שינויים

ב[[כלכלה]], '''השפעה חיצונית''' (באנגלית: '''Externality''') היא עלות או תועלת שנגרמת מפעולה כלשהי (בעיקר עסקה הנערכת ב[[שוק]]) ומוטלת על אנשים או פירמות שלא מעורבים ישירות באותה הפעולה. במילים אחרות, מבצע הפעולה אינו נושא לבדו בכל העלויות או קוצר את כל הרווחה מפעולתו.  

ב[[כלכלה]], '''השפעה חיצונית''' (באנגלית: '''Externality''') היא עלות או תועלת שנגרמת מפעולה כלשהי (בעיקר עסקה הנערכת ב[[שוק]]) ומוטלת על אנשים או פירמות שלא מעורבים ישירות באותה הפעולה. במילים אחרות, מבצע הפעולה אינו נושא לבדו בכל העלויות או קוצר את כל הרווחה מפעולתו.  

כתוצאה מכך, גם אם יש [[שוק משוכלל]] מבחינות אחרות, מעט מדי או יותר מדי מהסחורה תהיה נצרכת מכדי להגיע ל[[רווחה חברתית]] במובן של [[יעילות פארטו]]. מסיבה זו השפעה חיצונית נחשבת ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] כסוג של [[כשל שוק]]. במידה ושאר אנשי החברה מסביב למבצע ההחלטה מרוויחים יותר כתוצאה מפעולת הסוכן הכלכלי המקבל אותה, אזי הסחורה תהיה בצריכת חסר על ידי מקבלי החלטות אינדיבידואליים, כלומר הקצאת השוק ללא התערבות חיצונית תהיה נמוכה מידי ולא תגיע לשיווי משקל פארטו אופטימלי. מקובל להגיד שהדבר נכון במקרים של חינוך, ביטחון, שיפור פני העיר. מנגד, אם נגרמות השפעות שליליות לחברה, שחורגות מהעלויות למבצע ההחלטה היחיד ([[זיהום|זיהום הסביבה]], [[השפעות סביבתיות]] אחרות, [[פשיעה]]), אזי הסחורה תהיה בצריכת-יתר מנקודת ראות של השגת יעילות פארטו. השפעות חיצונית שליליות נקראת [[עלויות חיצוניות]].  

כתוצאה מכך, גם אם יש [[שוק משוכלל]] מבחינות אחרות, מעט מדי או יותר מדי מהסחורה תהיה נצרכת מכדי להגיע ל[[רווחה חברתית]] במובן של [[יעילות פארטו]]. מסיבה זו השפעה חיצונית נחשבת ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] כסוג של [[כשל שוק]]. במידה ושאר אנשי החברה מסביב למבצע ההחלטה מרוויחים יותר כתוצאה מפעולת הסוכן הכלכלי המקבל אותה, אזי הסחורה תהיה בצריכת חסר על ידי מקבלי החלטות אינדיבידואליים, כלומר הקצאת השוק ללא התערבות חיצונית תהיה נמוכה מידי ולא תגיע לשיווי משקל פארטו אופטימלי. מקובל להגיד שהדבר נכון במקרים של חינוך, ביטחון, שיפור פני העיר. מנגד, אם נגרמות השפעות שליליות לחברה, שחורגות מהעלויות למבצע ההחלטה היחיד ([[זיהום|זיהום הסביבה]], [[השפעות סביבתיות]] אחרות, [[פשיעה]]), אזי הסחורה תהיה בצריכת-יתר מנקודת ראות של השגת יעילות פארטו. השפעות חיצונית שליליות נקראת [[עלויות חיצוניות]].  

==עלויות חיצוניות ותועלות חיצוניות==

==עלויות חיצוניות ותועלות חיצוניות==

במקרה שיש השפעה חיצונית חיובית יש אינטרס לצד היוצר את הפעולה לנסות לעודד מודעות אליה, ל"גדר אותה" ולהפנים אותה לתוך השוק (למשל באמצעות סובסידיות עירוניות לשיפוץ חזיתות בניינים) כדי להרוויח ממנה כסף. לעומת זאת, במקרים של השפעה חיצונית שלילית, לצד הפוגע יש אינטרס להכחיש את קיום הפגיעה בפני עצמו ובפני החברה כולה, לנסות להסתיר אותה. כתוצאה מכך ניתן להסיק כי עלויות חיצוניות הן דבר נפוץ יותר יחסית להשפעות חיצוניות חיוביות, היבט זה מוחרף בגלל היבטים נוספים המסבכים את היכולת להבחין בעלות חיצונית ולפעול מולה. (ראו לדוגמה המאמר [[ייצור מחסור]])

במקרה שיש השפעה חיצונית חיובית יש אינטרס לצד היוצר את הפעולה לנסות לעודד מודעות אליה, ל"גדר אותה" ולהפנים אותה לתוך השוק (למשל באמצעות סובסידיות עירוניות לשיפוץ חזיתות בניינים) כדי להרוויח ממנה כסף. לעומת זאת, במקרים של השפעה חיצונית שלילית, לצד הפוגע יש אינטרס להכחיש את קיום הפגיעה בפני עצמו ובפני החברה כולה, לנסות להסתיר אותה. כתוצאה מכך ניתן להסיק כי עלויות חיצוניות הן דבר נפוץ יותר יחסית להשפעות חיצוניות חיוביות, היבט זה מוחרף בגלל היבטים נוספים המסבכים את היכולת להבחין בעלות חיצונית ולפעול מולה. (ראו לדוגמה המאמר [[ייצור מחסור]])  

במקרים רבים של השפעה חיצונית שלילית, יש [[אי סימטריה במידע]] - המעורבים בפעולה של ההשפעה החיצונית מודעים לקיום ההשפעה החיצונית או לאפשרות לקיום של השפעה כזאת, ואילו הנפגע אינו מודע לקיום השפעה כזאת, ולעיתים קרובות אינו יכול לדעת עליה. כך הבעלים של מפעל מזהם יכול לדעת איזה חומרים נפלטים במהלך התהליכים שיש אצלו במפעל ואילו שכנים של המפעל שנפגעים מהזיהום אינם חושדים בהכרח בקיומו של זיהום. יש סוגי זיהום שאינם גורמים לריח רע, או שגורמים לפגיעה גם בכמויות קטנות.  

במקרים רבים של השפעה חיצונית שלילית, יש [[אי סימטריה במידע]] - המעורבים בפעולה של ההשפעה החיצונית מודעים לקיום ההשפעה החיצונית או לאפשרות לקיום של השפעה כזאת, ואילו הנפגע אינו מודע לקיום השפעה כזאת, ולעיתים קרובות אינו יכול לדעת עליה. כך הבעלים של מפעל מזהם יכול לדעת איזה חומרים נפלטים במהלך התהליכים שיש אצלו במפעל ואילו שכנים של המפעל שנפגעים מהזיהום אינם חושדים בהכרח בקיומו של זיהום. יש סוגי זיהום שאינם גורמים לריח רע, או שגורמים לפגיעה גם בכמויות קטנות.  

בחלק מהמקרים עוברות שנים רבות בין ייצור הזיהום לבין החשיפה לזיהום, ועוד שנים בין החשיפה לבין התגלות הזיהום לניזוקים. גם אז צריך לנסות ולחפש מי גורם לבעיה ואחר כך להוכיח שאכן הוא גרם לבעיה ולא מישהו אחר. לדוגמה [[זיהום מים בישראל|זיהום בארות מים]] באזור התעשייה של חולון נתגלה רק אחרי עשרות שנים שהמפעלים המזהמים פעלו במקום], ובחלקם הגדול כבר נסגרו דבר דומה התרחש ב[[תע"ש תל אביב]].

בחלק מהמקרים עוברות שנים רבות בין ייצור הזיהום לבין החשיפה לזיהום, ועוד שנים בין החשיפה לבין התגלות הזיהום לניזוקים. גם אז צריך לנסות ולחפש מי גורם לבעיה ואחר כך להוכיח שאכן הוא גרם לבעיה ולא מישהו אחר. לדוגמה [[זיהום מים בישראל|זיהום בארות מים]] באזור התעשייה של חולון נתגלה רק אחרי עשרות שנים שהמפעלים המזהמים פעלו במקום], ובחלקם הגדול כבר נסגרו דבר דומה התרחש ב[[תע"ש תל אביב]].  

במקרים רבים המזהמים הם מפעלים גדולים או פירמות גדולות וחלק מ[[תאגידים]] ואף [[תאגידים רב לאומיים]]. במקרים אלה לרשות המזהמים יש מגוון כלים כדי לנסות למנוע התייחסות לבעיות הזיהום על ידי עיתונות, פוליטיקאים ואזרחים. ביכולתם לדחות למנוע קיומם של היטלי השפעה חיצונית המיועדים להפנים את ההשפעה אל תוך מנגנון השוק. הדבר כולל השפעה על העיתונות על ידי פרסום ו[[חברות יחסי ציבור]], [[לובי פוליטי]] ו[[הפרטת המחקר|הנפקת מחקרים מוטים]] והשפעה על מומחים מקצועיים להנפקת דעות מטעם תעשיות מזהמות ופוגעניות, איום ב[[תביעת השתקה]] ועוד.  

במקרים רבים המזהמים הם מפעלים גדולים או פירמות גדולות וחלק מ[[תאגידים]] ואף [[תאגידים רב לאומיים]]. במקרים אלה לרשות המזהמים יש מגוון כלים כדי לנסות למנוע התייחסות לבעיות הזיהום על ידי עיתונות, פוליטיקאים ואזרחים. ביכולתם לדחות למנוע קיומם של היטלי השפעה חיצונית המיועדים להפנים את ההשפעה אל תוך מנגנון השוק. הדבר כולל השפעה על העיתונות על ידי פרסום ו[[חברות יחסי ציבור]], [[לובי פוליטי]] ו[[הפרטת המחקר|הנפקת מחקרים מוטים]] והשפעה על מומחים מקצועיים להנפקת דעות מטעם תעשיות מזהמות ופוגעניות, איום ב[[תביעת השתקה]] ועוד.  

במקרים רבים של השפעה חיצונית שלילית, התועלת מאי-הפנמה של השפעה חיצונית שלילית מרוכזת בידי מספר קטן של גורמים חזקים ([[תחרות בין מעטים]]) ומעניקה להם כוח להשפיע על המערכת השלטונית לטובתם, ואילו העלויות מתפזרות על פני מיליוני אנשים שצריכים להתאחד מבחינה פוליטית כדי לדרוש את הפנמת העלויות. אפשר להצביע על דבר זה בתחום [[השפעות חיצוניות של מכוניות]] ובתחומים רבים אחרים. ההשקעה הנדרשת מצד כל אזרח שנפגע כדי למנוע את ההשפעות החיצוניות היא גדולה, אבל התועלת אינה גדולה, או שהיא הסתברותית. יש גם חשיבות גדולה ל[[מיתוס|תפיסה]] אודות מהות הפגיעה באזרחים ובשאלה האם יש חלופות טובות יותר.

במקרים רבים של השפעה חיצונית שלילית, התועלת מאי-הפנמה של השפעה חיצונית שלילית מרוכזת בידי מספר קטן של גורמים חזקים ([[תחרות בין מעטים]]) ומעניקה להם כוח להשפיע על המערכת השלטונית לטובתם, ואילו העלויות מתפזרות על פני מיליוני אנשים שצריכים להתאחד מבחינה פוליטית כדי לדרוש את הפנמת העלויות. אפשר להצביע על דבר זה בתחום [[השפעות חיצוניות של מכוניות]] ובתחומים רבים אחרים. ההשקעה הנדרשת מצד כל אזרח שנפגע כדי למנוע את ההשפעות החיצוניות היא גדולה, אבל התועלת אינה גדולה, או שהיא הסתברותית. יש גם חשיבות גדולה ל[[מיתוס|תפיסה]] אודות מהות הפגיעה באזרחים ובשאלה האם יש חלופות טובות יותר.  

מבחינה עובדתית, רוב העלויות החיצוניות אינן מופנמות אל השוק, למרות מחוייבות תאורטית לדבר זה במסגרת ניסיון של כלכלנים [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסיים]] ל"[[שוק משוכלל]]"ושל פוליטיקאים ל"[[שוק חופשי]]". חלק מהכלכלנים נתלים לצורך כך ב[[חוק קוז]] אף שחוק זה חל רק במקרים מעטים וקיצוניים שבהם יש [[עלויות עסקה]] נמוכות מאוד ומידע סימטרי.

מבחינה עובדתית, רוב העלויות החיצוניות אינן מופנמות אל השוק, למרות מחוייבות תאורטית לדבר זה במסגרת ניסיון של כלכלנים [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסיים]] ל"[[שוק משוכלל]]"ושל פוליטיקאים ל"[[שוק חופשי]]". חלק מהכלכלנים נתלים לצורך כך ב[[חוק קוז]] אף שחוק זה חל רק במקרים מעטים וקיצוניים שבהם יש [[עלויות עסקה]] נמוכות מאוד ומידע סימטרי.

הפנמת ההשפעה החיצונית באה לפתור בעיה של [[יעילות פארטו]] ולא בעיה של [[קיימות]]. בעיית הקיימות - האפשרות שהתנהלות לא נכונה של החברה תגרום לפגיעה מאסיבית בחברה או להכחדה כוללת שלה (ראו [[התמוטטות]]) - לא מופיעה בכלל במודל הכלכלי - גם לא במודל שמכיל אפשרות של קיומה של השפעה חיצונית.  

הפנמת ההשפעה החיצונית באה לפתור בעיה של [[יעילות פארטו]] ולא בעיה של [[קיימות]]. בעיית הקיימות - האפשרות שהתנהלות לא נכונה של החברה תגרום לפגיעה מאסיבית בחברה או להכחדה כוללת שלה (ראו [[התמוטטות]]) - לא מופיעה בכלל במודל הכלכלי - גם לא במודל שמכיל אפשרות של קיומה של השפעה חיצונית.  

בהקשר של קיימות, כמות ה[[זיהום]] או ההפרעה ל[[מערכות אקולוגיות]], תלויה במשתנים אובייקטיביים, חיצוניים למין האנושי, כמו כמות [[גזי החממה]] שהאטמוספירה תוכל לקלוט לפני שהדבר יגרור ל[[שינויי אקלים]] קשים שעלולים לגרום נזק משמעותי ל[[חקלאות]] ול[[רעב המוני]]. באופן דומה גם [[דלדול שכבת האוזון]] ו[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות]] אחרות יכולות לעבור [[מעבר פאזה]] ולגרום לנזק חמור ו/או [[אי הופכיות בזמן|בלתי הפיך]]. כל הדבר האלה מתקיימים בהקשר של סף פיזי מסויים שהוא פיזי ואובייקטיבי.

בהקשר של קיימות, כמות ה[[זיהום]] או ההפרעה ל[[מערכות אקולוגיות]], תלויה במשתנים אובייקטיביים, חיצוניים למין האנושי, כמו כמות [[גזי החממה]] שהאטמוספירה תוכל לקלוט לפני שהדבר יגרור ל[[שינויי אקלים]] קשים שעלולים לגרום נזק משמעותי ל[[חקלאות]] ול[[רעב המוני]]. באופן דומה גם [[דלדול שכבת האוזון]] ו[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות]] אחרות יכולות לעבור [[מעבר פאזה]] ולגרום לנזק חמור ו/או [[אי הופכיות בזמן|בלתי הפיך]]. כל הדבר האלה מתקיימים בהקשר של סף פיזי מסויים שהוא פיזי ואובייקטיבי.  

בניגוד לכך, ההחלטה על כמות ההפרעה לסביבה על פי הפנמת השפעה חיצונית היא דבר סובייקטיבי שתלוי בהעדפות הציבור, ב[[טכנולוגיה]] וב[[מוסדות חברתיים]]. החלטה זו יכולה להשתנות בהתאם ל[[מידע]] על ההפרעה, חשיפה חוויתית אליה, העדפות תרבותיות וידע על השפעות ההפרעה. השפעה נוספת היא של [[אי שוויון כלכלי]] שעשוי לשנות את כמות הזיהום שציבור יכול לתפוס כנסבל. גם קיום של מוצרים אחרים ומחירם יכול להשפיע על החלטה על מחיר שוק חזוי של השפעה חיצונית. אם לדוגמה עלות של זיהום אוויר באזור מסויים נגזרת מהשפעת הזיהום על תחלואה במחלות לב, שיפור בתרופות או בטיפולים נגד מחלות אלה יכול להוריד את עלות זיהום האוויר. בניגוד לדבר זה, ההשפעות האובייקטיביות על המערכת הסביבתית של זיהום לא השתנו.  

בניגוד לכך, ההחלטה על כמות ההפרעה לסביבה על פי הפנמת השפעה חיצונית היא דבר סובייקטיבי שתלוי בהעדפות הציבור, ב[[טכנולוגיה]] וב[[מוסדות חברתיים]]. החלטה זו יכולה להשתנות בהתאם ל[[מידע]] על ההפרעה, חשיפה חוויתית אליה, העדפות תרבותיות וידע על השפעות ההפרעה. השפעה נוספת היא של [[אי שוויון כלכלי]] שעשוי לשנות את כמות הזיהום שציבור יכול לתפוס כנסבל. גם קיום של מוצרים אחרים ומחירם יכול להשפיע על החלטה על מחיר שוק חזוי של השפעה חיצונית. אם לדוגמה עלות של זיהום אוויר באזור מסויים נגזרת מהשפעת הזיהום על תחלואה במחלות לב, שיפור בתרופות או בטיפולים נגד מחלות אלה יכול להוריד את עלות זיהום האוויר. בניגוד לדבר זה, ההשפעות האובייקטיביות על המערכת הסביבתית של זיהום לא השתנו.  

===גמישות המחיר===

===גמישות המחיר===

הערכת המחיר של השפעה חיצונית היא דבר מרכזי בניסיון להפנים את ההשפעה, אלא שמחיר הוא נתון נקודתי. מבחינת ביקוש, המחיר יכול להשתנות עם שינוי בטעמי הצרכנים, בידע שיש להם לגבי ההפרעה, בחוויה שהם חווים, ההכנסה שלהם, סל המוצרים האחרים ועוד. ייתכן גם שינוי בהיצע בגלל [[שינויים טכנולוגיים]].

הערכת המחיר של השפעה חיצונית היא דבר מרכזי בניסיון להפנים את ההשפעה, אלא שמחיר הוא נתון נקודתי. מבחינת ביקוש, המחיר יכול להשתנות עם שינוי בטעמי הצרכנים, בידע שיש להם לגבי ההפרעה, בחוויה שהם חווים, ההכנסה שלהם, סל המוצרים האחרים ועוד. ייתכן גם שינוי בהיצע בגלל [[שינויים טכנולוגיים]].  

גם ללא היבטים אלה, כלומר טעמי הצרכנים זהים וגם עלויות הייצור והשיווק זהות, שינוי בכמות המוצר גורר שינוי בביקוש ובהיצע. כלכלה נאו-קלאסית מתייחסת להיבטים הראשונים בתור שינוי של עקומות הביקוש וההיצע, ולסוג השני כאל תזוזה על עקומות נתונות של ביקוש והיצע. השאלה בכמה משתנה הכמות המבוקשת כאשר משתנה המחיר (בהנחה של עקומות ביקוש והיצע נתונות), קרויה [[גמישות הביקוש]]. לדוגמה במוצרי קוסמטיקה, או מסעדות יוקרה, סביר שעליה במחיר תגורר ירידה משמעותית של הביקוש. לעומת זאת במוצרי בסיס כמו [[אנרגיה]] ובמיוחד מזון או [[מים]], העלאת המחיר גוררת ירידה פחות משמעותית של הביקוש. ההבדלים בין גמישות הביקוש מתחדדים ככל שרמות הצריכה של המוצר קרובות יותר למינימום הכרחי. במקום זה, אנשים מנסים להגדיל את ההכנסה על ידי עבודה נוספת או לצמצם צריכה של מוצרים אחרים בעלי ביקוש גמיש יותר.  

גם ללא היבטים אלה, כלומר טעמי הצרכנים זהים וגם עלויות הייצור והשיווק זהות, שינוי בכמות המוצר גורר שינוי בביקוש ובהיצע. כלכלה נאו-קלאסית מתייחסת להיבטים הראשונים בתור שינוי של עקומות הביקוש וההיצע, ולסוג השני כאל תזוזה על עקומות נתונות של ביקוש והיצע. השאלה בכמה משתנה הכמות המבוקשת כאשר משתנה המחיר (בהנחה של עקומות ביקוש והיצע נתונות), קרויה [[גמישות הביקוש]]. לדוגמה במוצרי קוסמטיקה, או מסעדות יוקרה, סביר שעליה במחיר תגורר ירידה משמעותית של הביקוש. לעומת זאת במוצרי בסיס כמו [[אנרגיה]] ובמיוחד מזון או [[מים]], העלאת המחיר גוררת ירידה פחות משמעותית של הביקוש. ההבדלים בין גמישות הביקוש מתחדדים ככל שרמות הצריכה של המוצר קרובות יותר למינימום הכרחי. במקום זה, אנשים מנסים להגדיל את ההכנסה על ידי עבודה נוספת או לצמצם צריכה של מוצרים אחרים בעלי ביקוש גמיש יותר.  

מתוך רשימה זו, מוערכים בישראל (נכון לשנת 2011) רק רעש וזיהום אוויר. גם אלה מחושבים בצורה חלקית, לדוגמה זיהום אוויר מתחשב רק ב[[חומר חלקיקי]] ומתעלם מסוגי מזהמים אחרים כמו [[בנזן]], [[אוזון בגובה הקרקע]]. הנוהל מתחשב בגודל האוכלוסייה הגרה במקום ולא באוכלוסייה שחשופה בפועל לזיהום - לדוגמה עיר כמו תל אביב מכילה 400 אלף תושבים אבל מנקזת אליה עוד מאות אלפי אנשים. כמו כן הנוהל מתחשב בהשפעות מקומיות ולא מערכתיות - לדוגמה אין התחשבות בכך שעוד כבישים מעודדים שימוש מוגבר ברכב (ולכן הגדלת בעיות הקשורות ברכב פרטי גם במקומות אחרים), או בזיהום שמקורו בבתי הזיקוק (שתורמים לדוגמה ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה]].  

מתוך רשימה זו, מוערכים בישראל (נכון לשנת 2011) רק רעש וזיהום אוויר. גם אלה מחושבים בצורה חלקית, לדוגמה זיהום אוויר מתחשב רק ב[[חומר חלקיקי]] ומתעלם מסוגי מזהמים אחרים כמו [[בנזן]], [[אוזון בגובה הקרקע]]. הנוהל מתחשב בגודל האוכלוסייה הגרה במקום ולא באוכלוסייה שחשופה בפועל לזיהום - לדוגמה עיר כמו תל אביב מכילה 400 אלף תושבים אבל מנקזת אליה עוד מאות אלפי אנשים. כמו כן הנוהל מתחשב בהשפעות מקומיות ולא מערכתיות - לדוגמה אין התחשבות בכך שעוד כבישים מעודדים שימוש מוגבר ברכב (ולכן הגדלת בעיות הקשורות ברכב פרטי גם במקומות אחרים), או בזיהום שמקורו בבתי הזיקוק (שתורמים לדוגמה ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה]].  

כמו כן, הרשימה המקורית של בעיות הסביבה אינה מתייחסת כלל לבעיות סביבתיות אחרות שעלולים לנבוע מפרוייקטים של תחבורה כמו תרומה לדלדול [[דלק מחצבי]] ודלדול [[משאבים מתכלים]] נוספים, פגיעה במערכות אקולוגיות, איטום פני הקרקע ומניעת חלחול למי התהום, [[התחממות עולמית]], [[גשם חומצי]] ועוד. השפעות חברתיות רבות אינן מופיעות נוהל הפרט כמו תרומה ל[[פרבור]] או ל[[אי שוויון כלכלי]] פגיעה במרקם העירוני ותרומה לפשיעה.  

כמו כן, הרשימה המקורית של בעיות הסביבה אינה מתייחסת כלל לבעיות סביבתיות אחרות שעלולים לנבוע מפרוייקטים של תחבורה כמו תרומה לדלדול [[דלק מחצבי]] ודלדול [[משאבים מתכלים]] נוספים, פגיעה במערכות אקולוגיות, איטום פני הקרקע ומניעת חלחול למי התהום, [[התחממות עולמית]], [[גשם חומצי]] ועוד. השפעות חברתיות רבות אינן מופיעות נוהל הפרט כמו תרומה ל[[פרבור]] או ל[[אי שוויון כלכלי]] פגיעה במרקם העירוני ותרומה לפשיעה.  

===בעיות נוספות===

===בעיות נוספות===

קיים חוסר במידע ובידע על אודות ההשפעות הסביבתיות של פעולות שונות. עצם איסוף המידע דורש השקעה שתקזז חלק מההפנמה (בייחוד בשנים הראשונות ליישום התהליך).  

קיים חוסר במידע ובידע על אודות ההשפעות הסביבתיות של פעולות שונות. עצם איסוף המידע דורש השקעה שתקזז חלק מההפנמה (בייחוד בשנים הראשונות ליישום התהליך).