שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,093 בתים ,  12:12, 22 באפריל 2009
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''הנדסה גנטית''' היא תהליך בו האדם משנה באופן מכוון את המידע הגנטי של יצורים שונים בכדי לרתום את התא לצרכיו.
+
'''הנדסה גנטית''' היא תהליך בו האדם משנה באופן מכוון את המידע הגנטי של יצורים שונים בכדי להתאים אותם לצרכים ולגחמות שלו.  
    
== מהי הנדסה גנטית ==
 
== מהי הנדסה גנטית ==
שורה 7: שורה 7:  
* צמחים המייצרים קוטל חרקים
 
* צמחים המייצרים קוטל חרקים
   −
ההנדסה הגנטית הינה מדע בוגר המשמש ביולוגים מאז שנות ה-80 של המאה ה-20. כל עוד היצורים המהונדסים נותרו במעבדה או בבתי גידול סגורים, ניתן לטעון כי היתרונות עלו על החסרונות, אך בשנים האחרונות נעשית מניפולציה מאסיבית של צמחים המגודלים בשדות פתוחים ומשמשים למאכל. למהלך זה עשויות להיות השפעות שליליות רבות המחייבות מחקר מעמיק וארוך טווח. אך התחום נדחף על ידי תאגידי מזון שמזדרזים להפיק רווחים מההשקעה העצומה במחקר, ולכן לא מתבצע מחקר ארוך טווח.
+
ההנדסה הגנטית היא מדע בוגר המשמש ביולוגים מאז שנות ה-80 של המאה ה-20. כל עוד היצורים המהונדסים נותרו במעבדה או בבתי גידול סגורים, ניתן לטעון כי היתרונות עלו על החסרונות, אך בשנים האחרונות נעשית מניפולציה מאסיבית של צמחים המגודלים בשדות פתוחים ומשמשים למאכל. למהלך זה עשויות להיות השפעות שליליות רבות המחייבות מחקר מעמיק וארוך טווח. אך התחום נדחף על ידי תאגידי מזון שמזדרזים להפיק רווחים מההשקעה העצומה במחקר, ולכן לא מתבצע מחקר ארוך טווח.
 +
 
 +
==יתרונות ההנדסה הגנטית==
 +
יתרון מרכזי וחשוב הוא הגדלת היבולים לשטח. באמצעות רביה בררנית והנדסה גנטית, קודמה [[המפכה הירוקה]] שאיפשרה הגדלה מאסיבית של פר אקר לגידולים עתירי אנרגיה כמו חיטה, תירס ואורז. דבר זה איפשר האכלת כמות גדולה של בני אדם בצורה זולה. ללא ההנדסה הגנטית היה עלול להתרחש [[אסון מתלוסיאני]] רעב ומלחמות.
 +
 
 +
עם זאת יתרון זה עלול להתברר כסוג של [[נעילה טכנולוגית]] בגלל תהליכים של תלות בהנדסה הגנטית לצורך המשך החזקת מספר גבוה של בני אדם בחיים.  
    
== בעיות בהנדסה גנטית ==
 
== בעיות בהנדסה גנטית ==
שורה 27: שורה 32:     
יש לציין שחלק מבעיות אלו קיים גם בתהליכי הפיתוח הלא 'הנדסיים' של זני צמחים - חוקרים משתמשים בחומרים 'מוטגניים', דהיינו, משרי מוטציות, כדי לגרום למוטציות אקראיות בגנום, בתקווה שמוטציות אלו תהיינה שימושיות. גם בתהליכים אלו תיתכן העברה גנטית בין מינים, והשפעות הלוואי של המוטציה קשות לזיהוי.
 
יש לציין שחלק מבעיות אלו קיים גם בתהליכי הפיתוח הלא 'הנדסיים' של זני צמחים - חוקרים משתמשים בחומרים 'מוטגניים', דהיינו, משרי מוטציות, כדי לגרום למוטציות אקראיות בגנום, בתקווה שמוטציות אלו תהיינה שימושיות. גם בתהליכים אלו תיתכן העברה גנטית בין מינים, והשפעות הלוואי של המוטציה קשות לזיהוי.
 +
 +
===סכנת קריסה של שוק המזון===
 +
בטווח הקצר, היבולים של ההנדסה הגנטית היו כאמור חלק חשוב מהמהפכה הירוקה, שמנעה [[אסון מלטוסיאני]], אולם בטווח האורך יותר, תהליכים אלו עלולים להוביל לאסון מלתוסיאני מסוג אחר, כאשר מגבלות טבעיות אחרות
 +
יגרמו לבעיית מזון.
 +
 +
יתרון חשוב זה גרם גם ל[[נעילה טכנולוגית]] המאפיינת את המהפכה הירוקה, שבה אוכלוסיית העולם גדלה, ואיתה גם [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]], [[טביעת רגל מימית]] ועוד השפעות שונות של [[האכולוסיה האנושית]] על הטבע. בטבע קיים טרייד-אוף בין תכונות של עמידות, פוריות ויעילות, ולכן הזנים המהונדסים, לפחות הזנים הקדומים יותר שהובילו את המהפכה הירוקה, זקוקים לכמות גדולה יותר של ריסוסים ודשנים בהשוואה לזנים מקומיים ולא מהונדסים שהיו שם קודם. לפיכך הספקת המזון הרבה יותר אינה רק ברכה, אלא גם סוג של פתרון זמני שמעלה את הפריון אבל עלול גם להוביל לקריסה גדולה יותר, אם מחירי האנרגיה יעלו. בגלל תהליכים כמו [[שיא תפוקת הנפט]] קיימות אפשרוית למשבר אנרגיה בעתיד, ובכל מקרה התלות ב[[דלק מחצבי]] פרושו שהפריון הגבוה יותר מהמהפכה הירוקה, לא יוכל להשאר ברמה זו. דבר זה מצריך שינויים טכנולוגים להגדלת היבול, מציאת מקורות אחרים למזון (כמו חלקאות אצות) או שינויים חברתיים להקטנת צריכת המזון הכוללת - כמו הקטנת האוכלוסיה ו\או מעבר לתזונה צמחונית יותר , שצורכת פחות אנרגיה.
    
===יבולים נמוכים יותר===
 
===יבולים נמוכים יותר===
שורה 34: שורה 45:     
===הגדלת נזק סביבתי מחומרי הדברה===
 
===הגדלת נזק סביבתי מחומרי הדברה===
לעיתים קרובות מדברים על הנדסה גנטית כדבר שנועד להקטין את כמות הריסוס. אלא שאחד הפיתוחים הפופלארים ביותר כיום הוא זרעים עמידים לראונד-אפ - קוטל עשבים של מונסנטו. היות ומונסנטו היא גם חברת הזרעים הגדולה בעולם וגם המוכרת הבלעדית של ראונד-אפ ושל זרעים עמידים לרואנד-אפ יש לה אינרטס למכור זרעים שלמעשה מעודדים את החקלאי להשתמש בקוטל העשבים - כלומר לפחות במקרה זה מצב שמעודד את השימוש בחומרי הדברה ולא להפך.  
+
לעיתים קרובות מדברים על הנדסה גנטית כדבר שנועד להקטין את כמות הריסוס. אלא שאחד הפיתוחים הפופלארים ביותר כיום הוא זרעים עמידים לראונד-אפ - קוטל עשבים של תאגיד [[מונסנטו]]. היות ומונסנטו היא גם חברת הזרעים הגדולה בעולם וגם המוכרת הבלעדית של ראונד-אפ ושל זרעים עמידים לרואנד-אפ יש לה אינרטס למכור זרעים שלמעשה מעודדים את החקלאי להשתמש בקוטל העשבים - כלומר לפחות במקרה זה, נוצר מצב שמעודד את השימוש בחומרי הדברה ולא להפך.  
   −
באופן דומה, פיתוח אחר של מונסנטו הוא תירס-BT. כאן אמנם אין שימוש בחומר ריסוס מלאכותי, אלא ברעלן טבעי מסוג BT שמשתשמים בו גם חוואים אורגניים. אלא שהשימוש ברעלן זה מבוצע בחקלאות המסורתית באופן מבוקר, בעוד שבתירס BT הוא מיוצר באופן תמידי, על ידי כל תאי הצמח.  
+
באופן דומה, פיתוח אחר של מונסנטו הוא תירס-BT. כאן אמנם אין שימוש בחומר ריסוס מלאכותי, אלא ברעלן טבעי מסוג BT שמשתשמים בו גם חוואים אורגניים. השימוש ברעלן זה מבוצע בחקלאות המסורתית באופן מבוקר, בעוד שבתירס BT הוא מיוצר באופן תמידי, על ידי כל תאי הצמח.  
    
===השפעות בריאותיות אפשריות===
 
===השפעות בריאותיות אפשריות===
שורה 43: שורה 54:  
כאמור, תאגידים המקדמים הנדסה גנטית הצליחו להביא למצב בו אין קיום של בדיקות כאלה על ידי הרשויות, בטענה שמדובר בזנים 'שקולים במהותם' לזנים הטבעיים.  
 
כאמור, תאגידים המקדמים הנדסה גנטית הצליחו להביא למצב בו אין קיום של בדיקות כאלה על ידי הרשויות, בטענה שמדובר בזנים 'שקולים במהותם' לזנים הטבעיים.  
   −
===אובדן השונות הגנטית===
+
===אובדן המגוון הגנטי===
 
לפי הסרט [[עתיד המזון (סרט)|עתיד המזון]] כבר היום 97% מהזנים שגודלו בתחילת המאה ה-20 לא מגודלים כיום.  
 
לפי הסרט [[עתיד המזון (סרט)|עתיד המזון]] כבר היום 97% מהזנים שגודלו בתחילת המאה ה-20 לא מגודלים כיום.  
חקלאות מבוססת זנים מהונדסים מעצימה את הבעיה המוכרת מהחקלאות הממוכנת - גידול מונוקולטורה (זן יחיד) על פני שטחים נרחבים. בכך נדחקים הזנים המסורתיים בעלי המגוון הגנטי. דבר זה גורם להגברת התלות בשימוש בקוטלי חרקים ומחלות ובקוטלי עשבים, כדי להתגונן נגד מזיקים שיכולים להשמיד שדות שלמים של גידולים הומוגניים. היות המגוון הגנטי מצומצם בכל העולם יכול לגרום לרעב בסדר גודל עולמי ומהווה בעיה בתחום [[ביטחון המזון]] העולמי.  
+
 
 +
חקלאות מבוססת זנים מהונדסים מעצימה את הבעיה המוכרת מהחקלאות הממוכנת - גידול מונוקולטורה (זן יחיד) על פני שטחים נרחבים. בכך נדחקים הזנים המסורתיים בעלי המגוון הגנטי. דבר זה גורם להגברת התלות בשימוש בקוטלי חרקים ומחלות וכן בקוטלי עשבים, כדי להתגונן נגד מזיקים שיכולים להשמיד שדות שלמים של גידולים הומוגניים. היות המגוון הגנטי מצומצם בכל העולם יכול לגרום לרעב בסדר גודל עולמי ומהווה בעיה בתחום [[ביטחון המזון]] העולמי.  
    
===הכנסת זכויות יוצרים לתחום===
 
===הכנסת זכויות יוצרים לתחום===
שורה 61: שורה 73:  
בשנת אלפיים ומשהו, כשהחלו לדבר על [[חיטה]] מהונדסת, החקלאים באחת המדינות התארגנו כנגד העניין. דבר ראשון שהתאגידים (כנראה זה היה [[מונסנטו]], אבל אני לא בטוח) עשו זה לאיים שהם מושכים את כל תקציבי המחקר שהם מעבירים לאוניברסיטאות. דבר שני, הם איימו על האיכרים בתביעה על הפרעה למסחר.
 
בשנת אלפיים ומשהו, כשהחלו לדבר על [[חיטה]] מהונדסת, החקלאים באחת המדינות התארגנו כנגד העניין. דבר ראשון שהתאגידים (כנראה זה היה [[מונסנטו]], אבל אני לא בטוח) עשו זה לאיים שהם מושכים את כל תקציבי המחקר שהם מעבירים לאוניברסיטאות. דבר שני, הם איימו על האיכרים בתביעה על הפרעה למסחר.
 
====דוגמא למחקר בשוקולד====
 
====דוגמא למחקר בשוקולד====
תאגיד מארס (Mars) החל במבצע למיפוי הגנום של הקקאו. זאת במטרה להגן על יבול הקקאו ממזיקים ומחלות שונות. זו דוגמא למחקר גנטי שמושקעים בו הרבה מאוד כסף מכיוון שהמטרה היא רווח תאגידי, בעוד פרוייקט דומה למיפוי גנומים אחרים ([[יערות הגשם]], מחוללי מחלות נפוצים וכו') היה יכול להטיב עם אוכלוסיה גדולה בהרבה.
+
תאגיד מארס (Mars) החל במבצע למיפוי הגנום של הקקאו. זאת במטרה להגן על יבול הקקאו ממזיקים ומחלות שונות. זו דוגמא למחקר גנטי שמושקעים בו הרבה מאוד כסף מכיוון שהמטרה היא רווח תאגידי, בעוד פרוייקט דומה למיפוי גנומים אחרים ([[יערות הגשם]], מחוללי מחלות נפוצים וכו') היה יכול להטיב עם אוכלוסיה גדולה בהרבה.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/996900.html].
*[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/996900.html הכתבה] באתר הארץ.
   
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 
* [[שמירת זרעים]]
 
* [[שמירת זרעים]]
שורה 70: שורה 81:  
== קישורים חיצונים ==
 
== קישורים חיצונים ==
 
* [http://www.dolevim.org/shahar/GM-corps.php צמחים מהונדסים, הכורח והחשש]
 
* [http://www.dolevim.org/shahar/GM-corps.php צמחים מהונדסים, הכורח והחשש]
 +
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Genetic_engineering הנדסה גנטית] בויקיפדיה האנגלית
 
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/828559.html קילו זרעי עגבניות שווה 16 קילו זהב] הארץ 21.2.2007
 
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/828559.html קילו זרעי עגבניות שווה 16 קילו זהב] הארץ 21.2.2007
 
* [http://emetaheret.org.il/2009/03/08/%d7%94%d7%a0%d7%93%d7%a1%d7%94-%d7%92%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%a8%d7%a1-%d7%90%d7%93%d7%9e%d7%94/ שתילים של כותנה מהונדסת גנטית הורגים את האדמה וגם את החקלאים] פרוייקט אמת אחרת
 
* [http://emetaheret.org.il/2009/03/08/%d7%94%d7%a0%d7%93%d7%a1%d7%94-%d7%92%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%a8%d7%a1-%d7%90%d7%93%d7%9e%d7%94/ שתילים של כותנה מהונדסת גנטית הורגים את האדמה וגם את החקלאים] פרוייקט אמת אחרת

תפריט ניווט