שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4,806 בתים ,  12:11, 23 בנובמבר 2014
שורה 6: שורה 6:  
הנאו קלאסיים ממשיכים את הקו אותו התווה אבי התורה הקלאסית הוא כלכלן הסקוטי [[אדם סמית]] שב-1776 הוציא את ספרו המפורסם [[עושר העמים]]. סמית התווה מודל שבו הממשלה לא אמורה להתערב ([[עקרון אי ההתערבות]]) והוא התכוון בעיקר למדיניות [[מרקנתליזם|המרקטליסטית]] שהיתה בזמנו, שבה הממשלה היתה מעורכת בכל תחומי הכלכלה. הנאו קלאסיים המשיכו את הקו של סמית תוך הסתמכות על תאוריה מעט שונה מהתאוריה הקלאסית.  
 
הנאו קלאסיים ממשיכים את הקו אותו התווה אבי התורה הקלאסית הוא כלכלן הסקוטי [[אדם סמית]] שב-1776 הוציא את ספרו המפורסם [[עושר העמים]]. סמית התווה מודל שבו הממשלה לא אמורה להתערב ([[עקרון אי ההתערבות]]) והוא התכוון בעיקר למדיניות [[מרקנתליזם|המרקטליסטית]] שהיתה בזמנו, שבה הממשלה היתה מעורכת בכל תחומי הכלכלה. הנאו קלאסיים המשיכו את הקו של סמית תוך הסתמכות על תאוריה מעט שונה מהתאוריה הקלאסית.  
   −
הכלכלה הנאו-קלאסית ביססה את מעמדה האקדמי בשנות ה-40-50 של המאה ה-20', בעיקר על ידי הכלכלנים [[מילטון פרידמן]] ו[[פרדריק הייק]]. המודל העיקרי שלה שורטט על ידי [[קנת ארוו]]. התאוריה מכונה גם '''תורת שיווי המשקל הכללי''' General Equilibrium Theory - GET. התאוריה הנאו-קלאסית כבסיס למדיניות עלתה רק בשנות ה 70' וה-80' יחד עם ה[[מוניטריזם]] של מילטון פרידמן, ומשטרי רונלד רייגן ומרגרט תאצ'ר.  
+
הכלכלה הנאו-קלאסית ביססה את מעמדה האקדמי בשנות ה-40-50 של המאה ה-20', בעיקר על ידי הכלכלנים [[מילטון פרידמן]] ו[[פרדריק הייק]]. המודל העיקרי שלה שורטט על ידי [[קנת ארוו]]. התאוריה מכונה גם '''תורת שיווי המשקל הכללי''' General Equilibrium Theory - GET. התאוריה הנאו-קלאסית כבסיס למדיניות עלתה רק בשנות ה 70' וה-80' יחד עם ה[[מוניטריזם]] של מילטון פרידמן, ומשטרי רונלד רייגן ומרגרט תאצ'ר.
 +
 
 +
===המהפכה השולית===
 +
המעבר מהתאוריה הקלאסית לתאוריה הנאו-קלאסית קרוי "[[המהפכה השולית]]", אם כי מדובר למעשה בתהליך שינוי איטי יותר שהתרחש במשך עשרות שנים. יסודות התאוריה הונחו על ידי [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] שכתב את Theory of Political Economy ב-1871, קרל מנגר Principles of Economics ו-[[לאון וואלרס]] שכתב את Elements of Pure Economics בשנים 1874-77.
 +
 
 +
ג'בונס ראה את הכלכלה שלו כיישום ופיתוח של גישת התועלתנות של ג'רמי בנת'הם והוא לא פיתח בצואה מלאה תאוריה של שיווי משקל כללי. מנגר לא תמך בגישה ההדונית והסביר את התועלת השולית הפוחתת במונחים של העדפות סובייקטיביות של שימושים אפשריים, והוא הדגיש את הנושאים של אי-שיווי משקל והחלטות בדידות. בנוסף מנגר התנגד לשימוש במתמטיקה בכלכלה, בעוד שני האחרים מידלו את התאוריות שלהם בסגנון הפיזיקה המכאנית של המאה ה-19. ג'בונס בנה על הקונספט ההדוני של בנתהם או של מיל, בעוד שוואלראס התעניין יורת בקשרי הגומלין שיש בשוק מאשר בהסבר של התנהגות הפרט.
 +
 
 +
===אלפרד מרשל===
 +
ספר הלימוד של אלפרד מרשל, Principles of Economics, שיצא לאור בשנות 1890, היה ספר הלימוד המרכזי לכלכלה באנגליה בדורות שלאחר מכן. השפעתו של מרשל התפשטה מעבר לכך, לדוגמה האיטלקים שיבחו את Maffeo Pantaleoni  בכך שכינוהו "מרשל של איטליה". מרשל חשב שהיתה הגזמה בנסיונות של הכלכלנים הקלאסיים להסבר המחירים על ידי עלויות הייצור. הוא טען גם כי כלכלני האסכולה השולית הלכו רחוק מידי בתיקון חוסר איזון זה על ידי הדגשת יתר של התועלת ושל הביקוש. מרשל הצהיר ""נוכל להתווכח באותה מידה של היגיון האם הלהב העליון או התחתון בזוג מספריים הוא החותך פיסת נייר, כמו שנוכל להתווכח האם הערך נקבע על–ידי תועלת או עלות הייצור...."
 +
 
 +
מרשל הסביר את המחירים על ידי הפגשות של עקומת היצע עם עקומת ביקוש (בהמשך להנחה שעקומות כאלה קיימות ללא השפעה זו על זו). מרשל הניח גם כי קיימות "תקופות שוק" שונות ולהנחה זו היתה השפעה חשובה על המשך התפתחות התאוריה הנאו-קלאסית.
 +
 
 +
* תקופת השוק (Market period) - המוצרים שנוצרו למכירה בשוק הם דבר נתון - לדוגמה יש דגים בשוק הדגים. המחירים מתעדכנים במהירות כדי לנכות את השווקים (למכור את כל הדגים).
 +
* התקופה הקצרה (Short period) היכולת התעשייתית היא דבר נתון. רמת הייצור רמת התעסוקה, התשומות של חומרי גלם. ולפי התאוריה המחירים מתעדכנים כדי להשוות את העלות השולית לתפוקה השולית, שהיא נקודה שבה לכאורה הרווחים מגיעים למקסימום. קיימות רנטות רנטות כלכליות בשיווי משקל של תקופה קצרה עבור גורמים קבועים, ושיעור הרווח לא משתווה לאורך סקטורים כלכליים.
 +
* התקופה הארוכה (Long period) מלאים של מוצרי הון כמו מכונות ומפעלים אינם דבר נתון. שיווי משקל לשם השאת רווחים קובע הן את הקיבולת התעשייתית והן את הרמה שבה היא מתופעלת.
 +
* התקופה הארוכה מאד (Very long period) השפעות של [[תהליכים ארוכי טווח]] כמו הרגלים ומנהגים, טכנולוגיה, שינויים בגודל ה[[אוכלוסיה]] אינם נתונים מאליהם, וניתן לשנות אותם במסגרת מודלים ארוכי טווח.
 +
 
 +
מרשל הניח כי הביקוש וההיצע הם פונקציות יציבות ומסבירות את ההיצע והביקוש. הוא טען גם כי קל יותר לשנות את ההיצע בזמן הארוך וכי לדבר זה יש השפעה חשובה יותר בטווח הארוך מאוד.
    
==תאור קצר של התאוריה הנאו קלאסית==
 
==תאור קצר של התאוריה הנאו קלאסית==

תפריט ניווט