שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:  
לעומת זאת הפקה בשיטות פראקינג של [[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]] היא בעלת קצב דעיכה מהיר בהרבה. לדוגמה עבור בארצות פצלי נפט במאגר "בקאאן", מאגר פצלי הנפט הגדול בארצות הברית, התפוקה מבאר היא בשיא ביום הראשון של ההפקה ולאחר מכן היא יורדת במהירות. בתוך חצי שנה התפוקה היא 50%, בתום שנה התפוקה היא 30%, אחרי שנתיים התפוקה היא 20% ותפוקה של 10% לפני הגעה ל-5 שנים. פרוש הדבר הוא שיש לקדוח עוד ועוד בארות כדי לשמור על תפוקה קבועה של שדה גז נתון. מחקר משנת 2013 של אוניברסיטת טקסס של מעל 16 אלף בארות בשדה הפצלים ברנט בטקסס מצא שהשדה יגיע ל[[שיא תפוקת הנפט|שיא תפוקה]] בסביבות שנת 2015 וידעך בצורה איטית בשנים לאחר מכן. זאת למרות תוספת של 15 אלף בארות שצפויות עד שנת 2030. דבר זה כונה "מרוץ המלכה האדומה" (רצים יותר ויותר מהר כדי להישאר במקום).  [http://journalistsresource.org/studies/environment/energy/environmental-costs-benefits-fracking] לכל זה יש השפעה על ה[[החזר האנרגטי]] של הפקת פצלי גז ונפט ומכאן גם על הכדאיות הכלכלית שבהפקתם. עתודות פצלי הגז והנפט על הנייר הן גבוהות, אבל אם עתודות אלה יצריכו השקעה של יותר ויותר אנרגיה ההפקה שלהן אינה דבר וודאי.  
 
לעומת זאת הפקה בשיטות פראקינג של [[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]] היא בעלת קצב דעיכה מהיר בהרבה. לדוגמה עבור בארצות פצלי נפט במאגר "בקאאן", מאגר פצלי הנפט הגדול בארצות הברית, התפוקה מבאר היא בשיא ביום הראשון של ההפקה ולאחר מכן היא יורדת במהירות. בתוך חצי שנה התפוקה היא 50%, בתום שנה התפוקה היא 30%, אחרי שנתיים התפוקה היא 20% ותפוקה של 10% לפני הגעה ל-5 שנים. פרוש הדבר הוא שיש לקדוח עוד ועוד בארות כדי לשמור על תפוקה קבועה של שדה גז נתון. מחקר משנת 2013 של אוניברסיטת טקסס של מעל 16 אלף בארות בשדה הפצלים ברנט בטקסס מצא שהשדה יגיע ל[[שיא תפוקת הנפט|שיא תפוקה]] בסביבות שנת 2015 וידעך בצורה איטית בשנים לאחר מכן. זאת למרות תוספת של 15 אלף בארות שצפויות עד שנת 2030. דבר זה כונה "מרוץ המלכה האדומה" (רצים יותר ויותר מהר כדי להישאר במקום).  [http://journalistsresource.org/studies/environment/energy/environmental-costs-benefits-fracking] לכל זה יש השפעה על ה[[החזר האנרגטי]] של הפקת פצלי גז ונפט ומכאן גם על הכדאיות הכלכלית שבהפקתם. עתודות פצלי הגז והנפט על הנייר הן גבוהות, אבל אם עתודות אלה יצריכו השקעה של יותר ויותר אנרגיה ההפקה שלהן אינה דבר וודאי.  
   −
התפוקה הראשונית (Initial productivity) של כל באר בשדה הפצלים ברדנט גדלה בעקבות ניסיון שהחברות רכשו עם השנים. החברות גם הגדילו את האינטנסיבי ות של הטכנולוגיה - העריכו את אורך הקידוח האנכי ב-75% והגדילו את כמות המים המוכנסים לקידוח בכמעט פי 2. עם זאת עם השנים ירדה כמות "הנקודות המתוקות" - הבארות עם פוטנציאל פצלי הנפט הגבוהים ביותר. בשנת 2011 התפוקה של בארות חדשות החלה לרדת כתוצאה מתהליך זה. התפוקה הראשונית ירדה ב-22% בין שנת 2011 ל-2012, וזאת למרות הערכת הקידוחים האנכיים ב- 10%. ניתן לקדוח מחדש בארות ישנות יותר ולהעלות את סך ההפקה מהן ב-30% אבל לא ניתן לבטל את תהליך הירידה בתפוקה. [http://journalistsresource.org/studies/environment/energy/environmental-costs-benefits-fracking]
+
התפוקה הראשונית (Initial productivity) של כל באר בשדה הפצלים ברדנט גדלה בעקבות ניסיון שהחברות רכשו עם השנים. החברות גם הגדילו את האינטנסיבי ות של הטכנולוגיה - העריכו את אורך הקידוח האנכי ב-75% והגדילו את כמות המים המוכנסים לקידוח בכמעט פי 2. עם זאת עם השנים ירדה כמות "הנקודות המתוקות" - הבארות עם פוטנציאל פצלי הנפט הגבוה ביותר. בשנת 2011 התפוקה של בארות חדשות החלה לרדת כתוצאה מתהליך זה. התפוקה הראשונית ירדה ב-22% בין שנת 2011 ל-2012, וזאת למרות הערכת הקידוחים האנכיים ב- 10%. ניתן לקדוח מחדש בארות ישנות יותר ולהעלות את סך ההפקה מהן ב-30% אבל לא ניתן לבטל את תהליך הירידה בתפוקה. [http://journalistsresource.org/studies/environment/energy/environmental-costs-benefits-fracking]
   −
==השפעות סביבתיות של סידוק הידאולי==
+
==השפעות סביבתיות של סידוק הידראולי==
 
[[קובץ:Fracking.jpg|400px|thumb|left|שטח נרחב המכוסה על ידי קידוחי פראקינג בארצות הברית.]]
 
[[קובץ:Fracking.jpg|400px|thumb|left|שטח נרחב המכוסה על ידי קידוחי פראקינג בארצות הברית.]]
 
===חשש מפני זיהום מים וקרקע===
 
===חשש מפני זיהום מים וקרקע===
שורה 63: שורה 63:  
* [[שיא תפוקת הגז]]
 
* [[שיא תפוקת הגז]]
 
* [[שיא תפוקת הנפט]]
 
* [[שיא תפוקת הנפט]]
      
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

תפריט ניווט