שינויים

==היסטוריה==

==היסטוריה==

מדינות התפתחו מתוך חברות אנושיות קטנות יותר - חבורות (של עשרות בני משפחה), שבטים, נגידויות (אוסף של מספר שבטים), ערי-מדינה.  

מדינות התפתחו מתוך חברות אנושיות קטנות יותר - חבורות (של עשרות בני משפחה), שבטים, נגידויות (אוסף של מספר שבטים), ערי-מדינה.  בהמשך התפתחו רפובליקות, [[פדרציה|פדרציות]], אימפריות, [[מדינת לאום|מדינות לאום]].  

המונח מדינה הוא בעל מאפינים של [[שבט]] - קבוצה של אנשים שאינם בהכרח בני משפחה, שיש להם טריטוריה להגן עליה. יש לשבט חוקי התנהגות פנימיים ומוסדות לאכיפת חוקים אלה. בשבטים ובנגידויות יש בדרך כלל היררכיה חברתית כאשר לאנשים מסויימים יש יותר כוח פוליטי. בשבטים אין בהכרח גוף רשמי האחראי לענישה של אנשים שעברו על חוקי השבט - הענישה יכולה להיות גם דרך נזיפה כלשהי וירידה בסטטוס החברתי. דרך אחרת היא על ידי ענישה על ידי פניה לבני משפחה כדי שירסנו חבר משפחה סורר. במקרים קיצוניים שבט יכול לנדות חברים מתוכו - דבר זה הוא בגדר איום קיצוני שכן במסגרת שבטית, במיוחד בחברות של [[ציידים לקטים]] הברירה היא בדרך כלל להצטף לשבט אחר או לנסות לשרוד לבד, כאשר הסיכויים לכך לאורך זמן הם קלושים. שבטים מחזיקים לרוב מוסדות פשוטים ולא בהכרח פורמליים שיש גם בחברות מורכבות יותר - שליט או שליטה עליונים שמנהיגים את השבט, ולעיתים גם מועצת זקנית שמייעצת או שולטת בשבט. זקני השבט הם גם מעין "מדענים", "ספריה לאומית", והמורים הזוכרים את החוקים, המסורות ומהווים סמכות בנושאי מוסר וידע. לעיתים קרובות יש גם כוהן ואו רופא שבטי המרכזים נושאים של אמונה, משמעות, מוסר, תרבות וכן ידע ודעות קודומות בנושאים רפואה, וכן בנושא בריאות הנפש והמשפחה.  

המונח מדינה הוא בעל מאפינים של [[שבט]] - קבוצה של אנשים שאינם בהכרח בני משפחה, שיש להם טריטוריה להגן עליה. יש לשבט חוקי התנהגות פנימיים ומוסדות לאכיפת חוקים אלה. בשבטים ובנגידויות יש בדרך כלל היררכיה חברתית כאשר לאנשים מסויימים יש יותר כוח פוליטי. בשבטים אין בהכרח גוף רשמי האחראי לענישה של אנשים שעברו על חוקי השבט - הענישה יכולה להיות גם דרך נזיפה כלשהי וירידה בסטטוס החברתי. דרך אחרת היא על ידי ענישה על ידי פניה לבני משפחה כדי שירסנו חבר משפחה סורר. במקרים קיצוניים שבט יכול לנדות חברים מתוכו - דבר זה הוא בגדר איום קיצוני שכן במסגרת שבטית, במיוחד בחברות של [[ציידים לקטים]] הברירה היא בדרך כלל להצטף לשבט אחר או לנסות לשרוד לבד, כאשר הסיכויים לכך לאורך זמן הם קלושים. שבטים מחזיקים לרוב מוסדות פשוטים ולא בהכרח פורמליים שיש גם בחברות מורכבות יותר - שליט או שליטה עליונים שמנהיגים את השבט, ולעיתים גם מועצת זקנית שמייעצת או שולטת בשבט. זקני השבט הם גם מעין "מדענים", "ספריה לאומית", והמורים הזוכרים את החוקים, המסורות ומהווים סמכות בנושאי מוסר וידע. לעיתים קרובות יש גם כוהן ואו רופא שבטי המרכזים נושאים של אמונה, משמעות, מוסר, תרבות וכן ידע ודעות קודומות בנושאים רפואה, וכן בנושא בריאות הנפש והמשפחה.  

במדינה גם נגבה [[מס]] אחד לפחות באמצעות רשות אחת לפחות, רשות מבצעת הכוללת לכל הפחות [[משטרה]], כאשר זה בדרך כלל נעשה דרך ביורוקרטיה ומנגנוני ענישה. בדרך כלל מנוהלים ענייני המדינה על ידי אדם או כמה אנשים שעומד או שעומדים בראשה ולמעשה באמצעות קבוצת אנשים המהווים את ה[[ממשלה]].

במשך הזמן התפתחו [[עיר מדינה|ערי המדינה]] במקומות כמו שומר, בבל, ישראל העתיקה, יוון העתיקה. עיר המדינה היתה בדרך כלל חברה [[מלוכנות|מלוכנית]] שבו מלך שלט על עיר ראשית אחת. עיר זו שלטה על מרחב גאורפי כפרי, גבתה ממרחב זה מיסים והגנה על השטח הזה. במקרים רבים ערי המדינה כבשו ערים חלשות יותר והקימו מיני-אימפריות שהפכו בהמשך לאימפריות ממש - פרס, שומר, בבל, אשור, האימפריה הרומית ועוד. בעיר המדינה החלו לגבות מס בשתי צורות עיקריות - האחת היא גיוס של חיילים לשירות בצבא קבע או לשם קיום מערכות צבאיות, והצורה השניה היא גביית [[מס]] על ידי לקיחת תבואה או בעלי חיים לרשות השלטון כדי לממן את הצבא, הבירוקרטיה, הפקידים הבכירים, כוהני הדת והמלך. חיילי המלך וגובי המס שלו היו הגוף שאחראי על אכיפת החוק ומקבילים למשטרה כיום. ענישה מול מי שלא שילם מיסים יכלה להיות על ידי קנסות, החרמת רכוש או אפילו [[עבדות]]. ממשלות של ערי מדינה היו בדרך כלל בידי מלך - שלטון יחיד העובר בירושה. הסדרים אחרים היו שני מלכים (ספרטא), אריסטורקטיה (קבוצה של כמה אנשים עשירים), דמוקרטיה (אתונה), רפובליקה (רומא) בעלת מבנה דמוקרטי או מבנה לא דמוקרטי. בערי המדינה היה צריך להצדיק מבחינה תאולוגית ומוסרית את שלטון המלך והחלו להתפתת אמונה באלים - וזאת בניגוד לשבטים שהיו ברובם בעלי תפיסות אנימיסטיות. כמו כן בערי המדינה החל להתפתח המוסד כוהני דת שהם מוסד נפרד בדרך כלל ממוסד המלוכה. מוסדות השיפוט בערי מדינה היו או בידי המלך עצמו או בידי שופטים שמונו על ידו. המלך קבע לרוב גם את החוקים והיה גם הרשות המחוקקת. החוקים נקבעו גם על ידי מוסדות הדת וכוהני הדת בטקסטים דתיים שונים ולעיתים נדירות (כמו באתונה, או ברומא בחלק מהזמן) - נקבעו על ידי גופים מחוקקים עצמאיים נפרדים מהממשלה. בערי המדינה החל להתפתח גם השימוש ב[[כסף]] - קודם כל כאמצעי לגביית מיסים -ראשית כדי לשלם לחיילים ולפקידים שלא יכלו לגדל מזון בעצמם וכן כאמצעי שמאחד את הממלכה ומפאר את השליט.  

במהלך ההיסטוריה התקיימו סוגים שונים של מדינות, כגון [[עיר מדינה|ערי המדינה]] של שומר , בבל ויוון העתיקה, [[מדינת לאום|מדינות לאום]], רפובליקות, [[פדרציה|פדרציות]], אימפריות ועוד.

אימפריות היו נסיונות השתלטות של מדינות וממלכות על שטחים גדולים יותר - על עמים אחרים שדיברו בשפות אחרות והיו בעלי מנהגים דתיים אחרים. חלק מהאימפריות הגדירו את עצמן כאימפריות של עם מסויים - לדוגמה המצרים, הבבלים, האשורים. הם כבשו עמים אחרים - שרפו את הערים שלהם שעבדו את העמים לעבדים או דרשו מהם מס-עובד. הם ניסו להנחיל את האלים והתרבות שלהם על העמים האחרים. החל מכורש החלו חלק מהאיפריות לשאוף להיות אימפריות גלובליות - כאשר הן רואות בעצמם שליטות של כלל האנשים בתוך האימפריה. השלטון הנחיל חוקים, סדר וגבה מיסים מכולם. בדרך כלל היה עם מיוחד בעל זכויות יתר אולם העמים האחרים לא הושמדו ולא בהכרח הפכו לעבדים אלה שולבו באימפריה כאנשים בעלי זכויות פחותות. דוגמאות לאימרפיות כאלה כללו את האימפריה הפרסית, האימפרה של אלכסנדר מוקדון וממשיכי דרכו והאימפירה הרומית . אימפריות אחרות היו בסין ויפן ואלו השתלטו על שטח משמעותי אבל שמרו בהמשך על גבלולות גאוגרפיים יציבים. 

 

מדינות לאום התפתחו בעיקר במאה ה-19 , עם ההתפשטות של ספרים ועיתונים לאחר מהפכת הדפוס והרחבתה. אנשים בחבלי ארץ שונים קראו ידיעות על תחום גאוגרפי מסויים, בשפה משותפת. הדאגות למה שנעשה בכפר במרחק 200 קילומטרים הפכו לנושא שציבור שלם היה מודע לו והתעניין בו. מדינות הלאום התפתחו בעיקר מאז [[המפהכה התעשייתית]] ו[[אביב העמים]] . תהליכי של גלובליזציה ובמיוחד [[אימפריאליזם]] ו[[קולוניאליזם]] של מעצמות אירופאיות כמו ספרד, פורטוגל, הולנד, צרפת ובריטניה יצרו גבולות במקומות רבים - כולל דרום אמריקה, אפריקה, המזרח התיכון וחלקים מדרום מזרח אסיה. האימפריות האירופאיות שלטו בחלקים אלה בין עשרות למאות שנים וניסו לגבש כל מדינה כזו לכדי מדינה אחת על ידי רשת דרכים, מוסדות , חוקים ועוד. במהלך המאה ה-20 זכו מדינות רבות בעצמאות. רובן שמרו על הגבולות שנקבעו בתהליך הקולוניאליזם וחלקן התפצלו ליחידות קטנות יותר.

==אמנת מוטווידאו==

==אמנת מוטווידאו==