שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  20:17, 20 ביולי 2019
מ
החלפת טקסט – " ב 1" ב־" ב-1"
שורה 71: שורה 71:  
===גידול באוכלוסייה ושינויים דמוגרפים===
 
===גידול באוכלוסייה ושינויים דמוגרפים===
 
{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסין}}
 
{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסין}}
בתקופת הקפיטליזם [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]] [[גידול אוכלוסין|גדלה בצורה חסרת תקדים]] והיא בעלת מבנה של [[גידול מעריכי]] או [[גידול סיגמואידי]]. ב 1750 חיו כ-790 מיליון בני אדם, ולשם הגעה לאוכלוסיה זו לשם כך כ-10,000 שנה של [[חקלאות]]. ב-1900 חיו כבר כ-1.6 מיליארד בני אדם. מספר זה זינק לכ-6 מיליארד בני אדם, וצפוי להגיע לכ-9 או 10 מיליארד בני אדם עד סוף המאה ה-21, אם לא יהיו [[גבולות לצמיחה|מגבלות סביבתיות על גידול האוכלוסייה]] או [[אסון מלתוסיאני]].
+
בתקופת הקפיטליזם [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]] [[גידול אוכלוסין|גדלה בצורה חסרת תקדים]] והיא בעלת מבנה של [[גידול מעריכי]] או [[גידול סיגמואידי]]. ב-1750 חיו כ-790 מיליון בני אדם, ולשם הגעה לאוכלוסיה זו לשם כך כ-10,000 שנה של [[חקלאות]]. ב-1900 חיו כבר כ-1.6 מיליארד בני אדם. מספר זה זינק לכ-6 מיליארד בני אדם, וצפוי להגיע לכ-9 או 10 מיליארד בני אדם עד סוף המאה ה-21, אם לא יהיו [[גבולות לצמיחה|מגבלות סביבתיות על גידול האוכלוסייה]] או [[אסון מלתוסיאני]].
    
הקפיטליזם, [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] הביאו ל[[שינויים טכנולוגים]] רבים וליכולת הכלכלית לתמוך מבחינה מבנית ולהפיץ שינויים אלה.  טכנולוגיות היגיינה ורפואה הביאו לירידה דרסטית באחוז הילדים המתים לפני הגיעם לבגרות. בעבר בין חצי לשני שליש מהילדים מתו בכל משפחה, וכיום בכל מדינות העולם מספרים אלו ירדו לפחות מאחוז בודד. הדבר הביא לשינוי תרבותי עמוק וכן תרם לגידול עצום באוכלוסייה. היבט נוסף שאפשר את גידול האוכלוסייה הוא [[חקלאות תעשייתית]] שאפשרה גידול שפע של מזון, אבל במחיר של [[תלות של החקלאות במשאבים מתכלים]] והרס של מערכות אקולוגיות (כמו [[יער|יערות]] שתומכות בחקלאות ומספקות לה [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] כמו מניעה של [[סחף קרקע]].  
 
הקפיטליזם, [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] הביאו ל[[שינויים טכנולוגים]] רבים וליכולת הכלכלית לתמוך מבחינה מבנית ולהפיץ שינויים אלה.  טכנולוגיות היגיינה ורפואה הביאו לירידה דרסטית באחוז הילדים המתים לפני הגיעם לבגרות. בעבר בין חצי לשני שליש מהילדים מתו בכל משפחה, וכיום בכל מדינות העולם מספרים אלו ירדו לפחות מאחוז בודד. הדבר הביא לשינוי תרבותי עמוק וכן תרם לגידול עצום באוכלוסייה. היבט נוסף שאפשר את גידול האוכלוסייה הוא [[חקלאות תעשייתית]] שאפשרה גידול שפע של מזון, אבל במחיר של [[תלות של החקלאות במשאבים מתכלים]] והרס של מערכות אקולוגיות (כמו [[יער|יערות]] שתומכות בחקלאות ומספקות לה [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] כמו מניעה של [[סחף קרקע]].  

תפריט ניווט