שינויים

הקפיטליזם הביא לניצול גדל והולך של [[משאבים מתכלים]] והעלה חשש של [[דלדול משאבים מתכלים]] והרס של [[משאבים מתחדשים]] כמו יערות ושדות מדגה. הייצור רחב-ההיקף גרר גם בעיות גדולות של [[זיהום]] והשפעות גדלות על [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] ועל [[מחזור אקולוגי|המחזורים האקולוגיים]] שהביאו לפגיעה ב[[שירותי המערכת האקולוגית]] ול[[הכחדה המונית]]. עם עליית הקפיטליזם התפתחו הזרמים של [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] שמצביעות על הבעיות הסביבתיות שיש בקפיטליזם וכן על הבעיות החברתיות שקשורות לבעיות אלה, מזינות אותן וניזונות מהן.

הקפיטליזם הביא לניצול גדל והולך של [[משאבים מתכלים]] והעלה חשש של [[דלדול משאבים מתכלים]] והרס של [[משאבים מתחדשים]] כמו יערות ושדות מדגה. הייצור רחב-ההיקף גרר גם בעיות גדולות של [[זיהום]] והשפעות גדלות על [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] ועל [[מחזור אקולוגי|המחזורים האקולוגיים]] שהביאו לפגיעה ב[[שירותי המערכת האקולוגית]] ול[[הכחדה המונית]]. עם עליית הקפיטליזם התפתחו הזרמים של [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] שמצביעות על הבעיות הסביבתיות שיש בקפיטליזם וכן על הבעיות החברתיות שקשורות לבעיות אלה, מזינות אותן וניזונות מהן.

===הכחדת ושינוי של תרבויות מסורתיות ===

===הכחדה ושינוי של תרבויות מסורתיות ===

שינויים רבים שכרוכים בקפיטליזם גורמים לשינויים בתרבויות מסורתיות ולהכחדת תרבויות.  

שינויים רבים שכרוכים בקפיטליזם גורמים לשינויים בתרבויות מסורתיות ולהכחדת תרבויות.  

הקפיטליזם מביא שינויים טכנולוגיים רבים שמשנים את הדרך בה חברה מתקיימת. תקשורת המונים ובידור המונים מחליפים את הקהילה באספקת תרבות, ואמצעי בידור. תבניות המחשבה והתרבות נקבעות פחות על ידי מסורות, דתות וקהילות ויותר על ידי תקשורת המונים ו[[תרבות הצריכה]]. החופש הכלכלי שהקפיטליזם מאפשר גורם להקטנת התא המשפחתי מחמולה למשפחה זוגית ואף למשפחות חד הוריות. כמו כן שוק העבודה גורם למשפחות לנדוד וגורם להפרדה גאוגרפית בין בני הזוג ומקשה על חיי המשפחה ועל בניית קהילות יציבות. הגלובליזציה תורמת להתפשטות האנגלית כשפה אוניברסלית ומקטינה את החשיבות של שפות מקומיות. כל אלה תורמים להכחדה של שפות, דתות ותרבויות בכל הגלובוס. התרבויות שנשארו בקפיטליזם משתנות בהתאם לערכים שקיימים בקפיטליזם ומתאימות את עצמן עליו.

 

הקפיטליזם מביא [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] רבים שמשנים את הדרך בה חברה מתקיימת. תקשורת המונים ובידור המונים מחליפים את הקהילה באספקת [[תרבות]], ואמצעי בידור. תבניות המחשבה והתרבות נקבעות פחות על ידי מסורות, דתות וקהילות ויותר על ידי תקשורת המונים ו[[תרבות הצריכה]]. החופש הכלכלי שהקפיטליזם מאפשר גורם להקטנת התא המשפחתי מחמולה למשפחה זוגית ואף למשפחות חד הוריות. כמו כן שוק העבודה גורם למשפחות לנדוד וגורם להפרדה גאוגרפית בין בני הזוג ומקשה על חיי המשפחה ועל בניית קהילות יציבות. ה[[גלובליזציה]] תורמת להתפשטות האנגלית כשפה אוניברסלית ומקטינה את החשיבות של שפות מקומיות ויוצרים מקומיים. כל אלה תורמים להכחדה של שפות, דתות ותרבויות בכל הגלובוס. התרבויות שנשארו בקפיטליזם משתנות בהתאם לערכים שקיימים בקפיטליזם ומתאימות את עצמן עליו. לדוגמה החברה הדתית היהודית שבמקור מדגישה היבטים של מיסוי והתערבות למען החלשים בחברה (בחוקים כמו שמירת שבת, שחרור עבד לחופשי) הולכת לכיוון של שמרנות -קפיליטסטית שבה אין מחוייבות של המדינה כלפי הפרט והחלשת ערכים כמו [[נחלת הכלל]], [[פשטות מרצון]] או [[סולידריות]].

 

[[תרבות הצריכה]] משפיעה לא רק על הרמה של צריכה אישית, אלא גם על המבנה הנפשי של אנשים ועל המטרות התרבותיות של כלל החברה. השפעה נפשית כוללת לדוגמה הגדרה של אנשים לפי העבודה שהם עובדים בה (ולא לדוגמה לפי שיוך לעם או לדת מסויימים) וכן לנסיון של הגדרה עצמית על ידי קניית מותגים. השפעה אחרת היא בטקסים כמו [[בלק פריידי]] וכן חגים שונים (כמו חג האהבה, כריסמס) שבהם צריכת מוצרים פרטיים הולכת ומקבלת חשיבות גדולה יותר ויש החלשות של פעולות חברתיות או משפחתיות לציון החג.

==ראו גם==

==ראו גם==