שינויים

'''מה השתבש?: ההתנגשות בין האסלאם והמודרניות במזרח התיכון''' (באנגלית: '''What Went Wrong?: Western Impact and Middle Eastern Response''') הוא [[ספר עיון]] קצר, שנכתב על ידי המזרחן [[ברנרד לואיס]]. לואיס שואל מדוע התרבות האיסלמית שהיתה תרבות מתקדמת ונאורה במהלך ימי הביניים הלכה והתדרדרה מאז תקופה זו ומדוע היא נותרה מאחור במהלך המאה ה-20.  

'''מה השתבש?: ההתנגשות בין האסלאם והמודרניות במזרח התיכון''' (באנגלית: '''What Went Wrong?: Western Impact and Middle Eastern Response''') הוא [[ספר עיון]] קצר, שנכתב על ידי המזרחן [[ברנרד לואיס]]. לואיס שואל מדוע התרבות האיסלמית שהיתה תרבות מתקדמת ונאורה במהלך ימי הביניים הלכה והתדרדרה מאז תקופה זו ומדוע היא נותרה מאחור במהלך המאה ה-20.  

הספר נכתב מעט לפני [[פיגועי 11 בספטמבר]] שהתרחשו בשנת 2001, אולם יצא לאור מאוחר יותר (2002). הרעיונות המרכזיים של הספר הופיעו במאמר של לואיס שפורסם בירחון "אטלנטיק" בינואר 2002. הספר תורגם לשפות רבות, בהן עברית, וזכה להצלחה מסחרית.

הספר נכתב מעט לפני [[פיגועי 11 בספטמבר]] שהתרחשו בשנת 2001, אולם יצא לאור מאוחר יותר (2002). הרעיונות המרכזיים של הספר הופיעו במאמר של לואיס שפורסם בירחון "אטלנטיק" בינואר 2002. הספר תורגם לשפות רבות, בהן עברית, וזכה להצלחה מסחרית.

 

הספר מפרט כיצד האומות הערביות והמוסלמיות לא התקדמו מבחינה מדעית וטכנולוגית ולא אימצו רעיונות ו[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] מודרניים רבים ונותרו עם מאפיינים כמו [[שמרנות]] וקנאות דתית, שיעורי תמותה גבוהים, מלחמות ועוד.  הספר מעלה בקצרה סיבות אפשריות לבעיות שחל בעולם המוסלמי.  

==כישלון העולם הערבי והמוסלמי==

==כישלון העולם הערבי והמוסלמי==

בספר מועלה הטענה שלאורך ההיסטוריה, בעיקר לאחר כישלון [[האימפריה העות'מאנית]] ב[[קרב וינה]] בשנת [[1683]], לא ספג [[עולם האסלאם]] את תמורות ה[[מודרניזציה]] ולא הדביק את קצב ההתקדמות של [[העולם המערבי]].  

בספר מועלה הטענה שלאורך ההיסטוריה, בעיקר לאחר כישלון [[האימפריה העות'מאנית]] בקרב וינה בשנת 1683, [[עולם האסלאם]] לא ספג את תמורות ה[[מודרניזציה]] ולא הדביק את קצב ההתקדמות של [[העולם המערבי]].  

לואיס מציין כי במהלך המאה ה-20, נתגלה באופן יותר ויותר ברור כי המזרח התיכון, וכלל האיזור המוסלמי נמצאים במצב רע. בהשוואה לנצרות, העולם המוסלמי הפך להיות עני, חלש ובור. הדומיננטיות של המערב הפכה להיות יותר ויותר ברורה ופלשה לאיזור המוסלמי הן למרחב הציבורי והן למרחב הפרטי.  

לואיס מציין כי במהלך המאה ה-20, נתגלה באופן יותר ויותר ברור כי המזרח התיכון, וכלל האיזור המוסלמי נמצאים במצב רע. בהשוואה לנצרות, העולם המוסלמי הפך להיות עני, חלש ובור. הדומיננטיות של המערב הפכה להיות יותר ויותר ברורה ופלשה לאיזור המוסלמי הן למרחב הציבורי והן למרחב הפרטי.  

הניסיונות לעבר ל[[מודרניזם|חברה מודרנית יותר]] התמקדו ב-3 תחומים עיקריים - התחום הצבאי, התחום הכלכלי והתחום הפוליטי. בכל התחומים האלה נרשם כישלון חרוץ. הצבאות הערבים והמוסלמים חוו סדרה של כישלונות מחפירים. הניסיון של התפתחות כלכלית הוליד בחלק מהמקרים מדינות עניות מאוד שתלויות בסיוע ממדינות אחרות, בחלק מהמקרים הדבר הוליד כלכלות המבוססות על מכירה של משאב אחד ויחיד - נפט. בכל מקרה הכלכלות האלה נותרו [[שחיתות|מושחתות]] ובלתי יעילות. בתחום הפוליטי אין חופש לאזרחים ויש שורה של אוטוקרטיות או דיקטטורות באזור שהן מודרניות רק ביכולת שלהן לרדוף מתנגדים פוליטיים ולבצע אינדוקטרינציה לתושבים.  

הניסיונות לעבר ל[[מודרניזם|חברה מודרנית יותר]] התמקדו ב-3 תחומים עיקריים - התחום הצבאי, התחום הכלכלי והתחום הפוליטי. בכל התחומים האלה נרשם כישלון חרוץ. הצבאות הערבים והמוסלמים חוו סדרה של כישלונות מחפירים. הניסיון של התפתחות כלכלית הוליד בחלק מהמקרים מדינות [[עוני|עניות]] מאוד שתלויות בסיוע ממדינות אחרות, בחלק מהמקרים הדבר הוליד כלכלות המבוססות על מכירה של משאב אחד ויחיד - [[נפט]]. בכל מקרה הכלכלות האלה נותרו [[שחיתות|מושחתות]] ובלתי יעילות. בתחום הפוליטי אין חופש לאזרחים ויש שורה של אוטוקרטיות או דיקטטורות, שהן מודרניות רק ביכולת שלהן לרדוף מתנגדים פוליטיים ולבצע [[תעמולה|אינדוקטרינציה]] לתושבים.  

בכל הסטנדרטים של העולם המודרני (ובחלקם גם של העולם המוסלמי עצמו) המוסלמים נשארו מאחור - פיתוח כלכלי ויצירת משרות, ידיעת קרוא וכתוב, תוחלת חיים בלידה, הישגים בחינוך, הישגים במדע, חופש פוליטי וכבוד ל[[זכויות אדם]] - מה שבעבר היה ציביליזציה אדירה הלך והתדרדר.  

בכל הסטנדרטים של העולם המודרני (ובחלקם גם של העולם המוסלמי עצמו) המוסלמים נשארו מאחור - פיתוח כלכלי ויצירת משרות, ידיעת קרוא וכתוב, [[תוחלת חיים בלידה]], הישגים בחינוך, הישגים ב[[מדע]], חופש פוליטי וכבוד ל[[זכויות אדם]] - מה שבעבר היה ציביליזציה אדירה הלך והתדרדר.  

לא רק שהמוסלמים פיגרו אחרי העולם הנוצרי- מערבי אלא שבמהלך המאה ה-20 הם גם נותרו מאחורי אומות אחרות. תחילה יפן ולאחר מכן דרום מזרח אסיה (קוריאה, סין) התקדמו והצליחו ודבר זה רק החריף את תחושת הכישלון של העולם הערבי והמוסלמי. להיות שני זה גרוע למדי, להשתרך מאחור זה גרוע הרבה יותר.  

לא רק שהמוסלמים פיגרו אחרי העולם הנוצרי- מערבי אלא שבמהלך המאה ה-20 הם גם נותרו מאחורי אומות אחרות. תחילה יפן ולאחר מכן דרום מזרח אסיה (קוריאה, סין) התקדמו והצליחו ודבר זה רק החריף את תחושת הכישלון של העולם הערבי והמוסלמי. גם דרום אמריקה עוקפת את העולם הערבי-מוסלמי. להיות שני זה גרוע למדי, להשתרך מאחור זה גרוע הרבה יותר.  

==הסברים לבעיה בעולם המוסלמי- גורמים מבחוץ==

==הסברים לבעיה בעולם המוסלמי- גורמים מבחוץ==

לואיס מציין כי רבים בעולם המוסלמי מאשימים גורמים מבחוץ בכישלון הזה. הוא מציין ופוסל בזה אחר זה הסברים שונים שניתנו. הסבר ותיק וחזק שהיה בעבר הוא הפלישה של המונגולים במאה ה-13. אבל לואיס מציין כי פלישה זו התאפשרה תודות לחולשה של השליטים הערבים וכי הפריחה בפרס התרחשה דווקא לאחר פלישה זו ולא לפניה.  

לואיס מציין כי רבים בעולם המוסלמי מאשימים גורמים מבחוץ בכישלון הזה. הוא מציין ופוסל בזה אחר זה הסברים שונים שניתנו. הסבר ותיק וחזק שהיה בעבר הוא הפלישה של המונגולים במאה ה-13. אבל לואיס מציין כי פלישה זו התאפשרה תודות לחולשה של השליטים הערבים וכי הפריחה בפרס התרחשה דווקא לאחר פלישה זו ולא לפניה.  

אצבע מאשימה אחרת היא כלפי האימפריה העותומנית הטורקית, אבל לואיס טוען כי הטורקים יכולים לטעון כי היוזמות שלהם נתקלו בחוסר פתיחות מצד העולם הערבי. האשמות מאוחרות יותר הן כלפי האימפריאליזם בידי צרפת ובריטניה ששלטו באיזור והשפיעו עליו במאה ה-19 וה-20. לואיס טוען כי יש הגיון בהאשמות אלה בגלל של מעצמות אלה הייתה השפעה משמעותית בפוליטיקה בכלכלה ועוד יותר מכך הביאו שינוי תרבותי עמוק. התמורות מצד מעצמות מערביות אלה שינו את החיים של רבים, הביאו ליצירת תקוות ופחדים חדשים. אבל לואיס מציין כי השליטה ועיקר ההשפעה הסתיימו בתום מלחמת העולם השנייה ואילו התדרדרות העולם המוסלמי החלה עוד קודם לכן ונמשכה גם לאחר מכן.

אצבע מאשימה אחרת היא כלפי האימפריה העותומנית הטורקית, אבל לואיס טוען כי הטורקים יכולים לטעון כי היוזמות שלהם נתקלו בחוסר פתיחות מצד העולם הערבי. האשמות מאוחרות יותר הן כלפי [[אימפריאליזם|האימפריאליזם]] בידי צרפת ובריטניה ששלטו באיזור והשפיעו עליו במאה ה-19 וה-20. לואיס טוען כי יש הגיון בהאשמות אלה בגלל של מעצמות אלה הייתה השפעה משמעותית בפוליטיקה בכלכלה ועוד יותר מכך הביאו [[שינוי חברתי|שינוי תרבותי]] עמוק. התמורות מצד מעצמות מערביות אלה שינו את החיים של רבים, הביאו ליצירת תקוות ופחדים חדשים. אבל לואיס מציין כי השליטה ועיקר ההשפעה הסתיימו בתום מלחמת העולם השנייה ואילו התדרדרות העולם המוסלמי החלה עוד קודם לכן ונמשכה גם לאחר מכן.

לואיס מציין כי את תפקיד הנבל שאשם בכל החליפה כיום ארצות הברית, "השטן הגדול" דבר זה התרחש במקביל להחלשות בריטניה וצרפת והתחזקות כוחה הפוליטי הכלכלי והצבאי של ארה"ב. למרות שמדובר בהסבר פופולרי לואיס טוען כי הסבר זה אינו משכנע. ההשפעה של צרפת ובריטניה, של ארה"ב כמו גם הפלישה של המונגולים היו תוצאה של חולשה פנימית של חברות במזרח התיכון ולא בהכרח הסיבה לה. מספר מבקרים לדוגמה מציינים את הבדלים בין קולניות לשעבר של בריטניה- לדוגמה בין עדן בתימן לבין סינגפור או הונג-קונג. או בין המדינות השונות שהיו קולוניות של בריטניה בהודו. (לנקודת השקפה מעט שונה ראו [[מדוע אומות נכשלות]]).  

לואיס מציין כי את תפקיד הנבל שאשם בכל החליפה כיום [[ארצות הברית]], המכונה "השטן הגדול". דבר זה התרחש במקביל להחלשות בריטניה וצרפת והתחזקות כוחה הפוליטי הכלכלי והצבאי של ארה"ב - וכן [[אימפריאליזם של ארצות הברית]]. למרות שמדובר בהסבר פופולרי לואיס טוען כי הסבר זה אינו משכנע. ההשפעה של צרפת ובריטניה, של ארה"ב כמו גם הפלישה של המונגולים היו תוצאה של חולשה פנימית של חברות במזרח התיכון ולא בהכרח הסיבה לה. מספר מבקרים לדוגמה מציינים את הבדלים בין קולניות לשעבר של בריטניה- לדוגמה בין עדן בתימן לבין סינגפור או הונג-קונג. או בין המדינות השונות שהיו קולוניות של בריטניה בהודו. (חוקרים אחרים מביאים הסברים אחרים, המתמקדים בדפוסי פיתוח שונים במושכות שונות של המעצמצמות, ראו הספר [[מדוע אומות נכשלות]]).  

גורם אחר שמואשם בבעיות המזרח התיכון הוא "השטן הקטן" - היהודים ומדינת ישראל. לואיס מציין כי בעבר האנטישמיות היתה תופעה נדירה במזרח התיכון. למעט כמה יוצאים מהכלל השלטונות והציבור היו סובלניים הרבה יותר לעומת העולם הנוצרי. האנטישמיות הובאה לאיזור על יד קהילות נוצריות ונציגים מאירופה אבל לא השתרשה. לדוגמה בזמן משפט דרייפוס, רוב הכותבים בעולם הערבי היו בעד הקצין היהודי ונגד מאשימיו הנוצרים. המצב החל להשתנות עקב הפצה של אנטישמיות אירופאית מודרנית על ידי גרמניה הנאצית ב-1933. חוסר היכולת למנוע מדינה יהודית בשנת 1948 היה מכה קשה לעולם הערבי. כפי שכמה כותבים ציינו כבר אז, זה משפיל מספיק לספוג תבוסות בידי אימפריות מערביות, אבל לספוג תבוסה מצד קומץ יהודים היה בלתי נסבל. המאבק למען פלסטין מיסד בעולם הערבי נרטיב אנטישמי של ההיסטוריה, והוביל חלק מהעולם הערבי להאמין שכל הדברים הרעים במזרח התיכון ולמעשה כל הדברים הרעים בעולם הם תוצאה של [[קונספירציה]] סודית של יהודים.  

גורם אחר שמואשם בבעיות המזרח התיכון הוא "השטן הקטן" - היהודים ומדינת ישראל. לואיס מציין כי בעבר האנטישמיות היתה תופעה נדירה במזרח התיכון. למעט כמה יוצאים מהכלל השלטונות והציבור היו סובלניים הרבה יותר לעומת העולם הנוצרי. האנטישמיות הובאה לאיזור על יד קהילות נוצריות ונציגים מאירופה אבל לא השתרשה. לדוגמה בזמן משפט דרייפוס, רוב הכותבים בעולם הערבי היו בעד הקצין היהודי ונגד מאשימיו הנוצרים. המצב החל להשתנות עקב הפצה של אנטישמיות אירופאית מודרנית על ידי גרמניה הנאצית ב-1933. חוסר היכולת למנוע מדינה יהודית בשנת 1948 היה מכה קשה לעולם הערבי. כפי שכמה כותבים ציינו כבר אז, זה משפיל מספיק לספוג תבוסות בידי אימפריות מערביות, אבל לספוג תבוסה מצד קומץ יהודים היה בלתי נסבל. המאבק למען פלסטין מיסד בעולם הערבי נרטיב אנטישמי של ההיסטוריה, והוביל חלק מהעולם הערבי להאמין שכל הדברים הרעים במזרח התיכון ולמעשה כל הדברים הרעים בעולם הם תוצאה של [[קונספירציה]] סודית של יהודים.  

הסבר פופולרי נוסף הוא שהעולם המוסלמי לא צעד לאחור כמו שהעולם המערבי התקדם קדימה בזכות [[רעיון הקידמה|הקידמה]] והשינוי הטכנולוגי. אבל לואיס שואל מדוע העולם המוסלמי המתקדם לא היה זה שהביא לפריצה הטכנולוגית והמדעית, אלא דווקא אירופה שפיגרה מאחור?

הסבר פופולרי נוסף הוא שהעולם המוסלמי לא צעד לאחור כמו שהעולם המערבי התקדם קדימה בזכות [[רעיון הקידמה|הקידמה]] ו[[שינוי טכנולוגי|השינוי הטכנולוגי]]. אבל לואיס שואל מדוע העולם המוסלמי המתקדם לא היה זה שהביא לפריצה הטכנולוגית והמדעית, אלא דווקא אירופה שפיגרה מאחור?

==הסברים לבעיה בעולם המוסלמי- גורמים מבפנים==

==הסברים לבעיה בעולם המוסלמי- גורמים מבפנים==

הסברים אחרים לכישלון האיסלם הם גורמים מבפנים. אחד האשמים העיקריים שמובאים הוא האיסלם עצמו. אבל לואיס שואל, אם האיסלם הוא הגורם לפיגור בתחומים של חופש, של מדע ושל צמיחה כלכלית, מדוע החברה המוסלמית היתה המובילה של כל התחומים האלה

הסברים אחרים לכישלון האיסלם הם גורמים מבפנים. אחד האשמים העיקריים שמובאים הוא האיסלם עצמו. אבל לואיס שואל, אם האיסלם הוא הגורם לפיגור בתחומים של חופש, של מדע ושל צמיחה כלכלית, מדוע החברה המוסלמית היתה המובילה של כל התחומים האלה בעבר? האיסלם לא גרם לפיגור בזמן ימי הביניים כאשר האיסלם היה מתקדם הרבה יותר לעומת אירופה? וזאת בתקופה שבה המוסלמים היו קרובים יותר למקור האיסלם. יש הטוענים כי השאלה היא לא מה האיסלם עשה למוסלמים אלא מה המוסלמים עשו לאיסלם וטוענים כי הבעיה היא בזרמים מסויימים שקיימים באיסלם.

הוא לא גרם לפיגור בזמן ימי הביניים כאשר האיסלם היה מתקדם הרבה יותר לעומת אירופה? וזאת בתקופה שבה המוסלמים היו קרובים יותר למקור האיסלם. יש הטוענים כי השאלה היא לא מה האיסלם עשה למוסלמים אלא מה המוסלמים עשו לאיסלם וטוענים כי הבעיה היא בזרמים מסויימים שקיימים באיסלם.  

פונדמנטליסטים מוסלמים טוענים כי הכישלונות והחסרונות של האיסלם המודרני נובע מאימוץ של רעיונות ונהגים זרים. אלו נופלים מהאיסלם המקורי ולכן מגדולתו. לעומתם טוענים הרפורמיסטים והמודרניים את הדעה ההפוכה לפיה דווקא ההדבקות לדרכים הקדומות, ובמיוחד חוסר הגמישות וחוסר הנכונות לקבל שינויים כגורם לקיפאון ולהידרדרות. נהגים שהיו יצירתיים ופרוגרסיביים לפני 1,000 שנה הם לא כאלו כיום. המודרניסטים מכונים את הביקורת שלהם פחות מול האיסלם בכללו ויותר מול פנאטיות דתית ובמיוחד שלטונות פנאטיים דתיים שחונקים את חופש הדעה וחופש הביטוי.

פונדמנטליסטים מוסלמים טוענים כי הכישלונות והחסרונות של האיסלם המודרני נובע מאימוץ של רעיונות ונהגים זרים. אלו נופלים מהאיסלם המקורי ולכן מגדולתו. לעומתם טוענים הרפורמיסטים והמודרניים את הדעה ההפוכה לפיה דווקא ההדבקות לדרכים הקדומות, ובמיוחד חוסר הגמישות וחוסר הנכונות לקבל שינויים כגורם לקיפאון ולהידרדרות. נהגים שהיו יצירתיים [[פרוגרסיבים|ופרוגרסיביים]] לפני 1,000 שנה הם לא כאלו כיום. המודרניסטים מכונים את הביקורת שלהם פחות מול האיסלם בכללו ויותר מול פנאטיות דתית ובמיוחד שלטונות פנאטיים דתיים שחונקים את חופש הדעה וחופש הביטוי.  

הספר מפרט רבים מכשלי הבאת המודרניזציה לעולם האיסלמי, ובסיומו מעלה בקצרה סיבות אפשריות לשיבוש שחל בעולם המוסלמי. בין האפשרויות, שלואיס נמנע מלהכריע ביניהן: ההתנגדות האיסלאמית לבנות [[שעון|שעונים]] ציבוריים, העדר סטנדרטים ל[[מדידה|מדידות]] לינאריות, המשטר ה[[אוטוקרטיה|אוטוקרטי]], ומעמדן הנמוך של הנשים.

הספר מפרט רבים מכשלי הבאת המודרניזציה לעולם האיסלמי, ובסיומו מעלה בקצרה סיבות אפשריות לשיבוש שחל בעולם המוסלמי. בין האפשרויות, שלואיס נמנע מלהכריע ביניהן: ההתנגדות האיסלאמית לבנות [[שעון|שעונים]] ציבוריים, העדר סטנדרטים ל[[מדידה|מדידות]] לינאריות, המשטר ה[[אוטוקרטיה|אוטוקרטי]], ומעמדן הנמוך של הנשים.

[[תומס פרידמן]] בספר [[חם שטוח וצפוף]] מביא טענה דומה ומקשר בין דיקטטורה וחוסר השכלה פתיחות ופיתוח אנושי לבין הסתמכות ניכרת על הפקת [[נפט]] במדינות ערביות (ובכלל). כהיפוך של האמירה "אין ייצוג - אין מיסים" טוען פרידמן כי "אין מיסים- אין ייצוג"- שלטון שיכול לקיים את עצמו ללא מיסוי של הציבור (בגלל תמלוגים מנפט) גם לא צריך לתת ייצוג לציבור. כמו כן כסף קל מהנפט מקטין את התמריץ של הממשלה להשקיע בחופש ביטוי, השכלה ופיתוח אנושי שאולי יתרמו למיסים בעתיד - שכן יש להם מיסים קלים בהווה מהנפט. מצד שני הנפט מסבסד את הציבור ומונע מרמור גדול מידי מצד העניים (דוגמה - מצרים וסוריה).

[[תומס פרידמן]] בספר [[חם שטוח וצפוף]] מביא טענה דומה ומקשר בין דיקטטורה וחוסר השכלה פתיחות ופיתוח אנושי לבין הסתמכות ניכרת על הפקת [[נפט]] במדינות ערביות (ובכלל). כהיפוך של האמירה "אין ייצוג - אין מיסים" טוען פרידמן כי "אין מיסים- אין ייצוג"- שלטון שיכול לקיים את עצמו ללא מיסוי של הציבור (בגלל תמלוגים מנפט) גם לא צריך לתת ייצוג לציבור. כמו כן כסף קל מהנפט מקטין את התמריץ של הממשלה להשקיע בחופש ביטוי, השכלה ופיתוח אנושי שאולי יתרמו למיסים בעתיד - שכן יש להם מיסים קלים בהווה מהנפט. מצד שני הנפט מסבסד את הציבור ומונע מרמור גדול מידי מצד העניים (דוגמה - מצרים וסוריה).

==המהדורה העברית==

==המהדורה העברית==