שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 80: שורה 80:     
==ביקורת==
 
==ביקורת==
הקצאת ערך כספי למשאבים טבעיים כגון [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]] ושירותי המערכת האקולוגית נתפסת לעתים קרובות כתהליך מפתח לשם השפעה על שיטות, מדיניות וקבלת החלטות כלכליות.  <ref>Mace GM. Whose conservation? Science (80- ). 2014 Sep 25;345(6204):1558–60.</ref><ref>Dasgupta P. Nature’s role in sustaining economic development. Philos Trans R Soc Lond B Biol Sci. 2010 Jan 12;365(1537):5–11.</ref> בעוד שרעיון הזה נהיה יותר ויותר מקובל בקרב אקולוגים ותומכים של [[שמירת טבע]], יש הטוענים כי הוא מוטעה. במאמר משנת 2006 טוען McCauleyכי כלכלה אקולוגית והפועל היוצא שלה, שימור המבוסס על שירותי המערכת האקולוגית, יכולים להיות מזיקים. <ref>McCauley D. Selling out on nature. Nature. 2006;443(September):7–8.</ref> He describes four main problems with this approach:
+
הקצאת ערך כספי למשאבים טבעיים כגון [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]] ושירותי המערכת האקולוגית נתפסת לעתים קרובות כתהליך מפתח לשם השפעה על שיטות, מדיניות וקבלת החלטות כלכליות.  <ref>Mace GM. Whose conservation? Science (80- ). 2014 Sep 25;345(6204):1558–60.</ref><ref>Dasgupta P. Nature’s role in sustaining economic development. Philos Trans R Soc Lond B Biol Sci. 2010 Jan 12;365(1537):5–11.</ref> בעוד שרעיון הזה נהיה יותר ויותר מקובל בקרב אקולוגים ותומכים של [[שמירת טבע]], יש הטוענים כי הוא מוטעה. במאמר משנת 2006 טוען McCauleyכי כלכלה אקולוגית והפועל היוצא שלה, שימור המבוסס על שירותי המערכת האקולוגית, יכולים להיות מזיקים. <ref>McCauley D. Selling out on nature. Nature. 2006;443(September):7–8.</ref> הוא מתאר ארבע בעיות עם תפיסה זו:
    
ראשית, קיימת הנחה כי כל שירותי המערכת האקולוגית הם מועילים מבחינה כלכלית. אבל הנחה זו מעורערת ידי מאפיין בסיסי של מערכות אקולוגיות: הן לא פועלות לטובת מין יחיד כלשהו. בעוד ששירותים מסוימים עשויים להיות שימושיים מאד עבורנו, כגון מנגרובים שמגינים על החוף מפני הוריקנים, אחרים עלולים לגרום נזק כספי או אישי, כמו זאבים שצדים בקר. <ref>Mech LD. The Challenge and Opportunity of Recovering Wolf Populations. Conserv Biol. 1995 Apr;9(2):270–8</ref> המורכבות של מערכות אקולוגיות גורמות לכך שקשה לשקול את הערך של מין מסויים. זאבים ממלאים תפקיד קריטי בוויסות אוכלוסיות טרף; היעדר כזה טורף בהרים הסקוטי גרמה לפיצוץ אוכלוסין של צביים, מנעה ייעור של האיזור, דבר שהמגדיל את הסיכון של הצפה ופגיעה ברכוש.
 
ראשית, קיימת הנחה כי כל שירותי המערכת האקולוגית הם מועילים מבחינה כלכלית. אבל הנחה זו מעורערת ידי מאפיין בסיסי של מערכות אקולוגיות: הן לא פועלות לטובת מין יחיד כלשהו. בעוד ששירותים מסוימים עשויים להיות שימושיים מאד עבורנו, כגון מנגרובים שמגינים על החוף מפני הוריקנים, אחרים עלולים לגרום נזק כספי או אישי, כמו זאבים שצדים בקר. <ref>Mech LD. The Challenge and Opportunity of Recovering Wolf Populations. Conserv Biol. 1995 Apr;9(2):270–8</ref> המורכבות של מערכות אקולוגיות גורמות לכך שקשה לשקול את הערך של מין מסויים. זאבים ממלאים תפקיד קריטי בוויסות אוכלוסיות טרף; היעדר כזה טורף בהרים הסקוטי גרמה לפיצוץ אוכלוסין של צביים, מנעה ייעור של האיזור, דבר שהמגדיל את הסיכון של הצפה ופגיעה ברכוש.
שורה 90: שורה 90:  
לבסוף, אי אפשר להניח כי שימור מערכות אקולוגיות הוא תמיד מועיל מבחינה כלכלית לעומת שינוי. במקרה של הכנסת הדג נסיכת הנילוס לאגם ויקטוריה, התוצאה האקולוגית היתה השמדה של כל הצמחייה המקומית. עם זאת, אותו אירוע קיבל תמיכה רחבה  על ידי קהילות המקומיות מפני שהם הרוויחו יתרונות כספיים משמעותיים מן המסחר דגים. McCauley טוען שמסיבות אלה, הניסיון לשכנע את מקבלי ההחלטות לשמר את הטבע מסיבות כספיות אינן הדרך הנכונה, ובמקום זאת, הפנייה למוסר היא הדרך האולטימטיבית לקמפיין להגנה על הטבע.
 
לבסוף, אי אפשר להניח כי שימור מערכות אקולוגיות הוא תמיד מועיל מבחינה כלכלית לעומת שינוי. במקרה של הכנסת הדג נסיכת הנילוס לאגם ויקטוריה, התוצאה האקולוגית היתה השמדה של כל הצמחייה המקומית. עם זאת, אותו אירוע קיבל תמיכה רחבה  על ידי קהילות המקומיות מפני שהם הרוויחו יתרונות כספיים משמעותיים מן המסחר דגים. McCauley טוען שמסיבות אלה, הניסיון לשכנע את מקבלי ההחלטות לשמר את הטבע מסיבות כספיות אינן הדרך הנכונה, ובמקום זאת, הפנייה למוסר היא הדרך האולטימטיבית לקמפיין להגנה על הטבע.
   −
קיימות מספר בעיות מושגיות הקשורות בהערכות כספיות של שירותי המערכת האקולוגית. בעיה מושגית אחת היא שערך כספי [[כלכלה נאו-קלאסית|בכלכלה הנאו-קלאסית]] קשור ל[[ניתוח שולי]] של מוצרים בדידים. ניתן להעריך מה השווי הכספי של גרביים בלי קשר לשאלה מה השווי הכספי של עגבניות לדוגמה, היות ואין קשר מערכתי בין גרביים לעגבניות. לעומת זאת, [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] שלובות זו בזו ומאפשרות את התפקוד התקין האחת של השנייה. לדוגמה, אם יפגע תפקוד [[יער|היערות]], הדבר עלול להשפיע על תפקוד מערכות [[מי תהום|מי התהום]] או על מערכות ימיות ועל השירותים שמספקות מערכות אלה.  
+
קיימות ביקורת נוספות:
 +
בעיה מושגית אחת היא שערך כספי [[כלכלה נאו-קלאסית|בכלכלה הנאו-קלאסית]] קשור ל[[ניתוח שולי]] של מוצרים בדידים. ניתן להעריך מה השווי הכספי של גרביים בלי קשר לשאלה מה השווי הכספי של עגבניות לדוגמה, היות ואין קשר מערכתי בין גרביים לעגבניות. לעומת זאת, [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] שלובות זו בזו ומאפשרות את התפקוד התקין האחת של השנייה. לדוגמה, אם יפגע תפקוד [[יער|היערות]], הדבר עלול להשפיע על תפקוד מערכות [[מי תהום|מי התהום]] או על מערכות ימיות ועל השירותים שמספקות מערכות אלה.  
    
בעיה אחרת קשורה למושג הכלכלי [[גמישות המחיר ביחס לכמות]] או בקיצור "גמישות". גמישות אומרת בכמה תרד (או תעלה) הצריכה של מוצר אם מחירו יעלה באחוז אחד. כמו מחיר, ביקוש הוא נתון נקודתי, שתלוי בין היתר בכמות המוצר. בהינתן העדפות נתונות של צרכנים, נקבל גמישויות שונות בכמויות שונות של אותו מוצר. כאשר משתנה כמות המוצר משתנה גם הגמישות אליו. נניח כי לסך התוצרת [[חקלאות|החקלאית]] הגולמית ל[[מזון]] (סך הערך הכספי של כל ה[[חיטה]], התירס ושאר הגידולים החקלאיים המספקים מזון לבני אדם), יש מחיר של כך וכך מיליארדי דולרים, וכי מחיר זה נמוך ממחיר כל המכוניות שנמכרו באותה שנה. ניתוח כלכלי נאיבי יכול להוביל למסקנה לפיה היות ואנו מוכנים לשלם יותר על מכוניות, הן יותר חשובות לנו מאשר מזון. אלא שגמישות הביקוש של מזון נמוכה בהרבה מזו של מכוניות - אם מחיר המזון יעלה, הדרישה אליו תשנה בצורה מועטה, אם מחיר המזון יעלה עוד, הגמישות תהיה "קשיחה לחלוטין" - כלומר אנשים יהיו מוכנים לשלם כל מחיר ובלבד שיוכלו לקנות מזון, בעוד שדבר זה לא נכון לגבי [[שוק המכוניות]]. באופן דומה, גם מחיר שנקבע עבור מערכת אקולוגית כלשהי או עבור שירות שלה, הוא דבר שתלוי בכמות של אותה מערכת או שירות, וגם גמישות הביקוש אליה היא דבר שתלוי בכמות.  
 
בעיה אחרת קשורה למושג הכלכלי [[גמישות המחיר ביחס לכמות]] או בקיצור "גמישות". גמישות אומרת בכמה תרד (או תעלה) הצריכה של מוצר אם מחירו יעלה באחוז אחד. כמו מחיר, ביקוש הוא נתון נקודתי, שתלוי בין היתר בכמות המוצר. בהינתן העדפות נתונות של צרכנים, נקבל גמישויות שונות בכמויות שונות של אותו מוצר. כאשר משתנה כמות המוצר משתנה גם הגמישות אליו. נניח כי לסך התוצרת [[חקלאות|החקלאית]] הגולמית ל[[מזון]] (סך הערך הכספי של כל ה[[חיטה]], התירס ושאר הגידולים החקלאיים המספקים מזון לבני אדם), יש מחיר של כך וכך מיליארדי דולרים, וכי מחיר זה נמוך ממחיר כל המכוניות שנמכרו באותה שנה. ניתוח כלכלי נאיבי יכול להוביל למסקנה לפיה היות ואנו מוכנים לשלם יותר על מכוניות, הן יותר חשובות לנו מאשר מזון. אלא שגמישות הביקוש של מזון נמוכה בהרבה מזו של מכוניות - אם מחיר המזון יעלה, הדרישה אליו תשנה בצורה מועטה, אם מחיר המזון יעלה עוד, הגמישות תהיה "קשיחה לחלוטין" - כלומר אנשים יהיו מוכנים לשלם כל מחיר ובלבד שיוכלו לקנות מזון, בעוד שדבר זה לא נכון לגבי [[שוק המכוניות]]. באופן דומה, גם מחיר שנקבע עבור מערכת אקולוגית כלשהי או עבור שירות שלה, הוא דבר שתלוי בכמות של אותה מערכת או שירות, וגם גמישות הביקוש אליה היא דבר שתלוי בכמות.  
שורה 101: שורה 102:     
יש [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] מ[[כלכלה נאו-קלאסית]] שמעלים סימני שאלה נוכח מה שנראה להם כמחיר גבוה של המערכת האקולוגית- יותר מסך כל התמ"ג השנתי. למעשה אין בכך קושי תאורטי - שכן ערך של [[הון]] או ערך של [[מוצר ציבורי]] יכול להיות שווה למספר שנות עבודה. לדוגמה אנשים עובדים בשביל דירה מספר שנות עבודה. בזמן מלחמת העולם השנייה התגייסו מיליוני בני אדם ושירתו במפעלים ובצבא במשך מספר שנים,  תמורת שכר קרוב לשכר קיום (נמוך בהרבה משכרם קודם לכן) זאת כדי להשיג מטרה משותפת של הבסת צבאות מדינות הציר (דבר שהוא בגדר [[מוצר ציבורי]]). באופן דומה אנשים מוכנים להיכנס לחובות כבדים כדי להשיג תרופה יקרה לילד שזקוק לה - אין סיבה שסך השירותים של המערכת האקולוגית לא תהיה בעל ערך גבוה יותר מסך התמ"ג.
 
יש [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] מ[[כלכלה נאו-קלאסית]] שמעלים סימני שאלה נוכח מה שנראה להם כמחיר גבוה של המערכת האקולוגית- יותר מסך כל התמ"ג השנתי. למעשה אין בכך קושי תאורטי - שכן ערך של [[הון]] או ערך של [[מוצר ציבורי]] יכול להיות שווה למספר שנות עבודה. לדוגמה אנשים עובדים בשביל דירה מספר שנות עבודה. בזמן מלחמת העולם השנייה התגייסו מיליוני בני אדם ושירתו במפעלים ובצבא במשך מספר שנים,  תמורת שכר קרוב לשכר קיום (נמוך בהרבה משכרם קודם לכן) זאת כדי להשיג מטרה משותפת של הבסת צבאות מדינות הציר (דבר שהוא בגדר [[מוצר ציבורי]]). באופן דומה אנשים מוכנים להיכנס לחובות כבדים כדי להשיג תרופה יקרה לילד שזקוק לה - אין סיבה שסך השירותים של המערכת האקולוגית לא תהיה בעל ערך גבוה יותר מסך התמ"ג.
  −
      
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט