חוק ההסדרים/הסדרת סמכויות ומבנה התעריפים במשק המים העירוני

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חזור לחוק ההסדרים/2009
חזור לחוק ההסדרים/קטגוריה מים וביוב

תקציר

העברת סמכויות הרשויות המקומיות לתאגידי מים וביוב

  • עמודים 18-21 בהצעת מחליטים 2009-2010
  • עמודים 8-9 בקובץ תיקונים להצעת מחליטים 2009-2010
  • החלטת ממשלה מס' 131, הסדרת סמכויות ומבנה התעריפים במשק המים העירוני

סעיפים קשורים

כתבות מהעיתונות

ניתוחים והשפעות

דברי הסבר

1. בהתאם להוראות חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 (להלן – חוק תאגידי מים וביוב), החל מיום 1.8.2007 קיימת חובה לרשויות המקומיות לנהל את משק המים והביוב בתחומן באמצעות חברה שהוקמה בהתאם להוראות החוק האמור (להלן – תאגיד מים וביוב). בהתאם לכך, נכסי המים והביוב ברשויות המקומיות מועברים לבעלותו וניהולו של תאגיד המים והביוב עם הקמתו.

עם זאת, רשות מקומית שהעניקה את הסמכויות והתפקידים בתחום המים והביוב לאיגוד ערים שהוקם בתחומה לעניין זה, הרי שגם אם הקימה תאגיד מים וביוב כחוק, עדיין מחזיקה היא בחלקה באיגוד הערים, לצד יתר הרשויות המקומיות החברות בו. על מנת למנוע מצב מעין זה, יש לקבוע בחוק לגבי רשות מקומית החברה באיגוד ערים למים ולביוב, כי עם הקמת תאגיד מים וביוב על ידה, יועברו כל זכויותיה באיגוד הערים לתאגיד המים והביוב האמור.

2. עם העברת סמכויות הרשויות לתאגידים באיגוד ערים למים וביוב, אשר כל חבריו הם תאגידי מים וביוב, יש להתאים את מבנה איגוד הערים למהות ואופי פעילותם של תאגידי המים והביוב, השונים באופן מהותי מאופי פעילותן של הרשויות המקומיות. בהתאם לכך, יש לבטל את איגוד הערים האמור, ולהורות למנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן – מנהל רשות המים), אשר מוצע להעביר אליו את הסמכויות הנוגעות לענין, לעשות שימוש בסמכותו לביטול איגוד הערים האמור. בנוסף, מוצע לקבוע כי החל ממועד תיקון החקיקה האמור בהצעת ההחלטה, ובשל השינוי המוצע במשק המים העירוני, לא יוקמו איגודי מים וביוב חדשים.

3. בתיקון המקיף שנעשה בשנת 2006 בחוק המים, התשי"ט-1959 (להלן – חוק המים), במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006 (להלן – חוק ההסדרים לשנת 2006), נקבע כי החל ביום 1 בינואר 2007 תפעל רשות אחת בתחום המים והביוב, היא הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן – רשות המים). בהתאם להוראות התיקון האמור בחוק המים, רשות המים מרכזת את הטיפול במכלול ההיבטים הנוגעים למשק המים, וזאת בשונה מהמצב שקדם למועד תחילת פעילותה של רשות המים, לפיו הסמכויות בתחום המים היו מסורות לשורה של גורמים בממשלה, וזאת בכפוף להסדרים פרטניים שהותירו סמכויות מסוימות בידי גורמים שונים.

בהתאם לכך, יש לתקן את ההוראות השונות בחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955 (להלן – החוק או חוק איגודי ערים), שעניינן סמכויות שר הפנים ביחס לאיגודי ערים בתחום המים והביוב, ולהעבירן למועצת רשות המים או למנהל רשות המים, לפי הענין, לרבות אלה:

א. סמכות לפטור מחובת מינוי מנהל כללי, לפי סעיף 8א לחוק;
ב. סמכות לאישור אומדן הכנסות והוצאות של מפעל, לפי סעיף 11(א) לחוק;
ג. סמכות לאשר, או שלא לאשר, הצעת תקציב, וכן קביעת תקנות לעניין מועד וצורת הגשת הצעת תקציב, לפי סעיף 11(ב) ו-11(ג) לחוק;
ד. סמכות לאשר תשלום או התחייבות שלא במסגרת התקציב המאושר, לפי סעיף 11(ד) לחוק;
ה. סמכות לאשר הטלת מכסות, לפי סעיף 12 לחוק;
ו. סמכות לאשר הלוואות, לפי סעיף 13 לחוק;
ז. סמכות לתקן צו מקים, לפי סעיף 16(א) לחוק;
ח. סמכות לפרק איגוד ערים, לפי סעיף 17א לחוק, וסמכות ליתן הוראות ביחס לפירוק כאמור, לפי סעיף 17ב לחוק;
ט. סמכות ליתן צו למילוי חובה ולמינוי אדם מתאים למילוי החובה וקביעת שכרו, לפי סעיף 17ב-1 לחוק.
י. קביעת חוקי עזר לפי סעיף 14 לחוק;
יא. קביעת צו אחיד לאיגוד ערים לפי סעיף 16ב לחוק;
יב. מינוי ועדה קרואה לאיגוד ערים לפי סעיפים 16ג עד 16ט לחוק;
יג. האצלת סמכויות לפי סעיף 17ג לחוק;
יד.

כן מוצע לתקן את סעיף 17ד לחוק, כך שסמכויות שר הפנים, הקבועות בהוראות פקודת עיריות ובהוראות חקיקת המשנה המנויות באותו סעיף, יועברו למועצת רשות המים או למנהל רשות המים, לפי הענין.

בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 18 לחוק, שעניינו סמכות שר הפנים להתקין תקנות בעניינים הנוגעים לביצועו של החוק, לרבות תקנות בעניינים המנויים באותו סעיף, ולהעביר סמכות זו לידי מועצת רשות המים. כמו כן, מוצע לקבוע באותו סעיף כי מועצת רשות המים תהיה רשאית לקבוע הוראות לענין אמות מידה לשירות שעל איגוד ערים למים ולביוב לתת לצרכניו וכן תשלומים שוטפים או חד-פעמיים שרשאי איגוד ערים למים ולביוב לגבות מצרכניו.

4. כמו כן, יש לבצע התאמות נוספות, ובכלל זה העברת סמכויות איגוד הערים לקביעת חוקי עזר למועצת רשות המים, הוראות לענין פטור ממסים ומאגרות על העברת נכסים, זכויות והתחייבויות לתאגיד מים וביוב בשל פירוק איגוד ערים למים ולביוב.

5. חרף התיקון המקיף שנעשה בחוק המים במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2006, לענין סמכויות רשות המים וריכוז סמכויות שונות שהיו נתונות עד לתיקון האמור בידי שרים שונים לרשות האמורה, נותרו בהוראות הדין סמכויות שונות בתחום המים והביוב, לרבות לעניין קביעת תעריפים והיטלים, אשר עודן נתונות לרשויות המקומיות ולשר הפנים, ואשר מקורן במצב המשפטי שהיה קיים ערב קיומה של החובה להקים תאגידי מים וביוב, כפי שנקבעה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, וקודם להקמתה של רשות המים.

6. על מנת לאפשר אחידות וקביעת מערכת תעריפים אחידה לכלל תושבי המדינה, וכדי להבטיח את ניהולו היעיל של משק המים ואת מימושן של המטרות שעמדו בבסיס הקמתה של רשות המים, יש להעביר את כלל הסמכויות לקביעת אמות המידה לשירות ולקביעת התשלומים בעד שירותי המים והביוב בכלל משק המים והביוב בתחומי הרשויות המקומיות, לידי מועצת רשות המים. לצורך כך, יש לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים בפקודת העיריות [נוסח חדש], פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש], צו המועצות המקומיות (א), התשי"א-1951, צו המועצות המקומיות (ב), התשי"ג-1953, צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958, חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962 ופקודת העיריות (אספקת מים), 1936.

7. קביעת תעריפי מים ריאליים לשימוש ביתי בכלל המשק תביא לשימוש יעיל במים במגזר העירוני הנאמד בחיסכון של כ-30 מיליון קוב בשנה. ירידה זו תביא לחסכון של כ-90 מיליון ש"ח בשנה למשק הלאומי.
יצוין כי בשל המשבר החמור הפוקד את משק המים, הרי שללא קביעת תעריפי מים ריאלים שיביאו לצריכת מים ריאלית, קיים חשש משמעותי לפגיעה חמורה במקורות המים ובאקוויפרים. מצב דברים זה עלול להביא לצורך בהתפלה של כמיליארד מ"ק מים נוספים בשנה, שמשמעותו עלות תקציבית של עד 3 מיליארד ש"ח בשנה.