שינויים

במקרים רבים של השפעה חיצונית שלילית, יש [[אי סימטריה במידע]] - המעורבים בפעולה של ההשפעה החיצונית מודעים לקיום ההשפעה החיצונית או לאפשרות לקיום של השפעה כזאת, ואילו הנפגע אינו מודע לקיום השפעה כזאת, ולעיתים קרובות אינו יכול לדעת עליה. כך הבעלים של מפעל מזהם יכול לדעת איזה חומרים נפלטים במהלך התהליכים שיש אצלו במפעל ואילו שכנים של המפעל שנפגעים מהזיהום אינם חושדים בהכרח בקיומו של זיהום. יש סוגי זיהום שאינם גורמים לריח רע, או שגורמים לפגיעה גם בכמויות קטנות.  

במקרים רבים של השפעה חיצונית שלילית, יש [[אי סימטריה במידע]] - המעורבים בפעולה של ההשפעה החיצונית מודעים לקיום ההשפעה החיצונית או לאפשרות לקיום של השפעה כזאת, ואילו הנפגע אינו מודע לקיום השפעה כזאת, ולעיתים קרובות אינו יכול לדעת עליה. כך הבעלים של מפעל מזהם יכול לדעת איזה חומרים נפלטים במהלך התהליכים שיש אצלו במפעל ואילו שכנים של המפעל שנפגעים מהזיהום אינם חושדים בהכרח בקיומו של זיהום. יש סוגי זיהום שאינם גורמים לריח רע, או שגורמים לפגיעה גם בכמויות קטנות.  

בחלק מהמקרים עוברות שנים רבות בין ייצור הזיהום לבין החשיפה לזיהום, ועוד שנים בין החשיפה לבין התגלות הזיהום לניזוקים. גם אז צריך לנסות ולחפש מי גורם לבעיה ואחר כך להוכיח שאכן הוא גרם לבעיה ולא מישהו אחר. לדוגמה [[זיהום מים בישראל|זיהום בארות מים]] באיזור התעשייה של חולון נתגלה רק אחרי עשרות שנים שהמפעלים המזהמים פעלו במקום], ובחלקם הגדול כבר נסגרו דבר דומה התרחש ב[[תע"ש תל אביב]].   

בחלק מהמקרים עוברות שנים רבות בין ייצור הזיהום לבין החשיפה לזיהום, ועוד שנים בין החשיפה לבין התגלות הזיהום לניזוקים. גם אז צריך לנסות ולחפש מי גורם לבעיה ואחר כך להוכיח שאכן הוא גרם לבעיה ולא מישהו אחר. לדוגמה [[זיהום מים בישראל|זיהום בארות מים]] באזור התעשייה של חולון נתגלה רק אחרי עשרות שנים שהמפעלים המזהמים פעלו במקום], ובחלקם הגדול כבר נסגרו דבר דומה התרחש ב[[תע"ש תל אביב]].   

במקרים רבים המזהמים הם מפעלים גדולים או פירמות גדולות וחלק מ[[תאגידים]] ואף [[תאגידים רב לאומיים]]. במקרים אלה לרשות המזהמים יש מגוון כלים כדי לנסות למנוע התייחסות לבעיות הזיהום על ידי עיתונות, פוליטיקאים ואזרחים. ביכולתם לדחות למנוע קיומם של היטלי השפעה חיצונית המיועדים להפנים את ההשפעה אל תוך מנגנון השוק. הדבר כולל השפעה על העיתונות על ידי פרסום ו[[חברות יחסי ציבור]], [[לובי פוליטי]] ו[[הפרטת המחקר|הנפקת מחקרים מוטים]] והשפעה על מומחים מקצועיים להנפקת דעות מטעם תעשיות מזהמות ופוגעניות, איום ב[[תביעת השתקה]] ועוד.  

במקרים רבים המזהמים הם מפעלים גדולים או פירמות גדולות וחלק מ[[תאגידים]] ואף [[תאגידים רב לאומיים]]. במקרים אלה לרשות המזהמים יש מגוון כלים כדי לנסות למנוע התייחסות לבעיות הזיהום על ידי עיתונות, פוליטיקאים ואזרחים. ביכולתם לדחות למנוע קיומם של היטלי השפעה חיצונית המיועדים להפנים את ההשפעה אל תוך מנגנון השוק. הדבר כולל השפעה על העיתונות על ידי פרסום ו[[חברות יחסי ציבור]], [[לובי פוליטי]] ו[[הפרטת המחקר|הנפקת מחקרים מוטים]] והשפעה על מומחים מקצועיים להנפקת דעות מטעם תעשיות מזהמות ופוגעניות, איום ב[[תביעת השתקה]] ועוד.  

בהקשר של קיימות, כמות ה[[זיהום]] או ההפרעה ל[[מערכות אקולוגיות]], תלויה במשתנים אובייקטיביים, חיצוניים למין האנושי, כמו כמות [[גזי החממה]] שהאטמוספירה תוכל לקלוט לפני שהדבר יגרור ל[[שינויי אקלים]] קשים שעלולים לגרום נזק משמעותי ל[[חקלאות]] ול[[רעב המוני]]. באופן דומה גם [[דלדול שכבת האוזון]] ו[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות]] אחרות יכולות לעבור [[מעבר  פאזה]] ולגרום לנזק חמור ו/או [[אי הופכיות בזמן|בלתי הפיך]]. כל הדבר האלה מתקיימים בהקשר של סף פיזי מסויים שהוא פיזי ואובייקטיבי.   

בהקשר של קיימות, כמות ה[[זיהום]] או ההפרעה ל[[מערכות אקולוגיות]], תלויה במשתנים אובייקטיביים, חיצוניים למין האנושי, כמו כמות [[גזי החממה]] שהאטמוספירה תוכל לקלוט לפני שהדבר יגרור ל[[שינויי אקלים]] קשים שעלולים לגרום נזק משמעותי ל[[חקלאות]] ול[[רעב המוני]]. באופן דומה גם [[דלדול שכבת האוזון]] ו[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות]] אחרות יכולות לעבור [[מעבר  פאזה]] ולגרום לנזק חמור ו/או [[אי הופכיות בזמן|בלתי הפיך]]. כל הדבר האלה מתקיימים בהקשר של סף פיזי מסויים שהוא פיזי ואובייקטיבי.   

בניגוד לכך, ההחלטה על כמות ההפרעה לסביבה על פי הפנמת השפעה חיצונית היא דבר סובייקטיבי שתלוי בהעדפות הציבור, ב[[טכנולוגיה]] וב[[מוסדות חברתיים]]. החלטה זו יכולה להשתנות בהתאם ל[[מידע]] על ההפרעה, חשיפה חוויתית אליה, העדפות תרבותיות וידע על השפעות ההפרעה. השפעה נוספת היא של [[אי שוויון כלכלי]] שעשוי לשנות את כמות הזיהום שציבור יכול לתפוס כנסבל. גם קיום של מוצרים אחרים ומחירם יכול להשפיע על החלטה על מחיר שוק חזוי של השפעה חיצונית. אם לדוגמה עלות של זיהום אוויר באיזור מסויים נגזרת מהשפעת הזיהום על תחלואה במחלות לב, שיפור בתרופות או בטיפולים נגד מחלות אלה יכול להוריד את עלות זיהום האוויר. בניגוד לדבר זה, ההשפעות האובייקטיביות על המערכת הסביבתית של זיהום לא השתנו.  

בניגוד לכך, ההחלטה על כמות ההפרעה לסביבה על פי הפנמת השפעה חיצונית היא דבר סובייקטיבי שתלוי בהעדפות הציבור, ב[[טכנולוגיה]] וב[[מוסדות חברתיים]]. החלטה זו יכולה להשתנות בהתאם ל[[מידע]] על ההפרעה, חשיפה חוויתית אליה, העדפות תרבותיות וידע על השפעות ההפרעה. השפעה נוספת היא של [[אי שוויון כלכלי]] שעשוי לשנות את כמות הזיהום שציבור יכול לתפוס כנסבל. גם קיום של מוצרים אחרים ומחירם יכול להשפיע על החלטה על מחיר שוק חזוי של השפעה חיצונית. אם לדוגמה עלות של זיהום אוויר באזור מסויים נגזרת מהשפעת הזיהום על תחלואה במחלות לב, שיפור בתרופות או בטיפולים נגד מחלות אלה יכול להוריד את עלות זיהום האוויר. בניגוד לדבר זה, ההשפעות האובייקטיביות על המערכת הסביבתית של זיהום לא השתנו.  

ניתן להדגים דבר זה תוך שימוש בכלכלת "רובינזון קרוזו". גודל ההפרעה הסביבתית שרובינזון גורם ל[[מערכת אקולוגית|מערכת האקולוגית]] של האי בו הוא חי, הוא דבר סובייקטיבי. גם הנתון שאומר מה רמת ההפרעה שבה המערכת האקולוגית תפסיק לתפקד הוא נתון סובייקטיבי. היות ורובינזון הוא אדם בודד, לא מתקיימת בכלכלה זו [[שוק]], ולכן אין בה השפעות חיצוניות. עם זאת רובינזון עלול ליצור הפרעה סביבתית חזקה מידי, שתוביל לקריסה סביבתית ובכך מותו. תהליך כזה, בעיקר של הרס סביבתי איטי ובלתי מורגש, התרחש במספר איים באוקיינוס השקט (שבחלקם היתה [[כלכלה שיתופית]] ללא שוק, או כלכלה של משק בית בודד) כפי שהדבר מתואר בספר [[התמוטטות (ספר)]] מאת הביולוג [[ג'ארד דיימונד]].  

ניתן להדגים דבר זה תוך שימוש בכלכלת "רובינזון קרוזו". גודל ההפרעה הסביבתית שרובינזון גורם ל[[מערכת אקולוגית|מערכת האקולוגית]] של האי בו הוא חי, הוא דבר סובייקטיבי. גם הנתון שאומר מה רמת ההפרעה שבה המערכת האקולוגית תפסיק לתפקד הוא נתון סובייקטיבי. היות ורובינזון הוא אדם בודד, לא מתקיימת בכלכלה זו [[שוק]], ולכן אין בה השפעות חיצוניות. עם זאת רובינזון עלול ליצור הפרעה סביבתית חזקה מידי, שתוביל לקריסה סביבתית ובכך מותו. תהליך כזה, בעיקר של הרס סביבתי איטי ובלתי מורגש, התרחש במספר איים באוקיינוס השקט (שבחלקם היתה [[כלכלה שיתופית]] ללא שוק, או כלכלה של משק בית בודד) כפי שהדבר מתואר בספר [[התמוטטות (ספר)]] מאת הביולוג [[ג'ארד דיימונד]].  

בצורות מסויימות של זיהום אוויר ניתן לקשר בקלות רבה יחסית בין [[זיהום תעשייתי|מפעל מזהם]] או מכוניות, ולהצביע גם על המחיר שאנשים מוכנים לשלם לשם מניעת הזיהום. קיימים הבדלים לדוגמה, במחירי דירות בין בתים סמוכים למפעל מזהם ובין בתים שרחוקים ממפעל כזה. במקרה של משבשים אנדוקריניים, אנשים מוכנים לשלם הרבה כסף ולעבור תהליכים כואבים כדי לטפל בבעיות פוריות או כדי לטפל בילדיהם שסובלים ממום, אך ה[[השהייה]] בין סיבה לתוצאה ואי הוודאות הקשורה לנושא מקשים על מתן מחיר שוק להיבטים אלה - הן בגלל שאנשים אינם יודעים מה הקשר בין שני התחומים והן בקושי לזהות איזה גורם בדיוק גרם לאיזה נזק ואיך הדבר מתרגם לכסף.

בצורות מסויימות של זיהום אוויר ניתן לקשר בקלות רבה יחסית בין [[זיהום תעשייתי|מפעל מזהם]] או מכוניות, ולהצביע גם על המחיר שאנשים מוכנים לשלם לשם מניעת הזיהום. קיימים הבדלים לדוגמה, במחירי דירות בין בתים סמוכים למפעל מזהם ובין בתים שרחוקים ממפעל כזה. במקרה של משבשים אנדוקריניים, אנשים מוכנים לשלם הרבה כסף ולעבור תהליכים כואבים כדי לטפל בבעיות פוריות או כדי לטפל בילדיהם שסובלים ממום, אך ה[[השהייה]] בין סיבה לתוצאה ואי הוודאות הקשורה לנושא מקשים על מתן מחיר שוק להיבטים אלה - הן בגלל שאנשים אינם יודעים מה הקשר בין שני התחומים והן בקושי לזהות איזה גורם בדיוק גרם לאיזה נזק ואיך הדבר מתרגם לכסף.

לפעמים עובר זמן רב בין הפגיעה לבין הנזקים שהיא גורמת. לדוגמה [[התחממות עולמית]], [[סחף קרקע]] או דלדול [[דלק מחצבי]]. במקרה זה לא קיים ייצוג בשוק לרצונם של הצרכנים בעתיד. נניח שתושבי חולון לדוגמה היו שמחים לשלם למפעלים לציפוי מתכות כדי למנוע [[זיהום קרקע]], במטרה לשמור על איכות המים שלהם. הבעיה היא שהם אינם מסוגלים לעשות זאת מול מפעלים שפעלו באיזור התעשייה של חולון בשנות ה-50 של המאה ה-20 ו[[זיהום קרקע|זיהמו שם את הקרקעות]].  

לפעמים עובר זמן רב בין הפגיעה לבין הנזקים שהיא גורמת. לדוגמה [[התחממות עולמית]], [[סחף קרקע]] או דלדול [[דלק מחצבי]]. במקרה זה לא קיים ייצוג בשוק לרצונם של הצרכנים בעתיד. נניח שתושבי חולון לדוגמה היו שמחים לשלם למפעלים לציפוי מתכות כדי למנוע [[זיהום קרקע]], במטרה לשמור על איכות המים שלהם. הבעיה היא שהם אינם מסוגלים לעשות זאת מול מפעלים שפעלו באזור התעשייה של חולון בשנות ה-50 של המאה ה-20 ו[[זיהום קרקע|זיהמו שם את הקרקעות]].  

הכלכלה הנאו-קלאסית מנסה לספק התייחסות כלפי העתיד על ידי המושג של [[היוון]] אלא שמושג זה מביא לכך שתוצאות ארוכות טווח הן תמיד בעלות מחיר כלכלי אפסי. בעיה נוספת של היוון הוא שהוא מביא את נקודת המבט של הצרכנים הנוכחיים כלפי העתיד, ולא את נקודת המבט של הצרכנים שחיים בעתיד כלפי ההווה (שהוא העבר שלהם). ייתכן ולצרכנים העתידיים יש נכונות רבה לשלם על הפחתת זיהום בהווה, אבל לא יהיו להם מוסדות חברתיים מתאימים כיצד לבצע תשלום כזה.

הכלכלה הנאו-קלאסית מנסה לספק התייחסות כלפי העתיד על ידי המושג של [[היוון]] אלא שמושג זה מביא לכך שתוצאות ארוכות טווח הן תמיד בעלות מחיר כלכלי אפסי. בעיה נוספת של היוון הוא שהוא מביא את נקודת המבט של הצרכנים הנוכחיים כלפי העתיד, ולא את נקודת המבט של הצרכנים שחיים בעתיד כלפי ההווה (שהוא העבר שלהם). ייתכן ולצרכנים העתידיים יש נכונות רבה לשלם על הפחתת זיהום בהווה, אבל לא יהיו להם מוסדות חברתיים מתאימים כיצד לבצע תשלום כזה.