שינויים

'''[[זיהום אוויר ביתי|סביבה ביתית]]''': הסקה של מבני ציבור ומגורים, צבעים כדוגמת צבעי קיר, [[חומרי הדברה]], חומרי ניקוי, דבקים, מוצרי קוסמטיקה, חומרי בניה וריהוט ועוד.<ref name="health"/>

'''[[זיהום אוויר ביתי|סביבה ביתית]]''': הסקה של מבני ציבור ומגורים, צבעים כדוגמת צבעי קיר, [[חומרי הדברה]], חומרי ניקוי, דבקים, מוצרי קוסמטיקה, חומרי בניה וריהוט ועוד.<ref name="health"/>

על פי נתוני [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] של ישראל (1999) מקורם של 74% מפליטות הפחמימנים הוא ממנועי [[בנזין]] של [[כלי רכב ממונעים]] - [[מכונית|מכוניות]] , [[אוטובוסים]], [[אופנועים]] ו[[רכבות]]  [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=2124].

על פי נתוני [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] של ישראל (1999) מקורם של 74% מפליטות הפחמימנים הוא ממנועי [[בנזין]] של [[כלי רכב ממונעים]] - [[מכונית|מכוניות]], [[אוטובוסים]], [[אופנועים]] ו[[רכבות]]  [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=2124].

==חשיפה לתרכובות אורגניות נדיפות==

==חשיפה לתרכובות אורגניות נדיפות==

{{גורם מסרטן וודאי}}

{{גורם מסרטן וודאי}}

* מתוך התרכובות האורגניות הנדיפות שאינן מתאן (NMVOCs), נחשבות התרכובות הארומטיות , '''[[טולן]]''' (Toluene) ו'''[[קסילן]]''' (Xylene ) חשודים כ[[חומר מסרטן|חומרים מסרטנים]] ועלולים לגרום ל[[לוקמיה]] בגלל חשיפה ממושכת.  

* מתוך התרכובות האורגניות הנדיפות שאינן מתאן (NMVOCs), נחשבות התרכובות הארומטיות, '''[[טולן]]''' (Toluene) ו'''[[קסילן]]''' (Xylene) חשודים כ[[חומר מסרטן|חומרים מסרטנים]] ועלולים לגרום ל[[לוקמיה]] בגלל חשיפה ממושכת.  

* '''[[בנזן]]''' הוא [[מסרטן וודאי בבני אדם]] ונחשב גם כ[[חומר טרטוגני]] (גורם נזק לעוברים) בבני אדם.<ref name="sviva_milon">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Benzene.aspx בנזן] במילון החומרים המזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]]</ref>  

* '''[[בנזן]]''' הוא [[מסרטן וודאי בבני אדם]] ונחשב גם כ[[חומר טרטוגני]] (גורם נזק לעוברים) בבני אדם.<ref name="sviva_milon">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Benzene.aspx בנזן] במילון החומרים המזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]]</ref>  

* '''[[3,1 בוטאדיאן]]''' (1,3-Butadiene ) היא תרכובות מסוכנת נוספת שמקושרת בדרך כלל עם תעשייה. היא מסרטן וודאי בבני אדם [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_IARC_Group_1_carcinogens] וחשודה גם כ[[טרטוגן]] - חומר שגורם מומים בעוברים.  

* '''[[3,1 בוטאדיאן]]''' (1,3-Butadiene ) היא תרכובות מסוכנת נוספת שמקושרת בדרך כלל עם תעשייה. היא מסרטן וודאי בבני אדם [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_IARC_Group_1_carcinogens] וחשודה גם כ[[טרטוגן]] - חומר שגורם מומים בעוברים.  

לתגובת עור אלרגית לעייפות וסחרחורת ואף לפגיעה בכבד, בכליות ובמערכת העצבים המרכזית.<ref name="health"/>  

לתגובת עור אלרגית לעייפות וסחרחורת ואף לפגיעה בכבד, בכליות ובמערכת העצבים המרכזית.<ref name="health"/>  

מחקר משותף של חוקרים מבית הספר לבריאות ציבורית בהרווארד, ושל בית הספר לבריאות ציבורית מאוניברסיטת Kalstad  בשבדיה שנערך בשנת 2010 בעריכתו של Hyunok Choi, ופורסם ב-journal of the Public Library of Science מצא כי ילדים הישנים בחדרים שפלטו אדים מצבעים וממיסים על בסיס מים, הם בעלי סיכוי גבוה פי שתיים עד פי 4 לסבול מ[[אסתמה]] ו[[אלרגיות]]. [http://www.environmentalhealthnews.org/ehs/news/glycol-ethers-and-allergies] המדענים מדדו את ריכוזי תרכובות propylene glycol וglycol ethers  הידועות כ-PGE באוויר החדרים של 400 ילדים בגילי 1-4 ומצאו כי ילדים שישנו בחדרים עם ריכוז גבוה יותר של חומרים אלה היו בעלי סיכוי גבוה בהרבה לסבול מאסתמה, מגודש באף או מאקזמה. מטרת המחקר היתה לגלות את ההשפעות הבריאותיות של חומרים אורגניים נדיפים שנפוצות בבתים. מתוך מאות תרכובות שנבדקו מתוך 8 קטגוריות, נמצאו תוצאות רק לקבוצה אחת PGE, שיש לה קשר עם אלרגיות ו[[אסתמה]]. המחקר מפתיע במיוחד היות ו-PGE נמצאים בשימוש רחב בצבעים ובממיסים וכן בנוזלי ניקוי כגון מנקי חלונות, הם נחשבים נקיים יותר בגלל שיש להם נדיפות נמוכה יותר, יחסית לצבעים הרעילים וממיסים על בסיס שמן. המקור ל-PGE אינו לגמרי ברור שכן הם יכולים להמשיך להתנדף במשך חודשים ואולי גם שנים, אבל בקרב 63% מאלו שהיו אצלהם ריכוזי PGE גבוהים, צבעו את אחד החדרים בבית בזמן שהם נולדו או לאחר מכן. הדרך בה תרכובות glycol עלולות לגרור תגובות אלרגיה או אסתמה אינה ברורה, אבל החוקרים טוענים כי כבר 30 שנה ידוע כי שאיפה של propylene glycol methyl ether גורמת לגירוי של מערות האף בקרב בני אדם ועכברי מעבדה. [http://www.scientificamerican.com/article/volatile-organic-compounds/]

מחקר משותף של חוקרים מבית הספר לבריאות ציבורית בהרווארד, ושל בית הספר לבריאות ציבורית מאוניברסיטת Kalstad  בשבדיה שנערך בשנת 2010 בעריכתו של Hyunok Choi, ופורסם ב-journal of the Public Library of Science מצא כי ילדים הישנים בחדרים שפלטו אדים מצבעים וממיסים על בסיס מים, הם בעלי סיכוי גבוה פי שתיים עד פי 4 לסבול מ[[אסתמה]] ו[[אלרגיות]]. [http://www.environmentalhealthnews.org/ehs/news/glycol-ethers-and-allergies] המדענים מדדו את ריכוזי תרכובות propylene glycol וglycol ethers  הידועות כ-PGE באוויר החדרים של 400 ילדים בגילאי 1-4 ומצאו כי ילדים שישנו בחדרים עם ריכוז גבוה יותר של חומרים אלה היו בעלי סיכוי גבוה בהרבה לסבול מאסתמה, מגודש באף או מאקזמה. מטרת המחקר היתה לגלות את ההשפעות הבריאותיות של חומרים אורגניים נדיפים שנפוצות בבתים. מתוך מאות תרכובות שנבדקו מתוך 8 קטגוריות, נמצאו תוצאות רק לקבוצה אחת PGE, שיש לה קשר עם אלרגיות ו[[אסתמה]]. המחקר מפתיע במיוחד היות ו-PGE נמצאים בשימוש רחב בצבעים ובממיסים וכן בנוזלי ניקוי כגון מנקי חלונות, הם נחשבים נקיים יותר בגלל שיש להם נדיפות נמוכה יותר, יחסית לצבעים הרעילים וממיסים על בסיס שמן. המקור ל-PGE אינו לגמרי ברור שכן הם יכולים להמשיך להתנדף במשך חודשים ואולי גם שנים, אבל בקרב 63% מאלו שהיו אצלהם ריכוזי PGE גבוהים, צבעו את אחד החדרים בבית בזמן שהם נולדו או לאחר מכן. הדרך בה תרכובות glycol עלולות לגרור תגובות אלרגיה או אסתמה אינה ברורה, אבל החוקרים טוענים כי כבר 30 שנה ידוע כי שאיפה של propylene glycol methyl ether גורמת לגירוי של מערות האף בקרב בני אדם ועכברי מעבדה. [http://www.scientificamerican.com/article/volatile-organic-compounds/]

'''מתאן''' אינו נחשב בדרך כלל לסכנה בריאותית, ולכן מפרידים בין מתאן לבין שאר התרכובות האורגניות הנדיפות. עם זאת  חשיפה עליו בריכוז גבוה עלולה לגרום לחנק. בשנת 2014 מת בישראל נער בן 14 עקב שאיפת מתאן בשעת שאיבת צואת פרות ברפת. [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1053166]

'''מתאן''' אינו נחשב בדרך כלל לסכנה בריאותית, ולכן מפרידים בין מתאן לבין שאר התרכובות האורגניות הנדיפות. עם זאת  חשיפה עליו בריכוז גבוה עלולה לגרום לחנק. בשנת 2014 מת בישראל נער בן 14 עקב שאיפת מתאן בשעת שאיבת צואת פרות ברפת. [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1053166]

[[זיהום האוויר במפרץ חיפה|בחיפה וסביבתה קיים זיהום אוויר]] ממפעלים ומתחבורה כאחד. לפי הודעת ממשל ישראל מ-2015, באיזור קיים זיהום חריג של חומרים אורגניים נדיפים. כמו כן נפלטות באיזור כמויות משמעותיות של [[מתכות כבדות]] ממפעלים. באפריל 2015 התרחשה שערורייה תקשורתית וציבורית בעקבות פרסומים על נתונים על תחלואה עודפת ב[[סרטן בישראל|סרטן בחיפה]]. בספטמבר 2015 הכריזה ממשלת ישראל שבאיזור חיפה יש זיהום אוויר חריג ונתוני תחלואה עודפת. בעקבות הדבר החליטה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית להפחתת הזיהום ממפעלים וכלי רכב בחיפה.<ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref> במקביל קיים מאבק ציבורי למניעת הרחבת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה.

[[זיהום האוויר במפרץ חיפה|בחיפה וסביבתה קיים זיהום אוויר]] ממפעלים ומתחבורה כאחד. לפי הודעת ממשל ישראל מ-2015, באיזור קיים זיהום חריג של חומרים אורגניים נדיפים. כמו כן נפלטות באיזור כמויות משמעותיות של [[מתכות כבדות]] ממפעלים. באפריל 2015 התרחשה שערורייה תקשורתית וציבורית בעקבות פרסומים על נתונים על תחלואה עודפת ב[[סרטן בישראל|סרטן בחיפה]]. בספטמבר 2015 הכריזה ממשלת ישראל שבאיזור חיפה יש זיהום אוויר חריג ונתוני תחלואה עודפת. בעקבות הדבר החליטה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית להפחתת הזיהום ממפעלים וכלי רכב בחיפה.<ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref> במקביל קיים מאבק ציבורי למניעת הרחבת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה.

בינואר 2016 פורסמו נתונים ראשונים של המחקר האפידמיולוגי על [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|תחלואה וזיהום אוויר במפרץ חיפה]] שהחל במרץ 2015. לפי נתונים אלה בשלושה מוקדי זיהום בחיפה - קרית חיים וקרית ביאליק, דרום-מזרח קרית טבעון ורכס הכרמל בצד שפונה לאזור התעשייה - נולדו תינוקות במשקל נמוך ובהיקפי ראש קטנים ב-30%-20% ביחס ליתר השכונות בחיפה והסביבה.  מסקנות הביניים של המחקר אמורות להתפרסם במרץ 2016. ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, טען כי לידה במשקל נמוך מגבירה את הסיכון לתמותה לאחר הלידה ולסיבוכים סביבה. בגילאים מאוחרים יותר, עלול המשקל הנמוך להוביל ל[[סוכרת]], ללחץ דם גבוה, לבעיות נשימתיות דוגמת [[אסתמה]], ולבעיות קוגנטיביות כמו ירידה באיי-קיו. החוקרים מקשרים בין בעיות אלה לבין חשיפה לחומרים אורגניים נדיפים כמו [[בנזן]], שנפלטים ממפעלי האזור, ונמצאים באיזור מפרץ חיפה בריכוז גבוה מהמותר.<ref name="haaretz_jan_2016">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.2835942 מחקר: תינוקות במוקדי זיהום באזור חיפה נולדים במשקל נמוך ובהיקפי ראש קטנים]  צפריר רינת, עידו אפרתי, נעה שפיגל , הארץ, 31.01.2016</ref>

בינואר 2016 פורסמו נתונים ראשונים של המחקר האפידמיולוגי על [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|תחלואה וזיהום אוויר במפרץ חיפה]] שהחל במרץ 2015. לפי נתונים אלה בשלושה מוקדי זיהום בחיפה - קרית חיים וקרית ביאליק, דרום-מזרח קרית טבעון ורכס הכרמל בצד שפונה לאזור התעשייה - נולדו תינוקות במשקל נמוך ובהיקפי ראש קטנים ב-30%-20% ביחס ליתר השכונות בחיפה והסביבה.  מסקנות הביניים של המחקר אמורות להתפרסם במרץ 2016. ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, טען כי לידה במשקל נמוך מגבירה את הסיכון לתמותה לאחר הלידה ולסיבוכים סביבה. בגילאים מאוחרים יותר, עלול המשקל הנמוך להוביל ל[[סוכרת]], ללחץ דם גבוה, לבעיות נשימתיות דוגמת [[אסתמה]], ולבעיות קוגנטיביות כמו ירידה באיי-קיו. החוקרים מקשרים בין בעיות אלה לבין חשיפה לחומרים אורגניים נדיפים כמו [[בנזן]], שנפלטים ממפעלי האזור, ונמצאים באיזור מפרץ חיפה בריכוז גבוה מהמותר.<ref name="haaretz_jan_2016">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.2835942 מחקר: תינוקות במוקדי זיהום באזור חיפה נולדים במשקל נמוך ובהיקפי ראש קטנים]  צפריר רינת, עידו אפרתי, נעה שפיגל, הארץ, 31.01.2016</ref>

[[אוזון בגובה הקרקע]] נוצר מתגובות של תרכובות אורגניות נדיפות עם קרינת שמש. כך, למשל, עשוי להיווצר אוזון מהגז NO הנוצר בריאקציה בצילינדר של מנוע בעירה פנימית המצוי במכוניות שמונעות על ידי בנזין ודיזל. לפי פרסום של המשרד להגנת הסביבה משנת 2015, לא נצפתה מגמה של שינוי בעשור האחרון בריכוז האוזון בישראל (בניגוד לירידה בחלק מהמזהמים האחרים). הריכוזים השנתיים של אוזון בפנים הארץ, בשדרת ההר ובעמקים הם גבוהים. האוזון נוצר במורד הרוח הרחק ממקורות הפליטה. ריכוזי הרקע של האוזון בישראל הינם כהמלצת ארגון הבריאות העולמי. ריכוזי הרקע הם גבוהים, עקב קרינת השמש החזקה בארץ והסעת מזהמים לאזורנו מארצות אירופה.<ref name="sviva_2015">ד"ר לבנה קורדובה - ביז'ונר ,[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0777.aspx דו"ח מגמות ניטור איכות אוויר 2001-2013] המשרד להגנת הסביבה, 17/02/2015 </ref>

[[אוזון בגובה הקרקע]] נוצר מתגובות של תרכובות אורגניות נדיפות עם קרינת שמש. כך, למשל, עשוי להיווצר אוזון מהגז NO הנוצר בריאקציה בצילינדר של מנוע בעירה פנימית המצוי במכוניות שמונעות על ידי בנזין ודיזל. לפי פרסום של המשרד להגנת הסביבה משנת 2015, לא נצפתה מגמה של שינוי בעשור האחרון בריכוז האוזון בישראל (בניגוד לירידה בחלק מהמזהמים האחרים). הריכוזים השנתיים של אוזון בפנים הארץ, בשדרת ההר ובעמקים הם גבוהים. האוזון נוצר במורד הרוח הרחק ממקורות הפליטה. ריכוזי הרקע של האוזון בישראל הינם כהמלצת ארגון הבריאות העולמי. ריכוזי הרקע הם גבוהים, עקב קרינת השמש החזקה בארץ והסעת מזהמים לאזורנו מארצות אירופה.<ref name="sviva_2015">ד"ר לבנה קורדובה - ביז'ונר, [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0777.aspx דו"ח מגמות ניטור איכות אוויר 2001-2013] המשרד להגנת הסביבה, 17/02/2015 </ref>

[[קובץ:זיהום מי תהום בגוש דן בחומרים אורגניים נדיפים.PNG|350px|ממוזער|התפרשות מזהמים של חומרים אורגניים נדיפים (חלקם מכיל חומרים מסרטנים) [[זיהום מים בישראל|במי התהום]] בגוש דן בשנים 1999-2001. הדבר ממחיש את הפריסה הרחבה של [[זיהום קרקע בישראל]]]]

[[קובץ:זיהום מי תהום בגוש דן בחומרים אורגניים נדיפים.PNG|350px|ממוזער|התפרשות מזהמים של חומרים אורגניים נדיפים (חלקם מכיל חומרים מסרטנים) [[זיהום מים בישראל|במי התהום]] בגוש דן בשנים 1999-2001. הדבר ממחיש את הפריסה הרחבה של [[זיהום קרקע בישראל]]]]