שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 164 בתים ,  13:52, 29 ביולי 2019
מ
אין תקציר עריכה
שורה 38: שורה 38:     
לפי הערכות של מדענים ולפי ארגון החקלאות העולמי ללא שינוי של המצב, בקצב הנוכחי 3 הגורמים האלה, יעלימו את הקרקע הפורייה לחלוטין תוך 60 שנה, משנת 2014 {{הערה|Chris Arsenault [https://www.scientificamerican.com/article/only-60-years-of-farming-left-if-soil-degradation-continues/ Only 60 Years of Farming Left If Soil Degradation Continues] Reuters}}{{הערה|Future timeline.net. [http://www.futuretimeline.net/blog/2014/12/12.htm#.WTlBYJLyu1s The world has 60 years of topsoil left]}}
 
לפי הערכות של מדענים ולפי ארגון החקלאות העולמי ללא שינוי של המצב, בקצב הנוכחי 3 הגורמים האלה, יעלימו את הקרקע הפורייה לחלוטין תוך 60 שנה, משנת 2014 {{הערה|Chris Arsenault [https://www.scientificamerican.com/article/only-60-years-of-farming-left-if-soil-degradation-continues/ Only 60 Years of Farming Left If Soil Degradation Continues] Reuters}}{{הערה|Future timeline.net. [http://www.futuretimeline.net/blog/2014/12/12.htm#.WTlBYJLyu1s The world has 60 years of topsoil left]}}
      
למה זה קורה?
 
למה זה קורה?
    
* אחת הבעיות היא שכאשר האדם החל לעסוק בחקלאות הוא שבר את '''מחזור התחדשות הקרקע''' . הוא כרת חלקה של יער שתל שם לדוגמה חיטה ואחר כך קצר אותה, כלומר, סילק את כל הצמחים חוץ מהשורשים מהקרקע. כתוצאה מכך לא היו צמחים שנרקבו , לא היו את החרקים ואת שאר בעלי החיים הניזונים מהצמחים שבדרך כלל בהפרשות ובגופות שלהם נותנים חומרים שנהפכים להומוס ומינרלים, ולכן לא היה חומר ותנאים להיווצרות קרקע חדשה. ואז הקרקע הידלדלה תוך כמה שנים, והאנשים כרתו עוד חלקה של יער וחוזר חלילה. לפי ג'ון קראופורד פרופסור מהאוניברסיטה של סידני זו כנראה הסיבה הראשית לאובדן קרקע פורייה{{הערה|הפורום הכלכלי העולמי [http://world.time.com/2012/12/14/what-if-the-worlds-soil-runs-out/ What If the World’s Soil Runs Out?]14.12.2012 Time}}.
 
* אחת הבעיות היא שכאשר האדם החל לעסוק בחקלאות הוא שבר את '''מחזור התחדשות הקרקע''' . הוא כרת חלקה של יער שתל שם לדוגמה חיטה ואחר כך קצר אותה, כלומר, סילק את כל הצמחים חוץ מהשורשים מהקרקע. כתוצאה מכך לא היו צמחים שנרקבו , לא היו את החרקים ואת שאר בעלי החיים הניזונים מהצמחים שבדרך כלל בהפרשות ובגופות שלהם נותנים חומרים שנהפכים להומוס ומינרלים, ולכן לא היה חומר ותנאים להיווצרות קרקע חדשה. ואז הקרקע הידלדלה תוך כמה שנים, והאנשים כרתו עוד חלקה של יער וחוזר חלילה. לפי ג'ון קראופורד פרופסור מהאוניברסיטה של סידני זו כנראה הסיבה הראשית לאובדן קרקע פורייה{{הערה|הפורום הכלכלי העולמי [http://world.time.com/2012/12/14/what-if-the-worlds-soil-runs-out/ What If the World’s Soil Runs Out?]14.12.2012 Time}}.
      
אפשר להסתכל על הקרקע כעל [[משאב מתכלה]] או [[משאב מתחדש]] בעל קצב התחדשות נמוך. בעוד שיצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה, הרס של שכבה כזו בגלל שילוב תהליכים שונים יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]  
 
אפשר להסתכל על הקרקע כעל [[משאב מתכלה]] או [[משאב מתחדש]] בעל קצב התחדשות נמוך. בעוד שיצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה, הרס של שכבה כזו בגלל שילוב תהליכים שונים יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]  
   −
'''בהמשך נוספו בעיות נוספות:'''   
+
'''בהמשך נוספו בעיות נוספות:'''   
    
* [[מדבור]] הוא אחת הבעיות העיקריות של קרקעות באיזורים יבשים (הנמצאים בקרבת מדבריות), ולפי הערכת האו"ם הוא מאיים על שליש מאדמות העולם ביבשה. מדבור מאיים על אדמות באפריקה, אבל גם על אדמות בסין, בהודו, בארצות הברית, באוסטרליה בצפון מערב אסיה ובאירופה.  
 
* [[מדבור]] הוא אחת הבעיות העיקריות של קרקעות באיזורים יבשים (הנמצאים בקרבת מדבריות), ולפי הערכת האו"ם הוא מאיים על שליש מאדמות העולם ביבשה. מדבור מאיים על אדמות באפריקה, אבל גם על אדמות בסין, בהודו, בארצות הברית, באוסטרליה בצפון מערב אסיה ובאירופה.  
שורה 85: שורה 83:  
* [[מערכת אקולוגית]]
 
* [[מערכת אקולוגית]]
 
* [[שירותי המערכת האקולוגית]]
 
* [[שירותי המערכת האקולוגית]]
{{חקלאות}}
+
 
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2 קרקע] בוויקיפדיה העברית
 
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2 קרקע] בוויקיפדיה העברית
 
* Millennium Ecosystem Assessment (MA). 2005. [http://www.millenniumassessment.org/documents/document.356.aspx.pdf Ecosystems and Human Well-Being: Synthesis] . Island Press, Washington. 155pp.
 
* Millennium Ecosystem Assessment (MA). 2005. [http://www.millenniumassessment.org/documents/document.356.aspx.pdf Ecosystems and Human Well-Being: Synthesis] . Island Press, Washington. 155pp.
 
+
* פרופ' מיכה קליין, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5559409,00.html זה לא הבולען האחרון בגוש דן], וואינט, 29.7.2019
 
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
    +
{{חקלאות}}
    
[[קטגוריה:קרקע|*]]
 
[[קטגוריה:קרקע|*]]

תפריט ניווט