חוק ההסדרים/ייעול התכנון

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזור לחוק ההסדרים/2009
חזור לחוק ההסדרים/קטגוריה בינוי ושיכון

תקציר

העברת פעולות תכנון, פיתוח ושיווק קרקעות ממשרד הבינוי והשיכון לחברות פרטיות.

  • עמוד 101 בהצעת מדיניות 2009
  • עמודים 199-200 בהצעת מדיניות 2009-2010
  • החלטת ממשלה מס' 189, ייעול ניהול פעילות התכנון והפיתוח במשרד הבינוי והשיכון

סעיפים קשורים

כתבות מהעיתונות

ניתוחים והשפעות

במסגרת התנערות הרשות המבצעת מתפקידיה, מורה משרד האוצר למשרד השיכון להקטין את מעורבותה במשק הבניה בישראל. השארת התכנון וייזום הבניה בידי גורמים פרטיים מביאה את החוסר היכולת לבצע תוכניות לזוגות צעירים ולמעוטי יכולת לפסגות בלתי אפשריות.

דברי הסבר

הצעת מדיניות 2009

היקף הבנייה המתבצעת ביוזמת משרד הבינוי והשיכון קטן באופן משמעותי בעשור האחרון, כפי שעולה מבחינת היקף התחלות בנייה שנעשו ביוזמת משרד הבינוי והשיכון בשנים האחרונות המפורטת כדלקמן:

שנה התחלות בנייה (יח"ד)
2000 15,184
2001 7,484
2002 8,155
2003 7,700
2004 5,936
2005 5,801
2006 4,703
2007 3,813

על פי החלטת הממשלה מס' 3205 מיום 29.5.94 מבצע משרד הבינוי והשיכון פיתוח במתכונת משק כספי סגור. בהתאם לכך, משלמים יזמים למשרד הבינוי והשיכון החזרי פיתוח, כאשר 12% מהסכום האמור משולם כנגד הוצאות תכנון, פיקוח ומדידות. בנוסף לסכומים אלה, המיועדים למימון פעולות תכנון, מתוקצב התכנון גם בבסיס תקציב משרד השיכון באופן ישיר, וזאת על מנת להבטיח קיום מלאי תכנוני וביצוע שינויי תכנון לפי הצורך.

נוכח הירידה בהיקפי הבנייה המתבצעת ביוזמת משרד הבינוי והשיכון, נדרשת התאמת תקציב התכנון להיקף הפיתוח, כך שיופחתו 30 מיליון ש"ח בהרשאה להתחייב ו-10 מיליון ש"ח בהוצאה נטו מתקציב התכנון במשרד הבינוי והשיכון.

הצעת מדיניות 2009-2010

כיום עוסק משרד הבינוי והשיכון (להלן – המשרד) בפעילות תכנון, פיתוח ושיווק, כיזם, בהיקף של כ-800 מיליון ש"ח בשנה, בכ-120 אתרים שונים. פעילות זו מבוצעת באופן ישיר באמצעות מחוזות המשרד על בסיס ההרשאות שמקבל המשרד ממינהל מקרקעי ישראל. במסגרת זאת, מבצע המשרד התקשרות ישירה ומפקח על פעילותו של כל אחד מגורמי התכנון והפיתוח: מתכננים, אדריכלים, קבלני משנה, מנהלי פרויקטים ועוד, ובהתאם לכך מנהל צבר של אלפי התקשרויות. פעילות הפיתוח במשרד נמצאת בגרעון מאזני של כ-430 מיליון ש"ח הנובע, בין היתר, מהקושי ביישום מנגנון ביצוע ישיר של תכנון ופיתוח באתרים רבים במקביל.

בנוסף, במסגרת הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל מתוכננת העברה של כלל פעילות הפיתוח באתרים בהם לא ניתן לבצעה באמצעות הרשויות המקומיות, או גורמים פרטיים, למשרד הבינוי והשיכון. יצוין, כי מנהל מקרקעי ישראל מבצע כיום את הפיתוח באמצעות גורמים חיצוניים, ביעילות שלא נופלת מזו של המשרד.

בהתאם לכך מוצע לייעל את פעילות התכנון,הפיתוח והשיווק, במשרד הבינוי והשיכון על ידי מעבר לתכנון, פיתוח ושיווק קרקע באמצעות חברות פרטיות, בדומה למנגנון הנהוג כיום במנהל מקרקעי ישראל ותוך הפקת לקחים מהפעלת המודל האמור במהלך שנים 2003-2008. החברות ינהלו את פרויקטי התכנון והפיתוח שבאחריות משרד הבינוי והשיכון על פי קריטריונים שיקבעו מראש ותחת בקרת המשרד.

המבנה הארגוני של המשרד משקף את המנגנון הנוכחי של ביצוע ישיר ולשם כך מפעיל המשרד חמישה מחוזות וכן אגפי תכנון והנדסה, פרוגרמות ושיווק במטה. ליישום פעילות התכנון והפיתוח מועסקים במחוזות ובמטה המשרד מהנדסים ועובדים טכניים רבים כעובדי מדינה. סך הכול מועסקים במחוזות המשרד ובמטה כ-230 עובדים, העוסקים ישירות בפעילות התכנון והפיתוח. שינוי מנגנון התכנון והפיתוח במשרד כמוצע יאפשר הובלת שינוי ארגוני וייעול פעילות המשרד באמצעות צמצום כוח אדם והקטנת מוטת השליטה.

משרד הבינוי והשיכון עובר בשנים האחרונות תהליך הדרגתי של מעבר מגוף מבצע לגוף רגולאטורי. מסקנות ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור, בראשות השופט ו. זיילר, ובראשן הדגשת הצורך החיוני בהקמת מיניסטריון בנייה בישראל, נותנות משנה תוקף למהלך זה. בהתאם לכך, שינוי מנגנון התכנון, הפיתוח והשיווק, מביצוע ישיר של משרד הבינוי והשיכון לביצוע באמצעות חברות ניהול פרטיות ומיקוד פעילות המשרד בפיקוח ובקרה, יהוו מהלך שיחזק את מעמדו של המשרד כרגולאטור בתחומים אלה.