שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 744 בתים ,  19:00, 17 בדצמבר 2017
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:     
==רקע היסטורי להאצת החיים==
 
==רקע היסטורי להאצת החיים==
התרבות המערבית ובמיוחד [[תרבות הצריכה]] היא תרבות לינארית, שבה יש התקדמות של הזמן של כלל האנושות, וכן התקדמות של השעון האישי. בניגוד לכך בתרבויות עתיקות רבות (כמו בתרבות ההודית, ובתרבות היוונית העתיקה) הזמן נתפס כדבר שיש בו מחזורים רבים, מהם קצרים ומהם ארוכים מאוד.  
+
התרבות המערבית ובמיוחד [[תרבות הצריכה]] היא תרבות לינארית, שבה יש תפיסה של [[מיתוס הקדמה|התקדמות]] של הזמן של כלל האנושות, וכן התקדמות של השעון האישי. בניגוד לכך בתרבויות עתיקות רבות (כמו בתרבות ההודית, ובתרבות היוונית העתיקה) הזמן נתפס כדבר שיש בו מחזורים רבים, מהם קצרים ומהם [[תהליך ארוך טווח|ארוכים מאוד]].  
   −
הזמן בתרבות המערבית הקפיטליסטית נתפס כמשאב שיש לנצל אותו ביעילות המקסימלית, והתוצאה היא לנסות להאיץ כל פעילות כך שתיקח פחות זמן ותפנה זמן שיאפשר לבצע פעילות אחרות.  
+
הזמן בתרבות המערבית [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]] נתפס כמשאב שיש לנצל אותו ב[[יעילות]] המקסימלית, והתוצאה היא לנסות להאיץ כל פעילות כך שתיקח פחות זמן ותפנה זמן שיאפשר לבצע פעילות אחרות.  
   −
לפחות בחלק מהחברות של לקטים- ציידים, הייתה משמעות גדולה לתקופות של מנוחה ואי עשיה. זאת משום שפעילות רבה מידי צרכה אנרגיה רבה יותר, ובין תקופות של ציד ונדודים, במקומות בהם המזון שופע, אין היגיון לקיום של פעילות יצרנית מיותרת שממילא אין איך לאגור את פירותיה. בחברה החקלאית הפרה-תעשייתית, איכרים שחיו על פי זמני העונות והזמנים של המשק החקלאי, בהן הזמן מתקדם על פי זמני החמה ועל פי עונות השנה ותקופות הגידול של הצמחים ובעלי החיים.  
+
לפחות בחלק מהחברות של [[לקטים- ציידים]], הייתה משמעות גדולה לתקופות של מנוחה ואי-עשיה. זאת משום שפעילות רבה מידי צרכה [[אנרגיה]] רבה יותר, ובין תקופות של ציד ונדודים, במקומות בהם המזון שופע, אין היגיון לקיום של פעילות יצרנית מיותרת שממילא אין איך לאגור את פירותיה. ב[[המהפכה החקלאית|חברה החקלאית הפרה-תעשייתית]], איכרים שחיו על פי זמני העונות והזמנים של המשק החקלאי, בהן הזמן מתקדם על פי זמני החמה ועל פי עונות השנה ותקופות הגידול של הצמחים ובעלי החיים.  
   −
התעשיינים בתחילת המהפכה התעשייתית היו צריכים ל"אלף" את האיכרים למשטר זמנים ועולם מושגים שונה מזה שהיו מורגלים בו. בתחילת תקופה זו ובתקופות בהן איכרים חדשים רבים באים לעיר, בעלי המפעלים היו צריכים להטיל עונשים כבדים מאוד (כמו גריעת יום עבודה שלם על איחור של דקות מספר לעבודה לדוגמה) כדי להרגיל את האיכרים שהפכו לפועלים להתרגל למושג של שעות ודקות.  
+
התעשיינים בתחילת [[המהפכה התעשייתית]] היו צריכים ל"אלף" את האיכרים למשטר זמנים ועולם מושגים שונה מזה שהיו מורגלים בו. בתחילת תקופה זו ובתקופות בהן איכרים חדשים רבים באים לעיר, בעלי המפעלים היו צריכים להטיל עונשים כבדים מאוד (כמו גריעת יום עבודה שלם על איחור של דקות מספר לעבודה לדוגמה) כדי להרגיל את האיכרים שהפכו לפועלים להתרגל למושג של שעות ודקות.  
   −
ככל שהמכונות הפכו יעילות יותר, וככל שהייצור התבסס יותר על פועלים ומכונות בתוך פסי ייצור, הייתה חשיבות גדולה יותר לפעילות מהירה יותר ומדוייקת יותר של הפועלים. מפעל שהפועלים שלו עבדו במשך שעות רבות ושבו התפוקה לפועל לשעה הייתה גבוהה יותר יכל להנות מיתרון כלכלי על פני מפעלים איטיים יותר - שכן לגבי תשומות קבועות כמו תשלום על שכר דירה או ריבית על קניית המכונות הוא יכל לייצר כמות גדולה יותר של מוצרים לחודש לדוגמה ולכן למכור אותם במחיר נמוך יותר מאשר מפעלים מתחרים.  
+
ככל שהמכונות הפכו יעילות יותר, וככל שהייצור התבסס יותר על פועלים ומכונות בתוך פסי ייצור, הייתה חשיבות גדולה יותר לפעילות מהירה יותר ומדוייקת יותר של הפועלים. מפעל שהפועלים שלו עבדו במשך שעות רבות ושבו התפוקה לפועל לשעה הייתה גבוהה יותר יכל להנות מיתרון כלכלי על פני מפעלים איטיים יותר - שכן לגבי תשומות קבועות כמו תשלום על שכר דירה או [[ריבית]] על קניית המכונות הוא יכל לייצר כמות גדולה יותר של מוצרים לחודש לדוגמה ולכן למכור אותם במחיר נמוך יותר מאשר מפעלים מתחרים. הגיון זה נכון גם לגבי חנויות - ככל שקצב המכירות גדל יותר כך החנות רווחית יותר שכן היא משלמת עלויות קבועות כמו שכר דירה, שכר חודשי ארוננה וכו' בין אם היא מוכרת מעט או הרבה.  
    
ההיגיון התעשייתי והכלכלי הזה נכנס כמושג של "התייעלות" כלפי מימד הזמן - ייצור של יותר מוצרים באותן תשומות של פועלים ומכונות. ובחיים הכלכליים בכלל - השגה של יותר כסף באותו פרק זמן (רעיון של תשואה חלופית לכסף) ומשם גם לחיים הפרטיים - ניסיון להספיק "כמה שיותר" ביחידת זמן אחת.  
 
ההיגיון התעשייתי והכלכלי הזה נכנס כמושג של "התייעלות" כלפי מימד הזמן - ייצור של יותר מוצרים באותן תשומות של פועלים ומכונות. ובחיים הכלכליים בכלל - השגה של יותר כסף באותו פרק זמן (רעיון של תשואה חלופית לכסף) ומשם גם לחיים הפרטיים - ניסיון להספיק "כמה שיותר" ביחידת זמן אחת.  
   −
צורת חשיבה זו נכנסה ליותר ויותר תחומי חיים כך שהממרה של בנג'מין פרנקלין "זמן הוא כסף" הפכה יותר ויותר מקובלת ונפוצה ביותר ויותר פעילויות - כחלק מהחדירה הכללית של תרבות הצריכה - כך לדוגמה גם פעילויות כמו אכילה, קריאה, הליכה או מין הפכו לדבר שיש לבצע אותו במהירות הרבה ביותר - כדי לפנות זמן לפעילויות אחרות.  
+
צורת חשיבה זו נכנסה ליותר ויותר תחומי חיים כך שהממרה של [[בנג'מין פרנקלין]] "זמן הוא כסף" הפכה יותר ויותר מקובלת ונפוצה ביותר ויותר פעילויות - כחלק מהחדירה הכללית של תרבות הצריכה - כך לדוגמה גם פעילויות כמו אכילה, קריאה, הליכה, חיזור, תקשורת עם אנשים אחרים, או מין הפכו לדבר שיש לבצע אותו במהירות הרבה ביותר - כדי לפנות זמן לפעילויות אחרות.  
    
==המחיר של תאוצת החיים==
 
==המחיר של תאוצת החיים==
המגמה של האצת החיים באה עם תג מחיר. התוצאות היו בין היתר התפשטות של מתח נפשי וגופני. שעות שינה מעטות מידי הגורמות לבעיות בריאות רבות, שעות עבודה ארוכות מידי היוצרות בעיות חברתיות ומקטינות את הפיריון בעבודה. האצת החיים בעיר עודדה את המגמות של ניכור והקטינה את האינטראקציה בין אנשים לבין שכניהם והסביבה  העירונית, והאצת החיים בתוך המשפחה גרמה לבעיות משפחתיות.  
+
המגמה של האצת החיים באה עם תג מחיר. התוצאות היו בין היתר התפשטות של [[מתח נפשי]] וגופני. שעות שינה מעטות מידי הגורמות לבעיות בריאות רבות, שעות עבודה ארוכות מידי היוצרות בעיות חברתיות ומקטינות את הפיריון בעבודה. האצת החיים בעיר עודדה את המגמות של ניכור והקטינה את האינטראקציה בין אנשים לבין שכניהם והסביבה  העירונית, והאצת החיים בתוך המשפחה תורמת לבעיות משפחתיות.  
    
אמנם פעילות כלכלית רבה יותר ויעילה יותר פרושה יותר מוצרים, אבל האצת הפעילות הזאת, והתפשטות הרעיון כי ניתן וצריך למהר תמיד, גרמו לבעיות חברתיות וסביבתיות שיש להן גם מחיר כלכלי ופגיעה ברווחה החברתית.  
 
אמנם פעילות כלכלית רבה יותר ויעילה יותר פרושה יותר מוצרים, אבל האצת הפעילות הזאת, והתפשטות הרעיון כי ניתן וצריך למהר תמיד, גרמו לבעיות חברתיות וסביבתיות שיש להן גם מחיר כלכלי ופגיעה ברווחה החברתית.  
    
==התנועה למזון איטי==
 
==התנועה למזון איטי==
מזון מהיר יותר פירושו [[מזון מעובד]] יותר, תעשייתי יותר ומלאכותי יותר. הספר [[אומת המזון המהיר (ספר)|אומת המזון המהיר]] לדוגמה פירט את שלל הבעיות והתופעות החברתיות שסוג כזה של מזון גרר- הן ברשתות למזון מהיר והן כדבר שנכנס לתוך הבתים.  
+
[[מזון מהיר]] יותר פירושו [[מזון מעובד]] יותר, תעשייתי יותר ומלאכותי יותר. הספר [[אומת המזון המהיר (ספר)|אומת המזון המהיר]] לדוגמה פירט את שלל הבעיות והתופעות החברתיות שסוג כזה של מזון גרר- הן ברשתות למזון מהיר והן כדבר שנכנס לתוך הבתים.  
    
[[מזון איטי|התנועה למזון איטי]] צמחה באיטליה ומשם התפשטה למקומות אחרים בעולם. היא קמה בין היתר כתגובת נגד למגמה העולמית של מעבר למזון מהיר ולרשתות של מזון מהיר. על פי התנועה אכילה איטית יותר פרושה הזדמנות טובה למנוחה שהגוף צריך, עיכול נכון יותר ובריא יותר של המזון, תזונה כזו מאפשרת להנות ממזון טרי יותר ושהוא פחות תעשייתי ויותר בריא (לדוגמה פחות שימוש במזון מטוגן). וכמו כן הדבר מאפשר תזונה מקומית יותר שיש לה פחות השפעות סביבתיות ועידוד של [[חקלאות מקומית]] ומעודד גם תעשיית מזון מקומית וקהילתית יותר.
 
[[מזון איטי|התנועה למזון איטי]] צמחה באיטליה ומשם התפשטה למקומות אחרים בעולם. היא קמה בין היתר כתגובת נגד למגמה העולמית של מעבר למזון מהיר ולרשתות של מזון מהיר. על פי התנועה אכילה איטית יותר פרושה הזדמנות טובה למנוחה שהגוף צריך, עיכול נכון יותר ובריא יותר של המזון, תזונה כזו מאפשרת להנות ממזון טרי יותר ושהוא פחות תעשייתי ויותר בריא (לדוגמה פחות שימוש במזון מטוגן). וכמו כן הדבר מאפשר תזונה מקומית יותר שיש לה פחות השפעות סביבתיות ועידוד של [[חקלאות מקומית]] ומעודד גם תעשיית מזון מקומית וקהילתית יותר.
שורה 49: שורה 49:     
==ראו גם==
 
==ראו גם==
* [[מתח נפשי]],[[מזון מהיר]], [[זיהום רעש]]
+
* [[מתח נפשי]],[[מזון מהיר]], [[כלכלת השמנה]], [[זיהום רעש]]
 
* [[אמבט יער]]
 
* [[אמבט יער]]
 
* [[פשטות מרצון]]
 
* [[פשטות מרצון]]
 +
* [[תרבות בת קיימא]]
 +
* [[עקרון ההספק המקסימלי]] - מדוע מערכות מהירות יותר צורכות יותר אנרגיה
 +
* [[טכנולוגיה נאותה]]
    
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

תפריט ניווט