שינויים

קיימים סוגים שונים של קפיטליזם והבחנות בין סוגי קפיטליזם שונים.  

קיימים סוגים שונים של קפיטליזם והבחנות בין סוגי קפיטליזם שונים.  

* '''מרכנתליזם''' - בצורה זו עסקי המדינה היו מעורבים באופן הדוק עם העסקים הפרטיים. המטרה של המרכנתליזם היתה להגביר את סחר החוץ ולשפר את הייצוא. בתקופת האימפריאליזם האירופי, היה מונופול של מדינות על צבאות והפעלת אלימות - כך כבשו תאגידים אירופאים את הודו ואת אינדונזיה באמצעות שכירי חרב וצבאות פרטיים.   

* '''מרכנתליזם''' - בצורה זו עסקי המדינה היו מעורבים באופן הדוק עם העסקים הפרטיים. המטרה של המרכנתליזם היתה להגביר את סחר החוץ ולשפר את הייצוא. בתקופת האימפריאליזם האירופי, היה מונופול של מדינות על צבאות והפעלת אלימות - כך כבשו תאגידים אירופאים את הודו ואת אינדונזיה באמצעות שכירי חרב וצבאות פרטיים.   

* '''קפיטליזם של שוק חופשי''' - מערכת קפיטליסטית שבה מעורבות המדינה היא מינימימלית, ומבנה השוק והפירמות קובעים באמצעות היצע וביקוש את המחיר בשווקים. היוזמות העסקיות הן בבעלות פרטית ותפקיד הממשלה מצומצם לשמירה על זכויות הקניין. תומכים של קפיטליזם שוק חופשי נקראים לפעמים ליברטנים, ולרוב רואים בצורות אחרות של קפיטליזם, קפיטליזם שאינו "טהור" מספיק, ולכן מגיע לפתרונות לא אופימליים.  

* '''קפיטליזם של שוק חופשי''' - מערכת קפיטליסטית שבה מעורבות המדינה היא מינימלית, ומבנה השוק והפירמות קובעים באמצעות היצע וביקוש את המחיר בשווקים. היוזמות העסקיות הן בבעלות פרטית ותפקיד הממשלה מצומצם לשמירה על זכויות הקניין. תומכים של קפיטליזם שוק חופשי נקראים לפעמים ליברטנים, ולרוב רואים בצורות אחרות של קפיטליזם, קפיטליזם שאינו "טהור" מספיק, ולכן מגיע לפתרונות לא אופטימליים.  

* '''קפיטליזם של משק מעורב''' - מערכת שבה יש הן בעלות פרטית והן בעלות ציבורית על אמצעי הייצור, וכן רגולציה והתערבות של הממשלה במסחר בשוק על ידי מיסים, תקנות, סובסידיות וקביעת גבולות של בעלות וקניין. רוב כלכלות העולם נמצאות כיום במצב זה.  

* '''קפיטליזם של משק מעורב''' - מערכת שבה יש הן בעלות פרטית והן בעלות ציבורית על אמצעי הייצור, וכן רגולציה והתערבות של הממשלה במסחר בשוק על ידי מיסים, תקנות, סובסידיות וקביעת גבולות של בעלות וקניין. רוב כלכלות העולם נמצאות כיום במצב זה.  

* '''קפיטליזם תאגידי''' - בקפיטליזם תאגידי חלק גדול מההחלטות הכלכליות נקבע לא בשווקים על ידי צרכנים ולא על ידי אזרחים או ממשלות, אלא על ידי תאגידים גדולים בעלי מבנה היררכי. לתאגידים אלה השפעה ניכרת על הממשלה, אמצעי התקשורת, מערכות החינוך, התרבות, שוק העבודה, שוקי ההון ועוד. הוגים כמו [[דיוויד קורטן]] רואים קווי דמיון בין קפיטליזם תאגידי לבין כלכלות ריכוזיות אחרות כמו ברית המועצות.

* '''קפיטליזם תאגידי''' - בקפיטליזם תאגידי חלק גדול מההחלטות הכלכליות נקבע לא בשווקים על ידי צרכנים ולא על ידי אזרחים או ממשלות, אלא על ידי תאגידים גדולים בעלי מבנה היררכי. לתאגידים אלה השפעה ניכרת על הממשלה, אמצעי התקשורת, מערכות החינוך, התרבות, שוק העבודה, שוקי ההון ועוד. הוגים כמו [[דיוויד קורטן]] רואים קווי דמיון בין קפיטליזם תאגידי לבין כלכלות ריכוזיות אחרות כמו ברית המועצות.

==רקע==

==רקע==

לפני הקפיטליזם ו[[המהפכה התעשייתית]] [[שוק|המסחר]] היה מומצמם מאד. סיבה מרכזית לכך היא עלויות גבוהות, מחסור באנרגיה וביקוש נמוך. רוב האנשים חיו ביחידות [[אוטרקיה|אוטרקיות]] שהתבסס על [[חקלאות]], וניצול משאבי טבע מקומיים (כריתת עצים, חציבה, דייג וצייד) לשם קיום עצמי, ועם משאבי טבע ואנרגיה מצומצמים בהרבה מהיום. חלק גדול מהאנשים עבדו בחקלאות ורק אליטה קטנה התקיימה ממקצועות אחרים כמו סוחרים, נפחים, אומנים וכו'. במצב זה כוח הקנייה הפנוי של אנשים היה מצומצם ולכן הביקוש לכלל הסחורות, המוצרים והשרותים היה מצומצם.  

לפני הקפיטליזם ו[[המהפכה התעשייתית]] [[שוק|המסחר]] היה מצומצם מאד. סיבה מרכזית לכך היא עלויות גבוהות, מחסור באנרגיה וביקוש נמוך. רוב האנשים חיו ביחידות [[אוטרקיה|אוטרקיות]] שהתבסס על [[חקלאות]], וניצול משאבי טבע מקומיים (כריתת עצים, חציבה, דייג וצייד) לשם קיום עצמי, ועם משאבי טבע ואנרגיה מצומצמים בהרבה מהיום. חלק גדול מהאנשים עבדו בחקלאות ורק אליטה קטנה התקיימה ממקצועות אחרים כמו סוחרים, נפחים, אומנים וכו'. במצב זה כוח הקנייה הפנוי של אנשים היה מצומצם ולכן הביקוש לכלל הסחורות, המוצרים והשרותים היה מצומצם.  

מסחר במוצרים וסחורות התקיים בעיקר בקניית מוצרים של אומנים (כמו נגרים, אורגים, טווים, חייטים, נפחים, סנדלרים, קדרים, נפחי זכוכית) וכן בקניית חומרי גלם וחומרי ביניים (בד, צמר, בורסקאים, מכירת מתכות, אבן, זכוכית ועוד). הייצור היה יקר, נוצרו מעט מוצרים ואלו נועדו להחזיק זמן רב. אנשים השקיעו מאמץ גדול בשמירה על מעט הציוד שיש להם. תחום מסחר נוסף היה בייבוא סחורות מרוחקות שלא ניתן לייצר אותם באופן מקומי לדוגמה עץ ארז מלבנון, שיש מאיטליה, צמר מאנגליה, תבלינים וכו'.  

מסחר במוצרים וסחורות התקיים בעיקר בקניית מוצרים של אומנים (כמו נגרים, אורגים, טווים, חייטים, נפחים, סנדלרים, קדרים, נפחי זכוכית) וכן בקניית חומרי גלם וחומרי ביניים (בד, צמר, בורסקאים, מכירת מתכות, אבן, זכוכית ועוד). הייצור היה יקר, נוצרו מעט מוצרים ואלו נועדו להחזיק זמן רב. אנשים השקיעו מאמץ גדול בשמירה על מעט הציוד שיש להם. תחום מסחר נוסף היה בייבוא סחורות מרוחקות שלא ניתן לייצר אותם באופן מקומי לדוגמה עץ ארז מלבנון, שיש מאיטליה, צמר מאנגליה, תבלינים וכו'.  

[[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[דאגלס נורת']] קיבל [[פרס נובל בכלכלה]] על כך שהראה שהתפתחות המסחר בסחורות נבעה מהורדה של [[עלויות עסקה]] על ידי שורה של [[מוסד חברתי|מוסדות]] כמו הורדת מכסים, מאבק בפיראטים ובשודדים, הסכמי סחר ועוד. סיבה נוספת נעוצה בטכנולוגיה - האוניות היו קטנות בהרבה, עשויות מעץ ותלויות ברוח, העדר חיזוי מזג אוויר וחולשת הספינות הביא לכך שרבות מהן אבדו בדרך.  

[[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[דאגלס נורת']] קיבל [[פרס נובל בכלכלה]] על כך שהראה שהתפתחות המסחר בסחורות נבעה מהורדה של [[עלויות עסקה]] על ידי שורה של [[מוסד חברתי|מוסדות]] כמו הורדת מכסים, מאבק בפיראטים ובשודדים, הסכמי סחר ועוד. סיבה נוספת נעוצה בטכנולוגיה - האוניות היו קטנות בהרבה, עשויות מעץ ותלויות ברוח, העדר חיזוי מזג אוויר וחולשת הספינות הביא לכך שרבות מהן אבדו בדרך.  

[[חקלאות תעשייתית|מיכון החקלאות]] ו[[יתרון לגודל|יתרונות לגודל]] של חוות גדולות, וכן גרוש [[עוני|עניים]] מאדמות ציבוריות יצר מסה גדולה של עובדים שהיו זמינים לעבודה כפועלים שכירים ב[[חקלאות]] ובתעשייה. שכירים אלה היו צריכים לקנות מזון ויצרו ביקוש לפיתוח שוק סחורות מזון. [[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]], במיוחד מנועי הקיטור וידע על [[כרייה|מכרות]] ולאחר מכן מטלורגיה יצרו יכולת גבוהה להפקת משאבים א-ביוטים , ו[[מיכון חקלאי|המיכון החקלאי]] יצר שפע של סחורות ביוטיות. במקביל נוצרו והשתכללו שווקים לתחומים אחרים כמו מסחר בפיננסים, מסחר באדמות ונכסי נדל"ן ועוד. לאחר מכן השכללו מאוד והתרחבו שווקים לשירותים - בתחומים כמו הוראה, פקידות, ראיית חשבון, עריכת דין, מחקר ופיתוח ועוד.

[[חקלאות תעשייתית|מיכון החקלאות]] ו[[יתרון לגודל|יתרונות לגודל]] של חוות גדולות, וכן גרוש [[עוני|עניים]] מאדמות ציבוריות יצר מסה גדולה של עובדים שהיו זמינים לעבודה כפועלים שכירים ב[[חקלאות]] ובתעשייה. שכירים אלה היו צריכים לקנות מזון ויצרו ביקוש לפיתוח שוק סחורות מזון. [[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]], במיוחד מנועי הקיטור וידע על [[כרייה|מכרות]] ולאחר מכן מטלורגיה יצרו יכולת גבוהה להפקת משאבים א-ביוטים, ו[[מיכון חקלאי|המיכון החקלאי]] יצר שפע של סחורות ביוטיות. במקביל נוצרו והשתכללו שווקים לתחומים אחרים כמו מסחר בפיננסים, מסחר באדמות ונכסי נדל"ן ועוד. לאחר מכן השכללו מאוד והתרחבו שווקים לשירותים - בתחומים כמו הוראה, פקידות, ראיית חשבון, עריכת דין, מחקר ופיתוח ועוד.

===החלשת המשפחה והקהילה===

===החלשת המשפחה והקהילה===

===גידול באוכלוסייה ושינויים דמוגרפים===

===גידול באוכלוסייה ושינויים דמוגרפים===

[[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]] זינקה בתקופת הקפיטליזם לפונקצייה בעלת [[גידול מעריכי]] או [[גידול סיגומאידי]]. ב 1750 היו כ-790 מיליון בני אדם, ונדרשו לשם כך כ-10,000 שנה של [[חקלאות]]. ב-1900 היו כבר כ-1.6 מיליארד בני אדם. מספר זה זינק לכ-6 מיליארד בני אדם, וצפוי להגיע לכ-9 או 10 מיליארד בני אדם עד סוף המאה ה-21 , אם לא יהיו [[גבולות לצמיחה|מגבלות סביבתיות על גידול האוכלוסייה]] או [[אסון מלתוסיאני]].

[[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]] זינקה בתקופת הקפיטליזם לפונקצייה בעלת [[גידול מעריכי]] או [[גידול סיגומאידי]]. ב 1750 היו כ-790 מיליון בני אדם, ונדרשו לשם כך כ-10,000 שנה של [[חקלאות]]. ב-1900 היו כבר כ-1.6 מיליארד בני אדם. מספר זה זינק לכ-6 מיליארד בני אדם, וצפוי להגיע לכ-9 או 10 מיליארד בני אדם עד סוף המאה ה-21, אם לא יהיו [[גבולות לצמיחה|מגבלות סביבתיות על גידול האוכלוסייה]] או [[אסון מלתוסיאני]].

הקפיטליזם, [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] הביאו ל[[שינויים טכנולוגים]] רבים וליכולת הכלכלית להפיץ שינויים אלה.  טכנולוגיות היגיינה ורפואה הביאו לירידה דרסטית באחוז הילדים המתים לפני הגיעם לבגרות. בעבר בין חצי לשני שליש מהילדים מתו בכל משפחה, וכיום בכל מדינות העולם מספרים אלו ירדו לפחות מאחוז בודד. הדבר הביא לשינוי תרבותי עמוק וכן תרם לגידול עצום באוכלוסייה.  

הקפיטליזם, [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] הביאו ל[[שינויים טכנולוגים]] רבים וליכולת הכלכלית להפיץ שינויים אלה.  טכנולוגיות היגיינה ורפואה הביאו לירידה דרסטית באחוז הילדים המתים לפני הגיעם לבגרות. בעבר בין חצי לשני שליש מהילדים מתו בכל משפחה, וכיום בכל מדינות העולם מספרים אלו ירדו לפחות מאחוז בודד. הדבר הביא לשינוי תרבותי עמוק וכן תרם לגידול עצום באוכלוסייה.  

סיבה נוספת היא תחרות בין מדינות, שרוצות להנות מיתרון תחרותי על פני מדינות יריבות. מניע חשוב של מדינות להשקעה במחקר מדעי וטכנולוגי הוא שהן מעוניינות לקדם טכנולוגיות כדי להנות מיתרון צבאי או כלכלי על פני מדינות יריבות. מצד שני, הקפיטלים תלוי בעודפי אנרגיה וביכולת לנצל אנרגיה כדי לאפשר [[התמחות]] של אנשים רבים למקצועות שונים, והפניית משאבי הון וכוח אדם לתעשייה ולשירותים ולא רק לייצור מזון מחקלאות.  

סיבה נוספת היא תחרות בין מדינות, שרוצות להנות מיתרון תחרותי על פני מדינות יריבות. מניע חשוב של מדינות להשקעה במחקר מדעי וטכנולוגי הוא שהן מעוניינות לקדם טכנולוגיות כדי להנות מיתרון צבאי או כלכלי על פני מדינות יריבות. מצד שני, הקפיטלים תלוי בעודפי אנרגיה וביכולת לנצל אנרגיה כדי לאפשר [[התמחות]] של אנשים רבים למקצועות שונים, והפניית משאבי הון וכוח אדם לתעשייה ולשירותים ולא רק לייצור מזון מחקלאות.  

לפני הקפיטליזם ו[[המהפכה המדעית]] מדינות ופירמות לא חשבו להשקיע כסף ואמצעים במימון מחקרים חדשים בנסיון לפתח טכנולוגיות חדשות. אפילו במאה ה-18 קשר כזה, בין מדע, מחקר ועוצמה צבאית, כלכלית או פוליטית לא היה מובן מאליו. נפוליאון, לדוגמה , לא השקיע מאמצים בפיתוח טכנולוגיות חדשות לשם שיפור צבאו. עם זאת במהלך המאה ה-18 והלאה הקשרים בין עסקים, מדינות ומדע התפתחו מאד, תחילה במדינות המערב ולאחר מכן, במהלך המאה ה-20, גם במדינות האחרות.  

לפני הקפיטליזם ו[[המהפכה המדעית]] מדינות ופירמות לא חשבו להשקיע כסף ואמצעים במימון מחקרים חדשים בנסיון לפתח טכנולוגיות חדשות. אפילו במאה ה-18 קשר כזה, בין מדע, מחקר ועוצמה צבאית, כלכלית או פוליטית לא היה מובן מאליו. נפוליאון, לדוגמה, לא השקיע מאמצים בפיתוח טכנולוגיות חדשות לשם שיפור צבאו. עם זאת במהלך המאה ה-18 והלאה הקשרים בין עסקים, מדינות ומדע התפתחו מאד, תחילה במדינות המערב ולאחר מכן, במהלך המאה ה-20, גם במדינות האחרות.  

השינויים הטכנולוגיים הגדולים בזמן הקפיטליזם כוללים עשרות ומאות פריצות טכנולוגיות חשובות, כולל: המצאת מנוע הקיטור; נול האריגה ופיתוח מכונות לתעשייה; מכונות חקלאיות כמו מנפטת כותנה, טרקטור, קומביין ועוד; פיתוח שיטות כריה וזיקוק מתכות כמו ברזל ופלדה; פיתוחי הנדסה כמו גשרים ובתים רבי קומות; רכבות; אונית ברזל וקיטור; פיתוח ברזים ורשתות מים שמביאים מים לבתים; בתי שימוש ומערכות ביוב; פיתוח אמצעי מניעה כמו קונדום, גלולה והתקן תוך רחמי; מנועי חשמל, טורבינות נורות חשמליות; מכשירי חשמל לבית כמו מכונת כביסה, מקרר, תנור חשמלי, מייבש כביסה חשמלי ותנור מיקרו; אמצעי חימום וקירור הבית כמו תנור גז ומזגן. מערכות חינוך והשכלה המוניות ולימוד קרוא וכתוב להמונים; שכלול טכנולוגיות הדפוס, עיתונות מודפסת רחבת היקף; טלגרף ורדיו; מנוע בעירה פנימי ומכוניות; פיתוח הכימיה כולל חומרי נפץ, מטלורגיה, דשן כימי וחומרי הדברה; [[המהפכה הירוקה]]; פיתוח חומרי פלסטיק וניילון;  פיתוח מטוסים ומנועי סילון; טלפונים; רדיו-טרנזיסטור, צ'יפ, מהפכת המיחשוב, מחשב אישי ופיתוח תוכנות; רובוטיקה; פיתוח האינטרנט; טלפונים ניידים; טכנולוגיות צילום והדמיה; פיתוחי אופטיקה ומאצעי חישה כמו מיקרוסקופים, טלסקופים, סיבים אופטיים, סונאר, רדאר, ספקטוגארף ; קולנוע טלוויזיה ומשחקי וידאו ורשת; מחזור;  פיתוח רפואה ציבורית רחבת היקף ובתי חולים; פיתוחי תרופות, חיסונים, מחקר ביולוגי ו[[הנדסה גנטית]]; מנועים רקטיים, טיסה לחלל, לוויינים וניווט GPS; ננו טכנולוגיה ומיקרו טכנולוגיה; כורים גרעיניים ונשק גרעיני ומחקר ההיתוך הגרעיני. פיתוח מערכת הבנקאות, הכסף, ביטוח, בורסה וצורות אחרות של ניירות ערך. פיתוח כלי נשק כמו רובים, אקדחים, מקלעים, תתי מקלע, חומרי נפץ, פצצות, מוקשים, טנקים, מטוסי לחימה, אוניות מלחמה, נשק כימי ביולוגי ואטומי, טילים ורובוטים לוחמים.  

השינויים הטכנולוגיים הגדולים בזמן הקפיטליזם כוללים עשרות ומאות פריצות טכנולוגיות חשובות, כולל: המצאת מנוע הקיטור; נול האריגה ופיתוח מכונות לתעשייה; מכונות חקלאיות כמו מנפטת כותנה, טרקטור, קומביין ועוד; פיתוח שיטות כריה וזיקוק מתכות כמו ברזל ופלדה; פיתוחי הנדסה כמו גשרים ובתים רבי קומות; רכבות; אונית ברזל וקיטור; פיתוח ברזים ורשתות מים שמביאים מים לבתים; בתי שימוש ומערכות ביוב; פיתוח אמצעי מניעה כמו קונדום, גלולה והתקן תוך רחמי; מנועי חשמל, טורבינות נורות חשמליות; מכשירי חשמל לבית כמו מכונת כביסה, מקרר, תנור חשמלי, מייבש כביסה חשמלי ותנור מיקרו; אמצעי חימום וקירור הבית כמו תנור גז ומזגן. מערכות חינוך והשכלה המוניות ולימוד קרוא וכתוב להמונים; שכלול טכנולוגיות הדפוס, עיתונות מודפסת רחבת היקף; טלגרף ורדיו; מנוע בעירה פנימי ומכוניות; פיתוח הכימיה כולל חומרי נפץ, מטלורגיה, דשן כימי וחומרי הדברה; [[המהפכה הירוקה]]; פיתוח חומרי פלסטיק וניילון;  פיתוח מטוסים ומנועי סילון; טלפונים; רדיו-טרנזיסטור, צ'יפ, מהפכת המיחשוב, מחשב אישי ופיתוח תוכנות; רובוטיקה; פיתוח האינטרנט; טלפונים ניידים; טכנולוגיות צילום והדמיה; פיתוחי אופטיקה ואמצעי חישה כמו מיקרוסקופים, טלסקופים, סיבים אופטיים, סונאר, רדאר, ספקטוגארף ; קולנוע טלוויזיה ומשחקי וידאו ורשת; מחזור;  פיתוח רפואה ציבורית רחבת היקף ובתי חולים; פיתוחי תרופות, חיסונים, מחקר ביולוגי ו[[הנדסה גנטית]]; מנועים רקטיים, טיסה לחלל, לוויינים וניווט GPS; ננו טכנולוגיה ומיקרו טכנולוגיה; כורים גרעיניים ונשק גרעיני ומחקר ההיתוך הגרעיני. פיתוח מערכת הבנקאות, הכסף, ביטוח, בורסה וצורות אחרות של ניירות ערך. פיתוח כלי נשק כמו רובים, אקדחים, מקלעים, תתי מקלע, חומרי נפץ, פצצות, מוקשים, טנקים, מטוסי לחימה, אוניות מלחמה, נשק כימי ביולוגי ואטומי, טילים ורובוטים לוחמים.  

זו רשימה חלקית של המצאות וטכנולוגיות שקודמו במסגרת הקפיטליזם. היא אינה מכסה שינויים טכנולוגים רבים כגון הפיתוחים הרבים בתחום הזכוכית, ואינה מראה את ההתקדמות הגדולה בתוך תחומים שאינם "מהפכה". לדוגמה השינויים הרבים שהוכנסו בטלפון קווי (מעבר מטלפון חוגה עם טלפניות למרכזיות אוטומטיות , חיוג דיגיטלי, שיחה מזוהה, מזכירה אוטומטית כמכשיר ולאחר מכן כשירות ועוד). שינויים דומים התרחשו ומתרחשים בכל תחום טכנולוגי.

זו רשימה חלקית של המצאות וטכנולוגיות שקודמו במסגרת הקפיטליזם. היא אינה מכסה שינויים טכנולוגים רבים כגון הפיתוחים הרבים בתחום הזכוכית, ואינה מראה את ההתקדמות הגדולה בתוך תחומים שאינם "מהפכה". לדוגמה השינויים הרבים שהוכנסו בטלפון קווי (מעבר מטלפון חוגה עם טלפניות למרכזיות אוטומטיות, חיוג דיגיטלי, שיחה מזוהה, מזכירה אוטומטית כמכשיר ולאחר מכן כשירות ועוד). שינויים דומים התרחשו ומתרחשים בכל תחום טכנולוגי.

ישנם סוגים מסויימים של טכנולוגיות שהקפיטליזם אינו מקדם ואף עשוי להפריע בקידומם על ידי [[נעילה טכנולוגית]]. בעיקר מדובר במקרים בהם שימוש בטכנולוגיה יכול לחסוך כסף לציבור רחב, אבל הדבר יגרום אובדן הכנסות עבור ציבור מצומצם של בעלי עניין (בדרך כלל מוכרים של טכנולוגיה מתחרה). אם הכנסת הטכנולוגיה החדשה יכולה להחסם על ידי אותם בעלי עניין היא יכולה להתעכב במשך זמן רב, ללא קשר כמה ביקוש יכול להיות לאותה טכנולוגיה. ספרו של [[מנסור אולסון]], [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] מדגים כי דווקא קבוצה קטנה ומגובשת שלכל אחד מחבריה יש הרבה מה להפסיד משינוי כזה יהיה קל יותר לגבש קואליציה למניעת שינוי כזה. באופן כזה, חסימה של בניית [[שבילי אופניים]] או [[תחבורה ציבורית]] יכולה לגרור עודף שימוש ב[[רכב פרטי]] ומניעת הספקה של שירותי [[רפואה מונעת]] גוררת לעודף תחלואה ושימוש מוגבר ב[[תעשיית התרופות|תרופות]]. בדרך כלל חסימה טנוכלוגית כזו כרוכה בקיום של תשתית ציבורית או [[מוצר ציבורי]] שקשה לנהל אותו בצורה של בעלות פרטית.

ישנם סוגים מסויימים של טכנולוגיות שהקפיטליזם אינו מקדם ואף עשוי להפריע בקידומם על ידי [[נעילה טכנולוגית]]. בעיקר מדובר במקרים בהם שימוש בטכנולוגיה יכול לחסוך כסף לציבור רחב, אבל הדבר יגרום אובדן הכנסות עבור ציבור מצומצם של בעלי עניין (בדרך כלל מוכרים של טכנולוגיה מתחרה). אם הכנסת הטכנולוגיה החדשה יכולה להחסם על ידי אותם בעלי עניין היא יכולה להתעכב במשך זמן רב, ללא קשר כמה ביקוש יכול להיות לאותה טכנולוגיה. ספרו של [[מנסור אולסון]], [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] מדגים כי דווקא קבוצה קטנה ומגובשת שלכל אחד מחבריה יש הרבה מה להפסיד משינוי כזה יהיה קל יותר לגבש קואליציה למניעת שינוי כזה. באופן כזה, חסימה של בניית [[שבילי אופניים]] או [[תחבורה ציבורית]] יכולה לגרור עודף שימוש ב[[רכב פרטי]] ומניעת הספקה של שירותי [[רפואה מונעת]] גוררת לעודף תחלואה ושימוש מוגבר ב[[תעשיית התרופות|תרופות]]. בדרך כלל חסימה טכנולוגית כזו כרוכה בקיום של תשתית ציבורית או [[מוצר ציבורי]] שקשה לנהל אותו בצורה של בעלות פרטית.

===פערים כלכליים, צבאיים ופוליטיים===

===פערים כלכליים, צבאיים ופוליטיים===

פערים גדולים התקיימו גם בשיטות כלכליות מסורתיות כמו בסין ובהודו ובאירופה של ימי הביניים, אולם פערים אלה הוצדקו בזמנו על ידי "הסדר הטבעי" - השליט והאליטה שולטים בחסדי האלים, שמחבבים אותם ומעניקים להם את היכולת להיות יותר עשירים וחזקים מרוב הציבור. כוח כלכלי היה במשך רוב הזמן תוצאה של כוח פוליטי (גביית מיסים, יכולת אכיפת מונופול) ולא להפך. בתקופות קודמות חשבו ש[[עוני]], גם כזה שמוביל למוות בתוך כמה ימים בגלל רעב או קור הוא בלתי נמנע. עם עליית הקפיטליזם והזמינות של מוצרים ומזון, השתנשתה גישה זו וחברות ציפו יותר ויותר כי היות ויש שפע רב כל כך לא ייתכן שיהיו אנשים שיגוועו ברעב.  

פערים גדולים התקיימו גם בשיטות כלכליות מסורתיות כמו בסין ובהודו ובאירופה של ימי הביניים, אולם פערים אלה הוצדקו בזמנו על ידי "הסדר הטבעי" - השליט והאליטה שולטים בחסדי האלים, שמחבבים אותם ומעניקים להם את היכולת להיות יותר עשירים וחזקים מרוב הציבור. כוח כלכלי היה במשך רוב הזמן תוצאה של כוח פוליטי (גביית מיסים, יכולת אכיפת מונופול) ולא להפך. בתקופות קודמות חשבו ש[[עוני]], גם כזה שמוביל למוות בתוך כמה ימים בגלל רעב או קור הוא בלתי נמנע. עם עליית הקפיטליזם והזמינות של מוצרים ומזון, השתנתה גישה זו וחברות ציפו יותר ויותר כי היות ויש שפע רב כל כך לא ייתכן שיהיו אנשים שיגוועו ברעב.  

[[המהפכה המדעית]], הגידול המהיר בעושר הכלכלי, ואידאולוגיה לפי כדאי לחקור את העולם הן המדעי והן הגאוגרפי כדי לצבור עוד כוח יצרו את תקופה של [[אימפראליזם אירופאי]] שהגיעו לשיא במאות ה-18 ו-19. בריטניה, צרפת, הולנד, ספרד ופורטוגל השתלטו החל מהמאה ה-16 על חלקים גדולים של העולם, תוך שהם דוחקים ולפעמים משמידים עמים ילדיים באמריקה, אפריקה, אסיה, איי אינדונזיה, ואוסטרליה. כתוצאה מכך יוצאה האידאולוגיה של הקפיטליזם , כמו גם עקרונות אחרים של מערב אירופה אל שאר העולם.  

[[המהפכה המדעית]], הגידול המהיר בעושר הכלכלי, ואידאולוגיה לפי כדאי לחקור את העולם הן המדעי והן הגאוגרפי כדי לצבור עוד כוח יצרו את תקופה של [[אימפראליזם אירופאי]] שהגיעו לשיא במאות ה-18 ו-19. בריטניה, צרפת, הולנד, ספרד ופורטוגל השתלטו החל מהמאה ה-16 על חלקים גדולים של העולם, תוך שהם דוחקים ולפעמים משמידים עמים ילידים באמריקה, אפריקה, אסיה, איי אינדונזיה, ואוסטרליה. כתוצאה מכך יוצאה האידאולוגיה של הקפיטליזם, כמו גם עקרונות אחרים של מערב אירופה אל שאר העולם.  

האימפריאליזם יצר פערים גדולים בין אומות, כאשר העמים הכובשים ניצלו את כוחם כדי להשתלט על [[משאבי טבע]] של העמים הנכבשים וכן כדי לקיים הסדרים של עבדות וניצול מול העמים הילידיים. כך לדוגמא ציד כושים מאפריקה והעברתם לעבודות מטעים באמריקה (בעיקר למטעי קנה סוכר, טבק וכותנה) הוביל להרג של עשרות מיליוני שחורים. עוד קודם לכן הפלישה האמיפרליסטית הובילה לייבוא מחלות מאסיה אל היבשות האחרות ושיטות של מיסוי, דחיקה משטחי קרקע, ומלחמות הובילו להכחדה של עמים רבים בצפון ובדרום אמריקה.  

האימפריאליזם יצר פערים גדולים בין אומות, כאשר העמים הכובשים ניצלו את כוחם כדי להשתלט על [[משאבי טבע]] של העמים הנכבשים וכן כדי לקיים הסדרים של עבדות וניצול מול העמים הילידיים. כך לדוגמא ציד כושים מאפריקה והעברתם לעבודות מטעים באמריקה (בעיקר למטעי קנה סוכר, טבק וכותנה) הוביל להרג של עשרות מיליוני שחורים. עוד קודם לכן הפלישה האימפריאליסטית הובילה לייבוא מחלות מאסיה אל היבשות האחרות ושיטות של מיסוי, דחיקה משטחי קרקע, ומלחמות הובילו להכחדה של עמים רבים בצפון ובדרום אמריקה.  

המשך אי השוויון בין אומות במסגרת הקפטיליזם נמשך עד היום. כך שבעוד כמיליארד אנשים במערב חיים עם רמות צריכה ואיכות חיים גבוהות בצורה חסרת תקדים היסטורי, כמיליארד אנשים החיים באפריקה ודרום מזרח אסיה סובלים מתת תזונה, מגפות, מלחמות על משאבים, זיהום ועוד.  

המשך אי השוויון בין אומות במסגרת הקפיטליזם נמשך עד היום. כך שבעוד כמיליארד אנשים במערב חיים עם רמות צריכה ואיכות חיים גבוהות בצורה חסרת תקדים היסטורי, כמיליארד אנשים החיים באפריקה ודרום מזרח אסיה סובלים מתת תזונה, מגפות, מלחמות על משאבים, זיהום ועוד.  

בעשורים האחרונים, עם התפשטות הקפיטליזם וה[[גלובליזציה]], יש מגמה של צמצום הפער בין המדינות העניות לעשירות. תוחלת החיים הממוצעת עולה בכל מדינות העולם, ואיתה גם רמות הייצור והצריכה. הדבר ניכר בעיקר במזרח אירופה, דרום אמריקה, סין והודו. עם זאת, קיימים עדיין פערים גדולים בין עניי העולם לתושביו העשירים ומגבלות משאבים וסביבה, כמו גם לחצים פוליטיים וכלכליים משאירים את העוני והפערים הגדולים כתופעה משמעותית. כמו כן, לצד הירידה בפערים בין אומות, יש עליה בפערים כלכליים בתוך מדינות.

בעשורים האחרונים, עם התפשטות הקפיטליזם וה[[גלובליזציה]], יש מגמה של צמצום הפער בין המדינות העניות לעשירות. תוחלת החיים הממוצעת עולה בכל מדינות העולם, ואיתה גם רמות הייצור והצריכה. הדבר ניכר בעיקר במזרח אירופה, דרום אמריקה, סין והודו. עם זאת, קיימים עדיין פערים גדולים בין עניי העולם לתושביו העשירים ומגבלות משאבים וסביבה, כמו גם לחצים פוליטיים וכלכליים משאירים את העוני והפערים הגדולים כתופעה משמעותית. כמו כן, לצד הירידה בפערים בין אומות, יש עליה בפערים כלכליים בתוך מדינות.

===קולוניאליזם===

===קולוניאליזם===

הגידול המהיר בעושר כלכלי, יחד עם פיתוחי הטכנולוגיה, הגידול המהיר באוכלוסייה, הגידול בהשכלה וביכולות להשפיע בצורה מהירה על התודעה של המוני אנשים על ידי תקשורת ההמונים. אפשר למדינות קפיטליסטיות להנות מעוצמה צבאית חסרת תקדים ולכונן עידן של [[קולוניאליזם]], כך שמדינות אירופה וארצות הברית הקפיטלסטיות כבשו בצורה ישירה או השפיעו בצורה חזקה על שאר מדינות העולם.  

הגידול המהיר בעושר כלכלי, יחד עם פיתוחי הטכנולוגיה, הגידול המהיר באוכלוסייה, הגידול בהשכלה וביכולות להשפיע בצורה מהירה על התודעה של המוני אנשים על ידי תקשורת ההמונים. אפשר למדינות קפיטליסטיות להנות מעוצמה צבאית חסרת תקדים ולכונן עידן של [[קולוניאליזם]], כך שמדינות אירופה וארצות הברית הקפיטליסטיות כבשו בצורה ישירה או השפיעו בצורה חזקה על שאר מדינות העולם.  

לאחר מלחמת העולם השניה, החלה נסיגה בקולוניזלים. עם זאת, המדינות העשירות והחזקות נהנות עדיין מהשפעה גדולה על מדינות עניות יותר. דפוסים אלה משתנים עם הזמן כאשר חלק מהכוח הפוליטי והצבאי זורמים אל מדינות עניות יותר, וחלק מהכוח הפוליטי עובר ממשלות לידי תאגידים מצד אחד ולאזרחים מצד שני.

לאחר מלחמת העולם השניה, החלה נסיגה בקולוניזלים. עם זאת, המדינות העשירות והחזקות נהנות עדיין מהשפעה גדולה על מדינות עניות יותר. דפוסים אלה משתנים עם הזמן כאשר חלק מהכוח הפוליטי והצבאי זורמים אל מדינות עניות יותר, וחלק מהכוח הפוליטי עובר ממשלות לידי תאגידים מצד אחד ולאזרחים מצד שני.

===הרס סביבתי ובעיות קיימות===

===הרס סביבתי ובעיות קיימות===

{{הפניה לערך מורחב|השפעה סביבתית}}

{{הפניה לערך מורחב|השפעה סביבתית}}

מאפיינים רבים של הקפיטליזם - [[צמיחה כלכלית|הגידול הכלכלי והתעשייתי]], [[גידול אוכלוסין|הגידול באוכלוסייה]], פיתוח השטחים החקלאיים ושטחי ההתיישבות על חשבון שטחי בר וטבע, הגידול בביקוש למשאבי טבע מתכלים ומתחדשים, השינויים הטכנולוגים, וכן התסיסה החברתית והפוליטית , אי השוויון ומבנה מערכת הכספים בקפיטליזם, תורמים כולם להשפעות סביבתיות חסרות תקדים בהיקפן.  

מאפיינים רבים של הקפיטליזם - [[צמיחה כלכלית|הגידול הכלכלי והתעשייתי]], [[גידול אוכלוסין|הגידול באוכלוסייה]], פיתוח השטחים החקלאיים ושטחי ההתיישבות על חשבון שטחי בר וטבע, הגידול בביקוש למשאבי טבע מתכלים ומתחדשים, השינויים הטכנולוגים, וכן התסיסה החברתית והפוליטית, אי השוויון ומבנה מערכת הכספים בקפיטליזם, תורמים כולם להשפעות סביבתיות חסרות תקדים בהיקפן.  

הקפיטליזם הביא לניצול גדל והולך של [[משאבים מתכלים]] והעלה חשש של [[דלדול משאבים מתכלים]] והרס של [[משאבים מתחדשים]] כמו יערות ושדות מדגה. הייצור רחב-ההיקף גרר גם בעיות גדולות של [[זיהום]] והשפעות גדלות על [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] ועל [[מחזור אקולוגי|המחזורים האקולוגיים]] שהביאו לפגיעה ב[[שירותי המערכת האקולוגית]] ול[[הכחדה המונית]]. עם עליית הקפיטליזם התפתחו הזרמים של [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] שמצביעות על הבעיות הסביבתיות שיש בקפיטליזם וכן על הבעיות החברתיות שקשורות לבעיות אלה, מזינות אותן וניזונות מהן.

הקפיטליזם הביא לניצול גדל והולך של [[משאבים מתכלים]] והעלה חשש של [[דלדול משאבים מתכלים]] והרס של [[משאבים מתחדשים]] כמו יערות ושדות מדגה. הייצור רחב-ההיקף גרר גם בעיות גדולות של [[זיהום]] והשפעות גדלות על [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] ועל [[מחזור אקולוגי|המחזורים האקולוגיים]] שהביאו לפגיעה ב[[שירותי המערכת האקולוגית]] ול[[הכחדה המונית]]. עם עליית הקפיטליזם התפתחו הזרמים של [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] שמצביעות על הבעיות הסביבתיות שיש בקפיטליזם וכן על הבעיות החברתיות שקשורות לבעיות אלה, מזינות אותן וניזונות מהן.

פרופ' [[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]], 2011 הרצאות בוידאו, Youtube:  

פרופ' [[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]], 2011 הרצאות בוידאו, Youtube:  

* [http://www.youtube.com/watch?v=SIS8rYaeZ_w הדת הקפיטליסטית]  שעור 20: אגואיזם הוא אלטוריזם, הדיבר הראשון של הדת הקפיטליסטית,  צמיחה הולכת וגוברת  מימון האימפריאליזם על ידי משקיעים פרטיים • חברה בע"מ • עסקי הביטוח • השוק ההולנדי מנצח את מלך ספרד • מעגל הקסמים של אשראי ומלחמה  • בועת המיסיסיפי  • אימפריה של חנוונים  • בשם ההון  •  צמיחה מבוקרת

* [http://www.youtube.com/watch?v=SIS8rYaeZ_w הדת הקפיטליסטית]  שעור 20: אגואיזם הוא אלטוריזם, הדיבר הראשון של הדת הקפיטליסטית,  צמיחה הולכת וגוברת  מימון האימפריאליזם על ידי משקיעים פרטיים • חברה בע"מ • עסקי הביטוח • השוק ההולנדי מנצח את מלך ספרד • מעגל הקסמים של אשראי ומלחמה  • בועת המיסיסיפי  • אימפריה של חנוונים  • בשם ההון  •  צמיחה מבוקרת

* [http://www.youtube.com/watch?v=svQLkP4SHJE המהפכה התעשייתית] שעור 21: סחר העבדים האטלנטי, המהפכה התעשייתית,  מהפכת המרת האנרגיה, תעשיית השניצלים, צרות של עשירים, הדיבר השני של הדת הקפיטלסטית

* [http://www.youtube.com/watch?v=svQLkP4SHJE המהפכה התעשייתית] שעור 21: סחר העבדים האטלנטי, המהפכה התעשייתית,  מהפכת המרת האנרגיה, תעשיית השניצלים, צרות של עשירים, הדיבר השני של הדת הקפיטליסטית

* [http://www.youtube.com/watch?v=S92W7eDyDdM סדר במהפכה מתמדת] שעור 22. זמן לאחר המהפכה התעשייתית, קהילה ומשפחה מול מדינה ושוק

* [http://www.youtube.com/watch?v=S92W7eDyDdM סדר במהפכה מתמדת] שעור 22. זמן לאחר המהפכה התעשייתית, קהילה ומשפחה מול מדינה ושוק