שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 41: שורה 41:  
יש הבדלים ניכרים בין ההשפעות הבריאותיות שעלולות להגרם עקב חשיפה לחומרים אורגניים נדיפים. חלקם רעילים מאוד, חלקם מסרטנים ולחלק מהם אין השפעה בריאותית ידועה. כמו עם מזהמים אחרים, היקף ואופי ההשפעה הבריאותית תלויים בגורמים רבים, כולל רמת החשיפה ומשך זמן החשיפה. כיום, לא הרבה ידוע על ההשפעות הבריאותיות של החומרים האורגניים המתנדפים מתכולה ביתית.<ref name="health"/>
 
יש הבדלים ניכרים בין ההשפעות הבריאותיות שעלולות להגרם עקב חשיפה לחומרים אורגניים נדיפים. חלקם רעילים מאוד, חלקם מסרטנים ולחלק מהם אין השפעה בריאותית ידועה. כמו עם מזהמים אחרים, היקף ואופי ההשפעה הבריאותית תלויים בגורמים רבים, כולל רמת החשיפה ומשך זמן החשיפה. כיום, לא הרבה ידוע על ההשפעות הבריאותיות של החומרים האורגניים המתנדפים מתכולה ביתית.<ref name="health"/>
   −
מתאן אינו נחשב בדרך כלל לסכנה בריאותית, אם כי חשיפה עליו בריכוז גבוה עלולה לגרום לחנק.
  −
  −
מתוך התרכובות האורגניות הנדיפות שאינן מתאן (NMVOCs), נחשבות התרכובות הארומטיות , [[טולן]] (Toluene) ו[[קסילן]] (Xylene ) חשודים כ[[חומר מסרטן|חומרים מסרטנים]] ועלולים לגרום ל[[לוקמיה]] בגלל חשיפה ממושכת. [[בנזן]] הוא [[מסרטן וודאי בבני אדם]] ונחשב גם כ[[חומר טרטוגני]] (גורם נזק לעוברים) בבני אדם.<ref name="sviva_milon">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Benzene.aspx בנזן] במילון החומרים המזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]]</ref> [[3,1 בוטאדיאן]] (1,3-Butadiene ) היא תרכובות מסוכנת נוספת שמקושרת בדרך כלל עם תעשייה. היא מסרטן וודאי בבני אדם [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_IARC_Group_1_carcinogens] וחשודה גם כ[[טרטוגן]] - חומר שגורם מומים בעוברים.
   
{{גורם מסרטן וודאי}}
 
{{גורם מסרטן וודאי}}
 +
* מתוך התרכובות האורגניות הנדיפות שאינן מתאן (NMVOCs), נחשבות התרכובות הארומטיות , '''[[טולן]]''' (Toluene) ו'''[[קסילן]]''' (Xylene ) חשודים כ[[חומר מסרטן|חומרים מסרטנים]] ועלולים לגרום ל[[לוקמיה]] בגלל חשיפה ממושכת.
 +
* '''[[בנזן]]''' הוא [[מסרטן וודאי בבני אדם]] ונחשב גם כ[[חומר טרטוגני]] (גורם נזק לעוברים) בבני אדם.<ref name="sviva_milon">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Benzene.aspx בנזן] במילון החומרים המזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]]</ref>
 +
* '''[[3,1 בוטאדיאן]]''' (1,3-Butadiene ) היא תרכובות מסוכנת נוספת שמקושרת בדרך כלל עם תעשייה. היא מסרטן וודאי בבני אדם [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_IARC_Group_1_carcinogens] וחשודה גם כ[[טרטוגן]] - חומר שגורם מומים בעוברים.
 +
* '''[[פורמלדהיד]]''' הוא גז חסר צבע ובעל ריח חריף, ומזהם אוויר מסוכן. הוא ידוע כחומר הגורם לגירוי יתר בעין, קשיי נשימה, בחילות וגירויים באף ובגרון. בשנת 2004 קבע הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן כי פורמלדהיד הוא מסרטן וודאי בבני אדם.
 +
* '''[[טריכלורואתילן]]''' ו'''[[טטרהכלורואתילן]]''' הן תרכובות אורגניות רעילות מאד, ונחשבות כמסרטנות סבירות בבני אדם. החשיפה עליהן עלולה להגרם עקב חשיפה למוצרים שפולטים אותם בסביבה הביתית או עקב פעפוע שלהם לקרקע מ[[זיהום קרקע]].
    
חשיפה לחומרים אורגניים נדיפים עלולה לגרום לגירוי עיניים, אף וגרון, לכאבי ראש, לאיבוד הקואורדינציה, לבחילות לקוצר נשימה,
 
חשיפה לחומרים אורגניים נדיפים עלולה לגרום לגירוי עיניים, אף וגרון, לכאבי ראש, לאיבוד הקואורדינציה, לבחילות לקוצר נשימה,
שורה 50: שורה 52:     
מחקר משותף של חוקרים מבית הספר לבריאות ציבורית בהרווארד, ושל בית הספר לבריאות ציבורית מאוניברסיטת Kalstad  בשבדיה שנערך בשנת 2010 בעריכתו של Hyunok Choi, ופורסם ב-journal of the Public Library of Science מצא כי ילדים הישנים בחדרים שפלטו אדים מצבעים וממיסים על בסיס מים, הם בעלי סיכוי גבוה פי שתיים עד פי 4 לסבול מ[[אסתמה]] ו[[אלרגיות]]. [http://www.environmentalhealthnews.org/ehs/news/glycol-ethers-and-allergies] המדענים מדדו את ריכוזי תרכובות propylene glycol וglycol ethers  הידועות כ-PGE באוויר החדרים של 400 ילדים בגילי 1-4 ומצאו כי ילדים שישנו בחדרים עם ריכוז גבוה יותר של חומרים אלה היו בעלי סיכוי גבוה בהרבה לסבול מאסתמה, מגודש באף או מאקזמה. מטרת המחקר היתה לגלות את ההשפעות הבריאותיות של חומרים אורגניים נדיפים שנפוצות בבתים. מתוך מאות תרכובות שנבדקו מתוך 8 קטגוריות, נמצאו תוצאות רק לקבוצה אחת PGE, שיש לה קשר עם אלרגיות ו[[אסתמה]]. המחקר מפתיע במיוחד היות ו-PGE נמצאים בשימוש רחב בצבעים ובממיסים וכן בנוזלי ניקוי כגון מנקי חלונות, הם נחשבים נקיים יותר בגלל שיש להם נדיפות נמוכה יותר, יחסית לצבעים הרעילים וממיסים על בסיס שמן. המקור ל-PGE אינו לגמרי ברור שכן הם יכולים להמשיך להתנדף במשך חודשים ואולי גם שנים, אבל בקרב 63% מאלו שהיו אצלהם ריכוזי PGE גבוהים, צבעו את אחד החדרים בבית בזמן שהם נולדו או לאחר מכן. הדרך בה תרכובות glycol עלולות לגרור תגובות אלרגיה או אסתמה אינה ברורה, אבל החוקרים טוענים כי כבר 30 שנה ידוע כי שאיפה של propylene glycol methyl ether גורמת לגירוי של מערות האף בקרב בני אדם ועכברי מעבדה. [http://www.scientificamerican.com/article/volatile-organic-compounds/]
 
מחקר משותף של חוקרים מבית הספר לבריאות ציבורית בהרווארד, ושל בית הספר לבריאות ציבורית מאוניברסיטת Kalstad  בשבדיה שנערך בשנת 2010 בעריכתו של Hyunok Choi, ופורסם ב-journal of the Public Library of Science מצא כי ילדים הישנים בחדרים שפלטו אדים מצבעים וממיסים על בסיס מים, הם בעלי סיכוי גבוה פי שתיים עד פי 4 לסבול מ[[אסתמה]] ו[[אלרגיות]]. [http://www.environmentalhealthnews.org/ehs/news/glycol-ethers-and-allergies] המדענים מדדו את ריכוזי תרכובות propylene glycol וglycol ethers  הידועות כ-PGE באוויר החדרים של 400 ילדים בגילי 1-4 ומצאו כי ילדים שישנו בחדרים עם ריכוז גבוה יותר של חומרים אלה היו בעלי סיכוי גבוה בהרבה לסבול מאסתמה, מגודש באף או מאקזמה. מטרת המחקר היתה לגלות את ההשפעות הבריאותיות של חומרים אורגניים נדיפים שנפוצות בבתים. מתוך מאות תרכובות שנבדקו מתוך 8 קטגוריות, נמצאו תוצאות רק לקבוצה אחת PGE, שיש לה קשר עם אלרגיות ו[[אסתמה]]. המחקר מפתיע במיוחד היות ו-PGE נמצאים בשימוש רחב בצבעים ובממיסים וכן בנוזלי ניקוי כגון מנקי חלונות, הם נחשבים נקיים יותר בגלל שיש להם נדיפות נמוכה יותר, יחסית לצבעים הרעילים וממיסים על בסיס שמן. המקור ל-PGE אינו לגמרי ברור שכן הם יכולים להמשיך להתנדף במשך חודשים ואולי גם שנים, אבל בקרב 63% מאלו שהיו אצלהם ריכוזי PGE גבוהים, צבעו את אחד החדרים בבית בזמן שהם נולדו או לאחר מכן. הדרך בה תרכובות glycol עלולות לגרור תגובות אלרגיה או אסתמה אינה ברורה, אבל החוקרים טוענים כי כבר 30 שנה ידוע כי שאיפה של propylene glycol methyl ether גורמת לגירוי של מערות האף בקרב בני אדם ועכברי מעבדה. [http://www.scientificamerican.com/article/volatile-organic-compounds/]
 +
 +
'''מתאן''' אינו נחשב בדרך כלל לסכנה בריאותית, ולכן מפרידים בין מתאן לבין שאר התרכובות האורגניות הנדיפות. עם זאת  חשיפה עליו בריכוז גבוה עלולה לגרום לחנק. בשנת 2014 מת בישראל נער בן 14 עקב שאיפת מתאן בשעת שאיבת צואת פרות ברפת. [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1053166]
    
==תרומה לזיהום אוויר בתוך הבית==
 
==תרומה לזיהום אוויר בתוך הבית==

תפריט ניווט