שינויים

מאז שנות ה-70 יש מגמה של ירידה באחוז המעשנים בחברה הישראלית. אך בשנים האחרונות מגמה זו נעצרה ויש מגמה הפוכה. מגמות של [[עישון בקרב בני נוער]] מראות עליה בכמות המעשנים, בדגש על [[עישון נרגילה]]. מגמה הגדלת העישון בנוער קיימת הן בקרב מתגייסים לצה"ל והן בקרב הציבור הערבי. היבטים אלה, יחד עם אחוזי גמילה נמוכים, והשקעה מעטה מאד בתחום מצד הממשלה גרמו לכך שבניגוד לרוב המדינות המערביות, החל משנת 2013, [[עישון בישראל|מגמות העישון בישראל]] החלו לעלות במקום לרדת. {{הערה| מחקר של ד"ר לאה רוזן, וטל אפרמן יצחק, אוניברסיטת תל אביב, בכתבה של רוני לינדר גנץ, [https://www.themarker.com/news/health/1.4166014 התוכנית שיכולה להציל את החיים שלנו - בחמישה צעדים פשוטים], דה מרקר, 13.06.2017}}

מאז שנות ה-70 יש מגמה של ירידה באחוז המעשנים בחברה הישראלית. אך בשנים האחרונות מגמה זו נעצרה ויש מגמה הפוכה. מגמות של [[עישון בקרב בני נוער]] מראות עליה בכמות המעשנים, בדגש על [[עישון נרגילה]]. מגמה הגדלת העישון בנוער קיימת הן בקרב מתגייסים לצה"ל והן בקרב הציבור הערבי. היבטים אלה, יחד עם אחוזי גמילה נמוכים, והשקעה מעטה מאד בתחום מצד הממשלה גרמו לכך שבניגוד לרוב המדינות המערביות, החל משנת 2013, [[עישון בישראל|מגמות העישון בישראל]] החלו לעלות במקום לרדת. {{הערה| מחקר של ד"ר לאה רוזן, וטל אפרמן יצחק, אוניברסיטת תל אביב, בכתבה של רוני לינדר גנץ, [https://www.themarker.com/news/health/1.4166014 התוכנית שיכולה להציל את החיים שלנו - בחמישה צעדים פשוטים], דה מרקר, 13.06.2017}}

מעבר לחשיבות נושא ה[[עישון]] בפני עצמו, לקשרי הון שלטון בתחום הטבק מהווים מעין אבן-בוחן או נייר לקמוס לשאלת השפעת [[קשרי הון שלטון]] על המדיניות הציבורית ועל המרחק בין האידאל של [[דמוקרטיה]] שבה האזרחים מקבלים החלטות לבין [[פלוטוקרטיה]] או [[קפיטליזם של מקורבים]] - שיטת שלטון ומבנה תרבותי ([[תרבות הצריכה]]) בה החלטות, וסדר היום הציבורי  נקבעות או מושפעות מאד על ידי קבוצות לחץ עשירות ומקושרות. בניגוד לנושאים רבים אחרים הנתונים בויכוח ציבורי לכאורה יש קונצנסוס רחב הן בחברה והן בקרב המפלגות בכנסת על כך ש[[עישון ובריאות|עישון מסוכן לבריאות]] וכי [[עישון בקרב בני נוער]] אינו דבר רצוי, והדבר גם מגובה במחקר מדעי ובדעה מקצועית רחבה מצד רופאים. חרף היבטים אלה, בפועל, המדיניות הקיימת אינה עושה דבר כמעט כדי לקדם [[מניעת עישון]] או [[גמילה מעישון]] ומאמצים בתחום נבלמים. כמו כן אין כמעט ביקורת ציבורית על השרים וחברי הכנסת מצד עיתונאים, פעילים חברתיים, רבנים, אומנים וכו'.  

מעבר לחשיבות נושא ה[[עישון]] בפני עצמו, לקשרי הון שלטון בתחום הטבק מהווים מעין אבן-בוחן או נייר לקמוס לשאלת השפעת [[קשרי הון שלטון]] על המדיניות הציבורית ועל המרחק בין האידאל של [[דמוקרטיה]] שבה האזרחים מקבלים החלטות לבין [[פלוטוקרטיה]] או [[קפיטליזם של מקורבים]] - שיטת שלטון ומבנה תרבותי ([[תרבות הצריכה]]) בה החלטות, וסדר היום הציבורי  נקבעות או מושפעות מאד על ידי קבוצות לחץ עשירות ומקושרות. בניגוד לנושאים רבים אחרים הנתונים בוויכוח ציבורי לכאורה יש קונצנזוס רחב הן בחברה והן בקרב המפלגות בכנסת על כך ש[[עישון ובריאות|עישון מסוכן לבריאות]] וכי [[עישון בקרב בני נוער]] אינו דבר רצוי, והדבר גם מגובה במחקר מדעי ובדעה מקצועית רחבה מצד רופאים. חרף היבטים אלה, בפועל, המדיניות הקיימת אינה עושה דבר כמעט כדי לקדם [[מניעת עישון]] או [[גמילה מעישון]] ומאמצים בתחום נבלמים. כמו כן אין כמעט ביקורת ציבורית על השרים וחברי הכנסת מצד עיתונאים, פעילים חברתיים, רבנים, אומנים וכו'.  

==רקע היסטורי==

==רקע היסטורי==

בעקבות פשיטת רשויות החוק על הנהלות חברות הטבק, נתפסו מיליוני מסמכים שונים שנכתבו בתקופה של 50 שנה. מסמכים אלה הועברו לאוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו. על האוניברסיטה הוטל להקים את "ספריית המורשת של מסמכי הטבק", וכן להעלות את המידע לאינטרנט.<ref name="haaretz_2012"/> נכון לשנת 2016 יש 14 מיליון מסמכים בספרייה, וזו שינתה את שמה ל"אמת - מסמכי תעשיית הטבק" [https://industrydocuments.library.ucsf.edu/tobacco/] מאגר זה שופך אור על התנהלות חברות הטבק באופן שקשה למצוא אותו בתעשיות אחרות.  פרופסור רוברט פרוקטור שעבד בארכיון הטבק הזה הוציא בשנת 2012 את הספר [[שואה מוזהבת (ספר)|שואה מוזהבת]] שחושף את התנהלות חברות הטבק.  

בעקבות פשיטת רשויות החוק על הנהלות חברות הטבק, נתפסו מיליוני מסמכים שונים שנכתבו בתקופה של 50 שנה. מסמכים אלה הועברו לאוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו. על האוניברסיטה הוטל להקים את "ספריית המורשת של מסמכי הטבק", וכן להעלות את המידע לאינטרנט.<ref name="haaretz_2012"/> נכון לשנת 2016 יש 14 מיליון מסמכים בספרייה, וזו שינתה את שמה ל"אמת - מסמכי תעשיית הטבק" [https://industrydocuments.library.ucsf.edu/tobacco/] מאגר זה שופך אור על התנהלות חברות הטבק באופן שקשה למצוא אותו בתעשיות אחרות.  פרופסור רוברט פרוקטור שעבד בארכיון הטבק הזה הוציא בשנת 2012 את הספר [[שואה מוזהבת (ספר)|שואה מוזהבת]] שחושף את התנהלות חברות הטבק.  

במכתב פנימי של חברת פיליפ מוריס משנת 1995, מגדיר מנהל בחברה, סטיג קרלסון, את [[נוני מוזס]], המוציא לאור של ידיעות אחרונות, כ"בעל ברית" של החברה. במכתב מתאר קרלסון כיצד נפגש עם מוזס בכנסת ב-7 ביוני 1995 על רקע יוזמת חקיקה להגבלת פרסום מוצרי עישון, שכללה בין היתר איסור על [[פרסום סמוי]] מטעם חברות הסיגריות. קרלסון טען כי מוזס נתן לו עצות בנוגע לטיעונים שיש להציג לשם סיכול החקיקה. בעקבות השיחה הוחלט שפיליפ-מוריס תפיץ "עובדות בסיסיות" על השפעות האיסור על פרסום סיגריות באמצעות הלוביסט [[בוריס קרסני]], [[לובי פוליטי בישראל|חברת הלובי הגדולה בישראל]] שעדיין מייצגת את פיליפ מוריס. בנוסף לכך עיתונאים לשעבר שעבדו בידיעות אחרונות עברו לשרת את פיליפ מוריס כ[[לובי בישראל|לוביסטים]].{{הערה|שם=7eye2016|איתמר ב"ז, [http://www.the7eye.org.il/205362 מגולגלים בתוך נייר עיתון], העין השביעית, 31.05.2016}}

במכתב פנימי של חברת פיליפ מוריס משנת 1995, מגדיר מנהל בחברה, סטיג קרלסון, את [[נוני מוזס]], המוציא לאור של ידיעות אחרונות, כ"בעל ברית" של החברה. במכתב מתאר קרלסון כיצד נפגש עם מוזס בכנסת ב-7 ביוני 1995 על רקע יוזמת חקיקה להגבלת פרסום מוצרי עישון, שכללה בין היתר איסור על [[פרסום סמוי]] מטעם חברות הסיגריות. קרלסון טען כי מוזס נתן לו עצות בנוגע לטיעונים שיש להציג לשם סיכול החקיקה. בעקבות השיחה הוחלט שפיליפ-מוריס תפיץ "עובדות בסיסיות" על השפעות האיסור על פרסום סיגריות באמצעות הלוביסט [[בוריס קרסני]], [[לובי פוליטי בישראל|חברת הלובי הגדולה בישראל]] שעדיין מייצגת את פיליפ מוריס. בנוסף לכך עיתונאים לשעבר שעבדו בידיעות אחרונות עברו לשרת את פיליפ מוריס כ[[לובי בישראל|לוביסטים]].{{הערה|שם=7eye2016|איתמר ב"ז, [http://www.the7eye.org.il/205362 מגולגלים בתוך נייר עיתון], העין השביעית, 31.05.2016}}

מכתב משנת 1993, כולל הצעות לקמפיינים משותפים של פיליפ-מוריס ועיתונים ישראליים. תכנים אחת הייתה לגייס את שגריר ארצות-הברית בישראל לקידום מותג הסיגריות מרלבורו. בחברת פרסום שעבדה עם "ידיעות אחרונות" ועם חברת הסיגריות הציעו לחלק ל-300 אלף קוראי העיתון פוסטר ובו "סצינות מהמערב הפרוע" מתנת מרלבורו ו"ידיעות אחרונות" – ולקדם את היוזמה באמצעות הענקת העותק הראשון של הפוסטר לשגריר ארצות-הברית, בליווי ראיון.{{הערה|שם=7eye2016}}

מכתב משנת 1993, כולל הצעות לקמפיינים משותפים של פיליפ-מוריס ועיתונים ישראליים. תכנים אחת הייתה לגייס את שגריר ארצות-הברית בישראל לקידום מותג הסיגריות מרלבורו. בחברת פרסום שעבדה עם "ידיעות אחרונות" ועם חברת הסיגריות הציעו לחלק ל-300 אלף קוראי העיתון פוסטר ובו "סצינות מהמערב הפרוע" מתנת מרלבורו ו"ידיעות אחרונות" – ולקדם את היוזמה באמצעות הענקת העותק הראשון של הפוסטר לשגריר ארצות-הברית, בליווי ראיון.{{הערה|שם=7eye2016}}

===הפעלת לחצים על פעילים נגד עישון===

===הפעלת לחצים על פעילים נגד עישון===

העיתונאי גיא לרר מעיד על לחצים שניסו להפעיל על אביו, טוביה לרר, שעבד במשרד הבריאות והיה פעיל נגד עישון בישראל. לרר האב נהג לעשן 3 קופסאות ביום. במלחמת ששת הימים הוא נתקע עם נגמ"ש באמצע שדה מוקשים, ולאחר מספר שעות נגמרו לו הסיגריות אז הוא עבר בשדה המוקשים כדי לחפש סיגריות בנגמ"ש שני. דבר זה יצר אצלו מודעות למחיר הגבוה של [[התמכרות לעישון]]. כשחזר מהמלחמה הוא הפסיק לעשן והקים אגודה למלחמה בעישון. לטענת לרר: "אנשים אז עישנו בכל מקום, גם באוטובוס וגם בקולנוע, אבא שלי היה חלוץ המתנגדים וכולם נלחמו בו, בעיקר חברות הסיגריות. הוא ניסה להכניס את חשיבות המלחמה בעישון גם לאגף בריאות הציבור במשרד הבריאות, שבו עבד, ושם ניסו להצר את צעדיו. במשרד שלו דיברו על שטיפת ידיים ועיסוק בספורט, וחברות הסיגריות חגגו בלי הפרעה. פעם היתה כתבה ב'ידיעות אחרונות', שבה רואיינה מישהי ששימשה כנערת פיתוי לתאגידים שונים. היו שולחים אותה לאנשים בניסיון להפיל אותם. היא סיפרה ששלחו אותה להפיל את אבא שלי, אבל היא לא הצליחה. הוא כל הזמן התלונן שמתנכלים לו ואנחנו חשבנו שהוא נסחף. זילזלנו בו בקטע של הקונספירציות" {{הערה|שני ליטמן, [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.3882622 מחתלתולים לקנאביס: כך הפך גיא לרר ממנחה חביב למנהיג חברתי], הארץ, 23.02.2017}}

העיתונאי גיא לרר העיד על לחצים שניסו להפעיל על אביו, טוביה לרר, שעבד במשרד הבריאות והיה פעיל נגד עישון בישראל. לרר האב נהג לעשן 3 קופסאות ביום. במלחמת ששת הימים הוא נתקע עם נגמ"ש באמצע שדה מוקשים, ולאחר מספר שעות נגמרו לו הסיגריות אז הוא עבר בשדה המוקשים כדי לחפש סיגריות בנגמ"ש שני. דבר זה יצר אצלו מודעות למחיר הגבוה של [[התמכרות לעישון]]. כשחזר מהמלחמה הוא הפסיק לעשן והקים אגודה למלחמה בעישון. לטענת לרר: "אנשים אז עישנו בכל מקום, גם באוטובוס וגם בקולנוע, אבא שלי היה חלוץ המתנגדים וכולם נלחמו בו, בעיקר חברות הסיגריות. הוא ניסה להכניס את חשיבות המלחמה בעישון גם לאגף בריאות הציבור במשרד הבריאות, שבו עבד, ושם ניסו להצר את צעדיו. במשרד שלו דיברו על שטיפת ידיים ועיסוק בספורט, וחברות הסיגריות חגגו בלי הפרעה. ב'ידיעות אחרונות' נכתבה כתבה, שבה רואיינה אשה ששימשה כנערת פיתוי לתאגידים שונים. היו שולחים אותה לאנשים בניסיון להפיל אותם. היא סיפרה ששלחו אותה להפיל את אבא שלי, אבל היא לא הצליחה. הוא כל הזמן התלונן שמתנכלים לו ואנחנו חשבנו שהוא נסחף. זילזלנו בו בקטע של הקונספירציות" {{הערה|שני ליטמן, [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.3882622 מחתלתולים לקנאביס: כך הפך גיא לרר ממנחה חביב למנהיג חברתי], הארץ, 23.02.2017}}

==סוגיות ציבוריות הנוגעות לעישון==

==סוגיות ציבוריות הנוגעות לעישון==

בישראל הייתה כוונה לקדם נושא אזהרות גרפיות ברורות על חפיסות הסיגריות, כחלק מ[[עישון בישראל|המאבק בעישון בישראל]], אולם דבר זה נבלם. ייתכן ודבר זה הושג בעקבות [[לובי בישראל|לובי פוליטי]] של חברות הטבק הגדולות. בין השנים 2011-2014 התקיימו בכנסת דיונים סביב כוונת משרד הבריאות לחייב את חברות הטבק להציג את נזקי העישון גם על חפיסות הסיגריות שנמכרות בישראל. שר הבריאות יעקב ליצמן התנגד בדיונים לצעדים אלה וטען בין היתר "לא צריך לכער את המדינה עם תמונות", "זה לא אסתטי" ו–"לא נאשר את זה בעזרת השם". {{הערה|שם= linder_genz_2017}}

בישראל הייתה כוונה לקדם נושא אזהרות גרפיות ברורות על חפיסות הסיגריות, כחלק מ[[עישון בישראל|המאבק בעישון בישראל]], אולם דבר זה נבלם. ייתכן ודבר זה הושג בעקבות [[לובי בישראל|לובי פוליטי]] של חברות הטבק הגדולות. בין השנים 2011-2014 התקיימו בכנסת דיונים סביב כוונת משרד הבריאות לחייב את חברות הטבק להציג את נזקי העישון גם על חפיסות הסיגריות שנמכרות בישראל. שר הבריאות יעקב ליצמן התנגד בדיונים לצעדים אלה וטען בין היתר "לא צריך לכער את המדינה עם תמונות", "זה לא אסתטי" ו–"לא נאשר את זה בעזרת השם". {{הערה|שם= linder_genz_2017}}

ממדינות אחרות בעולם ידועה שיטה של חברות טבק להתשמש במדינה אחת כדי ללחוץ על מדינה אחרת. במהלך הליך החקיקה בכנסת שעסק בחפיסות אחידות, הופעלו לחצים על משרדי ממשלה ועל הכנסת מצד מדינות זרות – בראשן מממשלת ניקרגואה והרפובליקה הדומיניקנית - ששלחו מכתבים לצורך סיכול הליכי החקיקה.  לממשלות אלה אין פעילות מסחר עם ישראל בתחום הטבק, כך שגם אם החקיקה היתה מאושרת, מדינות אלו לא היו נפגעות מכך כלל. {{הערה|[https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דוח שר הבריאות על עישון בישראל 2015], משרד הבריאות, 2016, עמ' 75 }}

ממדינות אחרות בעולם ידועה שיטה של חברות טבק להתשמש במדינה אחת כדי ללחוץ על מדינה אחרת. במהלך הליך החקיקה בכנסת שעסק בחפיסות אחידות, הופעלו לחצים על משרדי ממשלה ועל הכנסת מצד מדינות זרות – בראשן מממשלת ניקרגואה והרפובליקה הדומיניקנית - ששלחו מכתבים לצורך סיכול הליכי החקיקה.  לממשלות אלה אין פעילות מסחר עם ישראל בתחום הטבק, כך שגם אם החקיקה היתה מאושרת, מדינות אלו לא היו נפגעות מכך כלל. {{הערה|[https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דוח שר הבריאות על עישון בישראל 2015], משרד הבריאות, 2016, עמ' 75}}

===מיסוי טבק לגלגול===

===מיסוי טבק לגלגול===

לקשרי הון שלטון בנושא עישון יש חשיבות לא רק בגלל הנושא עצמו (עישון בישראל ונזקיו הבריאותיים והכלכליים) אלא גם ביכולת שלהם לחשוף בצורה בהירה את מידת ה[[שחיתות]] ואת המרחק הקיים בין [[דמוקרטיה]] כפי שהיא מצויירת לעיתים בספרי לימוד או בעיתונות לבין [[פלוטוקרטיה]] או [[קפיטליזם של מקורבים]] - שיטת שלטון ומבנה תרבותי ([[תרבות הצריכה]]) בה החלטות, וסדר היום הציבורי  נקבעות או מושפעות מאד על ידי קבוצות לחץ עשירות ומקושרות.  

לקשרי הון שלטון בנושא עישון יש חשיבות לא רק בגלל הנושא עצמו (עישון בישראל ונזקיו הבריאותיים והכלכליים) אלא גם ביכולת שלהם לחשוף בצורה בהירה את מידת ה[[שחיתות]] ואת המרחק הקיים בין [[דמוקרטיה]] כפי שהיא מצויירת לעיתים בספרי לימוד או בעיתונות לבין [[פלוטוקרטיה]] או [[קפיטליזם של מקורבים]] - שיטת שלטון ומבנה תרבותי ([[תרבות הצריכה]]) בה החלטות, וסדר היום הציבורי  נקבעות או מושפעות מאד על ידי קבוצות לחץ עשירות ומקושרות.  

בנושאים ציבוריים רבים כמו שלום, מדיניות כלכלית, [[זיהום תעשייתי|זיהום ממפעלים]], [[התחממות עולמית]], [[נכות|תקציבים לנכים]], [[אי שוויון]], [[המאבק על החופים בישראל|בנייה בחופים]], [[תחבורה ציבורית]]  או [[תאונות דרכים]] קיים ויכוח- ויכוח ציבורי, פוליטי או מקצועי. קווי מדיניות שונים נתקלים לעיתים קרובות בטיעונים נגדיים. לדוגמה  הצעה להגביל את הבניה בחופים נתקלת בטענה כי הדבר נחוץ כדי להוריד את מחירי הדיור או בטיעון כלכלי לפיו יש לשמור על חופש ליזמים. הצעה התחממות עולמית נתקלת בהתנגדות של [[ספקנות אקלים]]. יש טיעונים לפיהם אי שוויון חשוב לכלכלה, או כי תאונות דרכים הם מחיר חיוני שעל החברה לספק. הזיהום מקודם בטענה כי הוא תוצאת לוואי הכרחית ובלתי נמעת של התעוש או של [[צמיחה כלכלית]] וכי פעולות נגדו יובילו ל[[אבטלה]]. יש תומכים של קשרי הון שלטון כי קשר בין בעלי הון ותאגידים לבין פוליטקאים הוא חיוני וחשוב. בנושאים אחרים טיעון לפיו קשר כזה הוא פסול ופוגע בציבור נתקל בטענות שונות.  

בנושאים ציבוריים רבים כמו שלום, מדיניות כלכלית, [[זיהום תעשייתי|זיהום ממפעלים]], [[התחממות עולמית]], [[נכות|תקציבים לנכים]], [[אי שוויון]], [[המאבק על החופים בישראל|בנייה בחופים]], [[תחבורה ציבורית]]  או [[תאונות דרכים]] קיים ויכוח- ויכוח ציבורי, פוליטי או מקצועי. קווי מדיניות שונים נתקלים לעיתים קרובות בטיעונים נגדיים. לדוגמה  הצעה להגביל את הבניה בחופים נתקלת בטענה כי הדבר נחוץ כדי להוריד את מחירי הדיור או בטיעון כלכלי לפיו יש לשמור על חופש ליזמים. הצעה התחממות עולמית נתקלת בהתנגדות של [[ספקנות אקלים]]. יש טיעונים לפיהם אי שוויון חשוב לכלכלה, או כי תאונות דרכים הם מחיר חיוני שעל החברה לספק. הזיהום מקודם בטענה כי הוא תוצאת לוואי הכרחית ובלתי נמענת של התיעוש או של [[צמיחה כלכלית]] וכי פעולות נגדו יובילו ל[[אבטלה]]. יש תומכים של קשרי הון שלטון כי קשר בין בעלי הון ותאגידים לבין פוליטיקאים הוא חיוני וחשוב. בנושאים אחרים טיעון לפיו קשר כזה הוא פסול ופוגע בציבור נתקל בטענות שונות.  

לעומת זאת בנושא עישון יש לכאורה יש קונצנסוס רחב מבחינה מדעית הן בחברה והן בקרב המפלגות בכנסת על כך ש[[עישון ובריאות|עישון מסוכן לבריאות]] וכי [[עישון בקרב בני נוער]] אינו דבר רצוי, והדבר גם מגובה במחקר מדעי ובדעה מקצועית רחבה מצד רופאים. בניגוד לנושאים אחרים כמו [[זיהום]] או [[התחממות עולמית]] או שלום, מספר השאלות הנוגעות לעישון הוא קטן יחסית (בעיקרן - האם העישון מסוכן לבריאות?, האם הוא ממכר? האם חשוב לחברות הטבק לשווק טבק לבני נוער והאם ניתן להקטין עישון בקרב בני נוער?), לא רק ששאלות אלה נענו על ידי מאות מחקרים מדעיים, תודות למשפטי הטבק, ניתן לדעת מה הפער בין העמדה הציבורית שהציגו חברות הטבק וארגוני קש מטעמן, לבין העמדה הפנימית של החברות. בניגוד לנושאים אחרים ניתן לראות חלק חשוב ומהותי בקידום האינטרסים של תעשיית הטבק מול גורמי ממשל וגורמים אחרים (ראו [[הכחשת נזקי העישון]])

לעומת זאת בנושא עישון יש לכאורה יש קונצנזוס רחב מבחינה מדעית הן בחברה והן בקרב המפלגות בכנסת על כך ש[[עישון ובריאות|עישון מסוכן לבריאות]] וכי [[עישון בקרב בני נוער]] אינו דבר רצוי, והדבר גם מגובה במחקר מדעי ובדעה מקצועית רחבה מצד רופאים. בניגוד לנושאים אחרים כמו [[זיהום]] או [[התחממות עולמית]] או שלום, מספר השאלות הנוגעות לעישון הוא קטן יחסית (בעיקרן - האם העישון מסוכן לבריאות?, האם הוא ממכר? האם חשוב לחברות הטבק לשווק טבק לבני נוער והאם ניתן להקטין עישון בקרב בני נוער?), לא רק ששאלות אלה נענו על ידי מאות מחקרים מדעיים, תודות למשפטי הטבק, ניתן לדעת מה הפער בין העמדה הציבורית שהציגו חברות הטבק וארגוני קש מטעמן, לבין העמדה הפנימית של החברות. בניגוד לנושאים אחרים ניתן לראות חלק חשוב ומהותי בקידום האינטרסים של תעשיית הטבק מול גורמי ממשל וגורמים אחרים (ראו [[הכחשת נזקי העישון]])

בעוד שניתן לראות עמדות שונות של חברי כנסת כמעט בכל נושא, אין שום חבר כנסת או מפלגה שמצהירים כי הם בעד שיווק טבק לבני נוער. בתאוריה אמורה להיות חזית של התנגדות לשיווק טבק לבני נוער. בפועל, המדיניות הקיימת אינה עושה דבר כמעט כדי לקדם [[מניעת עישון]] או [[גמילה מעישון]] ומאמצים בתחום נבלמים. כמו כן אין כמעט ביקורת ציבורית על השרים וחברי הכנסת מצד עיתונאים, פעילים חברתיים, רבנים, אומנים וכו'. אי העשייה הפוליטית מגובה על ידי שתיקה ציבורית בתחום - הן בגלל  מודעות נמוכה לחשיבות הנושא והן מתוך אמונה כי לא ניתן לשנותו.

בעוד שניתן לראות עמדות שונות של חברי כנסת כמעט בכל נושא, אין שום חבר כנסת או מפלגה שמצהירים כי הם בעד שיווק טבק לבני נוער. בתאוריה אמורה להיות חזית של התנגדות לשיווק טבק לבני נוער. בפועל, המדיניות הקיימת אינה עושה דבר כמעט כדי לקדם [[מניעת עישון]] או [[גמילה מעישון]] ומאמצים בתחום נבלמים. כמו כן אין כמעט ביקורת ציבורית על השרים וחברי הכנסת מצד עיתונאים, פעילים חברתיים, רבנים, אומנים וכו'. אי העשייה הפוליטית מגובה על ידי שתיקה ציבורית בתחום - הן בגלל  מודעות נמוכה לחשיבות הנושא והן מתוך אמונה כי לא ניתן לשנותו.

* [[הכחשת נזקי העישון]]

* [[הכחשת נזקי העישון]]

* [[לובי פוליטי בישראל]]

* [[לובי פוליטי בישראל]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* רוני לינדר-גנץ, עדי דברת-מזריץ, [https://www.themarker.com/news/politics/1.4493866 היומן של ליצמן נחשף: מדלג בין חברות טבק, מזון, רני רהב ושלוש חתונות בערב אחד], דה מרקר, 3.10.2017

* רוני לינדר-גנץ, עדי דברת-מזריץ, [https://www.themarker.com/news/politics/1.4493866 היומן של ליצמן נחשף: מדלג בין חברות טבק, מזון, רני רהב ושלוש חתונות בערב אחד], דה מרקר, 3.10.2017

* רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/allnews/1.6070922 פגישות סודיות, הנחה במס ומכתב שנקבר: כך סייעו ליצמן ואנשיו לחברות הסיגריות], דה מרקר, 08.05.2018

* רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/allnews/1.6070922 פגישות סודיות, הנחה במס ומכתב שנקבר: כך סייעו ליצמן ואנשיו לחברות הסיגריות], דה מרקר, 08.05.2018

[[קטגוריה:עישון]]

[[קטגוריה:עישון]]

[[קטגוריה:הון ושלטון]]

[[קטגוריה:הון ושלטון]]