שינויים

'''מה השתבש?: ההתנגשות בין האסלאם והמודרניות במזרח התיכון''' (באנגלית: '''What Went Wrong?: Western Impact and Middle Eastern Response''') הוא [[ספר עיון]] קצר, שנכתב על ידי המזרחן [[ברנרד לואיס]]. לואיס שואל מדוע התרבות האיסלמית שהיתה תרבות מתקדמת ונאורה במהלך ימי הביניים הלכה והתדרדרה מאז תקופה זו ומדוע היא נותרה מאחור במהלך המאה ה-20.  

'''מה השתבש?: ההתנגשות בין האסלאם והמודרניות במזרח התיכון''' (באנגלית: '''What Went Wrong?: Western Impact and Middle Eastern Response''') הוא [[ספר עיון]] קצר, שנכתב על ידי המזרחן [[ברנרד לואיס]]. לואיס שואל מדוע התרבות האיסלמית שהייתה תרבות מתקדמת ונאורה במהלך ימי הביניים הלכה והתדרדרה מאז תקופה זו ומדוע היא נותרה מאחור במהלך המאה ה-20.  

הספר נכתב מעט לפני [[פיגועי 11 בספטמבר]] שהתרחשו בשנת 2001, אולם יצא לאור מאוחר יותר (2002). הרעיונות המרכזיים של הספר הופיעו במאמר של לואיס שפורסם בירחון "אטלנטיק" בינואר 2002. הספר תורגם לשפות רבות, בהן עברית, וזכה להצלחה מסחרית.  

הספר נכתב מעט לפני [[פיגועי 11 בספטמבר]] שהתרחשו בשנת 2001, אולם יצא לאור מאוחר יותר (2002). הרעיונות המרכזיים של הספר הופיעו במאמר של לואיס שפורסם בירחון "אטלנטיק" בינואר 2002. הספר תורגם לשפות רבות, בהן עברית, וזכה להצלחה מסחרית.  

הספר מפרט כיצד האומות הערביות והמוסלמיות לא התקדמו מבחינה מדעית וטכנולוגית ולא אימצו רעיונות ו[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] מודרניים רבים ונותרו עם מאפיינים כמו [[שמרנות]] וקנאות דתית, שיעורי תמותה גבוהים, מלחמות ועוד. הספר מעלה בקצרה סיבות אפשריות לבעיות שחל בעולם המוסלמי.  

הספר מפרט כיצד האומות הערביות והמוסלמיות לא התקדמו מבחינה מדעית וטכנולוגית ולא אימצו רעיונות ו[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] מודרניים רבים ונותרו עם מאפיינים כמו [[שמרנות]] וקנאות דתית, שיעורי תמותה גבוהים, מלחמות ועוד. הספר מעלה בקצרה סיבות אפשריות לבעיות שחלו בעולם המוסלמי.  

==כישלון העולם הערבי והמוסלמי==

==כישלון העולם הערבי והמוסלמי==

לואיס מציין כי רבים בעולם המוסלמי מאשימים גורמים מבחוץ בכישלון הזה. הוא מציין ופוסל בזה אחר זה הסברים שונים שניתנו. הסבר ותיק וחזק שהיה בעבר הוא הפלישה של המונגולים במאה ה-13. אבל לואיס מציין כי פלישה זו התאפשרה תודות לחולשה של השליטים הערבים וכי הפריחה בפרס התרחשה דווקא לאחר פלישה זו ולא לפניה.  

לואיס מציין כי רבים בעולם המוסלמי מאשימים גורמים מבחוץ בכישלון הזה. הוא מציין ופוסל בזה אחר זה הסברים שונים שניתנו. הסבר ותיק וחזק שהיה בעבר הוא הפלישה של המונגולים במאה ה-13. אבל לואיס מציין כי פלישה זו התאפשרה תודות לחולשה של השליטים הערבים וכי הפריחה בפרס התרחשה דווקא לאחר פלישה זו ולא לפניה.  

אצבע מאשימה אחרת היא כלפי האימפריה העותומנית הטורקית, אבל לואיס טוען כי הטורקים יכולים לטעון כי היוזמות שלהם נתקלו בחוסר פתיחות מצד העולם הערבי. האשמות מאוחרות יותר הן כלפי [[אימפריאליזם|האימפריאליזם]] בידי צרפת ובריטניה ששלטו באיזור והשפיעו עליו במאה ה-19 וה-20. לואיס טוען כי יש הגיון בהאשמות אלה בגלל של מעצמות אלה הייתה השפעה משמעותית בפוליטיקה בכלכלה ועוד יותר מכך הביאו [[שינוי חברתי|שינוי תרבותי]] עמוק. התמורות מצד מעצמות מערביות אלה שינו את החיים של רבים, הביאו ליצירת תקוות ופחדים חדשים. אבל לואיס מציין כי השליטה ועיקר ההשפעה הסתיימו בתום מלחמת העולם השנייה ואילו התדרדרות העולם המוסלמי החלה עוד קודם לכן ונמשכה גם לאחר מכן.

אצבע מאשימה אחרת היא כלפי האימפריה העותומנית הטורקית, אבל לואיס טוען כי הטורקים יכולים לטעון כי היוזמות שלהם נתקלו בחוסר פתיחות מצד העולם הערבי. האשמות מאוחרות יותר הן כלפי ה[[האימפריאליזם]] בידי צרפת ובריטניה ששלטו באיזור והשפיעו עליו במאה ה-19 וה-20. לואיס טוען כי יש הגיון בהאשמות אלה בגלל של מעצמות אלה הייתה השפעה משמעותית בפוליטיקה בכלכלה ועוד יותר מכך הביאו [[שינוי חברתי|שינוי תרבותי]] עמוק. התמורות מצד מעצמות מערביות אלה שינו את החיים של רבים, הביאו ליצירת תקוות ופחדים חדשים. אבל לואיס מציין כי השליטה ועיקר ההשפעה הסתיימו בתום מלחמת העולם השנייה ואילו התדרדרות העולם המוסלמי החלה עוד קודם לכן ונמשכה גם לאחר מכן.

לואיס מציין כי את תפקיד הנבל שאשם בכל החליפה כיום [[ארצות הברית]], המכונה "השטן הגדול". דבר זה התרחש במקביל להחלשות בריטניה וצרפת והתחזקות כוחה הפוליטי הכלכלי והצבאי של ארה"ב - וכן [[אימפריאליזם של ארצות הברית]]. למרות שמדובר בהסבר פופולרי לואיס טוען כי הסבר זה אינו משכנע. ההשפעה של צרפת ובריטניה, של ארה"ב כמו גם הפלישה של המונגולים היו תוצאה של חולשה פנימית של חברות במזרח התיכון ולא בהכרח הסיבה לה. מספר מבקרים לדוגמה מציינים את הבדלים בין קולניות לשעבר של בריטניה- לדוגמה בין עדן בתימן לבין סינגפור או הונג-קונג. או בין המדינות השונות שהיו קולוניות של בריטניה בהודו. (חוקרים אחרים מביאים הסברים אחרים, המתמקדים בדפוסי פיתוח שונים במושכות שונות של המעצמצמות, ראו הספר [[מדוע אומות נכשלות]]).  

לואיס מציין כי את תפקיד הנבל שאשם בכל החליפה כיום [[ארצות הברית]], המכונה "השטן הגדול". דבר זה התרחש במקביל להיחלשות בריטניה וצרפת והתחזקות כוחה הפוליטי הכלכלי והצבאי של ארה"ב - וכן [[אימפריאליזם של ארצות הברית]]. למרות שמדובר בהסבר פופולרי לואיס טוען כי הסבר זה אינו משכנע. ההשפעה של צרפת ובריטניה, של ארה"ב כמו גם הפלישה של המונגולים היו תוצאה של חולשה פנימית של חברות במזרח התיכון ולא בהכרח הסיבה לה. מספר מבקרים לדוגמה מציינים את הבדלים בין קולניות לשעבר של בריטניה- לדוגמה בין עדן בתימן לבין סינגפור או הונג-קונג. או בין המדינות השונות שהיו קולוניות של בריטניה בהודו. (חוקרים אחרים מביאים הסברים אחרים, המתמקדים בדפוסי פיתוח שונים במושכות שונות של המעצמות, ראו הספר [[מדוע אומות נכשלות]]).  

גורם אחר שמואשם בבעיות המזרח התיכון הוא "השטן הקטן" - היהודים ומדינת ישראל. לואיס מציין כי בעבר האנטישמיות היתה תופעה נדירה במזרח התיכון. למעט כמה יוצאים מהכלל השלטונות והציבור היו סובלניים הרבה יותר לעומת העולם הנוצרי. האנטישמיות הובאה לאיזור על יד קהילות נוצריות ונציגים מאירופה אבל לא השתרשה. לדוגמה בזמן משפט דרייפוס, רוב הכותבים בעולם הערבי היו בעד הקצין היהודי ונגד מאשימיו הנוצרים. המצב החל להשתנות עקב הפצה של אנטישמיות אירופאית מודרנית על ידי גרמניה הנאצית ב-1933. חוסר היכולת למנוע מדינה יהודית בשנת 1948 היה מכה קשה לעולם הערבי. כפי שכמה כותבים ציינו כבר אז, זה משפיל מספיק לספוג תבוסות בידי אימפריות מערביות, אבל לספוג תבוסה מצד קומץ יהודים היה בלתי נסבל. המאבק למען פלסטין מיסד בעולם הערבי נרטיב אנטישמי של ההיסטוריה, והוביל חלק מהעולם הערבי להאמין שכל הדברים הרעים במזרח התיכון ולמעשה כל הדברים הרעים בעולם הם תוצאה של [[קונספירציה]] סודית של יהודים.  

גורם אחר שמואשם בבעיות המזרח התיכון הוא "השטן הקטן" - היהודים ומדינת ישראל. לואיס מציין כי בעבר האנטישמיות הייתה תופעה נדירה במזרח התיכון. למעט כמה יוצאים מהכלל השלטונות והציבור היו סובלניים הרבה יותר לעומת העולם הנוצרי. האנטישמיות הובאה לאיזור על יד קהילות נוצריות ונציגים מאירופה אבל לא השתרשה. לדוגמה בזמן משפט דרייפוס, רוב הכותבים בעולם הערבי היו בעד הקצין היהודי ונגד מאשימיו הנוצרים. המצב החל להשתנות עקב הפצה של אנטישמיות אירופאית מודרנית על ידי גרמניה הנאצית ב-1933. חוסר היכולת למנוע מדינה יהודית בשנת 1948 היה מכה קשה לעולם הערבי. כפי שכמה כותבים ציינו כבר אז, זה משפיל מספיק לספוג תבוסות בידי אימפריות מערביות, אבל לספוג תבוסה מצד קומץ יהודים היה בלתי נסבל. המאבק למען פלסטין מיסד בעולם הערבי נרטיב אנטישמי של ההיסטוריה, והוביל חלק מהעולם הערבי להאמין שכל הדברים הרעים במזרח התיכון ולמעשה כל הדברים הרעים בעולם הם תוצאה של [[קונספירציה]] סודית של יהודים.  

הסבר פופולרי נוסף הוא שהעולם המוסלמי לא צעד לאחור כמו שהעולם המערבי התקדם קדימה בזכות [[רעיון הקידמה|הקידמה]] ו[[שינוי טכנולוגי|השינוי הטכנולוגי]]. אבל לואיס שואל מדוע העולם המוסלמי המתקדם לא היה זה שהביא לפריצה הטכנולוגית והמדעית, אלא דווקא אירופה שפיגרה מאחור?

הסבר פופולרי נוסף הוא שהעולם המוסלמי לא צעד לאחור כמו שהעולם המערבי התקדם קדימה בזכות [[רעיון הקידמה|הקידמה]] ו[[שינוי טכנולוגי|השינוי הטכנולוגי]]. אבל לואיס שואל מדוע העולם המוסלמי המתקדם לא היה זה שהביא לפריצה הטכנולוגית והמדעית, אלא דווקא אירופה שפיגרה מאחור?

==הסברים לבעיה בעולם המוסלמי- גורמים מבפנים==

==הסברים לבעיה בעולם המוסלמי- גורמים מבפנים==

הסברים אחרים לכישלון האיסלם הם גורמים מבפנים. אחד האשמים העיקריים שמובאים הוא האיסלם עצמו. אבל לואיס שואל, אם האיסלם הוא הגורם לפיגור בתחומים של חופש, של מדע ושל צמיחה כלכלית, מדוע החברה המוסלמית היתה המובילה של כל התחומים האלה בעבר? האיסלם לא גרם לפיגור בזמן ימי הביניים כאשר האיסלם היה מתקדם הרבה יותר לעומת אירופה? וזאת בתקופה שבה המוסלמים היו קרובים יותר למקור האיסלם. יש הטוענים כי השאלה היא לא מה האיסלם עשה למוסלמים אלא מה המוסלמים עשו לאיסלם וטוענים כי הבעיה היא בזרמים מסויימים שקיימים באיסלם.

הסברים אחרים לכישלון האיסלם הם גורמים מבפנים. אחד האשמים העיקריים שמובאים הוא האיסלם עצמו. אבל לואיס שואל, אם האיסלם הוא הגורם לפיגור בתחומים של חופש, של מדע ושל צמיחה כלכלית, מדוע החברה המוסלמית הייתה המובילה של כל התחומים האלה בעבר? האיסלם לא גרם לפיגור בזמן ימי הביניים כאשר האיסלם היה מתקדם הרבה יותר לעומת אירופה? וזאת בתקופה שבה המוסלמים היו קרובים יותר למקור האיסלם. יש הטוענים כי השאלה היא לא מה האיסלם עשה למוסלמים אלא מה המוסלמים עשו לאיסלם וטוענים כי הבעיה היא בזרמים מסויימים שקיימים באיסלם.

פונדמנטליסטים מוסלמים טוענים כי הכישלונות והחסרונות של האיסלם המודרני נובע מאימוץ של רעיונות ונהגים זרים. אלו נופלים מהאיסלם המקורי ולכן מגדולתו. לעומתם טוענים הרפורמיסטים והמודרניים את הדעה ההפוכה לפיה דווקא ההדבקות לדרכים הקדומות, ובמיוחד חוסר הגמישות וחוסר הנכונות לקבל שינויים כגורם לקיפאון ולהידרדרות. נהגים שהיו יצירתיים [[פרוגרסיבים|ופרוגרסיביים]] לפני 1,000 שנה הם לא כאלו כיום. המודרניסטים מכונים את הביקורת שלהם פחות מול האיסלם בכללו ויותר מול פנאטיות דתית ובמיוחד שלטונות פנאטיים דתיים שחונקים את חופש הדעה וחופש הביטוי.  

פונדמנטליסטים מוסלמים טוענים כי הכישלונות והחסרונות של האיסלם המודרני נובע מאימוץ של רעיונות ונהגים זרים. אלו נופלים מהאיסלם המקורי ולכן מגדולתו. לעומתם טוענים הרפורמיסטים והמודרניים את הדעה ההפוכה לפיה דווקא ההדבקות לדרכים הקדומות, ובמיוחד חוסר הגמישות וחוסר הנכונות לקבל שינויים כגורם לקיפאון ולהידרדרות. נהגים שהיו יצירתיים [[פרוגרסיבים|ופרוגרסיביים]] לפני 1,000 שנה הם לא כאלו כיום. המודרניסטים מכונים את הביקורת שלהם פחות מול האיסלם בכללו ויותר מול פנאטיות דתית ובמיוחד שלטונות פנאטיים דתיים שחונקים את חופש הדעה וחופש הביטוי.  

[[תומס פרידמן]] בספר [[חם שטוח וצפוף]] מביא טענה דומה ומקשר בין דיקטטורה וחוסר השכלה פתיחות ופיתוח אנושי לבין הסתמכות ניכרת על הפקת [[נפט]] במדינות ערביות (ובכלל). כהיפוך של האמירה "אין ייצוג - אין מיסים" טוען פרידמן כי "אין מיסים- אין ייצוג"- שלטון שיכול לקיים את עצמו ללא מיסוי של הציבור (בגלל תמלוגים מנפט) גם לא צריך לתת ייצוג לציבור. כמו כן כסף קל מהנפט מקטין את התמריץ של הממשלה להשקיע בחופש ביטוי, השכלה ופיתוח אנושי שאולי יתרמו למיסים בעתיד - שכן יש להם מיסים קלים בהווה מהנפט. מצד שני הנפט מסבסד את הציבור ומונע מרמור גדול מידי מצד העניים (דוגמה - מצרים וסוריה).

[[תומס פרידמן]] בספר [[חם שטוח וצפוף]] מביא טענה דומה ומקשר בין דיקטטורה וחוסר השכלה פתיחות ופיתוח אנושי לבין הסתמכות ניכרת על הפקת [[נפט]] במדינות ערביות (ובכלל). כהיפוך של האמירה "אין ייצוג - אין מיסים" טוען פרידמן כי "אין מיסים- אין ייצוג"- שלטון שיכול לקיים את עצמו ללא מיסוי של הציבור (בגלל תמלוגים מנפט) גם לא צריך לתת ייצוג לציבור. כמו כן כסף קל מהנפט מקטין את התמריץ של הממשלה להשקיע בחופש ביטוי, השכלה ופיתוח אנושי שאולי יתרמו למיסים בעתיד - שכן יש להם מיסים קלים בהווה מהנפט. מצד שני הנפט מסבסד את הציבור ומונע מרמור גדול מידי מצד העניים (דוגמה - מצרים וסוריה).

בספר "[[יש אלוהים?]]" מבקר דוקינס את הדת בכלל, ובכלל זה את הדת המוסלמית. דוקינס טוען כי קיימת טענה נפוצה של גורמים דתיים לפיה מקורו של המוסר הוא מאלוהים, וכי המוסר לעולם לא משתנה. לעומת זאת הוא טוען כי [[חקר המוסר באמצעות מדע]] והתבוננות בהיסטוירה של המוסר מגלה [[אבולוציה של המוסר]] - למרות שכתבי הקודש הם קבועים, דורות שונים מפרשים אותם בצורה אחרת. לדוגמה בעבר הן בעולם המערבי והן במרחב הערבי דגלו כמעט כולם בעבדות של שחורים , בגזענות וביחס שובניסטי לנשים ודברים אלה הוצדקו על ידי הסברים דתיים.  

בספר "[[יש אלוהים?]]" מבקר דוקינס את הדת בכלל, ובכלל זה את הדת המוסלמית. דוקינס טוען כי קיימת טענה נפוצה של גורמים דתיים לפיה מקורו של המוסר הוא מאלוהים, וכי המוסר לעולם לא משתנה. לעומת זאת הוא טוען כי [[חקר המוסר באמצעות מדע]] והתבוננות בהיסטוריה של המוסר מגלה [[אבולוציה של המוסר]] - למרות שכתבי הקודש הם קבועים, דורות שונים מפרשים אותם בצורה אחרת. לדוגמה בעבר הן בעולם המערבי והן במרחב הערבי דגלו כמעט כולם בעבדות של שחורים, בגזענות וביחס שוביניסטי לנשים ודברים אלה הוצדקו על ידי הסברים דתיים.  

==המהדורה העברית==

==המהדורה העברית==