שינויים

==מאפיינים בסיסיים של התאוריה==

==מאפיינים בסיסיים של התאוריה==

# תאוריה רדוקטיבית - מהכלל אל הפרט. אפשר ליישם אותה בכל מקום וזמן, כשצריך לדעת רק מהם 3 הפרמטרים (העדפות, מקורות, טכנולוגיית ייצור) וכל השאר נקבע מאליו.  

# '''תאוריה רדוקטיבית''' - מהכלל אל הפרט. אפשר ליישם אותה בכל מקום וזמן, כשצריך לדעת רק מהם 3 הפרמטרים (העדפות, מקורות, טכנולוגיית ייצור) וכל השאר נקבע מאליו.  

# הפרטים ממקסמים תועלת. הדבר מניח כי הפרטים מתנהגים בצורה [[רציונאלית]] מבחינה אבסולוטית (שאינה מותנית בהעדפות של צרכנים אחרים), וכי הם ממקסמים את "פונקציית התועלת" שלהם שהיא דבר שנתון מראש למודל ואינו משתנה במסגרתו. בתחום [[תורת המשחקים]] קיימת ההנחה כי הפרטים עצמם הם ראציונליים והם מאמינים שפרטים אחרים פועלים באותה צורה. [[מקס וובר]] לעומת זאת סבר שרציונאליות היא לא תכונה מולדת אלא מובנת על ידי החברה.  

# '''הפרטים ממקסמים תועלת'''. הדבר מניח כי הפרטים מתנהגים בצורה [[רציונאלית]] מבחינה אבסולוטית (שאינה מותנית בהעדפות של צרכנים אחרים), וכי הם ממקסמים את "פונקציית התועלת" שלהם שהיא דבר שנתון מראש למודל ואינו משתנה במסגרתו. בתחום [[תורת המשחקים]] קיימת ההנחה כי הפרטים עצמם הם ראציונליים והם מאמינים שפרטים אחרים פועלים באותה צורה. [[מקס וובר]] לעומת זאת סבר שרציונאליות היא לא תכונה מולדת אלא מובנת על ידי החברה. ביקורת מתמטית על דבר זה היא כי מספר המוצרים גדול מידי מכדי שניתן יהיה לבצע השוואה בין כל האפשרויות. 

# מודל [[פוזיטבי]] (איך נראית המציאות ) - לא נורמטיבי (מה צריך להיות). על פי הנאו קאלסיים אין לתאוריה זו היבט אידאולוגי, ותפקידה הוא לכאורה לספק הסבר או ניבוי על רמות התוצר והמחירים בהנתן הנתונים האקסוגניים. בכך הכלכלה הנאו-קלאסית מנסה להתנתק מ[[כלכלה פוליטית|הכלכלה הפוליטית]] שהיתה לב ליבה של הכלכלה הקלאסית.  

# '''מודל [[פוזיטבי]]''' (איך נראית המציאות ) - לא נורמטיבי (מה צריך להיות). על פי הנאו קאלסיים אין לתאוריה זו היבט אידאולוגי, ותפקידה הוא לכאורה לספק הסבר או ניבוי על רמות התוצר והמחירים בהנתן הנתונים האקסוגניים. בכך הכלכלה הנאו-קלאסית מנסה להתנתק מ[[כלכלה פוליטית|הכלכלה הפוליטית]] שהיתה לב ליבה של [[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]]. כלכלנים אקולוגים מצביעים על כך שבחירת מסגרת הניתוח - לדוגמה התעלמות מהתועלת של דורות העתיד או מסכנות קיומיות של הפעילות הכלכלית על אאנושות (בעיות [[קיימות]]) והגדרת [[רווחה חברתית]] כהגדלת ה[[צריכה המצרפית]], או השגה של [[יעילות פארטו]]) הן כולן הנחות נורמטיביות.  

# העדר מעמדות - בתאוריה הנאו-קלאסית, כל השחקנים שווים, ואין בעלי אדמות, בעלי מפעלים ופועלים לדוגמה, או עשירים ועניים.  

# '''העדר מעמדות''' - בתאוריה הנאו-קלאסית, [[אי שוויון כלכלי|כל השחקנים שווים]], ואין בעלי אדמות, בעלי מפעלים ופועלים לדוגמה, או עשירים ועניים. כאשר אי-שוויון מופיע הוא בדרך כלל נתפס כסוגיה מוסרית ולא כגורם יסוד בכלכלה שמשפיע על התנהלות הכלכלה עצמה.  

# הקצאה יעילה - הקצאת המשאבים במודל היא [[יעילות פארטו|יעילה פארטו]] או דנה בסטיות מיעילות זו ([[כשל שוק]]), כלומר לא ניתן למצוא חלוקה אחרת שבה התועלת של מישהו גבוהה יותר מבלי לפגוע בלפחות מישהו אחר אחד. התאוריה אינה דנה באופי החלוקות עצמן כל עוד הן מקיימות תנאי זה, או בהשלכות כלכליות אפשריות של חלוקות כאלה.  

# '''הקצאה יעילה''' - הקצאת המשאבים במודל היא [[יעילות פארטו|יעילה פארטו]] או דנה בסטיות מיעילות זו ([[כשל שוק]]), כלומר לא ניתן למצוא חלוקה אחרת שבה התועלת של מישהו גבוהה יותר מבלי לפגוע בלפחות מישהו אחר אחד. התאוריה אינה דנה באופי החלוקות עצמן כל עוד הן מקיימות תנאי זה, או בהשלכות כלכליות אפשריות של חלוקות כאלה.  

# התאוריה היא רציפה (ולא בדידה). ההנחה היא שהפונקציות המתארות את ההתנהגויות הרלוונטיות הן רציפות (חלקות), ולכן ניתן לדון בנגזרותיהן כדי לדבר על מגמות נקודתיות. בדרך כלל יש הנחה נוספת של לינאריות של הפונקציות (אין שינויים גדולים בקשר בין המשתנים בעקבות שינוי של אחדים מהם)  

# '''רציפות''' (בניגוד לבחירות בדידות). ההנחה היא שהפונקציות המתארות את ההתנהגויות הרלוונטיות הן רציפות (חלקות), ולכן ניתן לדון בנגזרותיהן כדי לדבר על מגמות נקודתיות. בדרך כלל יש הנחה נוספת של לינאריות של הפונקציות (אין שינויים גדולים בקשר בין המשתנים בעקבות שינוי של אחדים מהם)  

# תאוריה סטטית - תאוריה של שיווי משקל (ש"מ), לא שואלים איך מגיעים לשיווי המשקל אלא מה קורה בש"מ עצמו. התאורייה הקינסיינית לעומת זאת, היא תאוריה של אי-שיווי משקל.  

# '''תאוריה סטטית''' - תאוריה של שיווי משקל (ש"מ), לא שואלים איך מגיעים לשיווי המשקל אלא מה קורה בש"מ עצמו. [[התאורייה הקינסיינית]] לעומת זאת, היא תאוריה של אי-שיווי משקל.  

# תאוריה א- היסטורית. כלומר הש"מ הצפוי בכל נקודת זמן אינו פונקציה של העבר אלא של המשתנים האקסוגנים שהוזכרו. זאת בניגוד לחלק מהמערכות מורכבות שיש בהן החשל.  

# '''תאוריה א- היסטורית'''. כלומר הש"מ הצפוי בכל נקודת זמן אינו פונקציה של העבר אלא של המשתנים האקסוגנים שהוזכרו. זאת בניגוד לחלק [[מערכת מורכבת|מהמערכות מורכבות]] שיש בהן [[החשל]].  

# תאוריה אגרגטיבית (אגרגציה - צבירה) – מתארים התנהגות פרט אחד ואז סוכמים לקבלת את התנהגות כלל הפרטים. צורת ניתוח זו שונה מתאוריות מאקרו כמו התאורייה הקיינסינית (שמנסות למצוא דפוסים בהתנהגות המאקרו, מתוך הנחה שיש דפוסי מאקרו שיהיו שונים מהמיקרו), וכן היע עומדת בניגוד לרעיון ההגחה במערכות מורכבות.  

# '''תאוריה אגרגטיבית''' (אגרגציה - צבירה) – מתארים התנהגות פרט אחד ואז סוכמים לקבלת את התנהגות כלל הפרטים. צורת ניתוח זו שונה מתאוריות מאקרו כמו התאורייה הקיינסינית (שמנסות למצוא דפוסים בהתנהגות המאקרו, מתוך הנחה שיש דפוסי מאקרו שיהיו שונים מהמיקרו). הרעיון של הצברה עומדת בניגוד לרעיון ה[[הגחה]] במערכות מורכבות- שהתנהגות המערכת כולה מושפעת לא רק מתכונות של הפרטים המרכיבים את המערכת אלא גם מטיב היחסים בין הפרטים.  

# אין מוסדות. [[מוסדות חברתיים]] (בנקים, ממשלה, משטרה, בתי ספר, תרבות וכו') אינם משחקים תפקיד בתאוריה. זאת, למרות שקיימות הנחות מוסוות חזקות על קיום המוסדות בתאוריה - יש מסחר חופשי, אין עלויות עסקה (אין גנבים) אין עלויות למידע. צריך להניח שיש זכויות קניין מוגדרות. יש הנחה שכל עסקה בשוק היא רצונית, אין עבדות.  

# '''אין מוסדות'''. [[מוסדות חברתיים]] (בנקים, ממשלה, משטרה, בתי ספר, תרבות וכו') אינם משחקים תפקיד בתאוריה. זאת, למרות שקיימות הנחות מוסוות חזקות על קיום המוסדות בתאוריה - יש מסחר חופשי, אין [[עלויות עסקה]](אין גנבים) אין עלויות להשגת [[מידע]]. צריך להניח שיש זכויות קניין מוגדרות. יש הנחה שכל עסקה בשוק היא רצונית, אין [[עבדות]].  

# תאוריה אידאלית. [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מציין כי למרות שהכלכלה היא כיבכול מדע שעוסק במטריאליזם, אין בה שום נוכחות למגבלות פיזקליות כמו [[החוק הראשון של התרמודינמיקה]] או [[החוק השני של התרמודינמיקה]]. ביקורת דומה מובעת מצד כלכלנים אחרים בזרם הכלכלה אקולוגית בכך שהכלכלה מהווה המעגל הסגור של עובדים שמייצרים מוצרים ללא נוכחות של [[אנרגיה]] וחומר.  

# '''תאוריה אידאלית''''. [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מציין כי למרות שהכלכלה היא כיבכול מדע שעוסק במטריאליזם, אין בה שום נוכחות למגבלות פיזקליות כמו [[החוק הראשון של התרמודינמיקה]] או [[החוק השני של התרמודינמיקה]]. ביקורת דומה מובעת מצד כלכלנים אחרים בזרם הכלכלה אקולוגית בכך שהכלכלה מהווה [[מערכת תרמודינמית סגורה]] - שני מחוזרים סגורים - האחד שלסחורות והשני של [[כסף]] - עובדים שמייצרים מוצרים ומקבלים תמורת זאת שכר, ושל צרכנים שמשלמים כסף כדי לקנות סחורות ללא נוכחות של [[אנרגיה]] וחומר וללא מגבלות על זרימה זו.  

# תאוריה של מערכת מבודדת - הנחה שכל הערך שנוצרת במסגרת הכלכלה הוא תוצר של פעילות השחקנים בה, ובעיקר של הפעילות המסחרית שלהם בשוק. זאת בלי שמערכות אחרות מספקות תועלת למשתתפים (לדוגמה שירותי המערכת האקולוגית), בלי תרומה של מערכות לא שווקיות (עבודות התנדבות, הורות). בהיות המערכת מבודדת אין לה גם כל יחסי גומלין עם הסביבה (כמו קבלת אנרגיה) או השפעה עליה (זיהום).  

# '''תאוריה של מערכת מבודדת''' - הנחה שכל הערך שנוצרת במסגרת הכלכלה הוא תוצר של פעילות השחקנים בה, ובעיקר של הפעילות המסחרית שלהם בשוק. זאת בלי שמערכות אחרות מספקות תועלת למשתתפים (לדוגמה [[שירותי המערכת האקולוגית]]), בלי תרומה של מערכות לא שווקיות (עבודות התנדבות, הורות). בהיות המערכת מבודדת אין לה גם כל יחסי גומלין עם הסביבה (כמו קבלת אנרגיה) או השפעה עליה (כמו זיהום ו[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] אחרות).  

# תאוריה של טבע פאסיבי השחקנים היחידים במערכת הם בני האדם, וכל שאר הדברים הם חפצים דוממים ללא התנהוגות עצמאית. בהיות המערכת סטטית ומבודדת לא יכולים להתקיים בה דברים כמו התמד, או שינויי התנהגות של [[מערכות אקולוגיות]], וירוסים, מערכות חברתיות וכו'.  

# '''תאוריה של טבע פאסיבי''' השחקנים היחידים במערכת הם בני האדם, וכל שאר הדברים הם חפצים דוממים ללא התנהוגות עצמאית. בהיות המערכת סטטית ומבודדת לא יכולים להתקיים בה דברים כמו התמד, או שינויי התנהגות של [[מערכות אקולוגיות]], וירוסים, מערכות חברתיות וכו'.

==ראו גם==

==ראו גם==