האטת השקעות פיננסיות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חלק גדול מהפעילות בשוק ההון כיום היא ספקולטיבית ואינה קשורה לכלכלה המטריאלית.

מטרת הפרויקט ליצור מנגנונים שיצמצמו את הפעילות הספקולטיבית ויחברו שוב את שוק ההון לעולם הפיסי - בראיה כי כך יכנסו שיקולי הסביבה לשוק.

תיאור הבעיה

כיום חלק ניכר מהפעילות בשוק ההון היא ספקולטיבית (יש נתונים?) - דהיינו, ניירות ערך נקנים ונמכרים בטווחי זמן מאוד קצרים רק בגלל ציפיות שערכם יעלה או ירד, ללא קשר לביצועים של החברות שהנפיקו את הניירות. תהליך זה גורם ל:

  • בעיית קצב: קצב הפעילות הפיננסית הולך ועולה בעוד הפעילות בעולם הפיסי נותרת בקבועי זמן של חודשים ושנים. אי התאמה זו לא מאפשרת לשיקולים הסביבתיים להילקח בחשבון בעולם הפיננסי.
  • אי יציבות: המערכת הפיננסית הופכת בלתי יציבה (יש נתונים?). התוצאה היא שמערכות כלכליות אמיתיות נפגעות - ראו למשל קריסת שווקי המטבע במזרח ב-1997, או השפל הגדול.
  • חוסר יעילות: משאבים רבים מופנים בכדי להתמודד עם הקצב המתגבר של השינויים, משאבים שאינם תורמים לכלכלה (להפך - ע"פ שני הסעיפים הקודמים). (נתונים?)

ניתן להגיד ששוק פיננסי יציב הוא סוג של מוצר ציבורי - רוב הציבור סובל מקריסה דרמטיות שעלולות לרסק את הכלכלה, אלא בירידות איטיות ומתונות יותר.

בנוסף, השקעה על פי ביצועי חברות היא דבר שמתגמל משקיעים שחקרו ובדקו אילו פירמות עתידות לצמוח, ואילו השקעה ספולקטיבית מתגמלת ספקולנטים שהצליחו לעורר גל ציפיות ולממש את המניות שלהם בזמן.

משקיע אמיתי אמור לבדוק את ביצועי החברה שבה הוא אמור להשקיע, ודבר זה דורש זמן ולא מתבצע "מהיום למחר". בנוסף הוא אמור להאמין שכסף שהוא מספק לחברה היום יתן לה אפשרות לגדול, להשתפר ולפסק תועלת חברתית גדולה יותר, בעתיד, על ידי השקעת הכסף שלו במיזמים יצרניים. אלא שהשקעה כזו גם היא דורשת זמן, ולכן הגיוני שמשקיע אמיתי לא ישקיע היום וירצה חזרה את כספו עוד שבוע או אפילו עוד חודש.

שוק פיננסי ספקולטיבי לא יציב לא רק מעניש את החברה כולה, אלא גם את המשקיעים ה"טובים" שבסך הכל מנסים להשקיע בפירמות. הם נפגעים (לפחות בתאוריה) מבועות ספקולטיביות. שלא בתאוריה, מישהו צריך להפסיד את כספו בבועות בורסאיות - ולרוב אלו אנשים עם פחות מידע - כלומר משקיעים קטנים יותר. הבורסה נועדה לאפשר למשקיעים להשקיע בחברות על פי ביצועי חברות, לא על פי טרנדים של השקעה.

אפשרויות לפיתרון

הגבלת סחירות בורסאית

כפייה של המדינה על פירמות לתת למשקיעים ניירות ערך עם מגבלת סחירות, כך שניתן למכור את הניירות רק לאחר זמן מסויים מזמן הקניה.

חסרונות:

  • צעד דרסטי שעובר באופן חד ממציאות אחת למציאות אחרת ודבר זה הוא מתכון לזעזועים.
  • כפייה - בעיה אחת היא ההיבט הכפייתי (צעד חד צדדי של המדינה) - אם כי אפשר להצדיק צעד כזה בטענה שמניעת בועות פיננסיות הוא מוצר ציבורי, הן כלפי כלל הציבור והן כלפי ציבור המשקיעים - הבורסה נועדה לאפשר למשקיעים להשקיע במניות על פי ביצועי חברות, לא על פי טרנדים של השקעה.
  • הבעיה המעשית של צעד כזה היא שספקולנטים ומשקיעים רבים יוציאו את כספם מהבורסה והיא תרד באופן חד - שכן הבורסה תאבד כוח מול בורסת אחרות בעולם.
  • מכל הסיבות האלה הסיכוי להעביר צעד כזה במערכת הפוליטית הוא נמוך מאוד.

הקטנת מס הון על החזקת מניות ארוכה

יש כיום מס בורסה על מכירת ניירות ערך, אפשר לתת הקלה במס למי שמחזיק ניירות ערך תקופה ארוכה יותר. כצעד מקזז אפשר להעלות מעט את מס הבורסה למשקיעים ספקולנטים.

יתרונות:

  • גם אם לא מונע ספולקציה, לפחות מי שמבצע אותה משלם קצת יותר.
  • אפשר לשנות את מבנה המס ולהגדיל בהדרגה את הפרס למשקיעים איטיים ואת העונש למשקיעים מהירים.

חסרונות:

  • סיבוך גביית המס
  • אי וודאות גדולה יותר למתכנן המיסים
  • לא בטוח שההקלה במס מספיק משמעותית כדי לגרום למנוע ספקולציה

הגבלת סחירות התנדבותית

לאפשר לפירמה להנפיק ניירות ערך כך שלאחר קנייה אפשר יהיה למכור אותם רק לאחר פרק זמן כלשהו (ימים, חודשים, שנים).

יתרונות:

  • לעומת חיוב מהמדינה- הפרימות עושות צעד זה מרצונן החופשי, ללא כפייה של המדינה.
  • פירמה שעושה צעד כזה יכולה להנות מיציבות השקעות טובה יותר - שכן המניות שלה קשורות יותר לביצועי הפירמה עצמה ופחות לספקולציות של הבורסה - ספקולנטים רבים לא יקנו את המניות האלה, ומצד שני, בעת משבר

חלק מהמשקיעים מוגבל ביציאה ולכן היצע המניות נמוך יותר יחסית למניות רגילות ולכן הירידות מוגבלות.

  • פירמה שמבצעת הנפקה כזו יכולה להשתמש בהנפקה כזו כאות איכות על הפירמה - שכן המשקיעים בה יהיו מחוייבים יותר לפירמה עצמה ולא לספקולציות שנובעות מדברים חיצוניים לפירמה (ולכן מחיר המניות האלה נותן מידע טוב יותר על מצב החברה ומגביר את שקיפות ביצועיה למשקיעים).

חסרונות:

  • מגביל את חופש הקניין,
  • רוב הפירמות לא ישושו לעשות זאת (מפסידות משקיעים ספקולנטים),
  • אי אפשר להנפיק רק חלק מניירות הערך של פירמה כלשהי באופן ששונה מהשאר (רק חלק מהניירות יוגבלו),
  • גם אם פירמה מסויימת תגביל סחירות, בעת משבר חלק מהתמחור של הניירות המוגבלים שלה יתומחר ע"פ ניירות של חברות דומות באותו השוק, אפילו אם הביצועים שלה יציבים.

חיוב הפרשת דיוידנד

ככל שהפרשת הדיוידנד גבוהה יותר כך המשקיעים מתייחסים ברצינות גדולה יותר לביצועי הפירמה ולא לספקולציות על נייר הערך.

בעיות:

  • מגביל את חופש הקניין (אך פחות מהגבלת סחירות),
  • בישראל אין מסורת של חלוקת דיוידנדים (למה?- ריכוזיות של שוק ההון והעדר תחרות?).

הפחתת המס על חלוקת דיוידנד

מס נמוך יותר על רווחי דיוידנדים מעודד חלוקתם ולכן המניות מתומחרות יותר על פי ביצועי הפירמה. זאת, מבלי לכפות את הפרשת הדיוידנד.

חסרונות:

  • גורם לעיוות במבנה המס ובכך מאפשר בניית מקלטי מס.

הוספת האטת ההשקעות למדד איכות חברות

מתן נקודות במדדים כמו מדד מעלה, לפירמות שנוקטות בצעדים להאטת ההשקעה (כמו דיודנד יותר גבוה).

בעיות

  • ייתכן וההשפעה שולית מידי וצעד כזה יהיה לא אפקטיבי