להיות רופא בעידן הבערות מרצון

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

להיות רופא בעידן הבערות מרצון הוא ספר עיון של הרופא הישראלי בנימין מוזס שיצא לאור בשנת 2017. הספר מתאר מספר נושאים שבהם פערי מידע, דיסאינפורמציה ו"בערות מרצון" - של חוקרים, רופאים או של הציבור הרחב ביחס לטיפולים רפואיים - כמו ביצוע של טיפולים מיותרים, הצמדות לפרקטיקות שנזקן גדול מתועלתן או התנגדות ציבורית לטיפולים מועילים.

בין הדוגמאות המובאות בספר - הקזת דם, חיסון נגד פוליו, טיפול כירורגי ליתר לחץ דם, האם בדיקת ממוגרפיה מועילה למניעת מוות עקב סרטן השד, היבטים של תעשיית התרופות ועוד.

הספר מדגיש את החשיבות של ניסוי רפואי שבו החולים והרופאים אינם יודעים איזה טיפול רפואי ניתן לאיזה רופא, ואת הקלות שבה אנשים נתפסים לטיעונים שגויים.

על הבערות מרצון

מוזס טוען כי "לצד הרצון לדעת רובץ תמיד גם הרצון שלא לדעת. לכל גילוי מדעי או רוחני יש, בעיקר בתחילת דרכו, מתנגדים המסרבים להכיר בו. לא רק המגלים הגדולים, כקופרניקוס והתאוריה בדבר תנועתו של כדור הארץ וכוכבי הלכת סביב השמש או ויליאם הארווי וגילויו של מחזור הדם, זכו לדורות של שוללים וספקנים, אלא גם חוקרים בני זמננו שגילו דברים מהותיים וגורליים על אודות המחלות הנפוצות ביותר. ולא רק הכנסייה או דוקטרינות עתיקות עוצרות את הידע בדרכו אל הפרקטיקה הרפואית, אלא גם אינטרסים כלכליים, פוליטיים ויצרי תחרות קטנוניים."

מוזס טוען כי כל אדם יכול להעז לדעת, להשתמש בהבנתו ובכושר השיפוט שלו כדי לקבל החלטות הנוגעות לבריאותו. אבל בסביבה המודרנית המידע המגיע אלינו מכיל אמירות חסרות ערך וכן אמירות שקריות - דיסאינפורמציה ותעמולה שנועדו להסיט את הציבור מהדרך לאמת ולהעמיק את הבערות, כדי לשרת אינטרסים של בעלי הון ופוליטיקאים. לדעת מוזס למרבה הצער, רוב בני האדם בוחרים בבערות ולא בנאורות. הוא מזכיר את המאמר והספר של "על בולשיט" משנת 1986 - עמדה שמתאפיינת באדישות לאמת (בניגוד לשקר שמתייחס לאמת על ידי הכחשתה) - ויתור מראש על ניסיון לדעת.

לפי מוזס העולם היום מאופיין בתחרותיות, נהנתנות ומורכבות (ראו - תרבות הצריכה) והערך של תכונות כמו נחישות ועקביות הולך ופחות. הפיתוי להיכנע לעינוגים בסיסיים, עדריות, ועצלנות פשוטה הולך וגדל. הספר מתאר כיצד להעז לדעת, וכולל הן תובנות מדעיות והן היבטים של פוליטיקה ברפואה ובמדע.

תפנית

ככלל חשוב להביא בפני אנשים רעיונות המפריכים רעיונות אחרים בכדי לעורר חשיבה ביקורתית ולהפכה יותר ויותר נפוצה בקרב הציבור הכללי; ראו למשל עיקרון ההפרכה של פופר.

ראו גם

קישורים חיצוניים