שינויים

'''התמוטטות''' (באנגלית: '''Collapse: How Societies Choose to Fail or Survive''') הוא ספר עיון משנת 2005 מאת הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] שעוסק בשאלות מדוע חלק מהאימפריות והתרבויות בעולם התמוטטו בקריסה או בדעיכה ואילו חלקן הצליחו לקיים [[קיימות|חברה בת קיימא]] ולשרוד אלפי שנים. הספר מנסה למצוא תבניות משותפות לתרבויות אלה, ולהסיק מכך תובנות עבור החברות המודרניות. זהו אחד מהספרים הבולטים בתחומים [[היסטוריה סביבתית|היסטוריה הסביבתית]] ובהתפתחות [[תהליכים ארוכי טווח]] בחברות של [[בני אדם]].  

'''התמוטטות''' (באנגלית: '''Collapse: How Societies Choose to Fail or Survive''') הוא ספר עיון משנת 2005 מאת הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] שעוסק בשאלות מדוע חלק מהאימפריות והתרבויות בעולם התמוטטו בקריסה או בדעיכה ואילו חלקן הצליחו לקיים [[קיימות|חברה בת קיימא]] ולשרוד אלפי שנים. הספר מנסה למצוא תבניות משותפות לתרבויות אלה, ולהסיק מכך תובנות עבור החברות המודרניות. זהו אחד מהספרים הבולטים בתחומים [[היסטוריה סביבתית|היסטוריה הסביבתית]] ובהתפתחות [[תהליכים ארוכי טווח]] בחברות של [[בני אדם]].  

דיימונד מזהה 5 גורמים יסודיים שכל אחד מהם יכול לתרום להתמוטטות של תרבות מסוימת. עם זאת לרוב תרבות מתמוטטת כתוצאה של שילוב של מספר גורמים יחד. הגורמים הם: [[פגיעה בסביבה]] שגורמת ל[[סביבתנות|משבר סביבתי]] ו[[קיימות|קיומי]], [[שינויי אקלים]], יחסי איבה עם תרבויות שכנות, החלשות [[מסחר בין-לאומי|קשרי מסחר]] וביחסי ידידות עם תרבויות תומכות, וגורמים חברתיים, כמו [[שחיתות]] שמונעים זיהוי של הבעיות והתמודדות עימן.  

דיימונד מזהה 5 גורמים יסודיים שכל אחד מהם יכול לתרום להתמוטטות של תרבות מסוימת. עם זאת לרוב תרבות מתמוטטת כתוצאה של שילוב של מספר גורמים יחד. הגורמים הם: [[פגיעה בסביבה]] שגורמת ל[[סביבתנות|משבר סביבתי]] ו[[קיימות|קיומי]], [[שינויי אקלים]], יחסי איבה עם תרבויות שכנות, החלשות [[מסחר בין-לאומי|קשרי מסחר]] וביחסי ידידות עם תרבויות תומכות, וגורמים חברתיים, כמו [[שחיתות]] שמונעים זיהוי של הבעיות והתמודדות עימן.  

הספר יצא לאור בעברית בהוצאת "מטר" בשנת 2008, בתרגומו של עמנואל לוטם. בשנת 2010 הנשיונל גאוגרפיק הוציאו סדרת וידאו, Collapse, המבוססת על הספר.  

הספר יצא לאור בעברית בהוצאת "מטר" בשנת 2008, בתרגומו של עמנואל לוטם. בשנת 2010 הנשיונל גאוגרפיק הוציאו סדרת וידאו, Collapse, המבוססת על הספר.  

===גורמים לקריסה===

===גורמים לקריסה===

דיימונד מזהה 5 גורמים עיקריים שכל אחד מהם יכול לתרום להתמוטטות חברות ותרבויות.  

דיימונד מזהה 5 גורמים עיקריים שכל אחד מהם יכול לתרום להתמוטטות חברות ותרבויות.  

# [[פגיעה בסביבה]] שגורמת ל[[משבר סביבתי]] ו[[קיימות|קיומי]].  

# [[פגיעה בסביבה]] שגורמת ל[[משבר סביבתי]] ו[[קיימות|קיומי]].  

# [[שינויי אקלים]].

# [[שינויי אקלים]].

# יחסי איבה עם תרבויות שכנות עוינות

# יחסי איבה עם תרבויות שכנות עוינות

בדרך כלל חברות התמוטטו לא רק בגלל סיבה בודדת אחת, אלא בגלל צירוף של מספר סיבות והצטברות בעיות בתחומים שונים. הבעיות באיי הפסחא לדוגמה כוללות 2 תחומים (משבר סביבתי עקב בירוא יערות ותגובה חברתית בעייתית) והבעיות של איי פיטקרן נבעו בעיקר עקב הפסקת מסחר ובמקצת גם בגלל פגיעה בסביבה. מכלל החברות בספר התמוטטות [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד]] נבעה מכל חמשת הגורמים ולכן דיימונד מתאר אותה ביתר פירוט יחסית לחברות עתיקות אחרות.  

בדרך כלל חברות התמוטטו לא רק בגלל סיבה בודדת אחת, אלא בגלל צירוף של מספר סיבות והצטברות בעיות בתחומים שונים. הבעיות באיי הפסחא לדוגמה כוללות 2 תחומים (משבר סביבתי עקב בירוא יערות ותגובה חברתית בעייתית) והבעיות של איי פיטקרן נבעו בעיקר עקב הפסקת מסחר ובמקצת גם בגלל פגיעה בסביבה. מכלל החברות בספר התמוטטות [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד]] נבעה מכל חמשת הגורמים ולכן דיימונד מתאר אותה ביתר פירוט יחסית לחברות עתיקות אחרות.  

לטענת דיימונד, הנורווגים בגרינלנד גרמו בטעות ל[[סחף קרקע]] ול[[בירוא יערות]] דבר שפגע ביכולת שלהם לייצר [[ברזל]]. האקלים בתקופת ההתיישבות זו הפך לקר יותר, דבר שהקשה על קיום כלכלת חקלאות מבוססת בקר וצאן שקיימו הנורווגים, אך השפיעה פחות על האינואטים שחיו לצד הנורווגים. המסחר עם נורווגיה שסייע להתיישבות ירד, אולי בגלל קיום של קרחונים רבים יותר בנתיבי המסחר וירידה בביקוש לשיני נבתנים בגלל מסעות הצלב שפתחו אפיק מסחר למוצר מתחרה של שנהב, היחסים העכורים עם האינואטים גרמו לכך שהאחרונים הקשו על הנורדים לדוג דגים ולצוד כלבי ים. ולבסוף מאבקי הכוחות בין האצילים הנורדים והתרבות הנוצרית שממנה הגיעו מנעו מהם לזהות את הבעיות או לזהות פתרונות מהתרבות האינואטית (בה זילזלו) שהיו יכולים לסייע להם.  

לטענת דיימונד, הנורווגים בגרינלנד גרמו בטעות ל[[סחף קרקע]] ול[[בירוא יערות]] דבר שפגע ביכולת שלהם לייצר [[ברזל]]. האקלים בתקופת ההתיישבות זו הפך לקר יותר, דבר שהקשה על קיום כלכלת חקלאות מבוססת בקר וצאן שקיימו הנורווגים, אך השפיעה פחות על האינואטים שחיו לצד הנורווגים. המסחר עם נורווגיה שסייע להתיישבות ירד, אולי בגלל קיום של קרחונים רבים יותר בנתיבי המסחר וירידה בביקוש לשיני ניבתנים בגלל מסעות הצלב שפתחו אפיק מסחר למוצר מתחרה של שנהב, היחסים העכורים עם האינואטים גרמו לכך שהאחרונים הקשו על הנורדים לדוג דגים ולצוד כלבי ים. ולבסוף מאבקי הכוחות בין האצילים הנורדים והתרבות הנוצרית שממנה הגיעו מנעו מהם לזהות את הבעיות או לזהות פתרונות מהתרבות האינואטית (בה זילזלו) שהיו יכולים לסייע להם.  

===חברות עבר שהתמוטטו===

===חברות עבר שהתמוטטו===

[[קובץ:Moai Rano raraku.jpg|300px|thumb|פסלים מנותצים באיי הפסחא. לאחר קריסת החברה, כילו התושבים את זעמם ב[[מיתוס|סממן הדתי והתרבותי]] המרכזי של אבותיהם. עד היום איי הפסחא הם חסרי עצים כמעט לחלוטין ומהווים דוגמה מרכזית לחברה שהתמוטטה ול[[בירוא יערות]] קיצוני.]]

[[קובץ:Moai Rano raraku.jpg|300px|thumb|פסלים מנותצים באיי הפסחא. לאחר קריסת החברה, כילו התושבים את זעמם ב[[מיתוס|סממן הדתי והתרבותי]] המרכזי של אבותיהם. עד היום איי הפסחא הם חסרי עצים כמעט לחלוטין ומהווים דוגמה מרכזית לחברה שהתמוטטה ול[[בירוא יערות]] קיצוני.]]

הציוויליזציות אשר דיימונד מתאר בחלק זה הן:  

הציביליזציות אשר דיימונד מתאר בחלק זה הן:  

* '''[[איי הפסחא]]''' - ציוויליזציה שהתמוטטה לגמרי בשל נזק סביבתי מסוג [[בירוא יערות]] ומשום שהמבנה החברתי של בני האי מנע מהם לזהות בעיות אלה, כשעסקו בתחרות יוקרה על בניית פסלים גדולים יותר כשהם כורתים עוד עצים לשם שינוע הפסלים ולשם חקלאות להאכלת אוכלוסייה גדלה. לבסוף התמוטטה החברה כולה, ונגררה למלחמות אזרחים ולקניבליות. כל הפסלים באי הופלו. האוכלוסייה הצטמצמה מאוד לכדי כ-10% מהאוכלוסייה המקורית. המפגש הראשון עם ספינות מערביות התרחש לאחר שהחברה באיי הפסחא היתה בשלב התמוטטות מתקדם, וביקורים נוספים של מערביים תעדו התדרדרות נוספת. לאחר מכן המשיכה החברה להתדרדר עקב מגעים עם האירופאים שגרמו למחלות ולקחו חלק מהתושבים לעבדים. בסופו של דבר, מאוכלוסייה בת כ-30,000 איש שרדו 111 אנשים - פחות מ-1% מהתושבים המקוריים. כתוצאה מתרומת האירופאים להתמוטטות באיי הפסחא, חשבו במשך זמן רב שהאחריות להתמוטטות זו נבעה רק מהם, אבל דיימונד מסכם מחקרים אשר מצביעים על כל שהתמוטטות העיקרית של איי הפסחא התרחשה עוד לפני בוא האירופאים.  

* '''[[איי הפסחא]]''' - ציביליזציה שהתמוטטה לגמרי בשל נזק סביבתי מסוג [[בירוא יערות]] ומשום שהמבנה החברתי של בני האי מנע מהם לזהות בעיות אלה, כשעסקו בתחרות יוקרה על בניית פסלים גדולים יותר כשהם כורתים עוד עצים לשם שינוע הפסלים ולשם חקלאות להאכלת אוכלוסייה גדלה. לבסוף התמוטטה החברה כולה, ונגררה למלחמות אזרחים ולקניבליות. כל הפסלים באי הופלו. האוכלוסייה הצטמצמה מאוד לכדי כ-10% מהאוכלוסייה המקורית. המפגש הראשון עם ספינות מערביות התרחש לאחר שהחברה באיי הפסחא הייתה בשלב התמוטטות מתקדם, וביקורים נוספים של מערביים תעדו התדרדרות נוספת. לאחר מכן המשיכה החברה להתדרדר עקב מגעים עם האירופאים שגרמו למחלות ולקחו חלק מהתושבים לעבדים. בסופו של דבר, מאוכלוסייה בת כ-30,000 איש שרדו 111 אנשים - פחות מ-1% מהתושבים המקוריים. כתוצאה מתרומת האירופאים להתמוטטות באיי הפסחא, חשבו במשך זמן רב שהאחריות להתמוטטות זו נבעה רק מהם, אבל דיימונד מסכם מחקרים אשר מצביעים על כל שהתמוטטות העיקרית של איי הפסחא התרחשה עוד לפני בוא האירופאים.  

* '''[[איי פיטקרן]]''' בפולינזיה הצרפתית. דיימונד מתאר את הכחדת האוכלוסייה הפולינזית באי פיטקרן והנדרסון - שני איים זעירים, שהאחד איכלס כ-100 אנשים והשני איכלס כמה עשרות אנשים לכל היותר. האיים דעכו עקב נזק סביבתי איטי והכחדת מיני בעלי חיים, ודעיכת המסחר עם האי מונגרנווה. דבר זה הוביל להכחדה מוחלטת ו/או נטישה של האיים מבני אדם. המסחר עם איי מונגרנווה התרחשה על רקע התמוטטות חברתית של האי שסבל בעצמו מנזק סביבתי נרחב עקב [[בירוא יערות]] ו[[מלחמות]], ותושביו התדרדרו לקניבליות קיצונית. הדוגמה של איי פיטקרן ממחישה שגם מקומות קטנים ללא חברות ענק או ממשלות מורכבות עלולים להתדרדר. הדבר גם ממחיש פגיעות של איים קטנים שתלויים ביחסי מסחר עם איזורים גדולים יותר.

* '''[[איי פיטקרן]]''' בפולינזיה הצרפתית. דיימונד מתאר את הכחדת האוכלוסייה הפולינזית באי פיטקרן והנדרסון - שני איים זעירים, שהאחד איכלס כ-100 אנשים והשני איכלס כמה עשרות אנשים לכל היותר. האיים דעכו עקב נזק סביבתי איטי והכחדת מיני בעלי חיים, ודעיכת המסחר עם האי מונגרנווה. דבר זה הוביל להכחדה מוחלטת ו/או נטישה של האיים מבני אדם. המסחר עם איי מונגרנווה התרחשה על רקע התמוטטות חברתית של האי שסבל בעצמו מנזק סביבתי נרחב עקב [[בירוא יערות]] ו[[מלחמות]], ותושביו התדרדרו לקניבליות קיצונית. הדוגמה של איי פיטקרן ממחישה שגם מקומות קטנים ללא חברות ענק או ממשלות מורכבות עלולים להתדרדר. הדבר גם ממחיש פגיעות של איים קטנים שתלויים ביחסי מסחר עם איזורים גדולים יותר.

* '''בני [[האנסאזי]]''' מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית -שסבלו מנזק סביבתי ו[[שינוי אקלים]]. האנסאזי חיו באיזור יבש, והצליחו להקים חברה מורכבת תודות לפתרונות השקייה שונים. עם הזמן נהרס משק המים שלהם עקב [[סחף קרקע]], [[ברוא יערות]] ועוד. אוכלוסיית האנסאזי גדלה במשך השנים והסתמכה לשם כך על מודל תמיכה חברתי ועל יבולים שגודלו באדמות שעברו השקייה. כאשר התמעטו היבולים עקב בעיות הסביבה הסתמכו עוד אנשים על פחות אדמות, במה שדיימונד מכנה הצטופפות עוד אנשים באותן סירות הצלה. לבסוף קרסו גם "סירות ההצלה" - הרעב והמצוקה הגדלים, הובילו לאובדן [[אמון]] בהנהגה הפוליטית והדתית שאיפשרו את הסדר הקיים. כאשר המבנה החברתי המורכב התמוטט בצורה פתאומית, ירדה עוד יותר היכולת של החברה לתמוך באוכלוסייה גדולה והתוצאה היתה התמוטטות נוספת עקב [[רעב]] ונטישת היישובים. דבר זה הוא דוגמה ל[[תגובת יתר]] המסתיימת בקריסה.  

* '''בני [[האנסאזי]]''' מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית -שסבלו מנזק סביבתי ו[[שינוי אקלים]]. האנסאזי חיו באיזור יבש, והצליחו להקים חברה מורכבת תודות לפתרונות השקייה שונים. עם הזמן נהרס משק המים שלהם עקב [[סחף קרקע]], [[ברוא יערות]] ועוד. אוכלוסיית האנסאזי גדלה במשך השנים והסתמכה לשם כך על מודל תמיכה חברתי ועל יבולים שגודלו באדמות שעברו השקייה. כאשר התמעטו היבולים עקב בעיות הסביבה הסתמכו עוד אנשים על פחות אדמות, במה שדיימונד מכנה הצטופפות עוד אנשים באותן סירות הצלה. לבסוף קרסו גם "סירות ההצלה" - הרעב והמצוקה הגדלים, הובילו לאובדן [[אמון]] בהנהגה הפוליטית והדתית שאיפשרו את הסדר הקיים. כאשר המבנה החברתי המורכב התמוטט בצורה פתאומית, ירדה עוד יותר היכולת של החברה לתמוך באוכלוסייה גדולה והתוצאה הייתה התמוטטות נוספת עקב [[רעב]] ונטישת היישובים. דבר זה הוא דוגמה ל[[תגובת יתר]] המסתיימת בקריסה.  

* '''[[בני המאיה]]''' מאזור אמריקה המרכזית. התמוטטות המאיה נבעה משילוב של נזק סביבתי, שינויי אקלים, ובעיות חברתיות שמנעו התמודדות עם הבעיה. למרות היותם באיזור גשום, מבנה הקרקע של איזור המחייה של המאיה גרם למצוקת מים שכן המים מחלחלים בסלע נקבובי ולא נשארים באיזור עצמו. מצוקת המים התגברה עם [[גידול אוכלוסין]]. דבר זה החריף עוד יותר יחד עם [[שינויי אקלים]], [[כריתת יערות]] וניהול לא נכון של הקרקעות. אוכלוסיות בממלכות שונות של המאיה גדלו, אבל עשו זאת תוך הסתמכות על קרקעות חקלאות לא בנות קיימא והן נאלצו לנדוד ל"סירות הצלה" של כפרים שכנים כאשר היבולים שלהן ירדו. כך הוחרפו עוד יותר בעיות כמו מחסור מים ומחסור במזון עד להתמוטטות מוחלטת. ההנהגה הפוליטית של המאיה היתה עסוקה במלחמות אכזריות בין מלכים שונים ואלו לא היו פנויים לשם מתן תשומת לב לבעיות אלה או לשיתופי פעולה עם חברות אחרות. חברת המאיה מדגימה כי לא רק חברות קטנות ונידחות כמו איי הפסחא או האנסאזי יכולות לסבול מהתמוטטות אלא גם חברות חזקות שהיו אימפריות.  

* '''[[בני המאיה]]''' מאזור אמריקה המרכזית. התמוטטות המאיה נבעה משילוב של נזק סביבתי, שינויי אקלים, ובעיות חברתיות שמנעו התמודדות עם הבעיה. למרות היותם באיזור גשום, מבנה הקרקע של איזור המחייה של המאיה גרם למצוקת מים שכן המים מחלחלים בסלע נקבובי ולא נשארים באיזור עצמו. מצוקת המים התגברה עם [[גידול אוכלוסין]]. דבר זה החריף עוד יותר יחד עם [[שינויי אקלים]], [[כריתת יערות]] וניהול לא נכון של הקרקעות. אוכלוסיות בממלכות שונות של המאיה גדלו, אבל עשו זאת תוך הסתמכות על קרקעות חקלאות לא בנות קיימא והן נאלצו לנדוד ל"סירות הצלה" של כפרים שכנים כאשר היבולים שלהן ירדו. כך הוחרפו עוד יותר בעיות כמו מחסור מים ומחסור במזון עד להתמוטטות מוחלטת. ההנהגה הפוליטית של המאיה היתה עסוקה במלחמות אכזריות בין מלכים שונים ואלו לא היו פנויים לשם מתן תשומת לב לבעיות אלה או לשיתופי פעולה עם חברות אחרות. חברת המאיה מדגימה כי לא רק חברות קטנות ונידחות כמו איי הפסחא או האנסאזי יכולות לסבול מהתמוטטות אלא גם חברות חזקות שהיו אימפריות.  

   

   

[[קובץ:Hvalsey.jpg|ממוזער|300px|שרידי כנסייה שהוקמה על ידי המתיישבים הנורדים בגרינלנד. קריסת תרבות זו מנותחת ביתר פירוט בגלל המידע הרב יחסית שיש עליה.]]

[[קובץ:Hvalsey.jpg|ממוזער|300px|שרידי כנסייה שהוקמה על ידי המתיישבים הנורדים בגרינלנד. קריסת תרבות זו מנותחת ביתר פירוט בגלל המידע הרב יחסית שיש עליה.]]

* '''[[התיישבות הנורדים בגרינלנד]]''' - התמוטטות עקב נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית וסביבתית. לפי דיימונד, הנורדים בגרינלנד מדגימים בצורה המלאה ביותר כיצד 5 הסיבות היסודיות שהוא עוסק בהן תרמו ביחד להתמוטטות החברה. חברה זו היא גם המקרה המתועד ביותר ושבו התרבות היא המובנת ביותר, מבין חברות העבר שמופיעות בספרו. [[רעיית ייתר]] וכריתת עצים להסקה ולהתכת מתכות הובילו ל[[בירוא יערות]]. דבר זה גרר נזק סביבתי לאדמות וליערות הביא ל[[רעב|מצוקת מזון]] גדלה והולכת, כמו גם להקטנת כמות ה[[ברזל]] וה[[עץ]] שעמדו לרשות התושבים. שינויי אקלים הרעו עוד יותר את מצב החקלאות, וגרמו, יחד עם שינויים פוליטיים וכלכליים, להרעת קשרי המסחר עם [[נורווגיה]]. היחסים העויינים עם האינואטים מנעו מהנורדים לאמץ [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] שימושיות כמו צייד לוויתנים או שייט בקאנו עשוי מעור, וגרמו למתקפות של אינואטים עליהם. התגוננות מפני מתקפות אלה הייתה קשה יותר בגלל המחסור בברזל. ההנהגה הפוליטית והתרבותית של הנורדים לא זיהתה בעיות אלה, היתה עסוקה במאבקים פנימיים. הנהגה זו נהנתה מתנאי מזון ומחייה משופרים יחסית לרוב האוכלוסייה ונצמדה לשמרנות חברתית שמנעה אימוץ נהגים אחרים כמו דיג. לאחר 450 שנה לערך התמוטטה החברה הנורדית לחלוטין, ותושביה נספו בקור, ברעב ובכיבוש אינואטי. איש מתושביה לא שרד.

* '''[[התיישבות הנורדים בגרינלנד]]''' - התמוטטות עקב נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית וסביבתית. לפי דיימונד, הנורדים בגרינלנד מדגימים בצורה המלאה ביותר כיצד 5 הסיבות היסודיות שהוא עוסק בהן תרמו ביחד להתמוטטות החברה. חברה זו היא גם המקרה המתועד ביותר ושבו התרבות היא המובנת ביותר, מבין חברות העבר שמופיעות בספרו. [[רעיית ייתר]] וכריתת עצים להסקה ולהתכת מתכות הובילו ל[[בירוא יערות]]. דבר זה גרר נזק סביבתי לאדמות וליערות הביא ל[[רעב|מצוקת מזון]] גדלה והולכת, כמו גם להקטנת כמות ה[[ברזל]] וה[[עץ]] שעמדו לרשות התושבים. שינויי אקלים הרעו עוד יותר את מצב החקלאות, וגרמו, יחד עם שינויים פוליטיים וכלכליים, להרעת קשרי המסחר עם [[נורווגיה]]. היחסים העויינים עם האינואטים מנעו מהנורדים לאמץ [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] שימושיות כמו צייד לוויתנים או שייט בקאנו עשוי מעור, וגרמו למתקפות של אינואטים עליהם. התגוננות מפני מתקפות אלה הייתה קשה יותר בגלל המחסור בברזל. ההנהגה הפוליטית והתרבותית של הנורדים לא זיהתה בעיות אלה, הייתה עסוקה במאבקים פנימיים. הנהגה זו נהנתה מתנאי מזון ומחייה משופרים יחסית לרוב האוכלוסייה ונצמדה לשמרנות חברתית שמנעה אימוץ נהגים אחרים כמו דיג. לאחר 450 שנה לערך התמוטטה החברה הנורדית לחלוטין, ותושביה נספו בקור, ברעב ובכיבוש אינואטי. איש מתושביה לא שרד.

===חברות היסטוריות בנות קיימא===

===חברות היסטוריות בנות קיימא===

===התמוטטות של חברות היסטוריות אחרות===

===התמוטטות של חברות היסטוריות אחרות===

קיימות מספר חברות עבר שהתמוטטו עקב משבר סביבתי-חברתי. חברות אלה לא מוזכרות בספר או מוזכרות בקצרה בלבד. אלו כוללות את:  

קיימות מספר חברות עבר שהתמוטטו עקב משבר סביבתי-חברתי. חברות אלה לא מוזכרות בספר או מוזכרות בקצרה בלבד. אלו כוללות את:

* '''[[דעיכת האימפריה השומרית]]''' בגלל [[המלחת קרקע]] איטית עקב משטר [[השקייה]] לא מתאים.  

* '''[[דעיכת האימפריה השומרית]]''' בגלל [[המלחת קרקע]] איטית עקב משטר [[השקייה]] לא מתאים.  

* '''[[מוהנג'ו דארו]]''' ששקעה בעמק ההינדוס (כיום פקיסטן) לאחר שנת 2000 לפני הספירה ככל הנראה בגלל שינויי אקלים, בעיות ניהול מים ותזוזת נהרות.  

* '''[[מוהנג'ו דארו]]''' ששקעה בעמק ההינדוס (כיום פקיסטן) לאחר שנת 2000 לפני הספירה ככל הנראה בגלל שינויי אקלים, בעיות ניהול מים ותזוזת נהרות.  

* '''[[האימפריה הח'מרית]]''' (כיום בשטח קמבודיה) שדעכה החל משנת 1400 לפני הספירה בגלל בעיות מים שהחלישו את היכולת להתמודדות צבאית מפני אויבי הממלכה.  

* '''[[האימפריה הח'מרית]]''' (כיום בשטח קמבודיה) שדעכה החל משנת 1400 לפני הספירה בגלל בעיות מים שהחלישו את היכולת להתמודדות צבאית מפני אויבי הממלכה.

* אימפריות ב"איזור הסהר הפורה" בסוריה, ישראל, בבל, ומצרים שדעכו בגלל שינויי אקלים וירידת כמות המשקעים ולכן שקיעת התרבות. (הדבר מוזכר בספר "[[רובים חיידקים ופלדה]]")  

* אימפריות ב"איזור הסהר הפורה" בסוריה, ישראל, בבל, ומצרים שדעכו בגלל שינויי אקלים וירידת כמות המשקעים ולכן שקיעת התרבות. (הדבר מוזכר בספר "[[רובים חיידקים ופלדה]]")  

* ממלכות בצפון אפריקה, בדומה לקרתגו, במה שהוא כיום מדבר סהרה בגלל צירופים של [[מדבור]] ו[[שינויי אקלים]].  

* ממלכות בצפון אפריקה, בדומה לקרתגו, במה שהוא כיום מדבר סהרה בגלל צירופים של [[מדבור]] ו[[שינויי אקלים]].  

בנוסף, הספר לא מתייחס למספר אימפריות ותרבויות שהתמוטטו ללא משבר סביבתי ניכר כמו האימפריה של אלכסנדר מוקדון, האימפריה הרומית, האימפריה העותמנית ועוד. סיבה מרכזית לכך היא שדיימונד לא ביקש להבין את הגורמים לשקיעת כל התרבויות באשר הן, אלא להתמקד בעיקר בתרבויות ששקעו כתוצאה מצירוף של היבטים חברתיים וסביבתיים ולנסות לגזור מכך לקחים כלליים שנראים לו רלוונטיים גם לחברה המודרנית.

בנוסף, הספר לא מתייחס למספר אימפריות ותרבויות שהתמוטטו ללא משבר סביבתי ניכר כמו האימפריה של אלכסנדר מוקדון, האימפריה הרומית, האימפריה העותמנית ועוד. סיבה מרכזית לכך היא שדיימונד לא ביקש להבין את הגורמים לשקיעת כל התרבויות באשר הן, אלא להתמקד בעיקר בתרבויות ששקעו כתוצאה מצירוף של היבטים חברתיים וסביבתיים ולנסות לגזור מכך לקחים כלליים שנראים לו רלוונטיים גם לחברה המודרנית.

==חברות מודרניות במשבר סביבתי==

==חברות מודרניות במשבר סביבתי==

ארבעת הקטגוריות הראשונות נוגעות להרס או אובדן של [[משאבי טבע]]:

ארבעת הקטגוריות הראשונות נוגעות להרס או אובדן של [[משאבי טבע]]:

;1. [[הרס בתי גידול]]: - [[בירוא יערות]], הרס אדמות ביצה, והרס הסביבה הטבעית.

;1. [[הרס בתי גידול]]: - [[בירוא יערות]], הרס אדמות ביצה, והרס הסביבה הטבעית.

;2. כילוי מקורות מזון מהבר: - [[דייג יתר]] כלומר דייג במידה שעולה על [[יכולת ההתחדשות הטבעית]] של ה[[מערכת אקולוגית|מערכת האקולוגית]] ו[[צייד יתר]]. גידול חקלאות ימית ביבשה - בריכות דגים, דורש פעמים רבות דיג אינטנסיבי עוד יותר של דגים קטנים כדי להאכיל את הדגים הגדולים.

;2. כילוי מקורות מזון מהבר: - [[דייג יתר]] כלומר דייג במידה שעולה על [[יכולת ההתחדשות הטבעית]] של ה[[מערכת אקולוגית|מערכת האקולוגית]] ו[[צייד יתר]]. גידול חקלאות ימית ביבשה - בריכות דגים, דורש פעמים רבות דיג אינטנסיבי עוד יותר של דגים קטנים כדי להאכיל את הדגים הגדולים.

;3. [[אובדן הרבגוניות הגנטית]]: [[הכחדה המונית]] של אלפי מיני בעלי חיים וצמצום אוכלוסיות של הרבה מינים אחרים והגבלתם לאיזורים מצומצמים.  

;3. [[אובדן הרבגוניות הגנטית]]: [[הכחדה המונית]] של אלפי מיני בעלי חיים וצמצום אוכלוסיות של הרבה מינים אחרים והגבלתם לאיזורים מצומצמים.  

;4. [[שחיקת קרקע]]: הרס הקרקע בגלל סיבות כמו [[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]], אובדן פוריות בגלל הוצאת חומרי תזונה מהקרקע, [[זיהום קרקעות]] וחומציות יתר או חסר של האדמה.  

;4. [[שחיקת קרקע]]: הרס הקרקע בגלל סיבות כמו [[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]], אובדן פוריות בגלל הוצאת חומרי תזונה מהקרקע, [[זיהום קרקעות]] וחומציות יתר או חסר של האדמה.  

שלוש קבוצות נוספות של בעיות סביבה נוגעות לדברים שבני האדם מיצרים ומוציאים אל הסביבה או מעבירים ממקום למקום:

שלוש קבוצות נוספות של בעיות סביבה נוגעות לדברים שבני האדם מיצרים ומוציאים אל הסביבה או מעבירים ממקום למקום:

;8. [[זיהום|פליטת כימיקלים רעילים]]: בצורה שמשפיעה על מינים אחרים ועל מחלות כמו [[סרטן]] ובעיות פוריות. דוגמאות כוללות [[PCB]], [[מתכות כבדות]] כמו [[כספית]], [[משבשים אנדוקריניים]] ועוד. חלק מהחומרים האלה כמו [[PCB]] מתפרקים לאט מאוד וחלקם אינו מתפרק כלל [[כספית]] וקצב הניקוי שלהם עלול לקחת זמן רב.  

;8. [[זיהום|פליטת כימיקלים רעילים]]: בצורה שמשפיעה על מינים אחרים ועל מחלות כמו [[סרטן]] ובעיות פוריות. דוגמאות כוללות [[PCB]], [[מתכות כבדות]] כמו [[כספית]], [[משבשים אנדוקריניים]] ועוד. חלק מהחומרים האלה כמו [[PCB]] מתפרקים לאט מאוד וחלקם אינו מתפרק כלל [[כספית]] וקצב הניקוי שלהם עלול לקחת זמן רב.  

;9. [[מין פולש|מינים פולשים]]: הגורמים לנזקים בחקלאות, להכחדת מינים אחרים ולהרס מערכות אקולוגיות.  

;9. [[מין פולש|מינים פולשים]]: הגורמים לנזקים בחקלאות, להכחדת מינים אחרים ולהרס מערכות אקולוגיות.  

;10. [[זיהום אוויר|פליטת גזים לאטמוספירה]]: גזים הגורמים ל[[דלדול שכבת האוזון]], ו[[גזי חממה]] הגורמים ל[[התחממות עולמית]] וכתוצאה מכך ל[[שינוי אקלים]] מהותי שעלול להשפיע על החקלאות, הצפת שטחים ועוד.  

;10. [[זיהום אוויר|פליטת גזים לאטמוספירה]]: גזים הגורמים ל[[דלדול שכבת האוזון]], ו[[גזי חממה]] הגורמים ל[[התחממות עולמית]] וכתוצאה מכך ל[[שינוי אקלים]] מהותי שעלול להשפיע על החקלאות, הצפת שטחים ועוד.  

==דיון כלכלי==

==דיון כלכלי==

לספר של דיימונד ייתכנו מספר השפעות על [[חקר הכלכלה|הבנת הכלכלה]] בכלל , ועל [[כלכלה סביבתית]] ו[[כלכלה אקולוגית]] בפרט.  

לספר של דיימונד ייתכנו מספר השפעות על [[חקר הכלכלה|הבנת הכלכלה]] בכלל, ועל [[כלכלה סביבתית]] ו[[כלכלה אקולוגית]] בפרט.  

דיימונד מדגים מספר מקרים שבהם חברות התמוטטו ובכך מדגים הרחבה של הרעיון של [[תומס מלתוס]]. חברות לא בהכרח רק משגשגות עם הזמן, האוכולוסיה שלהן עלולה לגדול יותר מידי , באופן שהיא מכלה משאבים שונים, מתכלים או מתחדשים. הדבר פוגע ב[[חוסן]] האקולוגי והכלכלי של אותה חברה וכאשר היא ניצבת בפני משבר כלשהו של בצורת , שינוי אקלים, בעיות סחר או מלחמה , היא עוברת למצב של התרחקות מ[[שיווי משקל]] יציב לכיוון של חוסר יציבות גדל והולך ([[לולאת משוב מחזקת]] שגורמת לחוסר תפקוד גדל והולך עד להרס מוחלט של החברה, דרדור לעוני קיצוני, מלחמת אזרחים או הכחדה מוחלטת של חברי אותה קבוצה. הדבר לא חייב להתרחש רק בגלל מחסור במזון ורעב אלא גם עקב הרעה בתנאים אחרים של החיים כמו מתחים חברתיים הולכים וגדלים וקושי לשתף פעולה או הרס של מבנים פוליטיים באותה חברה המקשה על שיתוף פעולה ויוצר נזק כלכלי וחברתי נוסף.  

דיימונד מדגים מספר מקרים שבהם חברות התמוטטו ובכך מדגים הרחבה של הרעיון של [[תומס מלתוס]]. חברות לא בהכרח רק משגשגות עם הזמן, האוכלוסייה שלהן עלולה לגדול יותר מידי, באופן שהיא מכלה משאבים שונים, מתכלים או מתחדשים. הדבר פוגע ב[[חוסן]] האקולוגי והכלכלי של אותה חברה וכאשר היא ניצבת בפני משבר כלשהו של בצורת, שינוי אקלים, בעיות סחר או מלחמה, היא עוברת למצב של התרחקות מ[[שיווי משקל]] יציב לכיוון של חוסר יציבות גדל והולך ([[לולאת משוב מחזקת]] שגורמת לחוסר תפקוד גדל והולך עד להרס מוחלט של החברה, דרדור לעוני קיצוני, מלחמת אזרחים או הכחדה מוחלטת של חברי אותה קבוצה. הדבר לא חייב להתרחש רק בגלל מחסור במזון ורעב אלא גם עקב הרעה בתנאים אחרים של החיים כמו מתחים חברתיים הולכים וגדלים וקושי לשתף פעולה או הרס של מבנים פוליטיים באותה חברה המקשה על שיתוף פעולה ויוצר נזק כלכלי וחברתי נוסף.  

אחת הנחות היסוד הסמויות של הכלכלה היא שהחיים של כלל מקבלי ההחלטות בכלכלה לא תלויים בהחלטות של צרכנים, עובדים, פירמות וכו' - לאחר מחזור מסחר כולם חיים. אבל הכנסת הסביבה לנושא ותלות של האדם בסביבה שלו כדי לקבל מזון וצרכים חיוניים אחרים, פרושה שהחלטות כלכליות עלולות לגרום לנזק סביבתי שיתרגם בחזרה לנזק אנושי וכלכלי עצום, כפי שדיימונד מראה. הדבר ממחיש מדוע [[כלכלה אקולוגית]] היא מסגרת חשיבה מתאימה יותר מאשר [[כלכלה סביבתית]] - בני האדם צריכים לשמור על תנאים מתאימים שונים כדי שהם וילדיהם יוכלו להמשיך לחיות ([[קיימות]] - להבדיל מראיה של כלכלה סביבתית שטוענת שכמות הזיהום והנזק הרצויה תקבע על ידי העדפות של צרכנים בשוק.  

אחת הנחות היסוד הסמויות של הכלכלה היא שהחיים של כלל מקבלי ההחלטות בכלכלה לא תלויים בהחלטות של צרכנים, עובדים, פירמות וכו' - לאחר מחזור מסחר כולם חיים. אבל הכנסת הסביבה לנושא ותלות של האדם בסביבה שלו כדי לקבל מזון וצרכים חיוניים אחרים, פרושה שהחלטות כלכליות עלולות לגרום לנזק סביבתי שיתרגם בחזרה לנזק אנושי וכלכלי עצום, כפי שדיימונד מראה. הדבר ממחיש מדוע [[כלכלה אקולוגית]] היא מסגרת חשיבה מתאימה יותר מאשר [[כלכלה סביבתית]] - בני האדם צריכים לשמור על תנאים מתאימים שונים כדי שהם וילדיהם יוכלו להמשיך לחיות ([[קיימות]] - להבדיל מראיה של כלכלה סביבתית שטוענת שכמות הזיהום והנזק הרצויה תקבע על ידי העדפות של צרכנים בשוק.