חיפה כימיקלים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חברת חיפה כימיקלים (HAIFA) עוסקת בייצור דשנים לחקלאות, כימיקלים לתעשייה וכימיקלים לתעשיית המזון.

חיפה כימיקלים מייצרת חנקת אשלגן ומלחי פוספט שונים. חומרי הגלם הנצרכים על ידי החברה הם אשלגן שמופק במפעלי ים המלח, סלע פוספט שנחצב בעבר בנגב וכיום מיובא מחצי האי קולה שבצפון רוסיה ואמוניה שמיובאת מחוץ לארץ ומאוחסנת במיכל האמוניה בחיפה.

מבנה ובעלות

חיפה כימיקלים היא תאגיד בינלאומי, שלו שלושה מפעלים ואחת-עשרה חברות בנות (רובן חברות שיווק).

נכון לשנת 2008 חיפה כימיקלים היא בבעלות TRI - תאגיד שבעלותו שלוש חברות נוספות. החברות האלה עוסקות בתחומי טיפול במים ובהשקיה: אלגו (חברה ישראלית שמוחזקת על ידי חיפה כימיקלים), NaChurs ופלאנט פרודקטס. חיפה כימיקלים נחשבת לגדולה ביניהן. בסוף ספטמבר 2008 עברה השליטה בחיפה כימיקלים מאריה גנגר לקבוצת טראמפ, בבעלות ג'ולס טראמפ ובני משפחתו.[1]

יו"ר מועצת המנהלים של חיפה כימיקלים הוא עורך הדין אבי פילוסוף. פילוסוף ניהל את החברה בפועל מאז סוף שנת 2005, לאחר עזיבתו של מנכ"ל החברה גבי פוליצר. כיום (פברואר 2018) מנכ"ל החברה הוא נדב שחר, אשר צפוי לסיים את תפקידו תוך שבועות אחדים.[2]

היסטוריה

בשנת 1966 הוקמה חיפה כימיקלים כחברה ממשלתית בשם מחצבי ישראל. בשנת 1986 רכשה חברת Trans Resources Inc מניו יורק, שהייתה בבעלות אריה גנגר, את השליטה בחברה. אריה גנגר רכש את הבעלות בחברת חיפה כימיקלים בארבעה שלבים החל ב-1985 - רכש של 56% ממניות החברה, שהוחזקו על ידי חברת TPR. קניית חלקה של החברה הממשלתית בתי הזיקוק שהסתכם ב-26%. קניית חלקה של חברת דלק (6%), לבסוף פורסמה הצעת רכש למניות שהחזיק הציבור בחברה.

התמורה כוללת ששולמה עבור החברה: 50 מיליון דולר. בתי הזיקוק התנגדה למכור מניותיה בחיפה כימיקלים וכדי לאפשר את העסקה הפעילו גנגר ומשולם ריקליס לחצים על אריאל שרון, שר התעשייה והמסחר דאז. גנגר שילם לבסוף 12 מיליון דולר תמורת 26% מניות, שהוחזקו על ידי בתי הזיקוק, אבל הרכישה השתלמה. קניית המניות מבתי הזיקוק אפשר לגנגר לחלק דיבידנדים שסייעו בהחזר ההשקעה בחברה.[1]

מפעלים

חיפה כימיקלים חיפה

המפעל הוותיק של חיפה כימיקלים שוכן במפרץ חיפה על גדות נחל הקישון. המפעל יושב על שטח חסר-שיוך מוניציפלי של בתי זיקוק לנפט [3]. העדר שיוך מוניציפלי הקשה על אכיפת חוקים סביבתיים ותכנוניים.

חלק מהמפעלים העוסקים בחומרים מסוכנים באזור מפרץ חיפה נמצאים בתחומי עיריית חיפה, חלק בתחומי עיריית קריית אתא ומפעל אחד בתחומי עיריית עכו. עם זאת מספר מפעלים: בז"ן (בתי זיקוק לנפט), גדות פטרוכימיה, חיפה כימיקלים והמפעלים הפטרוכימיים טוענים זה שנים למעמד אקסטריטוריאלי מבחינת מעמדם המוניציפלי. משמעותו של מעמד כזה הינה היעדר אפשרות מעשית לאכוף עליהם את דיני התכנון והבנייה ואת דיני רישוי עסקים.(מבקר המדינה, דו"ח שנתי 40 לשנת 1989)

מינואר 2004 הועבר הפיקוח על האזור ה"אקס-טריטוריאלי" לעיריית חיפה.

חיפה כימיקלים דרום

מפעל נוסף, חיפה כימיקלים דרום שהקמתו הושלמה ב-1994, שוכן באזור התעשייה מישור רותם שמדרום לערד ומזרחית לדימונה בתחום השיפוט של מועצה אזורית תמר. הפעלת חיפה כימיקלים דרום נעשית באמצעות חברת "נותב ניהול ותפעול בע"מ", שהנה חברת בת של קבוצת ברן בע"מ. הקמת המפעל מומנה ממענקים של מרכז השקעות על אף התנגדות מבקרת המדינה מרים בן פורת שתחשיבים כלכליים שעשה משרדה העלו שההטבות הללו גרמו הפסד של 40 מיליון דולר למדינה.

מפעל בצרפת

מפעל שלישי שוכן בלונל (Lunel) שבצרפת.

מפעל מערכות השקיה בנתניה

לחיפה כימיקלים חברת בת, אלגו מערכות השקיה בע"מ הנמצאת באזור תעשייה קריית נורדאו בנתניה. החברה מייצרת מערכות השקיה לחקלאות וציוד נלווה.

פרסים

לאורך השנים זכתה חיפה כימיקלים בפרסים שונים על הצטיינותה. בשנת 1972 זכתה בתואר "יצואן מצטיין", בשנת 1984 ב"ציון מיוחד לשבח" ובשנת 1992 הוענק לה התואר "יצואן מצטיין בכיר" על ידי משרד המסחר והתעשייה בשל היקף היצוא שלה. בשנת 2006 קיבלה את תו הזהב של מכון התקנים המוענק לארגונים הנושאים שלושה וארבעה תווי איכות.

איומים ומפגעים סביבתיים

זיהום מים

מפעל חיפה כימיקלים הזרים במשך שנים רבות שפכים בכמות גדולה לנחל הקישון. שפכים חומציים של מפעל חיפה כימיקלים היו בין הגורמים העיקריים להרס המערכת האקולוגית של נחל הקישון עד לשנת 2001 [2]. היקף הפגיעה בנחל פחת לאחר הפעלת מתקן טיפול בשפכים בשנת 2001 כמודגם בטבלה[3]

שנה ספיקת השפכים לקישון מחיפה כימיקלים (מ"ק לשנה) פחמן אורגני (טון לשנה) חנקן (טון לשנה) זרחן (טון לשנה)
1994 2,044,000 417 4,022 1,423
2000 2,372,500 1,330 2,372 285
2003 1,197,200 29 160 0.4
2005 2,372,500 79 572 2.6

בנוסף, מכילים שפכי חיפה כימיקלים כמויות ניכרות של מתכות כבדות כמו כרום, קדמיום וכן נחושת.

זיהום אוויר

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - זיהום האוויר במפרץ חיפה

חיפה כימיקלים, יחד עם בתי הזיקוק ומפעלי נשר וכרמל אולפינים מסווג כ"מקור עיקרי" לפליטת מזהמים לאוויר באזור חיפה [4] מפעל חיפה כימיקלים דרום חרג מתקן זיהום האויר בשנים 2002, 2004 ו-2005 [5], כך למשל נמדדה בשנת 2002 חריגה של פי 3 מהתקן לפליטת חלקיקים ופליטת תחמוצת גופרית SO2 ב-82% מעל התקן המותר.

מיכל האמוניה בחיפה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מיכל האמוניה בחיפה

מיכל האמוניה בחיפה הוא מיכל אמוניה בן 14 אלף טון המשמש את חיפה כימיקלים. המיכל והפעילות סביבו מעוררים חשש לאסון בעל אלפי נפגעים עקב דליפת אמוניה בעקבות אירועים כמו תאונה, רעידת אדמה, פיגוע או ירי טילים מצד חיזבאללה או כל גורם עוין אחר. ארגוני סביבה טוענים מזה זמן רב כי יש להעביר את המיכל ו/או את פעילות הייצור הכרוכה בו למקום אחר שאינו קרוב לריכוזי אוכלוסיה. בשנים האחרונות הצטרפו להערכת הסיכון מהמיכל גם מומחים שונים ביניהם פרופסורים לכימיה מהטכניון. תוכניות להעברת המיכל נדחו שוב ושוב עקב התנגדות חיפה כימיקלים למהלך. ממשלת ישראל מעוניינת להקים מפעל להכנת דשן כימי בנגב דבר שייתר את המיכל. בשנת 2016 איים חסן נסראללה, מזכ"ל ארגון הטרור הלבנוני חיזבאללה, כי ירי טילים על המיכל הוא בבחינת "פצצת אטום" עבורו. בשנת 2017 בעקבות עתירה של עיריית חיפה, הוחלט לרוקן כליל את מיכל האמוניה. ב-27 ביולי 2017 הסכים בית המשפט העליון להאריך, בפעם האחרונה לדבריו, את ריקון המיכל ל-18 בספטמבר תוך מתן ביקורת חריפה על חיפה כימיקלים ועל המשרד להגנת הסביבה. הדחייה ניתנה לאחר שהמדינה ביקשה להאריך את המועד לריקון המיכל עד לתחילת 2018.[4] בשנת 2018 הוציא בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה צו סגירה קבוע למיכל וקנס את חיפה כימיקלים בחצי מיליון שקל, בשל פעילות המיכל ללא רישיון עסק.[5]

חשד לפלילים

בשנת 2017 מבקר המדינה, יוסף שפירא, העביר ליועץ המשפטי לממשלה מידע המעלה חשש שבחינת החלופות לייבוא האמוניה למיכל האמוניה בחיפה, נעשתה באופן מוטה - במטרה לשפר את מצבה של חיפה כימיקלים. "מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה היה מעורב בנושא באופן חריג ופעל לכאורה תוך ניגוד עניינים". [6]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים