47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + + + + + + + + + + + − ==מונח מדינה כמבוסס על מונח שבט== − המונח מדינה הוא הפשטה של מונח טריטוריית [[שבט]].{{ש}} − כמו שבטריטוריית שבט יש חובות כלליות וזכויות כלליות, גם במדינה יש את אלה.{{ש}} − בדומה לבטריטוריית שבט, גם במדינה קבוצת אנשים אחת שולטת באחרת.{{ש}} − + שורה 20:
שורה 29: +
אין תקציר עריכה
'''מדינה''' מתוארת במדע המדינה בדרך כלל כחברה של בני אדם המתגוררים בטריטוריה ספציפית על פי סמכות משותפת [[חוקתית]], חוקית ו[[פוליטיקה|פוליטית]].
'''מדינה''' מתוארת ב[[מדע המדינה]] בדרך כלל כחברה של [[בני אדם]] המתגוררים בטריטוריה ספציפית על פי סמכות משותפת [[חוקתית]], חוקית ו[[פוליטיקה|פוליטית]]. מדינה היא בעלת אכולוסיה, טריטוריה, חוקים ו[[מוסד חברתי|מוסדות]]. המוסדות החשובים במדינה כוללים את הממשלה, המשטרה, הצבא. במדינות דמוקרטיות הדבר כולל גם מוסדות נוספים כמו חוקה, זכויות אדם, בתי משפט, פרלמנט, כפיפות הממשלה לחוק, עיתונות עצמאית, והפרדת ראשויות. כמו כן במדינות רבות יש [[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] משותפות כמו גם מנהגי תרבות משותפת לדוגמה שפה לאומית, מנהגים וחגים משותפים.
==הגדרה==
המאפיינים העיקריים הנדרשים על מנת שישות טריטוריאלית תוגדר כמדינה על פי המשפט הבין־לאומי הפומבי הם:
* טריטוריה – שטח מוגדר על ידי גבולות קבועים. הטריטוריה אינה חייבת להיות רציפה, והיא יכולה לכלול שטחי ים בתוכה (כמו איי יוון וארצות הברית שבינה לבין לאלסקה חוצצת קנדה)
* אוכלוסייה – רוב תושבי הקבע בטריטוריה של המדינה הם בעלי אזרחות. במדינות דמוקרטיות לאזרחים יש זכויות וחובות - לדוגמה הם נהנים מזכויות אזרח ועליהם לשלם מיסים, להתגייס לפעמים לצבא, להצביע בבחירות וכו'.
* שלטון וריבונות – גוף יחיד השולט על האוכלוסייה האנושית בתוך הטריטוריה באמצעות חוקים ומוסדות ובכלל זה היכולת לשלוט על שטח המדינה, ולאכוף את חוקיה.
* עצמאות – מדינה ריבונית היא מדינה המסוגלת לנהל את ענייני הפנים והחוץ שלה ללא תלות במדינה אחרת או בגוף אחר כלשהו.
==היסטוריה==
מדינות התפתחו מתוך חברות אנושיות קטנות יותר - חבורות (של עשרות בני משפחה), שבטים, נגידויות (אוסף של מספר שבטים), ערי-מדינה.
המונח מדינה הוא בעל מאפינים של [[שבט]] - קבוצה של אנשים שאינם בהכרח בני משפחה, שיש להם טריטוריה להגן עליה. יש לשבט חוקי התנהגות פנימיים ומוסדות לאכיפת חוקים אלה. בשבטים ובנגידויות יש בדרך כלל היררכיה חברתית כאשר לאנשים מסויימים יש יותר כוח פוליטי. בשבטים אין בהכרח גוף רשמי האחראי לענישה של אנשים שעברו על חוקי השבט - הענישה יכולה להיות גם דרך נזיפה כלשהי וירידה בסטטוס החברתי. דרך אחרת היא על ידי ענישה על ידי פניה לבני משפחה כדי שירסנו חבר משפחה סורר. במקרים קיצוניים שבט יכול לנדות חברים מתוכו - דבר זה הוא בגדר איום קיצוני שכן במסגרת שבטית, במיוחד בחברות של [[ציידים לקטים]] הברירה היא בדרך כלל להצטף לשבט אחר או לנסות לשרוד לבד, כאשר הסיכויים לכך לאורך זמן הם קלושים. שבטים מחזיקים לרוב מוסדות פשוטים ולא בהכרח פורמליים שיש גם בחברות מורכבות יותר - שליט או שליטה עליונים שמנהיגים את השבט, ולעיתים גם מועצת זקנית שמייעצת או שולטת בשבט. זקני השבט הם גם מעין "מדענים", "ספריה לאומית", והמורים הזוכרים את החוקים, המסורות ומהווים סמכות בנושאי מוסר וידע. לעיתים קרובות יש גם כוהן ואו רופא שבטי המרכזים נושאים של אמונה, משמעות, מוסר, תרבות וכן ידע ודעות קודומות בנושאים רפואה, וכן בנושא בריאות הנפש והמשפחה.
במדינה גם נגבה [[מס]] אחד לפחות באמצעות רשות אחת לפחות, רשות מבצעת הכוללת לכל הפחות [[משטרה]], כאשר זה בדרך כלל נעשה דרך ביורוקרטיה ומנגנוני ענישה. בדרך כלל מנוהלים ענייני המדינה על ידי אדם או כמה אנשים שעומד או שעומדים בראשה ולמעשה באמצעות קבוצת אנשים המהווים את ה[[ממשלה]].
במדינה גם נגבה [[מס]] אחד לפחות באמצעות רשות אחת לפחות, רשות מבצעת הכוללת לכל הפחות [[משטרה]], כאשר זה בדרך כלל נעשה דרך ביורוקרטיה ומנגנוני ענישה. בדרך כלל מנוהלים ענייני המדינה על ידי אדם או כמה אנשים שעומד או שעומדים בראשה ולמעשה באמצעות קבוצת אנשים המהווים את ה[[ממשלה]].
במהלך ההיסטוריה התקיימו סוגים שונים של מדינות, כגון [[עיר מדינה|ערי המדינה]] של יוון העתיקה, [[מדינת לאום|מדינות לאום]], רפובליקות, [[פדרציה|פדרציות]] ועוד.
במהלך ההיסטוריה התקיימו סוגים שונים של מדינות, כגון [[עיר מדינה|ערי המדינה]] של שומר , בבל ויוון העתיקה, [[מדינת לאום|מדינות לאום]], רפובליקות, [[פדרציה|פדרציות]], אימפריות ועוד.
==אמנת מוטווידאו==
==אמנת מוטווידאו==
==ביקורת==
==ביקורת==
במאות השנים האחרונות קיים תהליך של התגבשות [[מדינת לאום|מדינות לאום]]
למרות שבעולם המערבי וה[[דמוקרטיה|דמוקרטי]] המדינה נתפסת כעובדה מוגמרת, יש המערערים על ה[[לגיטימיות]] שלה, מ[[שמאל]] ומ[[ימין]]. בין הגישות המערערות על עקרונות היסוד של מושג המדינה, ניתן למצוא את ה[[אנרכיזם]].
למרות שבעולם המערבי וה[[דמוקרטיה|דמוקרטי]] המדינה נתפסת כעובדה מוגמרת, יש המערערים על ה[[לגיטימיות]] שלה, מ[[שמאל]] ומ[[ימין]]. בין הגישות המערערות על עקרונות היסוד של מושג המדינה, ניתן למצוא את ה[[אנרכיזם]].