השחקנים שווים]], ואין בעלי אדמות, בעלי מפעלים ופועלים לדוגמה, או עשירים ועניים. כאשר אי-שוויון מופיע הוא בדרך כלל נתפס כסוגיה מוסרית ולא כגורם יסוד בכלכלה שמשפיע על התנהלות הכלכלה עצמה.  

# '''הקצאה יעילה''' - הקצאת המשאבים במודל היא [[יעילות פארטו|יעילה פארטו]] או דנה בסטיות מיעילות זו ([[כשל שוק]]), כלומר לא ניתן למצוא חלוקה אחרת שבה התועלת של מישהו גבוהה יותר מבלי לפגוע בלפחות מישהו אחר אחד. התאוריה אינה דנה באופי החלוקות עצמן כל עוד הן מקיימות תנאי זה, או בהשלכות כלכליות אפשריות של חלוקות כאלה.  

# '''הקצאה יעילה''' - הקצאת המשאבים במודל היא [[יעילות פארטו|יעילה פארטו]] או דנה בסטיות מיעילות זו ([[כשל שוק]]), כלומר לא ניתן למצוא חלוקה אחרת שבה התועלת של מישהו גבוהה יותר מבלי לפגוע בלפחות מישהו אחר אחד. התאוריה אינה דנה באופי החלוקות עצמן כל עוד הן מקיימות תנאי זה, או בהשלכות כלכליות אפשריות של חלוקות כאלה.  

# '''תאוריה סטטית''' - תאוריה של [[שיווי משקל]] (ש"מ), לא שואלים איך מגיעים לשיווי המשקל אלא מה קורה בשיווי משקל עצמו. [[התאוריה הקיינסיאנית]] לעומת זאת, היא תאוריה של אי-שיווי משקל.  

# '''תאוריה סטטית''' - תאוריה של [[שיווי משקל]] (ש"מ), לא שואלים איך מגיעים לשיווי המשקל אלא מה קורה בשיווי משקל עצמו. [[התאוריה הקיינסיאנית]] לעומת זאת, היא תאוריה של אי-שיווי משקל.  

# '''תאוריה א- היסטורית'''. כלומר השיווי משקל הצפוי בכל נקודת זמן אינו פונקציה של העבר אלא של המשתנים האקסוגניים שהוזכרו. זאת בניגוד לחלק [[מערכת מורכבת|מהמערכות מורכבות]] שיש בהן [[החשל]].  

# '''תאוריה א- היסטורית'''. כלומר השיווי משקל הצפוי בכל נקודת זמן אינו פונקציה של העבר אלא של המשתנים האקסוגניים שהוזכרו. זאת בניגוד לחלק [[מערכת מורכבת|מהמערכות מורכבות]] שיש בהן [[החשל]].  

# '''תאוריה אגרגטיבית''' (אגרגציה - צבירה) - מתארים התנהגות פרט אחד ואז סוכמים לקבלת את התנהגות כלל הפרטים. צורת ניתוח זו שונה מתאוריות [[מאקרו-כלכלה|מאקרו]] כמו [[התאוריה הקיינסיאנית]] (שמנסות למצוא דפוסים בהתנהגות המאקרו, מתוך הנחה שיש דפוסי מאקרו שיהיו שונים מהמיקרו). הרעיון של הצברה עומדת בניגוד לרעיון ה[[הגחה]] במערכות מורכבות- שהתנהגות המערכת כולה מושפעת לא רק מתכונות של הפרטים המרכיבים את המערכת אלא גם מטיב היחסים בין הפרטים.  

# '''תאוריה אגרגטיבית''' (אגרגציה - צבירה) - מתארים התנהגות פרט אחד ואז סוכמים לקבלת את התנהגות כלל הפרטים. צורת ניתוח זו שונה מתאוריות [[מאקרו-כלכלה|מאקרו]] כמו [[התאוריה הקיינסיאנית]] (שמנסות למצוא דפוסים בהתנהגות המאקרו, מתוך הנחה שיש דפוסי מאקרו שיהיו שונים מהמיקרו). הרעיון של הצברה עומד בניגוד לרעיון ה[[הגחה]] במערכות מורכבות- שהתנהגות המערכת כולה מושפעת לא רק מתכונות של הפרטים המרכיבים את המערכת אלא גם מטיב היחסים בין הפרטים.  

# '''אין מוסדות''' - [[מוסדות חברתיים]] (בנקים, ממשלה, משטרה, בתי ספר, תרבות וכו') אינם משחקים תפקיד בתאוריה. זאת, למרות שקיימות הנחות מוסוות חזקות על קיום המוסדות בתאוריה - יש מסחר חופשי, אין [[עלויות עסקה]](אין גנבים) אין עלויות להשגת [[מידע]]. צריך להניח שיש זכויות קניין מוגדרות. יש הנחה שכל עסקה בשוק היא רצונית, אין [[עבדות]].  

# '''אין מוסדות''' - [[מוסדות חברתיים]] (בנקים, ממשלה, משטרה, בתי ספר, תרבות וכו') אינם משחקים תפקיד בתאוריה. זאת, למרות שקיימות הנחות מוסוות חזקות על קיום המוסדות בתאוריה - יש מסחר חופשי, אין [[עלויות עסקה]](אין גנבים) אין עלויות להשגת [[מידע]]. צריך להניח שיש זכויות קניין מוגדרות. יש הנחה שכל עסקה בשוק היא רצונית, אין [[עבדות]].  

# '''תאוריה אידאלית'''' - [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מציין כי למרות שהכלכלה היא כביכול מדע שעוסק במטריאליזם, אין בה שום נוכחות למגבלות פיזיקליות כמו [[החוק הראשון של התרמודינמיקה]] או [[החוק השני של התרמודינמיקה]]. ביקורת דומה מובעת מצד כלכלנים אחרים בזרם [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה אקולוגית]] בכך שהכלכלה מהווה [[מערכת תרמודינמית סגורה]] - שני מחוזרים סגורים - האחד שלסחורות והשני של [[כסף]] - עובדים שמייצרים מוצרים ומקבלים תמורת זאת שכר, ושל צרכנים שמשלמים כסף כדי לקנות סחורות ללא נוכחות של [[אנרגיה]] וחומר וללא מגבלות על זרימה זו.  

# '''תאוריה אידאלית'''' - [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מציין כי למרות שהכלכלה היא כביכול מדע שעוסק במטריאליזם, אין בה שום נוכחות למגבלות פיזיקליות כמו [[החוק הראשון של התרמודינמיקה]] או [[החוק השני של התרמודינמיקה]]. ביקורת דומה מובעת מצד כלכלנים אחרים בזרם [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה אקולוגית]] בכך שהכלכלה מהווה [[מערכת תרמודינמית סגורה]] - שני מחוזרים סגורים - האחד שלסחורות והשני של [[כסף]] - עובדים שמייצרים מוצרים ומקבלים תמורת זאת שכר, ושל צרכנים שמשלמים כסף כדי לקנות סחורות ללא נוכחות של [[אנרגיה]] וחומר וללא מגבלות על זרימה זו.  

# '''תאוריה של טבע פסיבי''' - השחקנים היחידים במערכת הם בני האדם, וכל שאר הדברים הם חפצים דוממים ללא התנהגות עצמאית. בהיות המערכת סטטית ומבודדת לא יכולים להתקיים בה דברים כמו התמד, או שינויי התנהגות של [[מערכות אקולוגיות]], וירוסים, מערכות חברתיות וכו'.

# '''תאוריה של טבע פסיבי''' - השחקנים היחידים במערכת הם בני האדם, וכל שאר הדברים הם חפצים דוממים ללא התנהגות עצמאית. בהיות המערכת סטטית ומבודדת לא יכולים להתקיים בה דברים כמו התמד, או שינויי התנהגות של [[מערכות אקולוגיות]], וירוסים, מערכות חברתיות וכו'.

==המתודולוגיה הנאו קלאסית==

==המתודולוגיה הנאו-קלאסית==

המתודולוגיה העיקרית של הכלכלה הנאו קלאסית היא שימוש במודלים מתמטיים תוך יציאה מתוך הנחות אקסיומטיות מפורשות ומשתמעות על התנהגותם של בני אדם, על מבנה תהליכי הייצור והצריכה, על הסביבה הטבעית, ועל הדינמיקה של מוסדות חברתיים. ברוב המקרים משתמשים במודלים סטטיים ללא דינמיקה בזמן.  

המתודולוגיה העיקרית של הכלכלה הנאו-קלאסית היא שימוש במודלים מתמטיים תוך יציאה מתוך הנחות אקסיומטיות מפורשות ומשתמעות על התנהגותם של בני אדם, על מבנה תהליכי הייצור והצריכה, על הסביבה הטבעית, ועל הדינמיקה של מוסדות חברתיים. ברוב המקרים משתמשים במודלים סטטיים ללא דינמיקה בזמן.  

השימוש בנוסחאות מתמטיות והנחות שרירותיות, עורר ביקורת רבה על הנאו-קלאסיים הן מהימין הכלכלי והן מהשמאל הכלכלי. חלק מהמבקרים הצביעו על כך שהשימוש במתמטיקה הוא מעין יומרה לחקות את הפיזיקה ובעיקר את המכאניקה הקלאסית של ניוטון. גם הנאו קלאסיים עצמם מתייחסים לדמיון זה. כאשר הם מותקפים בנושא הקושי של מודל מתמטי לתאר את המציאות הם עונים בדרך כלל שמדובר ב"חיכוך" - בדומה לסטייה של המודל של ניוטון מתאור של תנועה של גופים על כדור הארץ בגלל חיכוך. הביקורת על מענה זה היא שבעוד המודל של ניוטון מגדיר ומודד את הסטיות של המודל מהמציאות (מקדמי חיכוך), ומגדיר גם בצורה מדוייקת מתי הוא יעבוד טוב יותר (בחלל לדוגמה), כלכלה נאו קלאסית אינה מגדירה קבועים כאלה וקשה לדעת מה מידת הסטייה של המודל מהמציאות.  

השימוש בנוסחאות מתמטיות והנחות שרירותיות, עורר ביקורת רבה על הנאו-קלאסיים הן מהימין הכלכלי והן מהשמאל הכלכלי. חלק מהמבקרים הצביעו על כך שהשימוש במתמטיקה הוא מעין יומרה לחקות את הפיזיקה ובעיקר את המכאניקה הקלאסית של ניוטון. גם הנאו-קלאסיים עצמם מתייחסים לדמיון זה. כאשר הם מותקפים בנושא הקושי של מודל מתמטי לתאר את המציאות הם עונים בדרך כלל שמדובר ב"חיכוך" - בדומה לסטייה של המודל של ניוטון מתיאור של תנועה של גופים על כדור הארץ בגלל חיכוך. הביקורת על מענה זה היא שבעוד המודל של ניוטון מגדיר ומודד את הסטיות של המודל מהמציאות (מקדמי חיכוך), ומגדיר גם בצורה מדוייקת מתי הוא יעבוד טוב יותר (בחלל לדוגמה), כלכלה נאו-קלאסית אינה מגדירה קבועים כאלה וקשה לדעת מה מידת הסטייה של המודל מהמציאות.  

אנשי [[מערכות מורכבות]] כמו [[דונאלה מדווז]] טוענים כי הדמיון לנוסחאות בפיזיקה הוא מטעה, שכן הנוסחאות מסתירות חיבור, הכפלה וחיסור של גדלים דמיוניים. בעוד שבנוסחאות פיזיקליות במשוואות יש סימוני יחידות (לדוגמה מהירות הנמדדת במטרים בשניה וכו') בכלכלה אין יחידות כאלה. בעוד שבפיזיקה שני צידי המשוואה מאוזנים תמיד מבחינת היחידות שלהן, בכלכלה נאו קלאסית אין הדבר כך. לדוגמה [[משוואת הייצור של קלארק]] מגדירה זרם של מוצרים מצד אחד השווה כפול "כמות העבודה" כפול "כמות ההון". המודל של מדווז ושות' [[עולם 3]] לעומת זאת מכיל משוואות מאוזנות מבחינת גודלם שם הדברים הנמדדים.  

אנשי [[מערכות מורכבות]] כמו [[דונאלה מדווז]] טוענים כי הדמיון לנוסחאות בפיזיקה הוא מטעה, שכן הנוסחאות מסתירות חיבור, הכפלה וחיסור של גדלים דמיוניים. בעוד שבנוסחאות פיזיקליות במשוואות יש סימוני יחידות (לדוגמה מהירות הנמדדת במטרים בשנייה וכו') בכלכלה אין יחידות כאלה. בעוד שבפיזיקה שני צידי המשוואה מאוזנים תמיד מבחינת היחידות שלהן, בכלכלה נאו-קלאסית אין הדבר כך. לדוגמה [[משוואת הייצור של קלארק]] מגדירה זרם של מוצרים מצד אחד השווה כפול "כמות העבודה" כפול "כמות ההון". המודל של מדווז ושות' [[עולם 3]] לעומת זאת מכיל משוואות מאוזנות מבחינת גודלם שם הדברים הנמדדים.  

ביקורת אחרת על השימוש במתמטיקה היא שמדובר באמצעי [[הדרה]] שנועד להשתיק ביקורת מצד סוציולוגים או מבקרים חברתיים. הכלכלן [[סטיב קין]] לדוגמה טוען שאחוז גדול מהאנשים לא מבין במתמטיקה ואחוז גדול לא מבין כלכלה, וכדי לבקר את התאוריה הנאו קלאסית ביעילות יש צורך בחיתוך של שתי הקבוצות. הוא מצביע על סתירות מתמטיות במודל הנאו-קלאסית. ביקורת אחרת היא מהכיוון של מודלים של [[מערכות מורכבות]] שטוענת שכלכלנים מתעלמים מאפשרויות של מודלים מורכבים בהרבה.  

ביקורת אחרת על השימוש במתמטיקה היא שמדובר באמצעי [[הדרה]] שנועד להשתיק ביקורת מצד סוציולוגים או מבקרים חברתיים. הכלכלן [[סטיב קין]] לדוגמה טוען שאחוז גדול מהאנשים לא מבין במתמטיקה ואחוז גדול לא מבין כלכלה, וכדי לבקר את התאוריה הנאו-קלאסית ביעילות יש צורך בחיתוך של שתי הקבוצות. הוא מצביע על סתירות מתמטיות במודל הנאו-קלאסית. ביקורת אחרת היא מהכיוון של מודלים של [[מערכות מורכבות]] שטוענת שכלכלנים מתעלמים מאפשרויות של מודלים מורכבים בהרבה.  

ביקורת מצד כלכלנים מוסדיים ואקולוגיים היא שהכלכלה מתרכזת הרבה יותר מידי בתפקודו של מוסד השוק, תוך הזנחה של מוסדות ודינמיקות אחרות המשפיעות על הכלכלה. אם נשווה את הכלכלה לרפואה לדוגמה הכלכלנים מנתחים רק את תפקודו של הלב (ואף מגדירים את בריאותו של הגוף כולו לפי מדידות על הלב בלבד) תוך שהם מתעלמים מהתפקוד של איברים אחרים. השוואה למתודולוגיות ברפואה ובאקולוגיה מצביעה על כך שבתחומים אלה עוסקים גם במערכות מורכבות וב[[מערכות דיאספטיות]] המגיעות לשיווי משקל, אבל תוך ניתוח עשיר יותר עם פחות הנחות אקסיומטיות ומידול מתמטי צנוע הרבה יותר.

ביקורת מצד כלכלנים מוסדיים ואקולוגיים היא שהכלכלה מתרכזת הרבה יותר מידי בתפקודו של מוסד השוק, תוך הזנחה של מוסדות ודינמיקות אחרות המשפיעות על הכלכלה. אם נשווה את הכלכלה לרפואה לדוגמה הכלכלנים מנתחים רק את תפקודו של הלב (ואף מגדירים את בריאותו של הגוף כולו לפי מדידות על הלב בלבד) תוך שהם מתעלמים מהתפקוד של איברים אחרים. השוואה למתודולוגיות ברפואה ובאקולוגיה מצביעה על כך שבתחומים אלה עוסקים גם במערכות מורכבות וב[[מערכות דיאספטיות]] המגיעות לשיווי משקל, אבל תוך ניתוח עשיר יותר עם פחות הנחות אקסיומטיות ומידול מתמטי צנוע הרבה יותר.

* [[מאקרו-כלכלה]]

* [[מאקרו-כלכלה]]

* [[כלכלה התנהגותית]]

* [[כלכלה התנהגותית]]

* [[בעיות בכלכלה הנאו קלאסית]]

* [[בעיות בכלכלה הנאו-קלאסית]]

* [[כלכלה אקולוגית]]

* [[כלכלה אקולוגית]]

* [[הטרוגניות בכלכלה]]

* [[הטרוגניות בכלכלה]]