שינויים

במסגרת ה[[חקלאות]] בני האדם מזה אלפי שנים ביצעו ברירה מלאכותית. בדומה למנגנון האבולוציה הטבעית, הם העניקו עדיפות למוטציות אחדות על פני אחרות. לדוגמה ב[[חיטה]] ובמינים אחרים של צמחים בני האדם נתנו עדיפות למוטציה שבה הגרעינים לא נשרו מהגבול עם ההבשלה. מוטציה זו היא חסרון אבולוציוני גדול עבור צמח בר, אבל עבור צמחי חקלאות ולצורכי בני האדם הדבר היוו יתרון גדול שכן בזמן הקציר הזרעים נשארו צמודים לגבעול ולא התפזרו על האדמה. באופן דומה בני אדם טיפחו צמחים ובעלי חיים שהתאימו לצורכיהם יותר, על ידי תהליך ארוך של סלקציה ו"השבחה". להבדיל מהסלקציה הטבעית יש כאן יד מכוונת והאדם יוצר את הסביבה שמאפשרת לצמחים המוטנטים להמשיך ולשגשג, וקיומם הפך תלוי בהמשך קיום האדם.  

במסגרת ה[[חקלאות]] בני האדם מזה אלפי שנים ביצעו ברירה מלאכותית. בדומה למנגנון האבולוציה הטבעית, הם העניקו עדיפות למוטציות אחדות על פני אחרות. לדוגמה ב[[חיטה]] ובמינים אחרים של צמחים בני האדם נתנו עדיפות למוטציה שבה הגרעינים לא נשרו מהגבול עם ההבשלה. מוטציה זו היא חסרון אבולוציוני גדול עבור צמח בר, אבל עבור צמחי חקלאות ולצורכי בני האדם הדבר היוו יתרון גדול שכן בזמן הקציר הזרעים נשארו צמודים לגבעול ולא התפזרו על האדמה. באופן דומה בני אדם טיפחו צמחים ובעלי חיים שהתאימו לצורכיהם יותר, על ידי תהליך ארוך של סלקציה ו"השבחה". להבדיל מהסלקציה הטבעית יש כאן יד מכוונת והאדם יוצר את הסביבה שמאפשרת לצמחים המוטנטים להמשיך ולשגשג, וקיומם הפך תלוי בהמשך קיום האדם.  

הנדסה גנטית מהווה שינוי עקרוני מברירה מלאכותית. בעוד שברירה מלכותית יכולה רק להתקדם בקצב שמכתיבות מוטציות טבעיות, הנדסה גנטית מסוגלת לייצר גנום חדש לחלוטין, שהסיכוי שיתפתח באופן טבעי הוא אפסי מבחינה סטטיסטית. לדוגמה [[ריצ'ארד דוקינס]] מסביר כי העין של רוב היצורים החיים היא "הפוכה" במובן שהקולטנים הרגישים לאור מופנים לאחור ולא קדימה כמו שאפשר היה לצפות אצל מתכנן תבוני (זהו טיעון של סטיבן ג'י גולד נגד הרעיון של תכנון תבוני שדוקינס מאמץ בספרו "השען העיוור"). הסיבה לכך שדבר זה לא עובר "תיקון" הוא שמנגנון האבולוציה עובד באופן הדרגתי. התפתחות העין התרחשה בשלבים ודרשה שילוב של הרבה גנים שונים, כדי "לקפוץ" לתכנון אחר של העין (לדוגמה עין של דיונון שבנויה "נכון") יש צורך במוטציה מתאימה, שתתרחש בו זמנית בגנים אלה, והסיכוי להתרחשות של דבר כזה נמוכה מאד כך שלצרכים מעשיים היא אפס (למרות מילוני שנים ומיליארדי בעלי חיים בעלי עיניים, אין מקרה אחד שבו מנגנון העין "התהפך" להיות מאורגן בצורה ה"הגיונית" יותר כי הסיכוי לכך קטן בהרבה סדרי גודל ממספר היצורים הללו).  

הנדסה גנטית מהווה שינוי עקרוני מברירה מלאכותית. בעוד שברירה מלכותית יכולה רק להתקדם בקצב שמכתיבות מוטציות טבעיות, הנדסה גנטית מסוגלת לייצר גנום חדש לחלוטין, שהסיכוי שיתפתח באופן טבעי הוא אפסי מבחינה סטטיסטית. לדוגמה [[ריצ'ארד דוקינס]] מסביר כי העין של רוב היצורים החיים היא "הפוכה" במובן שהקולטנים הרגישים לאור מופנים לאחור ולא קדימה כמו שאפשר היה לצפות אצל מתכנן תבוני (זהו טיעון של סטיבן ג'י גולד נגד הרעיון של תכנון תבוני שדוקינס מאמץ בספרו "השען העיוור"). הסיבה לכך שדבר זה לא עובר "תיקון" הוא שמנגנון האבולוציה עובד באופן הדרגתי. התפתחות העין התרחשה בשלבים ודרשה שילוב של הרבה גנים שונים, כדי "לקפוץ" לתכנון אחר של העין (לדוגמה עין של דיונון שבנויה "נכון") יש צורך במוטציה מתאימה, שתתרחש בו זמנית בגנים אלה, והסיכוי להתרחשות של דבר כזה נמוכה מאד כך שלצרכים מעשיים היא אפס (למרות מיליוני שנים ומיליארדי בעלי חיים בעלי עיניים, אין מקרה אחד שבו מנגנון העין "התהפך" להיות מאורגן בצורה ה"הגיונית" יותר כי הסיכוי לכך קטן בהרבה סדרי גודל ממספר היצורים הללו).  

הנדסה גנטית לעומת זאת היא הנדסה של ממש. ביכולתה "להאיץ" תהליכים אבולוציוניים שיכולים לקחת מיליוני שנים ואף לייצור קומבינציות חדשות של גנים באופן שאינו אפשרי בטבע באופן אבולוציוני.  

הנדסה גנטית לעומת זאת היא הנדסה של ממש. ביכולתה "להאיץ" תהליכים אבולוציוניים שיכולים לקחת מיליוני שנים ואף לייצור קומבינציות חדשות של גנים באופן שאינו אפשרי בטבע באופן אבולוציוני.