השפעות בריאותיות של שינויי האקלים על ישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לשינוי האקלים בישראל יש השפעות בריאותיות רבות שניכרות כבר עכשיו (בשנת 2018).

כלבת:

לפי משרד החקלאות וד"ר רוני קינג, וטרינר רשות הטבע והגנים, האחראי מטעמה על פיזור החיסונים, מסתבר שההתחממות מחלישה את החיסונים נגד הכלבת בבעלי חיים והבצורת גורמת לחיות הבר להגברת המגע עם חיות-הבית ולכן יש יותר מקרי כלבת גם בבעלי חיים וגם בבני אדם. התופעה מתרחשת בכמה מקומות בעולם, כולל בישראל. יש השערה שההתפרצות קשורה גם למלחמה בסוריה אשר חלקית גם קשורה לשינויי אקלים‏[1].

נתונים על כמה שינויים בתחלואה הקשורים לשינויי אקלים נאספו על ידי משרד הבריאות (בשנת 2014) והקרן לבריאות וסביבה (בשנת 2018)‏[2][3]. להלן הנתונים העיקריים:

קדחת הנילוס המערבי:

העלייה בטמפרטורות הביאה לעלייה בכמות היתושים, דבר שגרם לעלייה במקרי קדחת הנילוס המערבי בישראל. בשנת 2014 דיווחו חוקרים ממשרד הבריאות שלאחר עשורים של התפרצויות מצומצמות וקצרות של קדחת מערב הנילוס בישראל, דווחו קרוב ל-1,400 מקרים של המחלה בשנים 2012-2000. העליות החדות במספר מקרי התחלואה התרחשו במקביל לזיהוי גנוטיפים וירליים חדשים באוכלוסיית היתושים. בשנים 2012-2014 חלה ירידה בכמות המקרים וב 2015 הכמות שוב קפצה למעלה ל-140 מקרים.

ויבריו וולניפיקוס

מחקר אחר שנעשה בישראל מצא קשר בין עליית טמפרטורת המים בברכות דגים, בעקבות גל-חום לבין עלייה בתחלואה מחיידקי ויבריו וולניפיקוס (Vibrio vulnificus) בישראל.

קמפילובקטר:

בשנים האחרונות חלה בישראל עלייה בתחלואה מחיידק הקמפילובקטר (Campylobacter), חיידק פתוגני לבני אדם הגורם למגוון תסמינים במערכת העיכול. מחקר, שבדק את השפעת הטמפרטורה בישראל על תחלואה מקמפילובקטר בשנים 2010-1999, מלמד שטמפרטורות גבוהות במהלך השנה כולה, קשורות לעלייה בתחלואה מהחיידק. ביחס לאוכלוסייה הכללית, נמצא כי עלייה של מעלת צלזיוס אחת מתחת לסף של 25 מעלות צלזיוס מעלה את התחלואה מקמפילובקטר ב-3.8%. עלייה של מעלה אחת מעל סף זה מעלה את התחלואה מקמפילובקטר ב-15.4%. המחקר מצא גם שקבוצות גיל שונות מתאפיינות בסף רגישות תרמית שונה לתחלואה מקמפילובקטר, ומסקנת החוקרים הייתה שהממצא הזה שייך להשפעות בריאותיות פוטנציאליות של ההתחממות הגלובלית.

לישמוניאזיס עורי:

טפיל הלישמניה גורם למחלת עור חריפה המתאפיינת בכיבים ובזיהומים. מאז 2002 חלה עלייה דרמטית בשיעור מקרי הלישמניאזיס העורי: ממקרה אחד ל-100,000 נפש בשנת 2002 ל-4.5 מקרים ל-100,000 נפש בשנת 2012. משנת 2012 חלה ירידה בשיעורי ההיארעות (2.7 מקרים ל-100,000 נפש בשנת 2015). מרבית המקרים שהתגלו בישראל עד אמצע שנות התשעים, נגרמו על-די הטפיל Leishmania major, אולם ב-15 השנים האחרונות חלה עלייה במספר המקרים שנגרמו על-ידי Leishmania tropica(4). לנוכח העלייה הזאת, ב-2012 החליטה הממשלה על תכנית לאומית להפחתת מפגעי טפיל הלישמניה בישראל. את התכנית מממנים משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. משרד הבריאות משתמש במערכת הניטור של מחלות זואונוטיות ובמערכת הדיווח של השירות המטאורולוגי כדי ללמוד על הקשר בין תנודות בטמפרטורות, שהן סמן לשינויי אקלים, לבין היארעות של לישמניאזיס עורי. עד כה התמקד המחקר בשלושה אזורים בישראל הנחשבים לבעלי פוטנציאל הדבקה גבוה. מן המחקר עולה כי עלייה במספר המקרים החדשים מתרחשת כ-12 שבועות בממוצע לאחר עלייה ניכרת בטמפרטורות. בהמשך הדרך יתמקד המחקר בניסיון להבין את ההשפעה של לחות מוחלטת על התחלואה.

מחקר ישראלי-פלסטיני שפורסם בשנת 2016 ניתח זנים של L. tropica בישראל וברשות הפלסטינית. החוקרים מצאו 96 זנים שונים של L. tropica בישראל וברשות הפלסטינית. בצפון הארץ מצאו החוקרים גם קבוצה חדשה של זני L. tropica, הקרובים מבחינה אבולוציונית לזנים מאפריקה, וכן זנים חדשים אחרים הקרובים מאוד מבחינה אבולוציונית לזנים אסיאתיים. זנים אלה נמצאו הן בישראל והן ברשות הפלסטינית. יש חשד שהדבר נובע משינויים אקלימיים וסביבתיים, נוסף על השפעות ישירות של פעילות אנושית, כגון הגירה ומעבר אוכלוסיות בין מדינות ויבשות.

עכברת (מוכרת גם כ לפטוספירוזיס או מחלת הוייל) ב קיץ 2018 ישראל חוותה התפרצות של מחלת העכברת. כתוצאה משינויי האקלים בישראל יורדים פחות גשמים ואלא שיורדים יורדים בפרקי זמן קצרים יותר ולכן נקלטים פחות בקרקע. כמו כן בגלל החום יש יותר אידוי. כתוצאה מכך פחות מים זורמים בנחלים וזה גורם לריכוז גבוהה יותר של מזהמים במים. זו כנראה הסיבה להתפרצות המחלה‏[4]. נכון ל-19 באוגוסט 42 איש אובחנו כחולים בעכברת 242 נבדקים. רוב החולים לא סבלו מתסמינים כבדים. נער אחד חלה בדלקת קרום המוח. בעקבות ההתפרצות ירדה כמות המטיילים בצפון{{אלי לוי ליצמן בישיבת חירום במשרד הבריאות: 42 חולים אובחנו עם עכברת 19.08.2018, ערוץ 10}}. הנזק הכלכלי לענף התיירות בגלל עזיבת התיירים הסתכמה בכ-2 0 מיליון שקל‏[5].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ מאיה פלח, זווית מומחים: זו הסיבה להתפרצות הכלבת בצפון הארץ 02.01.2018, ויינט
  2. ^ משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבהבריאות וסביבה בישראל 2014 שנת 2014
  3. ^ הקרן לבריאות וסביבה שינויי אקלים 2017
  4. ^ ד"ר עדי לוי, זווית סכנה מוחשית: הקשר בין עכברת לשינוי האקלים 17.08.2018, ויינט
  5. ^ רונן גרוס דרישה לפיצוי לעובדי ענף התיירות בשל הפגיעה שיצרה בהלת העכברת: 22.08.2018, אקטואליק