יחידת מידה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יחידת מידה (באנגלית: Unit of measurement) היא גודל מוגדר וקבוע של כמות, שמוגדר ומאומץ על ידי מוסכה או חוק, ומשמש כתקן למדידה של אותה כמות.

יחידות מידה משמשות בתחומי מדע כמו פיזיקה, ותחומים אחרים של מדעי הטבע והם היבט חשוב ביכולת לנסח תאוריות על ידי נוסחאות מתמטיות ולנסות לאושש או להפריך את התאוריה על ידי ביצוע נוסויים. דוגמה בולטת לשימוש ליחידות מידה קיימות בפיזיקה - מערכת ה-SI המקובלת בפיזיקה, כימיה, בהנדסה ובתחומים קרובים המתבססת על יחידות מידה של מטר למדידת מרחק, שניה למדידת זמן וקילוגרם למדידת מסה. השימוש או אי שימוש ביחידות מידה מוסכמות מאפשרות להבדיל בין תחומי מדע מדוייקים לבין הסברים לא מדוייקים, המספקים תיאור כללי ולפעמים מעורפל באופן מכוון.

סוגיית השימוש ביחידות מידה מהווה נקודת תורפה בכלכלה נאו-קלאסית בפרט ובגישות אחרות בחקר הכלכלה בכלל. למרות השימוש הרב בנוסחאות מתמטיות במסגרת כלכלה נאו-קלאסית, לדוגמה משוואת קוב דאגלס לתיאור ייצור של מוצרים במפעל או פירמה, או פונקציות תועלת, הנוסחאות לא כוללות יחידות מידה. היבט זה גורר ביקורת מצד כלכלנים אקולוגיים כמו הרמן דיילי ודונאלה מדווז. דיילי מראה כיצד משוואת מרכזיות בכלכלה מבלבלות בין זרמים לבין מאגרים. בספר גבולות לצמיחה מעירים המחברים כי הנוסחאות במודלים שלהם (מודל עולם 3) כוללות תמיד יחידות מידה, וזאת בניגוד למודלים כלכליים רבים. השימוש ביחידות מידה הוא מגבלה המאלצת נוספת על נוסחאות ומודלים - שכן בכל משוואה יחידות המידה צריכות להיות זהות משני צידי המשוואה. כל לדוגמה אם אנחנו מנסים לתאר את הקשר בין כמות המוצרים שניתן לייצר בחודש אחד על ידי גורמים אחרים כמו עובדים והון עלינו לוודא כי אותן יחידות מידה משמשות אותנו משני צידי המשוואה, וכן כי אכן מדובר בדברים שניתן למדוד. היבטים אלה מאלצים אותנו להגדיר מונחים כמו עבודה או הון בצורה מדוייקת יותר, שגוררת הכנסת משתנים אחרים כמו לדוגמה אנרגיה וחומרי גלם.

ראו גם

קישורים חיצוניים